מה הכסף שלך עשה בשביל "פסגות" ? תשאל את "הברבור השחור"

ומה בין השקעה בבורסה להימור בקזינו

 

הידיעה מלפני כמה חודשים על מעצר שני בכירים בבית ההשקעות הגדול במדינה "פסגות", החשודים בהרצת מניות וגריפת מיליונים לכיסיהם, לא ממש הפתיעה אותי. השבוע פורסם כי בכירי חברת ההשקעות, ביניהם המנכ"ל רועי ורמוס, נחקרו באזהרה. גם זו לא היתה ידיעה מפתיעה בשבילי.

לא מפני שאני מומחה גדול בשוק ההון או שחקרתי את הנעשה מאחורי החזות המלבבת של השוק הזה. אלא מפני שאני חושב, אולי בטעות, שיש לי שכל ישר. וגם קראתי את הספר החשוב "הברבור השחור" מאת נסים ניקולאס טאלב.

אולם המסחר בוולסטרי. ויקישיתוף

אולם המסחר בוולסטרי. ויקישיתוף

 

האם הכסף עושה משהו בשבילנו?

מדי פעם אני מציץ לחדשות המאוחרות של הטלוויזיה , שבאחד הערוצים יש מדור "מה הכסף שלנו עשה היום".

על המסך מופיעה דמותו של הבנקאי, או מומחה ההשקעות ובפנים מדושני עונג הוא מסביר מה עלה ומה ירד ביממה האחרונה. והמוני טיפשים יושבים מול המסך ומחשבים מה הרוויחו או הפסידו באתו יום.

אין כמובן שום משמעות לבשורות שבפי הפרשן. לאיש יש סיבה טובה להיות מרוצה תמיד – אם הוא נמנה עם אותה קבוצה של יחסנים שקיבלו את הזיכיון לטפל בכסף שלנו. בין אם "הרווחנו" כביכול בין אם הפסדנו הוא תמיד יחתוך את הקופון שלו שקוראים לו "דמי ניהול". הוא גובה את דמי הניהול שלו אם הרוויחה הקרן שהוא מנהל ואם הפסידה. לעולם לא ישלם את ההפסדים מכיסו.

אתר הבית של פסגות

אתר הבית של פסגות

בפרשה האחרונה מדובר בחשד, שאם יוכח הוא עברה על החוק אבל מנכ"ל החברה טען כי לא מדובר במשחק בכספי המשקיעים אלא בכסף של בית ההשקעות עצמו.

נו אז מה?

אם הריצו מניות – באמצעות כסף פרטי או ציבורי – וגרמו להן להראות יקרות מכפי שהן שוות באמת, וכך גרפו את הכסף לכיסם מי הפסיד בעסקה הזו?

הרי כל רווח לאחד הוא תמיד הפסד לשני. וההבדל אם הדבר נעשה בכסף שלנו או בכסף ה"פרטי" של הברוקרים הוא שולי.

ימי ארידור העליזים

עלי להקדים ולומר כי מאז ימי ארידור העליזים אני מדיר רגליי מבתי השקעות, קרנות נאמנות ומכל מה שריח של בורסה ורווחים קלים (ההופכים להפסדים כבדים) נודף ממנו.

פול קרוגמן ויקישיתוף

האם הבורסה היא תרמית פונזי כלכלן חתן פרס נובל פול קרוגמן ויקישיתוף 2

זכורים לי הימים, בשנות השמונים העליזות, בהם צמחו המניות כפטריות אחרי הגשם, כל עם ישראל עסק יומם ולילה בבית ההימורים הענקי הזה. ביחידת המילואים בה שרתי היו אנשים שהתקשרו כמה פעמים ביום, באמצע האימונים, לברוקר שלהם כדי לשמוע מה קורה ולתת הוראות. (אז לא היו פלאפונים והיו עומדים בתור ליד הטלפון הבסיסי חסרי סבלנות, שמא יחמיצו השקעה מבטיחה). בבית הדפוס של "ידיעות אחרונות" בו עבדתי, הקדישו הפועלים חלק עצום מזמנם לדיבורים על מניות ולהתקשרויות בלתי פוסקות. המונים היו צובאים מבוקר עד ערב על הצגים שבחזית הבנקים וליד בית הבורסה ברחוב אחד העם בתל אביב ומריעים נוכח המסך הירוק כולו, המבשר התעשרות קלה ומהירה.
היו שהכפילו את כספם בזמן קצר. אך כמו בכל קזינו הרוב המוחלט יצא בפחי נפש ובהפסד גדול בבוא ההתמוטטות הגדולה. היו שהפסידו דירה שמכרו כדי להשקיע. היו שנותרו ללא פרוטה בחסכונותיהם. היו משפחות שנהרסו.

אני אישית לא הייתי חכם מאחרים אך הייתי זהיר. השקעתי רק במניות בנקאיות "בטוחות", שהבטיחו תשואה נאה וקבועה של כמה אחוזים כל חודש. אך מקריאת העיתונות הכלכלית (וגם משיחות עם ברוקר מפורסם שהיה שכני בבית הכנסת) הבנתי שלא לעולם חוסן. גם הבנקים יפלו כפי שאכן קרה. משכתי את כל השקעותיי שם כמה חודשים לפני ההתמוטטות והצלתי את כספי. ידיד שיעצתי לו לעשות כמוני השיב כי הוא לא מתחשב ב"רכילות של בית הכנסת". כתוצאה מכך הפסיד את כל הכסף שצבר כנדוניה לבתו ונאלץ למכור את הפנסיה שלו.

רוב המשקיעים הפסידו חלק ניכר גם ממה שנחשב להשקעה "סולידית" וגם המעט שקיבלו חזרה היה על חשבון מדינת ישראל. כלומר כל אחד מאתנו משלמי המיסים. רק הלווייתנים צחקו כל הדרך אל הבורסה וממנה.

אני פותח בהקדמה הזו כדי לספר על הניסיון הצנוע שלי עם עולם הבורסה ובאחרונה עם בית ההשקעות "פסגות".

קופת הגמל הצנועה שלי

הקשר שלי עם "פסגות" נוצר שלא ביוזמתי וללא רצוני. למעשה זה היה שידוך בכפיה. משך שנים הייתה לי קופת גמל צנועה בבנק הפועלים שאליה הפרשתי 500 ₪ מדי חודש.

זה לא סכום שאפשר לבנות עליו עתיד בטוח לימי סגריר. ראיתי בכך חיסכון סולידי שבבוא העת יוכל לשמש למטרה ראויה כמו סיוע לילד מתחתן, לטיפול רפואי שלא נדע וכדומה.

משך שנים שבהן הייתה הקופה בבנק במסלול של אגרות חוב מדינה הוא צמח באיטיות אך בהתמדה. היו כמובן עליות ומורדות, אך מעולם לא בממדים קיצוניים. הייתי מציץ בחשבון על פי הדו"ח השנתי ודי היה בכך.

המעבר ל"פסגות"

כשעברה הקופה מן הבנק ל"פסגות", בעקבות הרפורמה בשוק ההון, הבעתי באוזני מנהל הבנק שלי חשש לגורל הכסף. אך הוא הרגיע אותי. לדבריו התחייבה "פסגות" להשאיר כל קופה במסלול שבו הייתה בבנק ושום דבר לא ישתנה.

בעקבות המשבר הגדול במשק העולמי ב-2008, הצצתי בחשבון באמצעות האינטרנט וחשכו עיניי. סכום החיסכון ירד באורח דרסטי ולמעשה נמחקו כל הרווחים הצנועים שצברתי בקופה ב-15 שנים.

מיהרתי לבדוק את העניין ונתברר כי "פסגות" העבירה את הקופה שלי ממסלול סולידי של אגרות חוב מדינה למסלול מנייתי בלי לשאול את דעתי.

על מה שארע בעקבות גילוי זה אפשר ללמוד מן המכתב שכתבתי למנכ"ל החברה רועי ורמוס המובא כאן .

רשום
לכבוד
מר רוני ורמוס
מנכ"ל פסגות
רחוב אחד העם 14
תל-אביב 65142 ת.ז. 00719401-2

מספר עמית 80849682 390
הנדון: אי סדרים חמורים בפסגות
נכבדי,
אתה עוסק במיליארדים ואני מתכוון להטריד אותך כאן בחשבון קטן של פחות ממאה אלף ₪. אך הטיפול של החברה שאתה עומד בראשה בחשבון זה נגוע באי סדרים שבמקרה הטוב אפשר לראות בהם רק חוסר יעילות.
לכן אני מייעץ לך, למרות עיסוקיך הרבים, לקרוא מכתב זה עד סופו (את נספחיו אתה יכול למסור לעוזריך לבדיקה). זה לא רק דין פרוטה כדין מאה. זכור את אמרתו של לסקוב על המסמר הקטן שהזנחתו גרמה לאובדן סוס, פרש ומערכה.
1. מאז רכשתם את קופת גדיש בה היה לי חשבון בבנק הפועלים לא קיבלתי מכם כל דו"ח, אלא רק לפני כמה חודשים. בבדיקת החשבון באינטרנט מצאתי הערה שלא נשלח דו"ח שנתי ב-2008 כי מדובר "בסכום קטן". בשבילכם זה סכום קטן. בשבילי הקטן מאה אלף הם סכום גדול.
2. בדיקתי העלתה שהסכום לא רק קטן אלא אף ירד בכ-18 אחוזים לעומת 2007.
3. בעקבות זאת פניתי ב-26.5.09 במכתב שנשלח לכתובת שלכם ובו בקשה לשינוי מסלול לאג"ח מדינה. את הכתובת מצאתי על הדו"ח שקיבלתי מכם (ת.ד. 33353)
4. לא קיבלתי תשובה על המכתב ואחרי כשבועיים הוא חזר בנימוק "כתובת לא ידועה".
5. התקשרתי בטלפון למוקד שלכם ונאמר לי שעלי למלא טופס בקשה להעברה. הטופס נשלח אלי בפקס. מילאתי אותו במדויק וניסיתי לשלוח חזרה למספר הפקס שציינתם. אך כל הניסיונות עלו בתוהו. הפקס שלי פעל אז ופועל עד היום כשורה לכל מספר שאני מחייג פרט למספר שלכם 03-5162757. .
6. לאחר כתריסר ניסיונות העברה בפקס שנעשו בשעות שונות של היום והלילה, החלטתי להעביר את הטופס במכתב דחוף-רשום למסירה ביד בידי שליח שתאריכו 15.6.09.
7. חלפו כמה ימים ולא קיבלתי תשובה. התקשרתי בטלפון למוקד ושם אמרו שלא קיבלו כל דואר רשום וכי "הבנין גדול וזה מסתובב אולי בין המשרדים".
8. כשחלפו עוד כמה ימים ולא היה כל סימן לשינוי המסלול של הקופה שלי (וזאת ראיתי בבדיקה באינטרנט) החלטתי שנוכח טיפול כושל כזה אני מוותר על שרותיכם הלקויים ומבקש לפרוע כל מה שנותר בקופה שלי. השיבו לי בטלפון כי עלי לפנות לסניף כלשהו של בנק הפועלים, להגיש בקשה והכסף יועבר לחשבוני.
9. ב-24.6.09 פניתי לבנק הפועלים, סניף 683 כיכר נוח וביקשתי להגיש בקשה למשיכת כספי מן הקופה.
10. הפקידה, רונית ערמי, נכנסה למחשב ואז נתברר כי המשיכה בלתי אפשרית הואיל והחשבון נמצא סוף סוף, באיחור של כמה חודשים, במעבר ממסלול מנייתי למסלול אג"ח מדינה.
11. גב' ערמי התקשרה עם משרדכם ומשם נמסר לה כי תוכל להעביר את בקשת ההזרמה למחרת היום.
12. בדקתי וגב' ערמי העבירה את הבקשה במועד ונאמר לי כי לאחר חמישה ימי עסקים יועבר הכסף לחשבוני.
13. עברו חמישה ימים ועוד חמישה ימים ומאומה לא קרה.
14. אתמול התקשרתי בטלפון לגב' ערמי והיא קיימה שיחת ועידה עם ויקה ממשרדכם. ויקה מסרה שאין לה מושג במה מדובר וביקשה להעביר מחדש את בקשת ההזרמה. היא הבטיחה לחזור עם תשובה. כל מאמציי להשיגה בטלפון עלו בתוהו. בכל פעם "לא היתה במקום" או "לא עובדת היום".
15. הבוקר התקשרתי עם המוקד שלכם ושוב קיבלתי את התשובה המוכרת שאינם יודעים במה מדובר ולא קיבלו את בקשת ההזרמה ואילו ויקה אינה נמצאת בעבודה.
16. בקיצור: נמאסתם.
התנהלות כושלת כזו של מוסד המחזיק מיליארדים מכספי ציבור מעורר חשד שמדובר כאן בניהול כושל ורשלני, או גרוע מזה במעשה זדון שמטרתו להרוויח זמן.
בכל מקרה זהו ענין לציבור לדעת אותו. יכולתי להגיש תביעה על נזקים שנגרמו לי בגללכם (אי דיווח על המסלול בו נמצאת הקופה במועד, אובדן זמן וכספים כתוצאה מכך וכו).
אך לא זו מטרת מכתבי. אני מבקש הסבר ישיר ובדיקה יסודית של הכשל המשתקף מן הנתונים שהבאתי.
בברכה
זאב גלילי

העתק: הממונה על שוק ההון רו"ח ידין ענתבי

מה עושה מדונה בפסגות

מדונה ויקישיתוף

מדונה ויקישיתוף

הסבר לא קיבלתי. אולי מפני שעובדי "פסגות" (כפי שפורסם אז בעיתונים) היו עסוקים בהכנות לצפיה במופע של מדונה. הכרטיסים היו כמובן על חשבוננו – 700 אלף ₪ טבין ותקילין. כסף קטן.

כמה ימים אחרי ששלחתי מכתב זה קיבלתי טלפון ממזכירתו של המנכ"ל. היא אמרה שקיבלה את המכתב אך "הנספחים לא הגיעו".

השבתי לה שהם נמאסו עלי ואם לא יבוצעו הוראותיי מייד אגיש תביעה ואחולל שערוריה ציבורית..

באורח פלא הופיע הכסף בחשבון שלי תוך יום וסוף סוף נפטרתי מהצרה הזו ששמה "פסגות". התעצלתי להמשיך בסיפור ואף מאמר זה הוכן בשעתו ונשאר גנוז עד לגילויים של השבוע האחרון.

ידידים אמרו לי כי עשיתי שטות. כי מאז משכתי את כספיי זינק שוב שוק המניות ואילו הייתי נשאר שם הייתי מחזיר לעצמי את כל ההפסדים ויוצא ברווח גדול. על כך אני משיב להם מה שאמר בשעתו שר האוצר יגאל הורביץ: " טיפשים תרדו מהגג"

קזינו ושמו בורסה

זו ההזדמנות לומר כמה מילים לעדר הגדול של ישראלים הממשיכים להמר על הקזינו הענק הזה הנקרא בורסה.

לכאורה הבורסה היא מסגרת המאפשרת לגייס הון מן הציבור ולהניע באמצעותו את גלגלי המשק. כל משקיע קטן הופך בכך לתורם לשגשוג ולנהנה ממנו.

בפועל אין הדבר כך. נוצרה מציאות שאין קשר בין מחיר המניה לבין הרכוש שהיא מייצגת כאילו, או לסיכויי הרווח של המפעל המנפיק את המניה.

הברבור השחור

אני ממליץ בפני כל מי שעדיין מתפתה להשקיע במניות, או עוצם עין נוכח מה שעושים בכספי חסכונותיו שיקרא את הספר "הברבור השחור". מחבר הספר, נסים ניקולאס טאלב, לבנוני נוצרי אוהד ישראל, חזה עוד ב-2006 את המשבר שפרץ ב-2008 בספרו "תעתועי האקראיות" (שני הספרים הופיעו בתרגום עברי).
נסים טאלב הוא פילוסוף (בעל ידע עצום בתולדות הפילוסופיה ומגיע להוגים שאינם מוזכרים כלל בספרות הקנונית) מתמטקאי וסוחר ניירות ערך שהצליח לעשות הון לא קטן.

מהו "הברבור השחור"

"הברבור השחור" הפך להיות מושג המתייחס לדיסציפלינות המנבאות את העתיד וקובעות חוקים על פי העבר. פעם נקבע כלל כי כל הברבורים לבנים הואיל ולא היו ברבורים בצבע אחר באירופה. עד שהגיעו לאוסטרליה וגילו ברבורים שחורים. כלומר: הכלל ש"כל הברבורים לבנים" נכון כל עוד לא נתגלה ברבור שחור אחד.

 

מחבר "הברבור השחור"  נסים טאלב ויקישיתוף

מחבר "הברבור השחור" נסים טאלב ויקישיתוף

חוק הברבורים אינו קריטי הוא רק משל. אך כל מדעי הטבע ורוב מדעי החברה מבוססים בעצם על אינדוקציה. דהיינו על חוקיות הנקבעת על פי אירועים, או ניסויים או תצפיות שחזרו על עצמן בעבר ומשמשות בסיס לחוקים המנבאים את העתיד.

התרנגול כפיסיקאי כושל

כבר לפני שנים רבות קבעו פילוסופים של המדע כי האינדוקציה היא השערוריה של המדע. הפילוסוף ברטראנד ראסל המציא סיפור משעשע כדי להמחיש את הדבר.

ברטרנד ראסל ויקישיתוף

ברטרנד ראסל ויקישיתוף

מעשה בתרנגול שהוחזק בכלוב בו היה כפתור שבכל פעם שהתרנגול לחץ עליו במקורו הוא זכה במנת מזון. אותו תרנגול היה פיסיקאי במקצועו וקבע חוק – כל לחיצה על הכפתור מביאה מזון.

החוק הזה היה נכון אלף ימים. כי המכונה תוכננה כך שביום האלף תביא הלחיצה על הכפתור לכריתת ראשו של התרנגול.

תרנגול ההודו והבורסה

נסים טאלב ניקולאס מביא את סיפור התרנגול בגרסה אמריקנית. הפעם מדובר בתנגול הודו שקבע חוק כי בני אדם הם נחמדים ומאכילים אותו לשבעה. הוא רק לא ידע שבחג ההודיה הוא עצמו יהפוך למאכל.

התרנגול של ראסל וההודו של טאלב הם רק משל. במדע כבר יודעים שכל חוק מדעי הוא זמני עד שיופרך. עד כדי כך שכל חוק שאיננו ניתן להפרכה נחשב ללא מדעי בעליל.

במדע גם יודעים שקיים עולם כאוטי בו לא חלים הכללים של קשר ישיר בין אירוע ידוע ובודד לבין התוצאה של אותו אירוע. העולם איננו משחק ביליארד. מדע הכאוס נולד כשנתגלה שאין כל דרך לחזות את מזג האוויר לטווח ארוך הואיל וכל משב רוח שולי היום יכול לחולל סערת ברקים בעוד שבוע. מכאן הביטוי על משק כנפי פרפר בסין המחולל סופת טייפון באמריקה.

הבורסה כתרמית פונזי

מה שנכון לגבי חוקי הטבע של עולם הדומם והחי חל ביתר שאת על העולם בו פועלים בני אדם שהתנהגותם בלתי צפויה. וכשבני אדם בלתי צפויים פועלים במערכת מורכבת ממיליוני גורמים שלעולם לא נדע את כולם, אין שום סיכוי לחזות את העתיד הכלכלי ויהיו הכלים "מדעיים" ככל שיהיו. כל האנליסטים למיניהם הם או תמימים, או טיפשים או שרלטנים. עובדה שכולם היו חכמים לאחר מעשה ואיש מהם (פרט למעטים בעלי אינטואיציות חריפות) לא חזו את המשבר האחרון ואת המשברים הקודמים. לדעה זו שותף הכלכלן האמריקני החשוב ביותר היום, חתן פרס נובל פול קרוגמן. במאמר שפרסם בניו יורק טיימס אומר קרוגמן במילים קצת יותר מתונות מה שאומר טאלב. שהבורסה איננה שונה מתרמית פונזי. זוהי התרמית באמצעותה עשק הנוכל היהודי האמריקני ברני מיידוף מיליארדים מאלפי לקוחות תמימים.

נוכל ברני מיידוף ויקישיתוף

נוכל ברני מיידוף ויקישיתוף

מיידוף הבטיח לכל משקיע תשואה קבועה של 10 אחוזים ויותר ללא כל סיכון. הוא זכה למוניטין של אשף פיננסי ורבים צבאו על פתחו בבקשה שייקח מהם את הונם. כדי להגדיל את אמינותו הוא לא קיבל כל לקוח. רק לקוחות בעלי הון רב התקבלו לחברה שלו וביניהם מוסדות מכובדים בארץ כמו הטכניון, האונירסיטאות, מכון ויצמן ואישים מפורסמים כמו אלי ויזל.

מיידוף לא השקיע מאומה בכלום. הוא נתן את הריבית הגבוהה ששום השקעה אינה יכולה להשיג בקביעות מתוך הכספים החדשים שזרמו אליו. רבים השקיעו ומשכו את השקעתם ויצאו ברווח גדול. מיידוף הכניס לכיסו את כל היתר. הוא יכול היה להמשיך כך עד אינסוף – או ליתר דיוק: כל עודד נמצאו כסילים חדשים שהשקיעו אצלו את כספם. אך כשבא המשבר וכולם יחד ביקשו את כספם חזרה נתברר שהקופה ריקה.

לא כולם התפתו למיידוף. ידידי אפרים אילין שלמרות 98 שנותיו הוא עדיין צלול ושפוי יותר מהרבה צעירים. הוא סיפר לי כי אחד ממוסדות המדע בארץ ביקש את חוות דעתו לגבי האפשרות להשקיע אצל מיידוף. (למוסדות כאלה יש לעתים עודפי מזומנים במגיעים מתורמים וממתינים להשקעתם בפרוייקט).

"כששמעתי שמיידוף מציע עשרה אחוזים באורח קבוע הבנתי מייד שמדובר כאן בהונאה והמלצתי להתרחק ממנו". סיפר לי אילין.

מה לעשות עכשיו

איני נוהג לתת עצות בענייני בורסה. אך אומר לקוראיי מה הייתי עושה אילו הייתה לי השקעה מנייתית. כולם מסתכלים על הרווחים הנאים שעשו המניות השנה. לפי ההערכות הממוצע הוא בין 5 ל-9 אחוזים. אך יש מניות וקרנות נאמנות שעשו השנה עשרות אחוזים. שישו בני מעיי. לעומתם קיבלו המשקיעים הסולידיים פחות מאחוז אחד. הפיתוי להמשיך ולהרוויח עוד גדול. אך סופם של רווחי הנייר הללו הוא כסוף כל תרמית פונזי. להתפוצץ אל קרקע המציאות.

אפרים אילין. צילום: זאב גלילי

הזהיר מפני השקעה אצל מיידוף. אפרים אילין. צילום: זאב גלילי

רק בעלי קרנות הנאמנות וחברות ההשקעה למיניהם יוכלו לחייך בהנאה. הם את חלקם כבר קיבלו מזמן.

השאלה מדוע כספי הפנסיה שלנו (של הקרנות החדשות בלבד) מופקרים לחסדי הבורסה היא שאלה אחרת שאדון עליה בבוא הזמן.

=======================================================================

ראיון עם נסים טטאלב על "הברבור השחור"

מאמרו של קרוגמן על ההבורסה כתרמית פונזי
מאמר של קרוגמן על האנליסטים

 

כל הקישורים הם למוסף הכלכלי של הארץ "דה מארקר"

פורסם בקטגוריה כלכלה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות בנושא מה הכסף שלך עשה בשביל "פסגות" ? תשאל את "הברבור השחור"

  1. מאת קורא‏:

    מסכים עם כל מה שכתבת פרט לפתיח שלך על הסיפור הנוכחי של פסגות. במקומך, הייתי מעמיק קצת במה עשה ורמוס ובית ההשקעות. המעשים שהם עשו היו לגמרי בתחום האפור ויהיה קשה להוכיח אותם בבית המשפט. בנוסף, אכן זה היה כסף של בית ההשקעות ולא של הציבור.

    הבורסה, בניגוד למה שאתה אומר, אינה קזינו. היא קזינו בשבילך ובשבילי, עם השקלים הבודדים שלנו, והיא הימור בטוח לגופים הענקיים האלה שיכולים להעלות ולהוריד נייר ערך כאוות נפשם.

  2. פינגבאק: ירד לטמיון – מקור הביטוי, משמעותו, גלגוליו והקשר להשקעותינו בבנקים ובבתי השקעות

  3. מאת רונית שמר‏:

    כתבת יפה. בדיוק סיימתי את תעתועי האקראיות והתחלתי את "הברבור השחור".

    כך הגעתי לכאן לאחר שעשיתי חיפוש על טאלב.
    אין ספק שמדובר בשני ספרים מהפכניים. מסכימה עם כל מה שכתבת על המניות.

    כל הכבוד על שלא ויתרת לפסגות בנושא שלך.

    גם אני גיליתי שקרנות וקופות נמכרו ונעשו בהן שינויים בלי לשאול אותי.
    בעיניי זאת הונאה ציבורית עצומה במימדיה והציבור פשוט לא מודע לנזקים שנגרמים לו.

    תודה על רעיון יפה שנתת לי וכתיבה מהנה.

  4. פינגבאק: למי התכוונו חז"ל כשאמרו "תיפח רוחם של מחשבי קיצין?" | היגיון בשיגעון

  5. פינגבאק: מהפכת "הצדק החברתי" שהפכה לתנועת "מגיע לי" | היגיון בשיגעון

  6. פינגבאק: ההסתדרות היא שהקימה את מדינת עבדי הקבלן | היגיון בשיגעון

  7. פינגבאק: תאונה קשה ושמה חברת הביטוח AIG | היגיון בשיגעון

  8. פינגבאק: ירד לטמיון – מקור הביטוי, משמעותו, גלגוליו והקשר להשקעותינו בבנקים ובבתי השקעות | היגיון בשיגעון

השאר תגובה