"איך הפשפש עלה למעלה", המחסור בעגבניות ושאר ירקות

גירסה ראשונה 2005 גירסה מעודכנת אוקטובר 2015

מדוע יש מחסור בעגבניות, בבשר ובעופות בסוכות תשע"ו  *  מדוע מחירי הדירות מוסיפים לעלות למרות כל התכניות הגאוניות לעצירת מחיריהן * מדוע חפירת רכבת תחתית בישראל אורכת שש שנים ובסין באותה עת בונים עשר ערים? * מדוע הצבא החזק במזרח התיכון אינו מצליח לחסל כנופיות של ילדים זורקי אבנים? * חלק מהתשובות ניתן למצוא בעיקרון הפיטרי

פשפש

פשפש

" העיקרון הפיטרי"  קובע שבראש הפירמידה יושבים אנשים שהגיעו לרמת אי הכשירות שלהם. אבל כאן מגיעים לתפקידים הבכירים אנשים שלא הוכיחו יכולת באף רמה. 

 בסוף שנות החמישים חיבר חיים חפר את הפזמון " איך הפשפש עלה למעלה" . בפזמון תאר חפר פשפש, שנולד בפרוות עכבר, אך שאף להתקדם בחיים. הוא עזב את העכבר ועבר לכלבלב. חיי כלב לא סיפקו אותו והוא שאף לעלות עוד ועוד. הוא עבר מן הכלבלב אל החמור ומן החמור על הסוס.

" וכך עלה עלה עלה

עד שהגיע לממשלה"

וכיצד הצליח הפשפש במסע הקידום שלו?

משיב חפר בפזמון:

" תמיד תגידו יס

ואז תצליחו לטפס

חיים חפר לא אמר אז למי התכוון, אך כל המדינה ידעה כי התכוון לשמעון פרס וכולם צחקו.

למי התכוון חיים חפר

לפני כמה  שנים נשאל חיים חפר בראיון עיתונאי על השיר הזה.

אלה היו השאלות והתשובות.

שאלה: בסוף שנות ה-50 כתבת את השיר "איך הפשפש עלה למעלה", אומרים שזה על שמעון פרס. ההגדרה תקפה?

חפר: "תראה, הוא כבר היה מאז ראש ממשלה וזה משהו אחר, אבל ראשיתו היתה כזאת. הוא לא היה לוחם במלחמה, למרות שהיה איש צעיר. המון נערים בגילו יצאו למלחמה והוא לא. רק סיכסך וחתר. יש לי אנטיפתיה אליו. תראה, עכשיו הוא שוב אומר: 'זה לא עניין אישי, אני רוצה שלום'".

ובכל זאת, למה השנאה כל כך עמוקה?

"נכון שיש פה חארות לא פחות ממנו, אבל הוא היה החרא בדרגה הכי גבוהה. אבל, תדע שלא כתבתי את השיר עליו. כשאמרו שזה הוא, לא עמד בי הכוח להתנגד לעם שראה ב'פשפש שעלה למעלה' את שמעון פרס".

"העקרון הפיטרי" במהדורה החדשה

"העקרון הפיטרי" במהדורה החדשה

פשפשים שעלו למעלה

במרוצת השנים למדנו לדעת שזה בכלל לא מצחיק. בזמנו שמעון פרס היה " פשפש" יחיד שקפץ לממשלה. כיום ממלאים " פשפשים" אומרי הן לא רק את כסאות השרים. הם מכהנים כשגרירים, מנכ"לים ואלופים. הם מכתיבים את אורחות חיינו במערכות החינוך, הבריאות, הביטחון, התחבורה, המשפט ועוד.

כיצד מצליחים חסרי כשרון רבים כל כך להגיע לעמדות כוח שבהן כולנו תלויים?

תריסים בגובה אחיד

התופעה איננה ישראלית, היא אוניברסלית. את ההסבר לתופעה נתן ד"ר לורנס ג. פיטר בספרו הידוע " העיקרון הפיטרי" , שהופיע בארצות הברית בשנת 1969. הזפר הופיע בתרגום אהרון אמיר בשנת 2009 ובאחרונה יצא במהדורה חדשה באותו תרגום עם תוספת מבוא.

 פיטר מספר כי בילדותו לימדו אותו כי " האנשים למעלה יודעים מה הם עושים" . כשבגר החל קריירה בהוראה וגילה כי מה שלמד לא מתאים למציאות. מנהל בית הספר שלו דאג שתריסי כל החלונות יהיו בגובה אחיד; שלא ידרכו על ערוגות הוורדים; שיהיה שקט בכיתות; שכל הטפסים ימולאו בזמן. הדבר האחרון שעניין אותו היה חינוך.

תחילה חשב פיטר שנתקל במקרה חריג, או שרק מערכת החינוך סובלת מאיזה ליקוי פנימי. עד שנתברר לו כי זו תופעה כללית – לא יוצלחים מכהנים בתפקידי מפתח בכל התחומים. הוא חזה במו עיניו בגשר באורך קילומטר שהתמוטט. בעיר שנבנתה באזור הנשטף מדי פעם על ידי נהר גדול. במוצרים עתירי הון ועבודה המתפרקים לאחר שימוש ראשוני. במפקדים צבאיים המובילים גייסות לאבדון.

מה קרה לגורודיש

פיטר הקדיש שנים למחשבה ולמחקר עד שראה לפתע את האור וניסח את העיקרון הקרוי על שמו. העיקרון הזה, פשוט אך גאוני, מנוסח במילים הבאות:

" במערכת היררכית, כל עובד מתקדם עד לרמת האי-כשירות שלו" .

הדוגמא הפשוטה ביותר היא מן ההיררכיה הצבאית. קצין זוטר מצליח בתפקידו ועולה בסולם הדרגות: סגן, סרן, רב סרן, סגן אלוף, אלוף משנה, תת אלוף וכו". כל תפקיד שהוא ממלא בהצלחה מעלה אותו לדרגה ולתפקיד גבוהים יותר. עד שהוא מגיע לתפקיד שהוא מעל ליכולתו ושם הוא נתקע וגורם לנזקים אדירים.

הדוגמא המפורסמת ביותר בצה"ל היא של האלוף שמואל גורודיש, שהיה קצין מצטיין עד שהגיע לתפקיד אלוף פיקוד דרום במלחמת יום הכיפורים והיה בין האחראים הראשיים לאסון.

גשר המכביה והטרור

מי שמסתכל על המציאות שלנו בעיניים של העיקרון הפיטרי מבין פתאום מדוע התמוטט גשר המכביה, מדוע קרסו אולמי ורסאי, מדוע הגענו בחינוך לדרגה של עולם שלישי (למרות שההשקעה בחינוך בארץ היא מהגבוהות בעולם), מדוע אנחנו חסרי אונים מול הקטל בדרכים, מדוע נכשלנו בחיסול הטרור הערבי, מדוע הלכה אומה שלמה בעיניים עצומות אל תהום ההתנתקות.

 

גשר כפר המכביה ויקיפדיה אורי

מבחינת העיקרון הפיטרי אנחנו ככל העמים. עקרון הקידום לדרגת אי הכושר מעמיד בצמתי החלטה מרכזיים של המינהל אנשים שהגיעו לדרגת אי הכשירות שלהם.

בלי שום כישורים

אך לנו יש תוספת ייחודית לעיקרון הפיטרי. המערכת הפוליטית גורמת לכך שגם מי שמגיע לדרגת אי הכשירות איננו נתקע אלא ממשיך למעלה לדרגות החלטה יותר גבוהות. וגרוע מזה: רבים מגיעים למעמדם בלי שהוכיחו יכולת כלשהי בדרגות קודמות. הדוגמא הבולטת ביותר היא אולי שר החוץ סילבן שלום. התפקיד היחיד אולי שמילא בזכות כישוריו היה יו" ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון. כל תפקידיו האחרים היו טיפוס בהיררכיה מכוח מעמדו הפוליטי: מדירקטור במפעלי ים המלח ועד יו" ר מועצת המנהלים של חברת החשמל ושר האוצר.

מה למשל הכשיר את שרת החינוך לימור לבנת לתפקידה? עיון בתולדות החיים שלה מגלה כי זה כולל שורות ספורות בלבד. מקצועה של לימור לבנת באתר הכנסת מוגדר כפרסומאית ומגילת חייה כוללת תפקידי סמלת סעד בצה"ל. והרשימה ארוכה. מה הכשיר את יאיר לפיד להיות שר אוצר? ומה הכשיר לאותו תפקיד את השר הנוכחי כחלון? ואם תבדקו היטב תוכלו לשאול אותה שאלה לגבי רוב השרים המנכ"לים והאנשים הקובעים ומחליטים בכל הדרגות. שורה ארוכה של מקבלי החלטות גורליות שכל ימיהם בילו בעסקנות פוליטית.

 

פורסם בקטגוריה ידיעות אחרונות, מחשבים ואינטרנט, פזמונים, שואה, שירה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות בנושא "איך הפשפש עלה למעלה", המחסור בעגבניות ושאר ירקות

  1. פינגבאק: שר החוץ הציע משא ומתן עם המרצחים מהדרום לפני שנוקטים פעולה דרסטית | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: המעמד בו התקדש הימנון "התקווה" בדורנו | היגיון בשיגעון

  3. מאת עמי לבית לייב‏:

    לפי העקרון הפיטרי אף אחד לא מוכשר.
    ובכל זאת העולם וגם ישראל מתקדמים בתחומים רבים.!
    אז יוצא שעקרונות זה דבר טוב, אבל לחיים כנראה יש איזה מסלול נפרד. מלא בקומבינות ובכשרונות של אנשים.
    ובנוגע לגורודיש.אולי דוקא האיוש של הפיקוד בדרום, גרם לתוצאה.
    ובצפון- היה יותר טוב ? רק התוצאה הסופית היתה דומה.
    רוצה לאמר- גורודיש היה מקרה פרטי-של צירוף מקרים של מפקד חדש יחסית בשטח.
    ופגישה- עם מפקדים ותיקים. דיין, דדו, ושרון.

השאר תגובה