האם יש מאפיה שמאלנית בתקשורת

מאמר זה נכתב ב-1999. אחד הקוראים עידכן את הרשימה וממש לא ייאמן. אין מאפיה אבל המאפיונרים השמאלנים התרבו. [ראה בתגובות דצמבר 2015 הקוראים מתבקשים לעדכן לאוקטובר 2018 במיוחד לפרוייקט האווילי "כאן" ולקראת סגירתו האפשרית של ערוץ 10]

כבר הבעתי לא פעם את דעתי כי אין "מאפיה שמאלנית" בתקשורת. כלומר: לא קיימת מערכת מאורגנת החורשת מזימות איך להעביר את המסר של השמאל ולעוות את המציאות.

אין מאפיה אבל יש הרבה מאפיונרים. כלומר: אנשים שהשקפתם שמאלנית והם באורח אובייקטיבי כותבים נגד נתניהו, נגד מדינה יהודית ובעד מדינה פלסטינית, נגד דתיים וחרדים ובעד חילוניות של חזיר חופשי לכל פועל.

אין צורך בסקרים כדי לבדוק זאת. אפשר לבדוק באורח פרטני כל אחד מן הכותבים בעיתונים הגדולים וזו התוצאה.

כרזה לסרט דון קורליאונה

כרזה לסרט דון קורליאונה [ויקיפדיה שימוש הוגן]

מי ומי במעריב (הנתונים נכונים לשנת 1999)

אלה הכותבים לסוגיהם שהשקפתם משמאל אדום ועד שמאל ורדרד מתון: יהונתן גפן, יאיר לפיד, טומי לפיד, בילי מוסקונה-לרמן, רונאל פישר, רון מיברג, גל אוחובסקי, אליעזר יערי, אמנון דנקנר, טל בשן, אדם ברוך, רוביק רוזנטל, עופר שלח, בן כספית. ועוד ארוכה הרשימה.

ומי בימין במעריב? : מאיר עוזיאל כבר אמרנו?

מי ומי בידיעות (1999)

אלה הכותבים שהשקפתם שמאל לגווניו: נחום ברנע, סבר פלוצקר, סימה קדמון, מאיר שלו, ענת טלשיר, ב. מיכאל, יגאל סרנה, סילבי קשת, יעל גבירץ, חייםחפר, עמוס קינן, ירון לונדון, גדעון עשת, ירמי עמיר, עמוס אורן, דידי מנוסי,דורית שריד, אריאלה רינגל-הופמן, דניאלה שמי, ועוד ארוכה הרשימה.

ומי בימין בידיעות?- אורי אורבך כבר אמרנו?

מי ומי בהארץ (1999)

כל הכותבים, ללא יוצא מן הכלל, שמאל. פרט לישראל הראל שאיננו חבר מערכת אלא מקבל שמורת טבע קטנה להבעת עמדותיו מפעם לפעם. הבולטים בכותבי הארץ השמאליים: גדעון לוי, יואל מרכוס, יורם ברונובסקי, אבירמה גולן, אורית גלילי, מיכאל הנדלזלץ, רן כסלו, דן מרגלית, גדעון סאמט, חנה קים, אורית שוחט, נחמיה שטרסלר, דורון רוזנבלום ועוד ועוד ועוד. ואחרונה אחרונה לא חביבה: עמירה הס הממלאת תפקיד דוברת החמאס.

המצב דומה ברשות השידור, בקול ישראל, בערוצי הטלוויזיה הראשון והשני וגם בגלי צה"ל.

ולא מנינו כאן את שמותיהם של העורכים, שהם פחות מוכרים בציבור הרחב אך השפעתם גדולה עוד יותר מהשפעת הכותבים. גם הם, מה לעשות, שמאל שבשמאל.

נתניהו צודק כשהוא אומר שאין תופעה כזו בשום מקום בעולם.

אליטות התקשורת

איך להסביר את התופעה?

אנו חייבים לחזור לעניין האליטות. רוב האליטות בארץ הן שמאל וכבר עמדתי על סיבת התופעה. אין בתקשורת כמעט מזרחיים.והמעטים שחדרו הפכו שמאל (כמו כל מזרחי שהצליח להגיע לאליטה). אין גם כמעט דתיים בתקשורת הציבורית והפרטית-חילונית. כי בתקופה שחולקה העוגה הלאומית הם לא היו שייכים.

נתניהו לא הצליח לשים קץ לשלטון האליטות. לא בתחום המשפט, לא בתחום התקשורת. לא בכל אחד מן התחומים האחרים שבהם שולטות האליטות.

מה השתנה בין  1999 ל-2016 ? לא הרבה. כמה הלכו לעולמם, כמה עברו לפוליטיקה, כמה נעלמו מן התקשורת. במקומם הגיעו רבים בני דמותם. ממש העתקים משובטים. נכון, נוספו כמה כיפות סרוגות, כמה ערוצי תקשורת חדשים שאינם שמאל. אך במיין סטרים ובפריים טיים מופיעים בכל הפאנלים אנשים שמטילים שיעמום כי כולם מסכימים עם כולם

ראה על האליטות

פורסם בקטגוריה ידיעות אחרונות, מעריב, שמאלנות, תקשורת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא האם יש מאפיה שמאלנית בתקשורת

  1. פינגבאק: פרשת שיקלגרובר כמידגם מנבא של מצב התקשורת בימינו | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: תקשורת היא לפעמים רק מילים | היגיון בשיגעון

  3. פינגבאק: תקשורת היא לפעמים רק מילים | היגיון בשיגעון

להגיב על אלי לבטל