גיא חבר הוא חייל צה"ל שנעדר מיחידתו ברמת הגולן ב-17 באוגוסט 1997. איש אינו יודע בוודאות מה עלה בגורלו.
אולי עבר בטעות את הגבול לסוריה ומחוזק שם בכלא?
אולי נחטף על ידי אנשי חיזבאללה או ארגון טרור אחר?
עד שלא יוכח אחרת ייתכן שגיא חבר נמצא במרתף חשוך בסוריה או בלבנון 14 שנים. כמעט פי שלושה יותר מגלעד שליט.
מדוע גלעד הוא "הבן של כולנו" וגיא חבר הוא רק הבן של המשפחה שלו?
מה צריך כדי להפוך חייל נעדר לסמל לאומי, שהכל מזדהים אתו?
אולי משרד טוב ליחסי ציבור? אולי תקציב ענק למסע פרסומת אדיר? אולי עיתונות המפעילה לחץ בלתי פוסק על הממשלה עד שזו מתאבדת בחוסר עשתונותיה?
כתרומה צנועה להזכרת חייל נשכח מובאים כאן עיקרי הפרשה כפי שפורסמו בויקיפדיה העברית. וגם כחומר למחשבה מהו תהליך קבלת ההחלטות במדינת ישראל.
גיא חבר נולד ב-30 במאי 1977ושרת בחיל התותחנים. הוא נעדר מ-17 באוגוסט 1997.
קודם להיעלמותו נראה בבסיס "רעם" ברמת הגולן, בו שירת, במדי צה"ל, מצויד בנשקו האישי – רובה סער מסוג גליל. חודש לפני ההיעלמות היה עצור ל-21 יום על כך שנרדם בשמירה.
שלוש שנים אבודות
במהלך שלוש השנים הראשונות להיעלמותו לא נחשב חבר כנעדר צה"ל. רק לאחר מאבק משפחתי וציבורי ממושך בצה"ל הוכרז כנעדר. לאחר שנים שבהן לא נמצאו עקבותיו, הועלתה השערה לפיה נלקח לסוריה והוא מוחזק שם. טענה אחרת הייתה כי התאבד בעקבות סכסוך עם מפקדו, שגרר את זימונו למשפט צבאי.
עדויות בודדות נאספו במהלך החודשים הראשונים להיעלמותו של גיא. עדת ראיה טענה שראתה את גיא בצומת קצביה ברמת הגולן. חקלאי שעיבד את אדמתו על הגבול הסורי טען כי ראה את גיא מסתובב באזור זה.
מאמצי החיפוש של המשפחה
משפחתו של גיא חבר הציעה פרס כספי של חצי מיליון ש"ח לכל מי שיספק מידע שיביא לפתרון תעלומת היעלמותו. משפחתו המשיכה להיאבק למען המשך החיפושים אחריו ונעזרה בין היתר באישים מפורסמים כגון מזכ"ל האו"ם קופי אנאן ויו"ר קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, שמעון מזרחי. בעקבות המאבק המשפחתי הודיע הרמטכ"ל דאז, משה יעלון, בסיומה של שנת 2004 , שהחיפושים יחודשו בעזרת צה"ל והמשטרה.
החיפושים התרכזו באזור רמת הגולן, ועלתה אפשרות של קשר בין היעלמותו לבין מקרי היעלמות או מוות בלתי מפוענחים אחרים באזור. המשטרה הקימה חפ"ק וחידשה את החיפושים בתקווה לסיום הפרשה. מאז שנת 2005 מתמקדים החיפושים אחרי חבר בתהומות ובשבילי מוקשים שעדיין לא נסרקו.
חידת הכומתה האבודה
בשנת 2005 התגלה כי הכומתה של חבר נמצאת ביחידה לאיתור נעדרים. ייתכן שהיא נמצאה ימים ספורים לאחר היעדרותו, אך בשל סכסוך בין המשפחה לבין קצינה ביחידה הוסתרו הכומתה וכן מידע נוסף מפני המשפחה. לאור זאת עלו טענות בדבר שיבוש החקירה ורשלנות מצד צה"ל בניסיונות לאתר את חבר. רינה חבר, אימו של גיא, טוענת ש"עד היום צמרת אכ"א מסתירה את האמת מהמשפחה ורק ממכתב לרמטכ"ל מתברר היכן הייתה הכומתה.
הצעה למשא ומתן מסוריה
בשנת 2006 הודיע ארגון "לחופש נולד" כי יעניק פרס בסך 10 מיליון דולר למי שימסור פרטים על גיא חבר.
ב-13 בפברואר 2007 הודיע ארגון סורי בשם "ועדות ההתנגדות לשחרור רמת הגולן" כי הוא מחזיק בחייל גיא חבר. גורם סורי טען ש"יש פה הזמנה למשא ומתן בלתי ישיר בעניין האסירים ואם זה יתפתח למשא ומתן, אז סוריה בוודאי לא תתנגד".
לא ניתן אישוש ממערכת הביטחון או מסוריה לטענה שהחייל אכן נמצא בשבי של ארגון זה.
אסד סרב לדבר
ב-18 באפריל 2008 נפגש ג'ימי קרטר, נשיא ארצות הברית לשעבר, עם נשיא סוריה בשאר אל-אסד ומסר לו תמונה של גיא חבר. לפי עדויות שהגיעו למשפחת חבר, אמר אסד ש"על החייל ברמת הגולן לא מדברים".
במהלך חודש יולי נודע כי השר אביגדור ליברמן ביקש משר החוץ הרוסי שייסיע בבירור מידע אודות גיא אצל הנשיא אסד. בנוסף נודע כי ראש הממשלה החליט שימנה איש שירכז את מאמצי החיפוש בכל המישורים.
ב-21 בנובמבר 2009 נפגשה רינה חבר עם בכירים במערכת הביטחון הגרמנית, במטרה לקדם את המאמצים למציאת בנה. כמו כן נפגשה חבר עם נציגי הצלב האדום בגרמניה, וכן עם פקידים בכירים בצרפת, בתקווה שאלו יגלו מידע חדש שיביא למציאת בנה.
לא מחפשים בסוריה
בתחילת שנת 2010 חידש צה"ל את החיפושים לסרוגין והוקם צוות חקירה מחודש. ארגונים אזרחיים כדוגמת זק"א חידשו את החיפושים בתחילת ינואר של אותה שנה, בעקבות מציאת עצמות אדם באזור אודם , אך חידוש החיפושים לא הניב דבר בפתרון התעלומה. בהקשר חידושם של החיפושים המשיכה לטעון רינה חבר, שגיא נמצא בסוריה ובערוץ הזה צריכים להימשך החיפושים. גם במהלך אותה שנה ממשיך צה"ל למקד את החיפושים אחר גיא חבר בישראל בלבד ואינו מרחיב את החיפושים לסוריה.
במהלך שנת 2010 הגיעה למשפחה עדות, של גרמנייה שמתגוררת בישראל, לפיה היא זהתה את גיא חבר כמי שראיין אותה בעברית בכלא הסורי בו הוחזקה במשך 12 יום. העדה נחקרה גם במשטרה בישראל.
הלוואי!!
שערוריה!!!