יעקב חרותי – מגוייס לכל החיים

אחת השאלות המרכזיות שהציג תום שגב ליעקב חרותי, בתכנית הטלוויזיה בערוץ 2 היתה: למה התגייסת דווקא ללח"י. למה לא ל"הגנה", שם היה אביך. למה לא לאצ"ל.

חרותי, בצניעות האופיינית לו: זה היה במקרה. בעצם עמד להתגייס לאצ"ל, אך הגיע אליו שליח מן הלח"י. אז חשב שהאצ"ל "צמחוני מדי" – תוקף רק מבנים ולא פוגע בחיילים בריטיים.
והתגייס ללח"י. גיוס לכל החיים.

חרותי ותום שגב

יאיר על "חומר אנושי"

דבריו של חרותי הזכירו לי דברים שקראתי ברומן הנפלא "יאיר", שכתב משה שמיר בערוב ימיו.

וכך כתב שמיר:

" מה זה חומר אנושי טוב? אחד ההבדלים – אולי החשוב בהבדלים – בין יאיר לדוד רזיאל… – הקו העיקרי שיאיר לא היה מסוגל להתיישר עמו, היה בדיוק בתשובה לשאלה הזאת: מהו חומר אנושי טוב?

"כולם דברו על רבים, על תנועה, שמתוכה ילוקטו יחידי הסגולה. יאיר דיבר על יחידי סגולה, על מעטים שיש לבחור אותם אחד אחד, ורק אחרי הכשרה אישית, אחרי חישול הרצון העצמי הפנימי של כל אדם, של כל לוחם – להתחיל להרחיב את השורות, ושוב תמיד מתוך הקפדה על סגולות היחיד.

"מסירות נפש, אם מנסים להגדיר את סגולות היחיד, ודווקא בביטוי היהודי הדתי הזה, כי מסירות נפש נטועה עמוק בפנים מן הפנים היא בקיעה וצומחת ונותנת פרי. אל תגיד ציות. אל תגיד משמעת. ודאי לא אמונה עיוורת. לא גויסנו בשוט כהמון עבדים, התפאר שיר ראשון שהיה עם מנגינתו להמנון. על כן לא רק דחף של מצוקה –אלא בעיקר כיסופחם, שאיפה אל חזון, תמונת עתיד".

עד כאן דברי משה שמיר.

יעקב חרותי (צילום: זאב גלילי)

יעקב חרותי (צילום: זאב גלילי)

לא דחף של מצוקה

אכן, לא דחף של מצוקה אישית הביא את חרותי לשורות לח"י. במושגי הימים ההם נולד עם כפית כסף בפה. האב היה אמנם ממייסדי השומר הצעיר, אך כמו רבים הפך למפא"יניק. פרקליט מצליח, חבר מן השורה ב"הגנה", מציית להוראות המוסדות הלאומיים ומתגייס לצבא הבריטי.

האב חבר "הגנה" מתגייס לצבאהבריטי.הבןבמשטרת הישובים עומד להתנדב ללח"י בלי ידיעת אביו.

האב חבר "הגנה" מתגייס לצבא הבריטי.הבן במשטרת הישובים עומד להתנדב ללח"י בלי ידיעת אביו.

גם חרותי הבן, עדיין חלב אם על שפתיו, הולך בעקבות אביו ומתגייס בגיל צעיר למשטרת הישובים העבריים, שבאמצעותה טשטשו הבריטים את ערנות הישוב לעובדה שהם מפקירים את היהודים למרצחים הערביים.

ילדות בצל פרעות ודמים

חרותי נולד ב-1927. כשהיה בן שנתיים היו מה שקוראים ה"מאורעות" של 1929 שהיו בעצם פוגרום גדול בחברון, בצפת ובכל מקום שערבי יכול לפגוע ביהודי.

כשהיה בן 9 פרצו מאורעות 1936. ילד בן 9 כבר מבין מה פרוש לחיות בארצך שבו יש שלטון זר העושה הכל כדי לחסל את המפעל הציוני. ובשנת 1939 , כשהוא בן 12 גזרות הספר הלבן, איסור הקמת ישובים סגירת שערי הארץ ובאירופה מתחיל לעלות הכורת על היהודים.

הוא עוד צעיר מלהצטרף לאחד הארגונים הלוחמים. אינו יודע על הקרע שהביא לפרישת אברהם שטרן (יאיר) וחבריו מן האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) והקמת לח"י. יאיר נרצח כשחרותי בן 15 . הבולשת הבריטית רוצחת לוחמים נוספים בדם קר . אך המחתרת מתאוששת . יחידי הסגולה כמו יהושע כהן, כמו צפוני שומרון ואחיו עלי ועוד יחידי סגולה אחרים בעלי מסירות נפש מחזיקים מעמד. אליהם מצטרפים 23 לוחמי לח"י, יחידי סגולה שהיו בשבי הבריטי, והאירגון הקטן הופך לכוח לוחם המטיל אימתו על האימפריה הבריטית.

התקופה שבה שרת חרותי בלח"י – בין 1945 ל-1948 – היתה התקופה הסוערת ביותר בתולדות האירגון. הוא לא היה בארגון כשנעשה הניסיון הכושל לחסל את הנציב העליון וחיסולו של הלורד מוין. אך זו היתה תקופה של מלחמה אינטנסיבית –חלקה בשיתוף עם האצ"ל – רובה על ידי הלח"י שכוחו הלך והתעצם.

לוחמי לחי מעלים באש מתקני נפט במפרץ חיפה

לוחמי לחי מעלים באש מתקני נפט במפרץ חיפה

בין הפעולות בתקופה זו: פיצוץ צומת המסילות בלוד, פשיטה על מבני המשטרה בירושלים וביפו, פיצוץ 8 מטוסי חיל האוויר הבריטי במחנה סירקין, התקפה על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה בה נהרגו 11 לוחמים ו-22 נשבו, הריגת 7 צנחנים בריטיים בקרב בחניון ברחוב הירקון. ארבעה חודשים לפני הקמת המדינה פוצץ בנין הסראיה ביפו שהיה מרכז של כנופיות ערביות. ב-9 באפריל 1948 תקף לח"י בשיתוף אצ"ל וההגנה את דיר יאסין.

"אמת אחת ולא שתיים"

שער ספרו של חרותי

שער ספרו של חרותי

הראיון עם חרותי התקיים לכאורה לרגל הופעת ספרו "אמת אחת ולא שתיים", שראה אור בהוצאת יאיר בשנת 2008.

זה איננו ספר זכרונות במובן הרגיל של המלה. חרותי איננו מעמיד את עצמו ואת סיפור חייו במרכז. הוא מספר את הסיפור של המלחמה לחרות ישראל ומתאר אצ חלקו הצנוע בה.

כשגוייס הרי היה עדיין ילד חסר ניסיון קרבי. הוא הוצב ליחידה הטכנית בירושלים. ושם,יחד עם חברו יהודה לוי (שכינוי המחתרתי שמואל) הכינו את חומרי הנפץ והמוקשים שאיפשרו את שורת הפעולות של האירגון.

לההעביר המלחמה לבריטניה

רק לקראת 1947 הוטל על חרותי מבצע קרבי. ולא סתם מבצע אלא להעביר את שדה המלחמה לבריטניה השנואה.

היתה בידו תעודת בגרות אנגלית שהצליח להוציא בתקופת שרותו בנמשטרת הישובים. על סמך תעודה
זו הגיש בקשה ללמוד משפטים באוניבריטסת לונדון.

וכך יוצא בחור בן 20 כשעל כתפו מוטלת משימה: להקים תא מחתרתי בלב מדינת האוייב, להוציא להורג את רוי פראן הקצין הבריטי שרצח נער מדביק כרוזים של לח"י אלכסנדר רובוביץ' ואם אפשר לנסות ולחסל גם את שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין.

רק עכשיו נשלח חרותי לקורס בסיסי בהפעלת נשק בבית בודד בפרדס ברעננה. הקורס הופסק באמצע בעקבות מידע על חיפוש קרוב שיערכו הבריטים.

הדריך את חרותי לפני היציאה לבריטניה. נתן פרידמן ילין.

הדריך את חרותי לפני היציאה לבריטניה. נתן פרידמן ילין.

לפני צאתו נפגש חרותי עם נתן פרידמן ילין (שכינויו המחתרתי "גרא" – לאחר הקמת המדינה שינה שמו לנתן ילין מור) שהיה אחד משלושת חברי מרכז לח"י. השניים האחרים היו ישראל אלדד (שייב) שעסק בהסברה ובאידיאולוגיה. יצחק שמיר הוגלה בידי הבריטים לאפריקה. "גרא"היה איפוא אחראי לפעילות המבצעית של לח"י. הוא לא האמין שבריטניה תעזוב את הארץ אחרי החלטת עצרת או"ם והחליט להפגש עם חרותי כדי לתת לו את ההוראות האחרונות.

על אשר ארע באנגליה כבר ראיינתי את חרותי וניתן לקרוא את הראיון באמצעות הקישור שבסוף המאמר.

המשך השרות בירושלים

חרותי משתחרר מן המשימה בלונדון, אך אינו משתחרר מלח"י. הוא מגיע לארץ ממש בימים שבהם הבריטים עוזבים אותה.מתייצב בלח"י,נפגש עם "גרא" וזה אומר כי ייתכן ויוטל עליו לחזור ללונדון. גרא לא האמין שהבריטים ממש עוזבים את הארץ. אך יצחק שמיר (שבינתיים ברח ממחנה הגולים באפריקה) מורה לו\ לצאת לירושלים, שם הלח"י ממשיך להתקיים כאירגון נפרד.

מתחילה תקופה סוערת חדשה בחיי לח"י – קרבות עם הערבים, ניסיון פריצה לעיר העתיקה, ובמרכז התקופה חיסול הרוזן ברנדוט, המתווך מטעם או"ם שבא לכאן כדי לשים קץ למדינה היהודית.

סוף סוף התפרק לח"י ועם רדת מסך החשאיות של ארגון המחתרת נתברר כי הוא אינו עשוי מעור אחד. חבר המרכז ישראל אלדד המשיך להחזיק במורשת יאיר למלכות ישראל. חבר המרכז השני, נתן פרידמן ילין, בנה תיזה שעתיד המדינה הוא בברית עם ברית המועצות והקמת מדינה עברית שתהיה רפובליקה סוציאליסטית.

חרותי לא מצא את מקומו במפלגנה החדשה שהוקמה, התגייס לצה"ל ומכל החילות נשלח דווקא למצ"ח – משטרה צבאית חוקרת. היה עוד אינטרמצו של מעצר ביפו ובריחה.

חרותי חזר לחיים אזרחיים כאילו רגילים. נשא אשה הוליד בן וכאילו הפך לאיש מן הישוב. על מנת לרצות את אביו שלא שבע נחת מפעילות בנו במחתרת, החל גם ללמוד משפטים. (האב לא חזר לפרקטיק הפרטיתלאחר שחרורו ונשארבצבא הקבע בתפקידים מרכזיים בפרקליטות עד לפרישתו).

מחתרת מלכות ישראל

לח"י וצה"ל שחררו את חרותי אך הוא לא שיחרר עצמו ממחויבותו למלכות ישראל. השנים הראשונות למדינה, שהתאפיינו בשפך דם יהודי בידי מסתננים מירדן, או בידי חיילים ירדנים "משוגעים" שירו מחומות העיר העתיקה, לא הביאו לתגובה ישראלית. הלחץ מלמטה,כפי שמגדיר זאת חרותי, להגיב ויהי מה הוליד את פרק ב' של לח"י בלבוש חדש "מחתרת מלכות ישראל", שכונתה מאוחר יותר מחתרת צריפין.

פעולתה הראשונה היתה פעולת תגמול והריגת חיילים ירדנים על החומה – ובכךהקדימו בכמה שנים את יחידה 101 של דיין ואריק שרון. פעולתם השניה שהביאה למאסרם היתה הטלת פצצה על השגרירות הסובייטית בתל-אביב במחאה על האנטישמיות הסטליניסטית.

הפיגוע בשגריות הסובייטית

הפיגוע בשגריות הסובייטית

החבורה נתפסה והועמדה לדין. חרותי נידון ל-10שנים אךמרצה רק שלוש מהן. את תקופת שבתו בכלא הוא מנצל להשלים את לימודי המשפטים (שהחל בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב) וכעורך דין הוא פותח בחזית חדשה למען עם ישראל. חזיתפוליטיתבפעילות מפלגתית וחזית לרכישת אדמות מעבר ל"קו הירוק" (ועלכךראה בקישורים שבסוףהמאמר).

עמדה של מובן מאליו

היה משהו קסום בראיון הטלוויזיוני עם חרותי, ועל כך מגיעה התודה למראיין, תום שגב. תום שגבהוא היסטוריון מצויין, עיתונאי מצליח וסופר מחונן. הוא איש שמאל מובהק בהשקפותיו. אך בראיוןזה נתן ביטוי ליצר ההיסטוריו שבו – לתעד בדייקנות אישיות היסטורית. לא להיכנס לויכוח, לא להתעמת,לא להראות למרואיין כמה המראיין חכם ממנו – כפי שנוהגים מראיינים רבים.

אנשי מחתרת מלכות ישראל עם שיחרורם

אנשי מחתרת מלכות ישראל עם שיחרורם

הקסם בראיון- שהוא גם הקסם שאני חש בכל פגישה עמ חרותי שאני רואה בו חבר טוב – הואהקסם שהייתי קורא לו הקסםשל ה"מובן מאליו". אמונתו בצידקת הדרך הציונית, אמונתו בעם ישראל ובעיקרי יאיר כל כך עמוקים שהוא לא מוצא שום צורך וסיבה לנמק. כי הרי הדברים מובנים מאליהם. גם שגיאות שנעשו וכשלונות שארעו אינם מחייבים היסוס או התנצלות. כשהוא נשאל מה הוא מרגיש שבמקום הרוצח רוי פראן אותו תיכנן לחסל נהרגאחיו רקס הוא משיב בשיוויון נפש שזה מה שעלול לקרות במלחמה. לעתים גם כוחותינו יורים על כוחותינו.

מעדות אישית אני יכול לומר שחרותי טרם שיחרר עצתמו מגיוס לחרות ישראל. הוא מתייסר ביסורים על החמצות היסטוריות שהחמיצה המדינה, בשחיקה המתמדת של מעמדה וכוחה ובאובדן דרכה הציונית. באחרונה הוא משתעשע ברעיון של הקמת גוף כמו הקרן הקיימת או גוף יהודי מרכזי אחר שיילחם למען האינטרסים של עם ישראל כשהמדינה מזניחה אינטרסים אלה.לא אתפלא אם הצעיר הזה בן ה-82 עוד יפתיע.

קישורים

על הספר

גאולת הקרקע בארץישראל

למה נכשל חיסול הרוצח רוי פאראן

לחדש את הסוכנות היהודית והקרן הקיימת

על פרשת סטרומה

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, ארץ ישראל, הסברה, מחתרות, מלחמות ישראל, מנדט בריטי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא יעקב חרותי – מגוייס לכל החיים

  1. מאת קטי‏:

    יישר כח למר חרותי ולמר זאב גלילי גם יחד! שניהם שייכים לדור הנפילים ההולך ופוחת, דור הציונים אוהבי הארץ, העם והמדינה היהודית-ציונית, כפי שהיתה פעם ] וכפי שצריכה היתה להיות גם היום.]

  2. פינגבאק: משמעות המלה כיבוש בשפה העברית | היגיון בשיגעון

  3. מאת ליעד פרל‏:

    פשוט נפלא!
    תודה רבה מר גלילי.

  4. פינגבאק: משה שמיר – המהפך מן הישראלי ליהודי | היגיון בשיגעון

  5. פינגבאק: גאולת קרקע בארץ ישראל | היגיון בשיגעון

  6. פינגבאק: מי באמת גרש את הבריטים ואיך היו החיים בימי המנדט | היגיון בשיגעון

השאר תגובה