ציפי לבני הודיעה כי היא פורשת מן הפוליטיקה * איך הפכה בתו של איתן לבני קצין המבצעים של האצ"ל לסמל השמאל הישראלי * בתה של האשה עליה שרו הלוחמים את "היום שרה הקטנה" שעברה את הקווים
מעשה בשני יהודים שהחליטו להתנצר. פנו יחד לכומר של העיירה והודיעו לו על כוונתם. הלה קיבל אותם בכבוד גדול וביקש שיכנסו בזה אחר זה לחדרו.
נכנס היהודי הראשון. הכומר היזה עליו את מי הקודש, אמר מה שאמר והודיעו: מעכשיו אתה נוצרי לכל דבר.
יצא המומר מחדרו של הכומר ופגש בחברו שהמתין באכסדרה. שאל החבר, היהודי עדיין, " נו, איך היה?"
השיב לו המומר: אני עם יהודים לא מדבר.
הבדיחה הזו מזכירה את המהפך שעברה צפי לבני מבת למשפחת לוחמי אצ"ל לשמאלנית שמתעבת כל מה שמייצגת התנועה שאבה היה ממקימיה.
שמאלנית גלאט כושר
החידה הגדולה של ציפי לבני היא איך הפכה פתאום לשמאלנית גלאט כושר. רק אתמול שרה את "שתי גדות לירדן" כשהתחנכה בבית"ר. רק אתמול השתתפה בהפגנות נגד הנרי קיסינג'ר. רק אתמו (ב-1996) התמודדה למרכז הליכוד תחת הסיסמה "ציפי לבני שם שהוא מוסד". ססמה המרמזת ששרתה במוסד (והס מלהזכיר אם עסקה בהגשת תה או בחיסול מחבלים). מוסד יותר גלוי שהיא ייצגה אז דיבר יותר ללבם של חברי מרכז הליכוד: אבא, איתן לבני, "ירוחם" בשמו המחתרתי, התגייס לאצ"ל בגיל צעיר, היה לוחם שהשתתף בפעולות רבות והגיע לתפקיד אחראי על פעולות הארגון וחבר מפקדה. האב שבמשפטו הטיח בפני השופטים הבריטים: "החזירו לנו את הארץ שגזלתם מאתנו… נקחנה והיא תהיה , כמו שהיתה מאז, שלנו… אנו נשלוט בה כדי למלא שליחות גדולה, שליחות מטעם ההשגחה העליונה, שליחות מטעם האנושושת כולה".
נסיכה שחזרה בשאלה
ציפי לבני אינה היחידה מ"נסיכי חרות" שחזרו בשאלה. קדמו לה רבים וטובים. פעם ייחסתי את התופעה לכך שבגין סילק מתנועת החרות, האם אמא של הליכוד, כל איש רוח שעלה עליו. המשורר אורי צבי גרינברג, איש הרוח אב"א אחימאיר, זאב פון וייזל, פיטר ברגסון, ערי ז'בוטינסקי, פרופסור נתניהו האבא של, ורבים אחרים. התוצאה היתה שתנועת החרות (מיסודו של הארגון הצבאי הלאומי, שהוקם בהשראת זאב ז'בוטינסקי ראש בית"ר) התרחקה כל כך מן המקור עד שספק אם יש תריסר מבין צמרת הליכוד שיודע בכלל מיהו ז'בוטינסקי. איתן הבר סיפר לי פעם שבכינוס שהתקיים בהשתתפות נסיכי "חרות" שהתפקרו אמר מישהו, ספק ברצינות, ספק בהלצה: המשותף לכולנו הוא שבגין דפק את ההורים שלנו.
שומן חזיר על השפתיים
איני יודע אם התאור הזה תופס לגבי ציפי ליבני. הנסיכים האחרים שחזרו בשאלה לא הפכו לאנשי שמאל (דן מרידור,רוני מילוא) אלא פשוט שינו כיוון. לא כן ציפי שבהופעות שלה חזרה על סיסמאות " שלום עכשיו" כמו תוכי. או ליתר דיוק: כמו בחור ישיבה שהתפקר ואוכל חזיר עד שנוזל לו שומן מן השפתיים. מדקלמת את "שתי מדינות לשני עמים" כאילו זה היה הדיבר ה-11 מעשרת הדיברות. כאילו גדלה ב"השומר הצעיר" שתמיד דגלה במדינה דו לאומית.
נראה לי שלגבי ציפי לבני התשובה אחרת. את מהותה חשף לדעתי עיתונאי "הארץ" ארי שביט שכתב עליה, בין היתר, את הדברים הבאים:
מחדליה של אשה חלולה
"לאחדים מהעדים שאתם שוחחתי השבוע תשובה מטרידה: ציפי לבני חלולה. לטענתם לבני חסרה את המטען התרבותי, את המעוף ההיסטורי, את הכלים הנפשיים ואת היכולות האנושיות של מנהיג. מעולם לא הפגינה אומץ לב אזרחי, לא רשמה לזכותה הישג ביצועי ולא הלכה נגד הזרם. היא מדקלמת שורה של אמירות נכונות בעניין חלוקת הארץ, אך לא יודעת להפוך אותן למדיניות. לכן, המשא ומתן שלה עם אחמד קריע (אבו עלא) כשל והאמונה שלה באנאפוליס הופרכה. ואולם, הכשל הפלסטיני של לבני הוא כאין וכאפס לעומת המחדל האירני שלה. שרת החוץ לא הבינה בעוד מועד את האתגר האירני, לא הפנימה אותו ולא עשתה מעשה מדיני של ממש כדי להתמודד אתו. הגרעין האירני הוא ההופך את כהונת לבני כשרת חוץ לכישלון קולוסלי.
"אחד מהעדים שאתם שוחחתי היה נסער במיוחד. אף על פי שהוא אדם בוגר, מאופק ומיושב בדעתו, הוא היה נרגש. העיד על עצמו שהוא חש כחבר בכת סודית היודעת סוד נורא: ציפי לבני אינה כשירה להיות ראש ממשלה. דגל שחור של העדר-כשירות מתנופף מעל למסע שלה אל ראשות המדינה.
מיהו בעל הסוד הנורא
על מאמר זה נשפכו על שביט קיתונות של שופכין מן התקשורת המאתרגת. איך הוא מעז להביא דברים בשם מקור עלום בלי לציין מיהו.
אך דומה כי הסוד נחשף. בתכנית מועצת החכמים של דן מרגלית העלה מישהו את הרעיון שהאיש בעל הסוד הנורא הוא נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, שהכיר את ציפי לבני מקרוב בתקופה בה כיהנה כשרת המשפטים.
סוד הצלחת קדימה
מי שרוצה להבין את הצלחתה חסרת התקדים של ("קדימה") חייב לפנות אל ז'אן בורידאן, הסכולסטיקן הצרפתי בן המאה ה-14, שהמשיל את משל " החמור של בורידאן" .
בורידאן חלק על הטוענים להעדר חופש בחירה אצל האדם. לשם המחשה הביא את משל החמור, העומד מול שני אבוסים, המכילים כמות זהה של מזון זהה. החמור הזה היה חמור אנושי, ללא חופש בחירה. ובהעדר יכולת להחליט באיזה משני האבוסים לבחור נשאר תקוע במקומו עד אשר מת ברעב.
התחמקות מהכרעה
" קדימה" היתה מפלגה ללא מנהיג, ללא אידאולוגיה, ללא עבר משותף של חבריה. היא זכתה בניצחון גדול על כל יריבותיה בזכות העובדה שהציגה עצמה רוב הזמו (עד שלטשה עיניים לקולות מן השמאל) כ"מפלגת מרכז".
להיות במרכז פירושו להיות משוחרר מכל אידאולוגיה. זו לכאורה עמדה אבל למעשה זו אי הבעת עמדה. המרכז אומר: אני לא ימין ולא שמאל, לא פה ולא שם. כל מי שנוקט עמדה, ימין או שמאל, חייב להגן עליה מול מתנגדיה. כשאתה במרכז אי אפשר להתנגד לך, כי אתה בעצם אינך אומר כלום. אתה יכול להיות גם שמעון פרס וגם צחי הנגבי. גם שאול מופז וגם חיים רמון.
גירסא אחרת לשני היהודים שהחליטו להתנצר: הם עברו ליד כנסיה וראו שלט: כל יהודי שמתנצר מקבל כאן 1000 דולר. נכנס היהודי הראשון והשני מחכה לו בחוץ, וכשהראשון יוצא שואל אותו: נו, קיבלת שם 1000 דולר? ענה: אתם היהודים כל מה שיש לכם בראש זה כסף.
פינגבאק: המפגינה ציפי לבני מרוצה: נצחון הדמוקרטיה | היגיון בשיגעון