ארכיון הקטגוריה: הלכה

"כבדהו וחשדהו" – מה פרוש ומעשה בהונאה של אסיר ש"חזר בתשובה"

הסיפור הבא נשמע כתסריט לסרט " עוקץ" , אך הוא אמת לאמיתה, אף שטרם הגיע ליומני המשטרה ולטורי הפלילים.

סיפורנו מתחיל ביום ראשון ה-23 במאי השנה. מנהל מוסד צדקה גדול התקשר בטלפון לרב, הנחשב לפוסק חשוב, ובפיו השאלה הבאה: הגיע אלי אדם, שלפי מראהו ודרך דיבורו הוא ירא שמיים. הוא סיפר לי כי בעבר היה פושע ואף גנב סכום כסף גדול בארצות הברית. הוא נידון ל-12 שנות מאסר ושוחרר בניכוי שליש על התנהגות טובה. הכסף שגנב נמצא במקום סתר והוא התלבט בשאלה מה לעשות בו. הוא סיפר לי כי התייעץ עם רב וזה אמר לו כי עליו להחזיר את הכסף לבעליו. אך נתברר כי הבעלים נפטר ולא הותיר יורשים. לפיכך פסק אותו רב, כך סיפר לי הבעל תשובה, כי עליו לתת את כל הכסף לצדקה. ועכשיו אני שואל: האם אני רשאי לקבל את הכסף, סכום רציני מאד – 300 אלף דולר.

השיב הרב הפוסק למנהל מוסד הצדקה כי פסיקת הרב של החוזר בתשובה נראית לו מוזרה. הוא ביקש לדבר עם אותו רב אך הבעל תשובה טען כי אינו יכול למסור את שמו. אם כך, אמר הרב הפוסק למנהל מוסד הצדקה: עליך להגיד לאיש כי לפי ההלכה אינו חייב לתת את הכסף לצדקה.

למחרת היום, יום ב' 24 במאי, התקשר שוב מנהל מוסד הצדקה לרב הפוסק, והפעם הייתה בפיו בשורת איוב. וכך סיפר: הגיע אלי אותו חוזר בתשובה והביא עמו מזוודה ובה לדבריו 300 אלף דולר. אמרתי לו מה שהגדת לי, אך הוא עמד על דעתו לתרום את הכסף לצדקה. הוא רק ביקש כי אתן לו 5000 דולר כדי שיוכל לתרום גם למעשי הצדקה של הרב שלו. הוא עמד על כך שהכסף לא יוצא מכספי הגניבה. נתתי לו 5000 דולר מכספי המוסד והאיש הלך לדרכו. כשפתחתי את מזוודה נתברר כי אין בה מאומה ו-5000 הדולר הלכו. האיש היה רמאי ולא חוזר בתשובה.

אמר הרב הפוסק: עליך להחזיר את הכסף למוסד שלך מכיסך. כי לא נהגת לפי הכלל " כבדהו וחשדהו" . וכאסמכתא הביא את הסיפור הבא מדברי חז"ל  " לעולם יהיו בני אדם חשובים לפניך כלסטים והווי מכבדם כרבן גמליאל. ומעשה בר' יהושע שהשכים אצלו אדם ונתן לו אכילה ושתייה והעלהו לגג לשכב ונטל סולם מתחתיו. מה עשה אותו האיש עמד בחצי הלילה ונטל את הכלים וכרכם בטליתו, וכיון שביקש לירד נפל מן הגג. לשחרית השכים ר' יהושע ובא ומצאו כשהוא נופל. אמר לו (ר' יהושע לגנב): ריקה, כך עושים בני אדם שכמותך? אמר לו (הגנב): רבי, לא הייתי יודע שנטלת את הסולם מתחתי. אמר לו (ר' יהושע): ריקה אי אתה יודע שמאמש היינו זהירים בך?"

וסיים הרב הפוסק ואמר: היה עליך לנהוג כר' יהושע ולהתייחס לאותו בעל תשובה מדומה במנהג כבדהו וחשדהו. לא נהגת כך – עליך לשלם.

 


העגלה הריקה של החילוניות

איך מציינים יהודים חילוניים את תשעה באב? מה אומר להם היום בו חרב המקדש פעמיים, כשאפילו את מגילת איכה לא קראו מעולם? מה הם יודעים על היום הזה שאינו נלמד כלל בבתי הספר החילוניים (כי הוא חל בחופש הגדול)?

היו זמנים שבהם היו סגורים בתי שעשועים ומסעדות בערים, על פי חוקי עזר שחוקקו העיריות.אך לפני כמה שנים החליט אדם אחד, חיים הרשקוביץ שמו, בעל קיוסק בתל-אביב, לצפצף על החוק ופתח את העסק שלו ביום האבל הלאומי. מדינת ישראל הגישה נגדו כתב אישום בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב. השופט, גבריאל שטרסמן, החליט לאחר שקלא וטריא לזכות את הנאשם וקבע כי חוק העזר העירוני אינו תקף.ומאז יכולים לפתוח בתי שעשועים ללא הפרעה ואפילו למכור חזיר בתשעה באב.

 

רות קלדרון ויקיפדיה העברית

רות קלדרון ויקיפדיה העברית

 

השנה, ערב תשעה באב, החליט הערוץ השני לתת משהו לציבור שבמקום לשבת על הארץ חגור שק, יושב בכורסא מול הטלוויזיה עם קערה מלאה פיצוחים. הוגשה תכנית שנקראה משום מה "זרים בבית" בעריכתה של רות קלדרון, מייסדת מכללת "עלמא", המתיימרת לעצב תרבות עברית השואבת ממקורות היהדות בלי להיות דתית.

כמגיש התכנית נבחר גדעון לוי, חביב הפלסטינים. השתתפו בה עולה מרוסיה המתגעגעת לחזור לרוסיה, פליט פלסטיני שמתגעגע לכפרו שחרב, פועל זר מגאנה שמתגעגע לאמו, ניצול השואה יו"ר הכנסת לשעבר, שבח וייס,  שהתגעגע לארץ-ישראל.

היו שם גם ערן סבג ששפך אמרי שפר אינטלקטואליים, חוקרת הקבלה תמר אליאור וגם איזה היסטוריון שאמר כי בעצם הגלות היא המצב הטבעי של העם היהודי. ועוד ועוד.

בסך הכל זו היתה תכנית מבולבלת שלא ברור לאן היא חותרת ומה היא רוצה להגיד. כי מרוב דיבורים לא ניתן היה כמעט להבחין ברעיון המרכזי של התכנית.

 והיה רעיון, אם הצלחתי להבינו. הרעיון הוא: לא רק לנו היה חורבן היו חורבנות גם לאחרים. לא רק אנחנו התגעגענו לחזור לארצנו גם אחרים התגעגעו ומתגעגעים.כמה זה מתאים לגדעון לוי.

 

שבח וייס. צילום:  ויקיפדיה Cezary p

שבח וייס. צילום: ויקיפדיה Cezary p

 

נקודת השיא של התכנית היתה לטעמי סיפורו של שבח וייס, המתאר את אימי השואה שעבר כילד, את הכמיהה לציון ואת היום המאושר בו הגיע לנמל חיפה.

ואז פונה המנחה גדעון לוי לפלסטיני ואומר לו: וביום שהגיעה גאולתו של שבח וייס מתחיל האסון שלך?

כמובן משיב הפלשתינאי.

ובלי רות קלדרון אי אפשר. והיא מצאה על המקום פתרון לבעיית ירושליים. ירושלים תהיה מאוחדת בלב של כולם, אמרה, לא חשוב אם רחוב זה או אחר יהיה בריבונות כזו או אחרת. (אני מצטט מן הזיכרון)

 

מבקרת הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות", אורנה לנדאו, תארה כך את התכנית:

"הנשמה היהודית הולכת לישון כשמכרסם בה חסר שלא בא על סיפוקו. אין זה אלא משום שעגלתנו אינה מלאה כפי שהיינו רוצים שתהיה וגם על כך אפשר להתאבל בתשעה באב".

 ראה
 

 זעקת האבות מסיפורי החורבן

עשרת הדיברות של החילוניים

עשרת הדיברות של בעלי העגלה הריקה

ארבעים יום וארבעים לילה שהה משה רבינו על הר סינני עד שירד ובידו לוחות הברית. ללשונאי החילוני רוביק רוזנטל נדרשו פחות מארבעים שעות כדי לנסח את "עשרת הדיברות של המהפכה החילונית". רוזנטל, שמאלן מדופלם, פירסם את יצירתהמופת שלו ב"מעריב", זמן קצר לאחר שאהוד ברק הכריז על המהפכה החילונית.

רוביק רוזנטל ויקישיתוף

עיינתי עיין היטב ב"עשרת הדיברות" הללו והשוויתי אותן לדיברות שנתנו בסיני..

* זכור את יום השבת

יש. אבל לא לקדשו אלא לחללו. אין שום סיבה , אומר רוביק רוזנטל, "להפוך אותו ליום מעורר אימה שבו אסור להתקרב למכונית או למתג חשמלי".

* אלוהים אחרים.

יש אלוהים אחרים: הדמוקרטיה המערבית שהיא "צורת השלטון המתקדמת, הרציונלית והחופשית ביותר שעוצבה עד היום".

* לא תשא שם אלוקיך

דווקא כן.

"חילוניות אמת פירושה הפניית עורף לאמונות טפלות ולהכללות. ההומוסכסואלים אינם בהמות, הערבים אינם נחשים ולא כל הדתיים נגועים באמונות הבל על גלגול נשמות".

* לא תרצח, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר.

בכלל לא מופיעים בעשרת הדברות החילוניות. כנראה שהמחבר מניח כי אלה אינם ציווי אישי, אלא כלולים במערכת החוקים החילונית לכן אין צורך לאזכרם.

* כבד את את אביך ואת אמך.

אין דבר כזה בעשרת הדברות החילוניות.

* לא תנאף, לא תחמוד.

אלה הדיברות הבולטות ביותר בהעדרן בסדר היום החילוני. הרי אנחנו יודעים שבעולם המושגים החילוני לנאוף ולחמוד את אשת רעך זו לא עבירה. זהו מימוש עצמי של חרותו של האדם לעשות ככל העולה על רוחו.

בולטות בהעדרן גם מצוות יסוד אחרות ביהדות. אין מלה על מצוות תלמוד תורה אלא להפך. אתה יכול להיות יהודי טוב גם בלי לדעת כלום על מורשתך. "העובדה שאינך יודע למלמל מתוך שינה מה קורה לשור שנגח את הפרה ומהם דיני שנת שמיטה אינה עושה אותך בור. להפך, כל עולם הידע והתרבות האנושית פתוח בפניך. צא ולמד".

אין אף מילה על מצוות מתנת עניים, על יחס מיוחד לגר ליתום ולאלמנה.

אם יתקבלו עשרת הדיברות הללו ניתן יהיה לומר כמה קל להיות יהודי. השאלה אם מה שייצא מזה יהיה יהודי.

ראה מלחמת העגלה המלאה בעגלה הריקה

אהרון ברק כמחולל המפץ הגדול