חוקי המלחמה, האוסרים על פגיעה במטרות לא צבאיות אינם תופסים עוד במלחמה נגד טרוריסטים המסתתרים מאחורי אוכלוסיה אזרחית * כך קבעה הפרקליטות הצבאית האמריקנית * מתי יגיעו המשפטנים שלנו למסקנה זו?

ידיד ישראלי, פרופסור בעל עבר קרבי בצה"ל, שהתגורר שנים רבות בארצות הברית, אמר לי את הדברים הבאים, זמן מה לפני פרוץ המערכה הנוכחית:  אם מעיירה מכסיקנית היתה עפה רקטה אחת לעבר טקסס, הצבא האמריקני היה מוחק את העיירה הזו מעל  פני האדמה. מה שישראל צריכה לעשות, אמר לי אותו ידיד, הוא להודיע לאו"ם, למועצת הביטחון, לראשי המעצמות שכל רקטה מעזה תיענה מייד באש כבדה על מקור הירי. לא רדיפה אחרי כל טיל, לא הפצצה חירוגית – רק אש. אפשר מתותחים, מטנקים או להטיל רקטות. 

בארצות הברית יבינו גישה כזו ויתמכו בה. כי הם עברו תהליך דומה.

לקחי מלחמת וייטנאם

במלחמת וייטנאם עמדו האמריקנים בפני דילמה דומה לזו שאנו עומדים בפניה מול החמאס. הוייטקונג לא רק השתמש באזרחים כבמגן אנושי. הוא קצץ את ידיהם של ילדים וייטנאמים שהעיזו לקבל זריקות חיסון של הצבא האמריקני. [ועל כך אומר מרלון ברנדו ב"אפוקליפסה עכשיו" מול אוייב כזה אין לך תשובות]. חיילים אמריקנים רבים שלא יכלו לעמוד במציאות הז,ו עשו מעשי זוועה נוראים גם באוכלוסיות שלא שימשו מגן אנושי והועמדו לדין.

בעקבות מלחמת וייטנאם פיתחה ארצות הברית  מערכת מורכבת של פרקליטות צבאית, המלווה את היחידות הלוחמות. ללא גוזמה ניתן לומר כי פותחה שיטה שליד כל קצין נמצא פרקליט צבאי (שקיבל הכשרה וגם אימון צבאי בבתי ספר צבאיים מיוחדים). תפקיד קצין המשפטים הוא לקבוע אם המטרה שמבקשים לפגוע בה היא חוקית. [זהו פחות או יותר המצב היום בצה"ל].

השיטה עבדה מצויין במלחמות הקטנות שארצות הברית הייתה מעורבת בהן ועד למלחמת המפרץ הראשונה. בזו לחמו צבאות הקואליציה בראשות ארצות הברית מול צבאו של סאדם חוסיין. החריגות מחוקי המלחמה היו זניחות.

הכל השתנה ב-9/11

הכל השתנה עם הפגיעה במגדלי התאומים ב-9 בנובמבר 2001 והפלישות האמריקניות לאפגניסטן ולעיראק. החידוש הראשון והחשוב היה ההחלטה שחיסול מנהיגות, כמו זו שעמדה בראש עיראק – סאדם חוסיין ושני בניו וכן כל החבורה שסבבה אותו – היא לגיטימית. חיסול כזה נחשב עד אז לבלתי חוקי

אם יורים עליך לא חשוב מאיפה,  תשיב אש. שתי תמונות מן הסרט על הפרקליטות הצבאית האמריקנית שהוקרן בערוץ ההיסטוריה.

המציאות החדשה בה נתקל צבא ארצות הברית הביא לשינוי כללי המשחק, בטרם החליטה הקהילה הבינלאומית לשנות את חוקי המלחמה. לאמריקנים נתברר כי הכללים שהיו יפים למלחמה בין צבאות אינם תקפים עוד כשלוחמים בטרוריסטים היורים מבתי מלון, מבתי חולים, ממסגדים ומבתי ספר.

כללי קרב חדשים

בסרט טלוויזיה על נושא זה שהוקרן בערוץ ההיסטוריה  (42) אומר הפרקליט הצבאי האמריקני אל"מ הווארד דנלדסון: פעם השאלה אם פעולה מסויימת מותרת או אסורה היתה שאלה של שחור ולבן. לא עוד. היום, כשהטרור הפך להיות האוייב של העולם, יש הרבה גווני אפור. נאלצנו לקבוע כללי קרב חדשים.

גם היום קובעים הכללים כי יש לתקוף רק מטרה צבאית. אבל אם יורים עליך ממסגד, מבית חולים או מבית ספר, יש לך זכות להשיב אש. במילים אחרות: מקום שיורים עליך ממנו הוא מטרה צבאית לגיטימית.

רבים יגידו כי מה שארצות הברית יכולה להרשות לעצמה ישראל אינה יכולה. אכן לא אוהבים אותנו בעולם, לא משנה מה נעשה. איש לא מעלה על דעתו להטיל צווי מעצר ולהעמיד לדין בינלאומי אנשי חמאס שעצם מהותם הוא פשע נגד האנושות.  המימשל של אובמה מחזר אחריהם ושליחיו ביקרו בעזה ובדמשק והפכו גם את אסד גלאט כושר לפסח ולכל ימות השנה.

על רקע זה אי אפשר שלא להעריץ פרופסור אחד, העומד בשער בת רבים ומגן בחרוף נפש על צידקתה של ישראל. זהו פרופסור חיים הררי, שבסידרת הרצאות שפורסמו בעולם הוא הודף את צביעתה של התקשורת העולמית, האקדמיה והמדינאים.

במאמרו האחרון מינואר 2009 הוא כותב בי היתר : "מעולם בהיסטוריה האנושית לא עשתה מדינה כלשהי מאמץ אדיר כזה (במהלך "עופרת יצוקה" – ז.ג.) כדי למנוע פגיעות באזרחים. זאת, במלחמה נגד רוצחים שמטרתם היא אך ורק לפגוע באזרחים. אף אזרח בקוסובו, סרביה, ג'ורג'יה לא זכה ליחס כזה על ידי המעצמות התוקפות והמפציצות. עובדה זו מעולם לא הוזכרה על ידי התקשורת המערבית".

מאמרו של הררי בגירסה האנגלית ראה

http://www.zeevgalili.com/english/?p=159#more-159

הפצצות הטרור על גרמניה

אי אפשר בהקשר זה שלא להזכיר את הפצצת הטרור המפורסמת ביותר של הבריטים והאמריקנים במלחמת העולם השניה  על העיר דרזדן.
בהפצצה השתתפו חיל האוויר של ארצות הברית וחיל האוויר המלכותי במשך שלושה ימים, בשלהי מלחמת העולם השנייה (13 – 15 בפברואר 1945). 1,300 מפציצים כבדים הטילו 3,900 טונות של פצצות ופצצות תבערה בארבעה גלי הפצצה. מספר הקורבנות בהפצצה נאמד בין 25,000 ל-40,000 ושטח של 34 קמ"ר במרכז העיר, שהיווה כ-85% ממבני העיר, נחרב כליל.

דרזדן לאחר ההפצצה (ויקישיתוף)

במהלך השנים הועלו נימוקים שונים להפצצה הרצחנית : ההתחמשות המוגברת של הגרמנים דווקא בסוף המלחמה, בקשה של הרוסים ועוד. בפועל נראה שהרצון הפשוט לנקום בגרמנים על כל מעשי הזוועה שביצעו היה הגורם המרכזי.
זאת ועוד. מחקרים שנערכו באחרונה העלו שצ'רצ'יל ראה בהפצצת אזרחים מטרה אסטרטגית. צ'רצ'יל הצדיק הפצצות אלה באומרו כי הריסת בתיהם של אזרחים מונעת מהם ללכת לעבוד במפעלי החימוש.

כמיליון אזרחים גרמנים נהרגו או נפצעו במהלך מלחמת העולם השניה בהפצצות ושבעה וחצי מיליון איבדו את בתיהם. בין היתר צוטט צ'רצ'יל שאמר לסטאלין: "כאשר קיימת סכנה חמורה של רשע, מוצדק לנקוט צעדים יוצאי דופן". ( נכון השיב נתניהו כשנשאל באחת מתחנות הטלוויזיה הזרות מדוע נהרגים יותר ערבים מיהודים השיב כי במלחמת העולם נהרגו גם יותר גרמנים מאשר אמריקנים ובריטים).

גם במלחמת האוקיאנוס השקט לא בררו האמריקנים את קרבנותיהם, הרבה לפני הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי. התקפת האוויר הראשונה על טוקיו נעשתה ביוזמת הנשיא רוזבלט אך ורק כדי לרומם את רוח האומה האמריקנית. ההתקפה כוונה כמעט אך ורק למטרות אזרחיות.

כשכבשו האמריקנים את האיים הסמוכים ליפן, ויכלו להפציצה ללא הפרעה, פתחו בשורה של התקפות על ריכוזי אוכלוסייה. ב-9 וב-10 במארס 1945 הטילו על טוקיו 1700 טון של פצצות רובן פצצות תבערה שהעלו באש את בתי העץ של יפן וגרמו למותם של כ-100 אלף יפנים, רובם מת בחנק, כתוצאה משריפת החמצן בשרפות שגרמו הפצצות. 41 קילומטר מרובעים של העיר נהרסו עד היסוד. בסך הכל נהרגו בהפצצות הקובנציונליות על טוקיו יותר אזרחים מאשר נהרגו בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי.

"טיל בבית אינו קמע לאריכות ימים"

האם ישראל יכולה להרשות לעצמה לנהוג  כך מבחינת מעמדה הבינלאומי וערכיה המוסריים?

ככל הידוע רק פעם אחת החליטה ישראל במודע לתקוף מטרה צבאית בידיעה שהיא פוגעת גם באזרחים. זה היה במלחמת לבנון השניה. ממשלת אולמרט שהיתה אולי הממשלה הכי פחות מיליטאנטית שקמה אי פעם בישראל עמדה בני הכרעה. חיל האוויר הציג רשימת מטרות: טילים ארוכי טווח המוסתרים בתוך בתים של אזרחים " חפים מפשע" . הממשלה הייתה צריכה להחליט אם לתקוף מטרות אלה.נתקבלה החלטה היסטורית: להפציץ את הטילים יחד עם המחסנאים שלהם.

הרב עובדיה יוסף, שנשאל על כך על ידי אלי ישי, קבע: " טיל בבית הוא לא קמע לאריכות ימים" .

תגובות במייל או בפייסבוק

ראה:
"האם הגיע קץ עידן טוהר הנשק"

http://www.zeevgalili.com/?p=337

למה אין טרור במדינות ערב

http://www.zeevgalili.com/?p=610