המפות שכל תלמיד ישראלי חייב להכיר

תכנית החלוקה [ויקיפדיה]

תכנית החלוקה [ויקיפדיה]

המפות שבאתר זה אינן מוכרות בציבור הרחב וככל הידוע לי גם אינן נלמדות בבתי הספר. אלה מפות הישובים היהודיים בארץ ישראל בתקופה שבין  חורבן הבית [70 לספירה] לבין הכיבוש הערבי [640 לספירה]. נוספו להן מפת ההתישבות הערבית 1871 עד 1948 [אפריל 2016] שבאה בעקבות ההתישבות היהודית בעליה הראשונה והשניה. וכן מפת ישובי העליה הראשונה והשנייה.

כמה יהודים היו בארץ ישראל

המפות כאן לקוחות ממסמך חשוב אשר מן הראוי שיילמד בכל בית ספר ישראלי ויוצג בכל דיון בינלאומי. שם המסמך "תזכירים היסטוריים על צפיפות האוכלוסייה וכמות". המסמך הוא ספר המחזיק 84 עמודים וכולל מפות רבות, טבלאות סטטיסטיות ועובדות מחקריות על הישוב היהודי מאז החורבן ועד מועד כתיבת המסמך בחודש מרץ 1946.

 המפה המוכיחה כי מן החורבן ועד לכיבוש הערבי היה ישוב יהודי פורח בארץ

המפה המוכיחה כי מן החורבן ועד לכיבוש הערבי היה ישוב יהודי פורח בארץ

  להמשיך לקרוא

מסע במנהרת הזמן אל מחוזות ילדותי בצפת

בחיפוש אחרי שורשי משפחתי הטלתי אל ים האינטרנט  בקבוקים  ובתוכם איגרות * בימים אלה חזר אלי אחד הבקבוקים שהגיע לידי חבר ילדות * הוא סיפר לי דברים שלא ידעתי על עצמי ועל משפחתי * בעקיפין נחשף גם סוד שנשמר שבעים שנה

לפני כשבועיים פתחתי את דף ה"פייסבוק" שלי ועלעלתי במהירות בהודעות. רובן התייחסו למאמר על זקני צפת שפרסמתי בעקבות סערת השלגים.

אחת התגובות עוררה את סקרנותי.
המגיב, מדרום אפריקה, Yaacov Tzror נשמע לי מוכר. שאלתי אותו האם אתה לא הבן של בכור סרור מצפת?
תגובתו הדיגיטלית נשמעה לי כשאגת שמחה, כמו זו שהשמעתי כשקראתי את דבריו:
"אני יודע מי אתה. קראו לך זאביק. היית ילד ג'ינג'י קטן ושובב מאד. אני זוכר את אביך שמיל ואת אמך רייזל ואת אחיותיך. לאבי הייתה חנות ירקות בדיוק מול חנות המכולת של אבא שלך. בכור ומלכה סרור. האמהות שלנו היו חברות טובות. אני זוכר עד היום את עוגת ה"לייקך" שהיינו אוכלים בחנות של אבא שלך. האם אתה זוכר את הבננה שאמא שלי נתנה לך?
"מחכה בקוצר רוח לרגע בו אחבק אותך כבן משפחה שאבד ונמצא. אני מגיע לארץ ויהיה לי הרבה מה לספר לך על משפחתך ועל משפחותינו".
כמה ימים לאחר חילופי הדברים הללו הגיע יעקב סרור לתל אביב. התחבקנו חיבוק אמיץ ולא פסקנו מלדבר כמעט עשר שעות, בשתי פגישות מרגשות.

להמשיך לקרוא

כל מה שידענו על שרון והעדפנו לשכוח

אריאל שרון ויקיפדיה

מנין הכסף בו רכש את החווה * מדוע לא הוגש נגדו כתב האישום שהכינה עדנה ארבל שקבע כי קיבל שוחד מיליונים מהקבלן דוד אפל *  איך הפכה אותו התקשורת השמאלנית ל"אתרוג" שאין לגעת בו לאחר שהחליט על חורבן גוש קטיף * מי הרוויח מכך שמשך שמונה שנים חנטו אותו כמומיה * קווים לדמותו של מנהיג מושחת

להמשיך לקרוא

"זקני צפת" אינם זוכרים סופת שלגים כזו

בכל חורף יוזם איזה כתב מתחיל ראיון עם "זקני צפת", האומרים תמיד שאינם זוכרים סופת שלגים קשה כל כך, אף פעם לא היה קור כזה * שיחה עם אחד מאחרוני "זקני צפת" * מה באמת היה בעבר ואיך שרדו בלי חשמל ובלי צה"ל * עדות מידע אישי

במרוצת השנים הפכו "זקני צפת" למושג מיתולוגי שנכנס למילון: "כינוי לוותיקי הוותיקים ביישוב, הזוכרים גם מה שקרה לפני שנים רבות. "אפילו זקני צפת אינם זוכרים חורף גשום כל כך" [מילון "רב מלים" בערך זקן].

OLYMPUS DIGITAL CAMERA"זקני צפת". תמונה זו המוצבת במוזיאון המאירי צוירה על פי צילום שנועד לאסוף צדקה בחו"ל למען "מושב זקנים".. הזקנים שבתמונה לא היו במושב אלא נאספו ברחובות צפת לצורך הצילום.

השנה לא מצאתי בתקשורת אף ראיון עם אחד מזקני צפת. אולי מפני שאין עוד בצפת "ותיקי ותיקים". כששוחררה צפת במלחמת השחרור היו בעיר פחות מאלפיים יהודים, רבים מהם אכן ותיקי הוותיקים שזכרו אפילו את מכת הארבה במלחמת העולם הראשונה.
מאז, הלכו רבים מהם לעולמם ורבים עזבו את העיר. בצפת של היום, המונה כ-35 אלף נפש, נותרו מתי מעט מאותם "ותיקי ותיקים", הראויים לתואר "זקני צפת".
לרגע עלה בדעתי להציע את זיכרונותיי האישיים, כמי שנמנה לפחות עם המשמרת הצעירה של זקני צפת.
חייתי בצפת עד גיל 8 ויש לי זיכרון טוב. אני דווקא זוכר בבהירות רבה סופה כמו זו שהייתה בשבוע שעבר. אך בטרם אספר את זיכרונותיי חיפשתי אחד מזקני צפת האמיתיים. יגעת מצאת תאמין. מצאתי אחד מוותיקי הוותיקים – משה כהן.

להמשיך לקרוא

סערת השלגים – בין הגוזמים לגומזים

מבקר המדינה נתן את האות ומקהלת התקשורת החלה לגמוז * כמה נוח לשבת באולפן החם ולמתוח ביקורת על אלפי שוטרים, חיילים, כבאים, פרמדיקים, עובדי חברת החשמל ומתנדבים שעסקו בהצלה * ומה היה אומר על כך אפרים קישון?

"גמז, נגזר מן השם הפרטי גמזו, שמו של מבקר תאטרון שנודע בבקורתיו הקטלניות. ביקר באופן חריף מאד עד כדי ביטול מוחלט. "קטל". "מבקרי התאטרון גמזו את העיבוד החדשני של המחזה אך הקהל קיבל אותו בהתלהבות". לגמוז, גמזתי גומז אגמוז. [מילון "רב מלים" של יעקב שוויקה]

ד"ר חיים גמזו היה משך עשרות שנים מבקר התיאטרון והתרבות של עיתון "הארץ". הוא היה אימתם של מחזאים, שחקנים ואמנים בכל התחומים. גמזו, שהיה איש משכיל מאד, השתלח במבוקרים בלשון חריפה, מזלזלת ותוקפנית שגלשה לא פעם לאלימות מילולית.

על ההצגה "סמי ימות בשש", שבוימה בידי במאי מחונן [עידוא בן גוריון ז"ל] כתב ביקורת בת חמש מלים: "לדידי יכול היה למות בחמש".

להמשיך לקרוא

כך סייע הניו יורק טיימס להסתיר את השואה

ראה הסרטון המצורף – כל מלה מיותרת.

http://www.youtube.com/watch?v=Q2PQCNQH2lY&feature=youtu.be

רשימת הכותרות בעמוד הראשון במהלך המלחמה – אף מילה על השואה

http://learning.blogs.nytimes.com/2010/08/31/historic-headlines-world-war-ii/

שער ניו יורק טיימס

להמשיך לקרוא

עתה ניתן לשמוע את הניגון "אזכרה" של חסידי מודזיץ' ליום הכיפורים

לפני כמה שנים פרסמתי כאן את הסיפור המופלא על הניגון החשוב ביותר של חסידות מודזיץ' לפיוט נורא הוד, "אזכרה", הנאמר בתפילת ראש השנה ובתפילת נעילה של יום הכיפורים.  בעקבות פרסום המאמר פנו אליי רבים בשאלה היכן ניתן לשמוע את הניגון. ברור העלה שחסידי מודזיץ' נמנעו מלהוציא לאור את הניגון המופלא הזה וניתן לשמעו רק בהתוועדויות שלהם.

בימים אלה הגיעה לידי, באדיבות המכון לשימור ניגוני מודז'יץ, הקלטת הניגון והוא מובא בזה לציבור הקוראים [יש ללחוץ על החץ שמשמאל. אורך הניגון כ-20 דקות]

 

להלן עיקרי המאמר שפרסמתי  בנושא:

 

ערב הימים הנוראים  זכיתי לחוויה מרגשת ויחידה במינה: שמעתי ניגון. הניגון הזה ליווה אותי משך כל התפילות של ראש השנה ויום הכיפורים והוא הוסיף להתנגן בתוכי ללא הרף, משך כל השנה. הניגון עורר בי תובנות לגבי מקומו של הניגון בהוויה היהודית בכלל ובתפילה בפרט, ואני מבקש לשתף בהן את קוראיי.

המדובר בניגון החשוב ביותר של חסידות מודז'יץ. הוא הולחן, על ידי אבי השושלת, ר' ישראל ממודז'יץ, לפיוט נורא הוד, הנאמר בתפילת ראש השנה ובתפילת נעילה של יום הכיפורים.

 

מרן ר' ישראל טאוב זצוק"להרבי הראשון של חסידות מודז'יץ מחבר הניגון

מרן ר' ישראל טאוב זצוק"להרבי הראשון של חסידות מודז'יץ מחבר הניגון

להמשיך לקרוא

"מעוז צור ישועתי" – מקורותיו ומשמעותו של הפיוט

                                                        – מאת: ד"ר יואל רפל –

השיר המפורסם ביותר של שירי חנוכה, המושר בכל בית, לא נתחבר לכבוד החג אלא לציון מצוקות העם והניסים שנעשו לו מיציאת מצרים ועד מסעי הצלב

מעוז צור ישועתי הוא הפיוט הפופולארי ביותר משירי חנוכה. על אף שהפיוט לא נכתב לחג החנוכה הוא נתחבב על כל קהילות ישראל. הוא מושר כמעט בכל בית יהודי במנגינות מסורתיות, לאחר הדלקת הנרות ואמירת "הנרות הללו".
עיון בבתי השיר מלמד כי רק הבית הראשון והחמישי מתייחסים לנס החנוכה. זו הסיבה שבתים אלה הם המושרים בפי העם במהלך החג. יתר הבתים מתייחסים לרדיפות, גזרות ומעשי טבח שנעשו בעם ישראל. מטרת הפיוט כולו באה לביטוי בבית השישי. הפייטן מבקש מהאל ישועה עבור היהודים הסובלים מהאומה הרשעה – גרמניה. לצורך כך הוא מזכיר שורה של אירועים בהיסטוריה היהודית שבהם זכו היהודים לישועה ניסית שהיא , מאליו מובן, אלוהית.
נס חנוכה הוא אחד הבולטים בניסים אלה.

להמשיך לקרוא

הרובוט הנאנומטרי שיביס את הסרטן

מדעני הנאנו טכנולוגיה נמצאים במרוץ עם הזמן * ככל שמתארכת תוחלת החיים קיימת הסתברות שכל אחד עלול לחלות * איך בונים רובוט שהגודל שלו קטן באלפיים מעובי שערה * מה לומדים המדענים מן הנמלים והזרזירים * איך תחביב האורגמי והטכנולוגיה של הסרט "שרק" הפכו לתכנית בניה * הצצה אל הנעשה במעבדות שבהן רואים את האור בקצה המנהרה

"אתה קם בבוקר מצחצח את שיניך ומפעיל את מד הסרטן המונח ליד משחת השיניים. המכשיר מגלה לך שבגופך מתחולל תהליך סרטני כלשהו. אינך צריך ללכת לרופא. תיגש לסופר הקרוב ושם יתנו לך את התרופה. התרופה היא טיל מונחה בגודל נאנו מטרי. הטיל הזה משוטט בגופך מחפש את התאים הסרטניים ויורה אליהם חיצים המכילים תרופות המשמידות את הסרטן".
משפט זה איננו קטע מספר מדע בדיוני. שמעתי אותו בראיון שקיימתי לפני כשמונה שנים עם פרופסור יוסי שחם מאוניברסיטת תל אביב. פרופסור שחם, ממניחי היסוד של המדע הנאנו מטרי בארץ, אמר לי את המשפט הזה כבדרך אגב. כי הראיון היה בנושא אחר [פיתוח מכשיר נאנומטרי המסוגל לזהות רעלים מסוכנים במי השתיה]. הדברים נשמעו כל כך דמיוניים [או ליתר דיוק עתידניים] שלא נכללו במאמר שפרסמתי אז ב"מקור ראשון".

להמשיך לקרוא

הניגון של חסידי מודזיץ' ל"אלה אזכרה"

עתה ניתן לשמוע את הניגון 

ערב הימים הנוראים אשתקד, זכיתי לחוויה מרגשת ויחידה במינה: שמעתי ניגון. הניגון הזה ליווה אותי משך כל התפילות של ראש השנה ויום הכיפורים והוא הוסיף להתנגן בתוכי ללא הרף, משך כל השנה. הניגון עורר בי תובנות לגבי מקומו של הניגון בהוויה היהודית בכלל ובתפילה בפרט, ואני מבקש לשתף בהן את קוראיי.

המדובר בניגון החשוב ביותר של חסידות מודז'יץ. הוא הולחן, על ידי אבי השושלת, ר' ישראל ממודז'יץ, לפיוט נורא הוד, הנאמר בתפילת ראש השנה ובתפילת נעילה של יום הכיפורים.

 

מרן ר' ישראל טאוב זצוק"להרבי הראשון של חסידות מודז'יץ מחבר הניגון

להמשיך לקרוא