בימים אלה מלאו שישים שנה למלחמת קדש, המלחמה המושמצת ביותר בתולדות ישראל *  אבל בפרספקטיבה היסטורית  היא  המלחמה החשובה ביותר לקיום ישראל * ומדוע ביקש אב שכול לרצוח את אריאל שרון

זו הייתה מלחמה יזומה, שתוכננה על ידי דוד בן גוריון חודשים רבים מראש. "מלחמת ברירה" בלי שקדמה לה התקפה של מדינה ערבית. מלחמה ש"מחנה השלום" ראה בה הוכחה לשאיפות ההתפשטות והמלחמה של ישראל, המשתפת פעולה עם האימפריאליזם הבריטי והצרפתי.

המלחמה פרצה ב-29 באוקטובר 1956 בהצנחת כוח צנחנים במעבר המיתלה בסיני. ההצנחה הוצגה כעוד פעולת תגמול ישראלית. אבל היא נתנה לצרפת ולבריטניה להתערב כאילו כדי להפריד בין הכוחות של ישראל ומצרים. אך מטרתם היתה להשתלט על תעלת סואץ, שמנהיג מצרים גמאל עבדול נאצר הלאים אותה, ולהפיל את שלטונו.

בעקבות ההצנחה הישראלית הפציצו הבריטים והצרפתים את ערי התעלה ופלשו כדי לתפוס אותה. במקביל השתלט צה"ל על כל חצי האי סיני ועל האיים שבכניסה לשארם-א-שייך. הבריטים נכשלו בפלישה ולא השתלטו על התעלה.

מלכות ישראל השלישית

בן גוריון הכריז על הקמת מלכות ישראל השלישית אך חזר בו לאחר זמן קצר – בלחץ משותף של ארצות הברית וברית המועצות. הוא הסכים לנסיגה מכל השטחים שנכבשו. הסובייטים, שראו במצרים מדינת חסות, איימו במלחמה גרעינית על המערב ובאיום קיומי על ישראל, אם לא תיסוג

 המניע העיקרי ליוזמת המלחמה  היה החשש של בן גוריון ומשה דיין מפני "סיבוב שני" של העולם הערבי שתביא את הקץ על המדינה היהודית. סיבוב שני לאחר תבוסתם במלחמת השחרור ב-1948, סיבוב שהכריזו עליו ותכננו ללא הרף.

בין לבין הפכו החיים בישראל לבלתי נסבלים עקב פעולות מסתננים מעבר לגבולות, שיזמו המצרים הירדנים והסורים. פעולות תגמול של צה"ל הקיזו דם רב אך לא עצרו את ההסתננויות.

 

עיסקת השק הצ'כית

באותה תקופה החלו מדינות ערב לגבש שיתוף פעולה ובריתות שנועדו לאפשר העברת צבאות ממדינה למדינה, כולל ממדינות שאין להן גבול משותף עם ישראל. הרוח החיה בהתארגנות נגד ישראל היה מנהיג כריזמאטי שעמד בראש מצרים, גמאל עבדול נאצר. הוא קרא בגלוי להשמדת ישראל. בראשית 1955 הטילו המצרים מצור ימי על ישראל ומנעו מעבר אניות דרך מצרי טיראן לאילת. גם תעלת סואץ, נתיב סחר בינלאומי, היתה חסומה בפני אניות ישראליות.

בספטמבר 1955 נחתמה עסקת נשק בין מצרים לבין צ'כיה, שאיימה להפר באורח מכריע את מאזן הכוחות בין ישראל לבין שכנותיה.

מעמדה המדיני של ישראל היה רופף. ארצות הברית יזמה את ברית בגדד, שנועדה לאגד מדינות ערביות בברית עם המערב נגד ברית המועצות. ישראל נדרשה לשלם את המחיר והופנו אליה תביעות לויתורים טריטוריאליים (בנגב) ולהחזרת פליטים ערביים לשטחה.

ארצות הברית הראתה כתף קרה לישראל והמדינה היחידה שסיפקה לישראל נשק היתה צרפת, בשל האינטרס המשותף לפגוע במצרים שתמכה במרד האלג'ירי נגד צרפת. 

צה"ל קטן ובלתי חמוש

באותה תקופה – שמונה שנים בלבד לאחר מלחמת העצמאות והקמת המדינה – ישראל הייתה ישות שלא היה בטוח אם תתקיים. צה"ל היה צבא קטן וכמעט בלתי חמוש. צרפת הסכימה אמנם לספק נשק חדיש אך הוא עדיין לא נקלט. הצרפתים התחייבו לספק 60 מטוסי סילון מדגם מיסטר-4 אך בדיון שנערך זמן קצר לפני המלחמה אמר מפקד חיל האוויר דן טולקובסקי לבן גוריון כי רק 12 טייסים יכולים להטיס את המטוסים ורק 6 מהם מסוגלים להילחם בהם. נדרשו למפקד חיל האוויר לפי הערכתו לפחות שנה כדי להכשיר את הטייסים להטיס את כל 60 מטוסי המיסטר שיגיעו. כדי להבטיח את ערי ישראל מהתקפה ערבית הגיעו לכן טייסים צרפתיים עם מטוסיהם.

למרות חולשתו של צה" ל החליט בן גוריון לצאת למלחמה ולנצל את ההזדמנות הנדירה שבה גם בריטניה וגם צרפת היו מוכנות להשתתף בה. מחשש שהמצרים יפציצו את ערי ישראל תבע הצבת טייסות צרפתיות כאן כדי שיגנו על שמי המדינה.

מדוע זו המלחמה החשובה ביותר בתולדות ישראל?

" במלחמה זו" , כותב ההיסטוריון מוטי גולני, בספרו "בקיץ תהיה מלחמה":" הפכה ישראל ממדינה שההצדקה לקיומה מוסרית למדינה שיש להתחשב בקיומה ובאינטרסים שלה בשל עוצמתה".

הייתי מוסיף עוד מלה אחת. דווקא האיום הסובייטי לפתוח במלחמה גרעינית נגד המערב, כתגובה על הפעולה המשוחפת של בריטניה צרפת וישראל היא שנתנה פוליסת קיום למדינה. ישראל הפכה לילד הרע של העולם אבל ילד שצריך להרגיע אותו ולהתחשב בו.

וכמובן לא במקום האחרון המלחמה הזו הולידה את האופציה של דימונה.  בן גוריון הוא שהגה את הרעיון והתכונן לו עוד במהלך מלחמת השחרור, בו הגיע למסקנה כי הערבים יבקשו לנקום בנו ועלינו לפתח כוח הרתעה. אך ההזדמנות להקים את דימונה נפלה לידינו בתקופת הדמדומים של השלטון הצרפתי שלפני עליית דה גול. שמעון פרס הוא האיש שמשך בחוטים הן של הברית הבלתי כתובה עם צרפת והן בקבלת הסיוע ההכרחי [וגם המימון] להכמת הכור.

פרשת אריק שרון

אי אפשר לספר על מלחמת קדש בלי להזכיר את אחת הפרשיות הטראומטיות של המלחמה הקשורה באישיותו של אריאל שרון.

 

אחד הקרבות השנויים ביותר במחלוקת בתולדות צה" ל היה הקרב במצרי המיתלה, שהתחולל ב-31 באוקטובר 1956.

כוח גדול של צה"ל נכנס לכאורה לסיור לתוך המיצר, 38 מלוחמיו נהרגו וכ-140 נפצעו. האיש ששלח את הסיור אל לוע הארי היה אריאל שרון, אז סגן אלוף ומפקד חטיבה 202. הכל ראו בשרון אחראי למבצע הכושלש הזה שנעשה ללא אישור. בעקבות זאת הוקפא קידומו של שרון ל-8 שנים.

כל נמנע רצח שרון

אחד ההרוגים בקרב היה עובד לדיז'ינסקי שלחם עוד בפלמ"ח ובמלחמת השחרור. אחרי המלחמה חזר למשקו בכפר ביל"ו וכעבור זמן התנדב לצנחנים, השתתף בפעולות התגמול וזכה בציון לשבח של הרמטכ"ל.

בקרב המיתלה הוא הסתער בראש מחלקתו לעבר הכוכים בהם התבצרו המצרים ומת מות גיבורים. הוא השליך עצמו על רימון יד כדי שלא ייפגעו חבריו.

על מה שארע לאחר מכן סיפר לי חברי אלוף (מיל.) יוסף גבע ז"ל, שהיה אז ראש מחלקת הדרכה:

 "כשנודעו פרטי הקרב ואחריותו של שרון לאבידות הרבות הכריז אביו של לדיז'ינסקי, ממייסדי כפר ביל"ו, כי הוא מתכוון לרצוח את אריאל שרון. הרמטכ"ל, משה דיין, פנה אלי ואמר לי: אני מכיר את האיש. הוא מסוגל לכל מעשה. לך ושכנע אותו שיחזור בו. יצאתי לכפר ביל"ו ונפגשתי עם האב. בדמעות בעיניו אמר לי: כל מה שהשקעתי בארץ ישראל היה להקים משק מתוך רצון שיהיה לו ממשיך. עכשיו עם מותו, אין טעם לחיי.  אני הכרתי את הבן וניסיתי לנחם את האב. הייתי עמו יום שלם. אמרתי לו: אם תהרוג את שרון ותשב בכלא לא תחזיר לעצמך את בנך. בסופו של דבר הוא שוכנע"

הצוואה של ב.ג.

בעקבות פרשת המיתלה הוקפא קידומו של אריאל שרון מ-1956 עד 1964 – השנה בה מינה אותו רבין לראש המטה של פיקוד צפון. שנתיים לאחר מכן מונה לראש פיקוד הדרכה בדרגת אלוף. הסיבה לצעד זה של רבין, שנעשה בשאט נפש, היתה צוואה של בן גוריון – כך סיפר לי יוסף גבע.

 לפני פרישתו מראשות הממשלה הותיר אחריו בן גוריון מעין צוואה לא כתובה. הוא ביקש שרבין ימונה לרמטכ"ל ואת הבקשה הזו מילא ראש הממשלה לוי אשכול. הוא ביקש גם שיקדמו את שרון לאלוף (למרות שסלד מן השקרים שלו). את הצוואה הזו קיים רבין כרמטכ"ל.