ארכיון שנתי: 2013

"זקני צפת" אינם זוכרים סופת שלגים כזו

בכל חורף יוזם איזה כתב מתחיל ראיון עם "זקני צפת", האומרים תמיד שאינם זוכרים סופת שלגים קשה כל כך, אף פעם לא היה קור כזה * שיחה עם אחד מאחרוני "זקני צפת" * מה באמת היה בעבר ואיך שרדו בלי חשמל ובלי צה"ל * עדות מידע אישי

במרוצת השנים הפכו "זקני צפת" למושג מיתולוגי שנכנס למילון: "כינוי לוותיקי הוותיקים ביישוב, הזוכרים גם מה שקרה לפני שנים רבות. "אפילו זקני צפת אינם זוכרים חורף גשום כל כך" [מילון "רב מלים" בערך זקן].

"זקני צפת". תמונה זו המוצבת במוזיאון המאירי צוירה על פי צילום שנועד לאסוף צדקה בחו"ל למען "מושב זקנים".. הזקנים שבתמונה לא היו במושב אלא נאספו ברחובות צפת לצורך הצילום.

השנה לא מצאתי בתקשורת אף ראיון עם אחד מזקני צפת. אולי מפני שאין עוד בצפת "ותיקי ותיקים". כששוחררה צפת במלחמת השחרור היו בעיר פחות מאלפיים יהודים, רבים מהם אכן ותיקי הוותיקים שזכרו אפילו את מכת הארבה במלחמת העולם הראשונה.
מאז, הלכו רבים מהם לעולמם ורבים עזבו את העיר. בצפת של היום, המונה כ-35 אלף נפש, נותרו מתי מעט מאותם "ותיקי ותיקים", הראויים לתואר "זקני צפת".
לרגע עלה בדעתי להציע את זיכרונותיי האישיים, כמי שנמנה לפחות עם המשמרת הצעירה של זקני צפת.
חייתי בצפת עד גיל 8 ויש לי זיכרון טוב. אני דווקא זוכר בבהירות רבה סופה כמו זו שהייתה בשבוע שעבר. אך בטרם אספר את זיכרונותיי חיפשתי אחד מזקני צפת האמיתיים. יגעת מצאת תאמין. מצאתי אחד מוותיקי הוותיקים – משה כהן.

להמשיך לקרוא ←

סערת השלגים – בין הגוזמים לגומזים

תגובה אחת

מבקר המדינה נתן את האות ומקהלת התקשורת החלה לגמוז * כמה נוח לשבת באולפן החם ולמתוח ביקורת על אלפי שוטרים, חיילים, כבאים, פרמדיקים, עובדי חברת החשמל ומתנדבים שעסקו בהצלה * ומה היה אומר על כך אפרים קישון?

"גמז, נגזר מן השם הפרטי גמזו, שמו של מבקר תאטרון שנודע בבקורתיו הקטלניות. ביקר באופן חריף מאד עד כדי ביטול מוחלט. "קטל". "מבקרי התאטרון גמזו את העיבוד החדשני של המחזה אך הקהל קיבל אותו בהתלהבות". לגמוז, גמזתי גומז אגמוז. [מילון "רב מלים" של יעקב שוויקה]

ד"ר חיים גמזו היה משך עשרות שנים מבקר התיאטרון והתרבות של עיתון "הארץ". הוא היה אימתם של מחזאים, שחקנים ואמנים בכל התחומים. גמזו, שהיה איש משכיל מאד, השתלח במבוקרים בלשון חריפה, מזלזלת ותוקפנית שגלשה לא פעם לאלימות מילולית.

על ההצגה "סמי ימות בשש", שבוימה בידי במאי מחונן [עידוא בן גוריון ז"ל] כתב ביקורת בת חמש מלים: "לדידי יכול היה למות בחמש".

להמשיך לקרוא ←

כך סייע הניו יורק טיימס להסתיר את השואה

תגובה אחת

ראה הסרטון המצורף – כל מלה מיותרת.

http://www.youtube.com/watch?v=Q2PQCNQH2lY&feature=youtu.be

רשימת הכותרות בעמוד הראשון במהלך המלחמה – אף מילה על השואה

http://learning.blogs.nytimes.com/2010/08/31/historic-headlines-world-war-ii/

להמשיך לקרוא ←

אז איך אתה נרדם עיתונאי קטן – השיר של אריק אינשטיין שהתקשורת לא אהבה

תגובה אחת

ארונו של אריק אינשטיין בכיכר רבין [צילום זאב גלילי]

התקשורת נתנה אתמול ביטוי חסר תקדים לאהבה שרוחש העם לאריק אינשטיין. אך בתוך הגל האדיר של שירי אינשטיין ששודרו, בקושי נשמע השיר על העיתונאי הקטן, פרי עטו של אריק. השיר מתאר את העיתונאים ש"מסרסים ומלכלכים בלי שום רחמים", "נכנסים אל המיטות מציצים מהסדקים", מלבינים את הפנים, פוגעים במשפחה", "הורגים עם המילים" והוא מסיים:

אז איך אתה ישן בלילה

עיתונאי קטן שלי

איך אתה נרדם

על מה אתה חולם בלילה

אחרי שפיכת הדם

איך אתה נרדם

בן אדם, איך אתה נרדם

להלן קישור לשיר שהולחן על ידי מיקי גבריאלוב:

http://www.youtube.com/watch?v=kU2bMx5RRYs

עתה ניתן לשמוע את הניגון "אזכרה" של חסידי מודזיץ' ליום הכיפורים

4 תגובות

לפני כמה שנים פרסמתי כאן את הסיפור המופלא על הניגון החשוב ביותר של חסידות מודזיץ' לפיוט נורא הוד, "אזכרה", הנאמר בתפילת ראש השנה ובתפילת נעילה של יום הכיפורים. בעקבות פרסום המאמר פנו אליי רבים בשאלה היכן ניתן לשמוע את הניגון. ברור העלה שחסידי מודזיץ' נמנעו מלהוציא לאור את הניגון המופלא הזה וניתן לשמעו רק בהתוועדויות שלהם.

בימים אלה הגיעה לידי, באדיבות המכון לשימור ניגוני מודז'יץ, הקלטת הניגון והוא מובא בזה לציבור הקוראים [יש ללחוץ על החץ שמשמאל. אורך הניגון כ-20 דקות]

להלן עיקרי המאמר שפרסמתי בנושא:

ערב הימים הנוראים זכיתי לחוויה מרגשת ויחידה במינה: שמעתי ניגון. הניגון הזה ליווה אותי משך כל התפילות של ראש השנה ויום הכיפורים והוא הוסיף להתנגן בתוכי ללא הרף, משך כל השנה. הניגון עורר בי תובנות לגבי מקומו של הניגון בהוויה היהודית בכלל ובתפילה בפרט, ואני מבקש לשתף בהן את קוראיי.

המדובר בניגון החשוב ביותר של חסידות מודז'יץ. הוא הולחן, על ידי אבי השושלת, ר' ישראל ממודז'יץ, לפיוט נורא הוד, הנאמר בתפילת ראש השנה ובתפילת נעילה של יום הכיפורים.

מרן ר' ישראל טאוב זצוק"להרבי הראשון של חסידות מודז'יץ מחבר הניגון

להמשיך לקרוא ←

"מעוז צור ישועתי" – מקורותיו ומשמעותו של הפיוט

4 תגובות

– מאת: ד"ר יואל רפל –

השיר המפורסם ביותר של שירי חנוכה, המושר בכל בית, לא נתחבר לכבוד החג אלא לציון מצוקות העם והניסים שנעשו לו מיציאת מצרים ועד מסעי הצלב

מעוז צור ישועתי הוא הפיוט הפופולארי ביותר משירי חנוכה. על אף שהפיוט לא נכתב לחג החנוכה הוא נתחבב על כל קהילות ישראל. הוא מושר כמעט בכל בית יהודי במנגינות מסורתיות, לאחר הדלקת הנרות ואמירת "הנרות הללו".
עיון בבתי השיר מלמד כי רק הבית הראשון והחמישי מתייחסים לנס החנוכה. זו הסיבה שבתים אלה הם המושרים בפי העם במהלך החג. יתר הבתים מתייחסים לרדיפות, גזרות ומעשי טבח שנעשו בעם ישראל. מטרת הפיוט כולו באה לביטוי בבית השישי. הפייטן מבקש מהאל ישועה עבור היהודים הסובלים מהאומה הרשעה – גרמניה. לצורך כך הוא מזכיר שורה של אירועים בהיסטוריה היהודית שבהם זכו היהודים לישועה ניסית שהיא , מאליו מובן, אלוהית.
נס חנוכה הוא אחד הבולטים בניסים אלה.

להמשיך לקרוא ←

הרובוט הנאנומטרי שיביס את הסרטן

4 תגובות

מדעני הנאנו טכנולוגיה נמצאים במרוץ עם הזמן * ככל שמתארכת תוחלת החיים קיימת הסתברות שכל אחד עלול לחלות * איך בונים רובוט שהגודל שלו קטן באלפיים מעובי שערה * מה לומדים המדענים מן הנמלים והזרזירים * איך תחביב האורגמי והטכנולוגיה של הסרט "שרק" הפכו לתכנית בניה * הצצה אל הנעשה במעבדות שבהן רואים את האור בקצה המנהרה

"אתה קם בבוקר מצחצח את שיניך ומפעיל את מד הסרטן המונח ליד משחת השיניים. המכשיר מגלה לך שבגופך מתחולל תהליך סרטני כלשהו. אינך צריך ללכת לרופא. תיגש לסופר הקרוב ושם יתנו לך את התרופה. התרופה היא טיל מונחה בגודל נאנו מטרי. הטיל הזה משוטט בגופך מחפש את התאים הסרטניים ויורה אליהם חיצים המכילים תרופות המשמידות את הסרטן".
משפט זה איננו קטע מספר מדע בדיוני. שמעתי אותו בראיון שקיימתי לפני כשמונה שנים עם פרופסור יוסי שחם מאוניברסיטת תל אביב. פרופסור שחם, ממניחי היסוד של המדע הנאנו מטרי בארץ, אמר לי את המשפט הזה כבדרך אגב. כי הראיון היה בנושא אחר [פיתוח מכשיר נאנומטרי המסוגל לזהות רעלים מסוכנים במי השתיה]. הדברים נשמעו כל כך דמיוניים [או ליתר דיוק עתידניים] שלא נכללו במאמר שפרסמתי אז ב"מקור ראשון".

להמשיך לקרוא ←

הגאונות היהודית – מאלברט אינשטיין ועד מאיר לנסקי

7 תגובות

עידגון דצמבר 2015

28.6 אחוזים מכלל הזוכים בפרס נובל במאה ה-21 יהודים חוקר אמריקני טוען שההסבר נמצא כבר בחורבן בית ראשון ואף לפני כן אורח חיים של קשיחות אינטלקטואלית ומערכת חינוך עיצבה עם בעל מנת המשכל הגבוהה בעולם * עם שנחן באמביציה, דמיון וסקרנות * הגאונות היהודית אינה מתבטאת רק בפרסי נובל אלא בכל תחומי החיים – אמנות, ספרות, מדע, כלכלה ומדינאות * ומה מקשר בין שפינוזה, קפקא, פרויד ומאיר לנסקי *

ובנספח: מה אמרו גדולי עולם על היהודים

שוב זכו שלושה יהודים בפרס נובל לכימיה. אריה ורשל, מייקל לוימ ומרטין קרפלוס מצטרפים לשורה ארוכה של יהודים שזכו בפרס הנכסף. ושוב שואלים: כיצד זוכים היהודים שנה אחר שנה להכרה בגאוניותם. מה ההסבר לכך שבמאה ה-21 בלבד זכו היהודים ב-36 מתוך 126 זכיות. דהיינו 28.6 אחוזים מכלל הזוכים. שעור הזוכים היהודים בפרס נובל מאז החלו בחלוקת הפרס מגיע ל-22.7 אחוזים [לא כולל הפרס המהולל לשלום שבו זכו רבין פרס וערפאת]. תשובה מקורית לשאלה זו ולשאלות רבות אחרות על הגאונות היהודית נותן ד"ר צ'ארלס מוריי, במאמר שפרסם באפריל 2007 . המאמר, "הגניוס היהודי" פורסם בכתב העת "קומנטרי" באפריל 2007 . [Charles Murray JEWISH GENIUS COMMENTARY]