דניאל פרידמן – " הספין הגדול ביותר של אולמרט"

" ראש הממשלה הוא כמו טובע שאיבד את גלגל ההצלה שלו (חיים רמון) ונאחז בכל קרש צף" * " מינוי פרידמן לא יפתור את הבעיה האסטרטגית החמורה של ישראל- השחיתות" * " האם השופט ברק הוא משפטן או פוליטיקאי"

קבלת הפנים הצוהלת, מימין ומשמאל, שבה נתקבל מינויו של שר המשפטים דניאל פרידמן, עוררה בי את ההרגשה שמשהו כאן לא בסדר. זה נראה טוב מדי מכדי להיות אמיתי. זה לא נראה אמיתי. זה נשמע כמו ספין.

 פניתי לאישיות, המעורה היטב בנעשה במערכת המשפטית והפוליטית, וביקשתי תמונת מצב. ואלה הדברים ששמעתי מפי אותה אישיות (שמטעמים ברורים מבקשת לשמור על עילום שם):

הסכנה האסטרטגית

" מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, הכריז בשעתו, כי השחיתות היא הסכנה האסטרטגית החמורה ביותר המאיימת על ישראל.

" השאלה שצריך לשאול היא האם המינוי של פרידמן יתרום משהו להסרת הסכנה הזו. התשובה היא שהמינוי שלו בכלל לא רלבנטי לבעיה הזו.

" התקשורת והמערכת הפוליטית יצרו מצג שווא כאילו הבעיות הבוערות של המדינה הן: האקטיביזם של ברק, השיטה למינוי שופטים, התנכלות המערכת המשפטית לכל מי שלא בא מתוכה. ורדיפת פוליטיקאים על לא עוול בכפם.

" על פי תפיסה זו נראה פרופסור פרידמן, כאדם הנכון במקום הנכון. הוא האיש שתקף את כל התופעות הללו (בעיקר אחרי שטרפדו את מינוי תלמידתו וחברתו הטובה, נילי כהן, לבית המשפט העליון). הוא האיש שקרא לפסק הדין במשפט רמון " משפח" . האם הפרופסור המלומד. שנחשב לעילוי משפטי, יצליח לעשות משהו נגד התופעות השליליות (שאכן קיימות) במערכת המשפטית? ספק רב. עיקר התמחותו היא בדיני חוזים. הוא אינו מתמצא במערכת הפוליטית. אין סיכוי שהוא יחסל את הסכנה האסטרטגית של השחיתות שהרקיבה את המדינה.

מי נאבק במי

" מזה יותר מעשור מתחולל מאבק בין קבוצה המגוננת על האליטות המושחתות ומגינה עליהן לבין קבוצה החושבת שזה הדבר המסכן את קיום המדינה. בשתי הקבוצות יש פוליטיקאים, עיתונאים ומשפטנים.

" תמיד היתה שחיתות במדינה. אך בעבר התביישו בה.

אברהם עופר ויעקב לוינסון התאבדו. אשר ידלין הושלך לכלא ונודה. היום, לא רק שאין בושה. השחיתות מוצאת לה סנגורים במערכת הפוליטית, התקשורתית והמשפטית. שחיתות איננה רק קבלת שוחד או קבלת דבר במרמה. שחיתות היא גם עצימת עין ומציאת צידוק אידיאולוגי, המשלים עם השחיתות.

השחיתות ה" אתרוגית"

 

אתרוג (ויקישיתוף)

 

" אמנון אברמוביץ", הוא בעל זכויות היוצרים של ה" אתרוג" . צריך לשמור על אריאל שרון כמו ששומרים על אתרוג, כך אמר, כדי לא להפריע לו להחריב את גוש קטיף. והיועץ המשפטי מני מזוז, שנבחר לתפקידו כדי למנוע הגשת כתבי אישום מילא את שהוטל עליו. הוא לא מצא רבב במיליונים שזרמו לכיסי שרון. בפרשת רמון הייתה למזוז תאונת עבודה. דיווחו לו שיש שר החשוד בנשיקת חיילת בניגוד לרצונה. הוא לא ידע באיזה שר מדובר ונתן הוראה להתחיל בחקירה.

שחיתות למען השלום

" השחיתות האתרוגית לא נולדה עם שרון. היא החלה בתקופה בה נעשה מאמץ להציל את אריה דרעי מחבל התליה. רבים זוכרים את פרשת בראון חברון בממשלת נתניהו משנת 1997. ניסו אז למנות את רוני בר-און ליועץ משפטי לממשלה, על מנת להתיר את החבל שהתהדק סביב צווארו של דרעי. וזאת בתמורה לתמיכת ש" ס בתכנית לפינוי חברון.

" רבים שכחו שלפרשה זו היה קדימון בממשלת רבין ובו נטלה חלק מפלגת מר" ץ. יוסף חריש, שהיה היועץ המשפטי לממשלה (בשנים 1986-1993) לא הצטיין בזריזות יתר בטיפול בחוליי החברה. אבל בפרשת דרעי דווקא טיפל במסירות אך לא הספיק לסיימה לפני תום כהונתו. חריש ביקש להמשיך בכהונתו עד סיום הטיפול בתיק ופנה בבקשת עצה למשפטן פרופסור אריאל רוזן צבי. זה יעץ לו לפנות לשר המשפטים דאז, דוד ליבאי, ולבקש הארכת כהונתו כדי לסיים את הטיפול בפרשת דרעי.

" קבוצה בממשלה תכננה אז לקיים טקס חגיגי בישיבת ממשלה, להודיע על סיום כהונתו של חריש לרגל הגיעו לגיל 70 ולהיפטר ממנו. במקום חריש ביקשו למנות מייד ליועץ משפטי את מיכאל בן יאיר, בהנחה שימזמז את תיק דרעי.

רבין נמצא אז בסיור בסין והרוח החיה של היוזמה היה שר הבריאות, חיים רמון. המוציא לפועל אמור היה להיות אמנון רובינשטיין, שנבחר אז ליו" ר ההנהלה של מר" ץ.

ליבאי נענה לבקשתו של חריש להאריך את כהונתו. ביום שבת בצהריים, יום לפני ישיבת הממשלה שאמורה היתה להדיח את חריש, בא אמנון רובינשטיין לביתו של ליבאי וניסה לשכנע אותו שלא לאשר את בקשת חריש. הוא לא הצליח בכך ומביתו של ליבאי הרים טלפון לחיים רמון ואמר לו: "חיים זה לא הולך".

מגיני המושחתים

" הקו המבדיל בין מטפחי השחיתות ובין הלוחמים בה איננו קשור להשקפות עולם פוליטיות. בצד הלוחמים בשחיתות, המבינים את הסכנה האסטרטגית למדינת ישראל, ניתן למצוא את יוסי שריד בצד אריה אלדד ואת דן מרידור בצד זהבה גלאון. בצד הלוחמים בשחיתות יש משפטנים מן האקדמיה ומן המערכת המשפטית. יש גם כמה עיתונאים, נער יספרם, ויש קבוצות ועמותות למיניהן הנאבקות על טוהר המידות. ולא במקום האחרון כמה חוקרי משטרה אמיצים המעיזים להתמודד עם שרים ורוזנים.

" אבל לצד המושחתים קיימות דיביזיות ענק. שני העיתונים הגדולים שיש להם אינטרס עסקי ואישי להגן על אנשי הון ושלטון מושחתים. וכאלה הם גם ערוצי הטלוויזיה.

" לצד המושחתים עומדים פרקליטי צמרת הגורפים מיליונים מכל הצדדים – בין אם הם מייצגים את אלה שנתפסו ובין אם הם מונעים את העמדת המושחתים לדין. והמושחתים עצמם אינם בוחלים בקשרים עם עבריינים ממש. ראה מי הם עוזריו הקרובים של ראש הממשלה.

ואיפה אוכפי החוק

" כאן צריך להצביע על תופעה שאפשר לקרוא לה הפילוסופיה של המלחמה בפשעים קטנים. בעלי תפיסה זו הם משפטנים – באקדמיה ובמערכת המשפטית – הדוגלים, אולי בתום לב, בדעה שתפקידה של מערכת אכיפת החוק היא להבטיח את שלומו של האזרח הקטן. להילחם בפורצים, בכייסים, בגונבי מכוניות, בחוטפי תיקים מזקנות, בעברייני תנועה. תפקידה של מערכת המשפט איננו לתקן את החברה הם אומרים. והתפיסה הזו עולה בקנה אחד עם ההתנגדות לאקטיביזם השיפוטי של ברק. חלק מבעלי תפיסה זו אינם מתביישים להגיד אותה בפומבי. משפטן בכיר אחד אמר בראיון ללשכת עורכי הדין כי לא נורא אם יש שחיתות. ומשפטנית בכירה אמרה שלא צריך היה להעמיד לדין את איציק מרדכי.

ואיפה אהרון ברק?

" אהרון ברק הוא משפטן דגול, אבל הוא גרם את הנזק הגדול ביותר למדינת ישראל והרס את בית המשפט העליון ואת מעמדו בציבור. לא רק בגלל האקטיביזם השיפוטי. לא רק בגלל העובדה שיצר מצב שבו הוא מחליט איזה בשר נאכל או איך נתחתן ואיזה חוק יעבור. הנזק שגרם נובע מן העובדה שהוא היה עסקן פוליטי לא פחות ממשפטן. כמו השמאל שלמען השגת מטרותיו הפוליטיות היה מוכן לעצום עין מול השחיתות הגואה. כך גם אהרון ברק עשה מה שעושה כל פוליטיקאי כדי להעביר את האג"נדה המשפטית-פילוסופית שלו. תקופה ארוכה הרעיף תשבחות על שר המשפטים צחי הנגבי, לאחר שזה נחשד בשורה של עברות. את הנשיא קצב חיבק בהפגנתיות לאחר שפורסמה מסכת החשדות נגדו.

 

הרס את בית המשפט העליו. אהרון ברק (ויקישיתוף)

" חבר מביא חברה" ?

" המינוי של פרידמן גם נגוע בסבך של יחסים אישיים. אם שיטת המינויים פסולה כי "חבר מביא חבר" האם נכון יהיה אם חבר יביא חברה. מינויו של פרידמן מקפיץ מחדש אישיות לא כל כך ידועה בציבור – בועז אוקון. משפטן מוכשר מאד, שהוא חביבם גם של ברק וגם של פרידמן. הוא שואף להגיע לבית המשפט העליון מה שיותר מהר ורצוי לנשיאות. ברק סייע לו בהקפצה מהירה במערכת המשפטית – משופט שלום עד לתפקיד מנהל בתי המשפט בפועל. הוא חוזר עכשיו לזירה וקשה להניח שהוא שייך לאסכולה של הלוחמים בשחיתות.

מה הניע את אולמרט

אולמרט הוא כמו טובע שגלגל ההצלה שלו (חיים רמון) נשמט מידיו והוא נאחז בכל קרש הצף על המים. מינוי פרידמן היה ספין שאולי ייתן לו קצת אורך נשימה. ואולי בינתיים הפריץ או הכלב ימותו. חבל החקירות הולך ומתהדקת סביב צווארו: הבתים, בנק לאומי והחמור מכולם פרשת מרכז ההשקעות, שעדיין לא נחשפה כולה. שם מדובר במיליונים שהועברו למפעל בדימונה שכל המומחים פסלו. אולמרט כשר התמ" ת (בשנת 2004) העניק ליזמים מיליונים, באמצעות פרקליטם שהיה שותף של אולמרט במשרד עורכי הדין שלו. הפעם בניגוד לכל החשדות בעבר הוא חתום על מסמכים העלולים להרשיע אותו.

" ייתכן שהרווח שהרוויח אולמרט מהספין הזה הוא אפסי. לפרידמן לא יהיה כוח להפסיק חקירות או למנוע כתבי אישום. אבל כניסתו למערכת כבר עוררה תזזית של מאבק על בית המשפט העליון בחזקת יריבו הנערים לפנינו" .

אכן פרידמן לא הציל את אולמרט. כבר מוגשים נגדו כתבי אישום והוא לא יימלט מדין המשפט – אוקטובר 2009)

דניאל פרידמן ויקישיתוף

פורסם בקטגוריה אישים פוליטיים, אליטות, מערכת המשפט, ספין, שחיתות, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא דניאל פרידמן – " הספין הגדול ביותר של אולמרט"

  1. פינגבאק: איך נולדו זרעי הפורענות של המערכת המשפטית | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: בראש ממשלת ישראל עמד מאפיונר | היגיון בשיגעון

השאר תגובה