שטיפת המוח של התקשורת משכנעת אותנו כמו את גיבורו של ג'ורג' אורוול ב-1984 * מלחמה היא שלום, בורות היא כוח, חרות היא עבדות * לכן צריך שתי מדינות במערב הירדן, וההתנחלויות הן מכשול לשלום * שתיים ועוד שתיים הם כמובן חמש
נסעתי באוטובוס ובספסל שלפני ישבו זוג קשישים, גבר ואשה, שהחזיקו בידיהם את אחד הצהובונים – איני זוכר איזה ואין זה חשוב. כי כולם נקטו אותה עמדה. הכותרת דיברה על פרשת הצוללות.
בלא רצון נקלעתי לשיחה בין השניים. הם אמרו משהו כמו: נתניהו קנה צוללות שלא צריך כדי להעשיר את בן הדוד שלו ואולי את עצמו.
חשבתי לעצמי: מה מביא אנשים קשי יום אלה, שבוודאי אינם בוגרי פקולטה למדע המדינה, או תלמידים במכללה לביטחון, לדבר בהחלטיות כזו על נושא מורכב כמו רכישת צוללות.
"הנטייה לדבוק במקובל"
פניתי לחברי הפסיכולוג המלומד והוא, כרגיל, לא הופתע. אתה מדבר, אמר לי, על תופעה שנחקרה עוד בשנות החמישים והקרויה "ניסוי אש לקונפורמיזם" ובאנגלית Asch conformity experiments. ההגדרה של קונפורמיזם היא הליכה בתלם, הסתגלות, שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה. קונפורמיוּת או קוֹנְפוֹרְמִיזְם, (בעברית: תַּלְמָנוּת) היא הליכה בתלם, הסתגלות, שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה. ובניסוח של המחקר: "נטיה לדבוק במהלך המקובל".
לאחר שהסביר לי חברי המלומד את העניין נזכרתי שאני עצמי למדתי את הנושא באחד מגלגוליי האקדמיים בקורס מבוא לפסיכולוגיה. הנושא תפס ככל הזכור לי פרק שלם בספר "מבוא לפסיכולוגיה" של ארנסט הילגארד, שהיה אז ספר לימוד סטנדרטי באוניברסיטאות.
ציור מ-1830 הממחיש את הקונפורמיזם
הניסוי ותוצאותיו
הילגארד מתאר שם ניסוי שערך החוקר היהודי סולומון אש בשנת 1951. אש ביקש לבדוק את השפעת ה"קונפורמיות" (הדעה הכללית הרווחת בציבור) על דעתו של אדם יחיד, בין אם הדעה נכונה והגיונית ובין אם לאו.
הוא שיתף בניסוי שבעה אנשים בחדר וחילק לכל אחד מהם קלפים זהים. הם היו צריכים להשוות בין צורות ולהחליט אילו זהות ואילו שונות. למשל קווים באורך שונה וכדומה.
החוקר תכנן את הניסוי כך שבפעמיים הראשונות ענו כל המשתתפים את התשובה הנכונה. בהמשך ענו סטודנטים שגויסו כמשתפי פעולה את התשובה הנכונה רק ברבע מהפעמים. בשאר הפעמים ענו כולם את התשובה השגויה.
אחד מן השבעה, שהיה המושא העיקרי של המחקר, לא ידע על הסיכום הזה עם חבריו לשולחן. החוקר כיוון את הדברים כך שכל אחד מן המשתתפים בניסוי ישיב בתורו והאחד לפני האחרון יהיה תמיד זה שנבחר כדי לבדוק את השפעת ה"קונפורמיות" עליו. כך שתמיד שמע את תשובותיהם של חמישה מאנשי הקבוצה.
שער ספרו של אורוול
השפעת שטיפת המוח
תוצאות המחקר הזה היו מעניינות והן מלמדות משהו על התנהגות הציבור ואת השפעת שטיפות המוח שהוא עובר על ידי אמצעי התקשורת. במחצית מן המקרים מסרו הנבדקים תשובה שגויה כמו זו של האחרים בלפחות ממחצית מהניסויים. רק רבע מהנבדקים לא ענו בצורה קונפורמית ועמדו על דעתם שהם צודקים – כלומר: השיבו את התשובה הנכונה.
לאחר מעשה, כשהנבדקים נשאלו למה השיבו מה שהשיב,ו ענו חלק כי ידעו שהתשובה שגויה. אך הם לא רצו להיות שונים מן הרוב. האחרים אמרו כי השתכנעו שהם טועים והרוב צודקים.
במחקרים שנערכו מאוחר יותר נתברר כי כאשר הקבוצה אינה מציגה עמדה אחידה, אפילו אם יש רק אדם אחד המציג עמדה שונה, יורדת מידת הקונפורמיות במידה דרסטית. וגם לכך יש השלכות חשובות על כל מי שרוצה להגן עלינו מפני הספינולוגים למיניהם.
ג'ורג' אורוול
ג'ורג' אורוול ו-1984
וכאן אנו מגיעים לכותרת מאמרנו. הניסוי של סולומון מזכיר כמובן את 1984 של ג'ורג' אורוול. הביטוי שתיים ועוד שתיים שווים חמש משמש בהוראה של דבר שאין בו שום היגיון. בשפה האנגלית הוא משמש בהתייחסות לרעיון פוליטי אווילי.
מקורו כנראה בספרו של ג'ורג' אורוול 1984. בפרק השביעי של החלק הראשון מראה הסופר הבריטי איך אפשר לשטוף את המוח של גיבורו וינסטון סמית – אחרי ששוכנע שמלחמה היא שלום בורות היא כוח וחרות היא עבדות הוא משתכנע כי שתיים ועוד שתיים הם חמש.
איך הפכה ישראל למדיהקרטיב
"שטיפת המוחות כסכנה אסטרטגית"
נשאלת השאלה האם אנו ש"חושבים אחרת" (אחרת למשל מהזקנים ששוחחו על הצוללות) האם אנחנו לא מושפעים
מ"שטיפות מוח" הפוכות?!
ציטוט ה"חישוב" במלואו (חבל לפספס אותו): "קשה היה לווינסטון המסכן, לקבל את העובדה שניסו להשתיל בראשו הכואב, ששתיים ועוד שתיים, לפעמים הן ארבע, לפעמים שלוש ועכשיו הן חמש. לפעמים הן גם זה וגם זה בעת ובעונה אחת. רק צריך להשתדל יותר, אמרו לו. לא קל לאדם להיעשות שפוי בדעתו"…
אלא שאת ווינסטון עינו בדקירות מחט, ואילו הקונפורמיסטים שלנו קוראים את הזבל הצהוב מרצונם החופשי.
אני מקנאה באנשים שהכל ברור להם וחייהם מתנהלים עם סימני קריאה בעיקר, ופחות עם סימני שאלה . מאחר ואני מתמצאת בפסיכולוגיה , גם מעבר להילגארד שאמנם את ספרו "מבוא לפסיכולוגיה" למדתי בראשית דרכי. ומאחר וגם נושא ג'ורג' אורוול לא זר לי ( גדלתי במקום שנוסד לפי רעיונותיו), אני מאד מפקפקת במה שכתבת ברשימה על ביבי. לקחת מפה ומשם קרעי דברים לאשש את התזה שלך , ולא הבטת באמת למציאות כמכלול – בעיניים. זו דעתי. ייתכן ואני טועה. אני בדרך כלל לא נוטה להביע את דעותי כאילו הן היחידות האפשריות. אולי גם אתה מוכן "לחשב מסלול מחדש)? נילי דיסקין
האמת, אני לא מבין מה הקשר. איפה ה-2+2=5 ? ישראל רכשה צוללות, חיל הים התנגד, מקורב אחד של ביבי תיווך והרוויח 45 מליון דולר מתוכם 9 מליון הלכו לקרוב משפחה אחר של ביבי, על הדרך אישרו לגרמנים למכור צוללות למדינה מוסלמית שכינה, מה שהפתיע את הנשיא כי היה ברור כי עמדה נכונה של ישראל היא להתנגד לזה.
אני מאמין שביבי ידע, ביבי קבע, ביבי לא טיפש ולא אהבל כמו שהדוברים שלו מנסים להציג אותו. אני גם מוכן להתערב שיש לביבי גישה לכספים האלה בצורה כזאת או אחרת. ואכן, לא ברור למה ישראל צריכה 9 צוללות.
אני מודה לכותב אשר בתגובתו נתן דוגמה מובהקת לטיעון שהעליתי. הכותב הוא בדיוק האיש שישוכנע כי 2+2=5 אם יהיו מפסיק אמצעי תקשורת שישטפו את מוחו. הכותב היה כנראה זבוב על הקיר בכל המערכות יודע בדיוק מה היה עם הצוללות וקורא את מחשבותיו של נתניהו. לא. כל מה שהוא אומר הוא פרי שטיפת המוח של התקשורת.
זאב – לא הבנתי את תגובתך לדני קפלן – דני קפלן הביא נתונים ומסקנה. הנתונים א. ישראל רכשה צוללות אף שחיל הים התנגד. ב. ישראל על הדרך אישרה לגרמנים למכור צוללות למדינה מוסלמית שכנה. ג. מקורב אחד של ביבי הרויח 36 מליון ד. קרוב משפחה של ביבי הריוח מהעסקה 9 מיליון. אלו הנתונים מסקנה – יש בסיס סביר לזה שביבי לא התנהל כיאות – דהיינו עסקה בסדר גודל כזה ובנסיבות כאלה לא סביר שביבי לא ידע את הפרטים.
עכשו זאב מה אתה טוען שהנתונים לא נכונים או שהמסקנה מהנתונים מופרכת – טענה הנתונים לא נכונים אין לזה שום קשר לקונפרמיות אם יש לך נתונים אחרים נא הציגם. אם המסקנה לא נכונה באר למה היא לא סבירה?
למשה,
איני טוען שהנתונים נכונים או לא נכונים.
אני טוען שכל הנתונים ומסקנותיהם הגיעו אליך כמו אל הכותב משטיפת המוח של התקשורת.
"חיל הים התנגד" – מנין אתה יודע זאת? למה התנגד? הרי מפקד חיל הים לפחי אותם מקורות הוא אחד החשודים.
יש עובדות שהן ברורות – הצורך בצוללות ובמספר גדול כדי ליצור הרצתעת המכה השניה מול אירן. זו עובדה מוצקת וכלהיתר לא מפריך עובדה זו.
לגבי גילויי השחיתות סביב רכישת הצוללות איני טוען שאני יודע עובדות אחרות מאלה שפורסמו בתקשורת.
אני טוען שאיני מאמין שבצע כסף היה המניע של נתניהו.
זאב גלילי
גם לא ברור למה צריך כ"כ הרבה F35 אם גם במטוסים יותר זולים ופחות מתוחכמים לא משתמשים כדי לא לפגוע ב"חפים מפשע". וזה כבר לא נתניהו. ולא שיש לי משהו בעדו,או נגדו כי רב המעורפל על הברור, בינתיים. ועל הקשר בין החישוב המופרך (2+2) לבין כל מה שעדיין אינו ידוע, ו"ידוע" רק לצהובונים, ולך מהם,כבר השיב זאב גלילי.
נו… כבר אכלת את הכובע?
מאז אני לא אתפלא אם רכשת כובעים נוספים שאותם תרצה לאכול…
אגל, למרות ההקבלה שמאולצת שלך ל1984, אני כן רואה קשרים מעניינים. מציע לך לקרוא שוב את הספר והפעם אוליי תראה שמיניסטריון האמת מאוד דומה לכנסת