בין יהדות של מנהג ליהדות של טקסט

בעת הכנת הראיון על החרדים לדפוס הגיע לידי ספר שראה אור ממש בימים אלה, השופך אור על ההבחנה בין היהדות האורתודוכסית לבין היהדות ההיסטורית שקדמה לה.
זהו ספרו של אריאל פיקאר – "משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות – חקר ההלכה וביקורת תרבות".

פיקאר מצטט את הרב חיים סולוביצ'יק, האומר כי היהדות בצורתה המקורית היא יהדות של מנהג, בעוד היהדות האורתודוכסית היא יהדות של טקסט. היהדות בצורתה המקורית היא אורח חיים והיא נרכשת לא על ידי למידה אלא באמצעות חיקוי – של ההורים והסביבה. ההתנהגות היהודית בחברה הקדם מודרנית התאימה להלכה המשפטית רק באופן חלקי והמנהג היה שווה בערכו להלכה הכתובה.
הדתיות המבוססת על טקסט מגובשת ומעובדת בישיבות. הסמכות עברה מרב העיר או הקהילה לראש הישיבה בעולם החדש. המעבר הזה הוליד את מושג "דעת תורה" שהוא מתן כוח הכרעה לגדולי תורה בעניינים פוליטיים.

במצב החדש המצוות אינן פעולות טבעיות ומובנות מאליהן, אלא ריטואל שחורג מן החיים הטבעיים. הדגשה של הטקסט ושל הדיוק המשפטי בפרטים הולידה גם את הנטייה לחומרות.
משך שנים נקבע למשל שעור "כזית" במסורת חיה, עד שבא ה"חזון איש" וב-1940 ופירסם קונטרס שהכפיל את השעורים המקובלים.

ראה הישראליזציה של החברה החרדית

פורסם בקטגוריה הלכה, חרדים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא בין יהדות של מנהג ליהדות של טקסט

  1. פינגבאק: מדוע תוחלת החיים בבני ברק היא הארוכה ביותר | היגיון בשיגעון