כל מה שרצית לדעת על חג השבועות

 

מתן תורה ציור של רמברנדט ויקישיתוף

 

מהו תיקון ליל שבועות* מה מקור המנהג לאכול מאכלי חלב * מדוע קוראים את מגילת רות * איך התגיירה רות המואבייה * מדוע מקפידה התורה על מצוות היחס לגר ומזכירה אותה יותר מכל מצווה אחרת * חג השבועות עטור מנהגים כזר פרחים * כל עדה בישראל טיפחה ואימצה מנהגים ייחודיים שעשו את שבועות ליפה שבחגים



–  מאת : ד"ר יואל רפל  –

נפתח בתוכנו של החג, חג מתן תורה. אך לא נשכח את מגילת רות הנקראת בבתי הכנסת בשבועות. גיבורת המגילה היא רות המואבייה – גיורת שהצטרפה לעם ישראל בתהליך גיור מהיר, וללא ערעור רבנים.

רות היא גם האם שאחד מצאצאיה הוא דוד מלך ישראל. שעל-פי המסורת נולד ונפטר בשבועות

בשלושים ושישה מקומות בתורה מוזהרים בני-ישראל על מצוות היחס לגר. אין אף מצווה הנזכרת בתורה מספר פעמים כה רב.

חשיבותה של מצוות הגר

מה מצאה התורה לחזור ולהזכיר, לחזור ולהזהיר על מצוות הגר יותר מכל מצווה אחרת. יותר ממצוות האמונה בה', יותר משמירת שבת, איסורי מאכלות, טומאה וטהרה, גניבה וגזל.

התורה נותנת מנמקת מצווה זו: "כי גרים הייתם בארץ מצרים"(שמות כב, כ). רות המואביה, הדמות המרכזית של מגילת רות מתגיירת בהצהרה שהיא נותנת לחמותה "עמך עמי ואלוהיך אלוהי"(רות א, טז). בכך מסתיים תהליך הגיור של רות.
אין אנו שומעים על בית דין של שלושה,ולא על טבילה במקווה,גם לא על מבחן ידע ובקיאות ביהדות או על חקירה לסיבת ההצטרפות לעם ישראל. תהליך הגיור של רות הוא קצר ומתמקד בהצהרתה ובמסעה עם נעמי חמותה ממואב לארץ ישראל .

מדוע חג מתן תורה

הרבה שמות לחג השבועות אך השם השגור ביותר הוא חג מתן תורה.

חסידים מספרים: מדוע נקרא חג השבועות חג מתן תורה ולא חג קבלת התורה?

ומשיבים: כי את התורה נתן הקדוש ברוך הוא פעם אחת אבל קבלתה היא מעשה שעל כל יהודי לעשות מדי יום.

חג השבועות נתברך בשבעה שמות שונים: חג הקציר; חג החמישים; יום הביכורים; עצרת; חג טנא; רגל וכן חג מתן תורה.

החג הוא אחד משלושת המועדים (הידועים כשלוש הרגלים) אך הוא שונה מפסח וסוכות במהותו וצביונו, הוא נמשך יום אחד בלבד; אין לו מצוות ודינים מיוחדים ואף לא ספרות הלכתית ייחודית.

שמות לחג שניתנו בגולה

בזמן בית המקדש סימל החג את הקשר של עם ישראל לאדמת ארץ ישראל. במרוצת השנים זכה חג השבועות לשמות נוספים שנתנו ביטוי למנהגי עדות ישראל: "מועד גול"- חג השושנים או הוורדים אצל יהודי פרס, אפגניסטן ובוכרה; "זיארה"- עליה לרגל, אצל יהודי כורדיסטן בבל ועוד; "לילת אלקראיה" על שום הלימוד בליל השבועות אצל יהודי תימן; "עיר אל ענצרה" אצל יהודי חלב וסוריה.
מתוך השמות השונים שהוזכרו, מן המקורות העתיקים ומן המסורות החדשות, ניתן ללמוד על חלק נכבד ממנהגי החג.

המכנה המשותף העולה מן השמות השונים הוא, כי חג השבועות הוא בעיקרו חג הקציר וחג התורה. או חג הלחם של הקציר והביכורים בצד מתן תורה ולימודה. זהו חג שבתוכנו מעניק משמעות חיה לאמרת חז"ל: אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה – אין קמח.

מדוע מביאים ביכורים בשבועות?

זמנו של חג הביכורים אינו נזכר בפירוש בתורה. לפי פשוטם של דברים הבאת הביכורים אינה תלויה בחג השבועות והיא מצווה לעצמה, האמורה בסמוך למצוות רגלים "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך" (שמות כג/יט).

בזמן בית המקדש השני הפך יום הביכורים לחג עממי גדול ועולי הרגל לירושלים הביאו מביקורי אדמתם, בסלים מעוטרים מלאי פירות.

לאחר החורבן חדלה העלייה לרגל ואין עוד הבאת ביכורים.
בכך עומעם אופיו של חג השבועות – חג הביכורים כחג טבע, הדומה לחגיהם של כל העמים שבני ישראל ישבו בשכנותם.

נערות רוקדות בטקס הבאת הביכורים בשנת 1951 בקיבוץ גבעת חיים מאוחד. יוצר אוטו גיל (ויקישיתוף)הדברים השתנו בראשית ההתיישבות היהודית הציונית החדשה בארץ ישראל. מנהיגי הישוב ביקשו להחזיר את הגלגל אחורנית, לחדש את מסורת הביכורים ולעצב מחדש את שבועות כחג-הטבע ולא רק כ"זמן מתן תורתנו".

בימי עלייתם להתיישבות של קיבוצי ומושבי "העלייה השנייה", החל מנהג הבאת הביכורים. חידושו של מנהג זה היה בו משום ביטוי של עם השב למולדתו ומעין יום שמחה לעובדי האדמה במולדת.

ירק בבית הכנסת

הקשר החקלאי של החג מקבל ביטוי בלתי שגרתי בעיטור בתי הכנסת והבתים בענפי עץ גדולים שעליהם ירוקים,פרחים-שושנים, פירות ,צמחי מים וצמחי קנה.ישנם בתי כנסת בהם ענפי העצים מכסים חלק גדול של הקירות.על החלונות מדביקים מגזרות נייר צבעוניות בדמות פרחים.

למנהג הירק בשבועות התנגד בחריפות הגאון מוילנה שראה בכך 'חוקות הגויים' הנוהגים לקשט את בתי תפילתם במועדיהם.

מה מתקנים בשבועות

המנהג של תיקון ליל שבועות הוא, לפי אחת הדעות, קדום מאוד.
אך הוא נשכח במרוצת הדורות ותחדש על ידי המקובלים בצפת במאה ה-16.

מטרת "התיקון" היא "לקשט את הכלה". "הכלה" היא "כנסת ישראל". על פי ספר הזוהר כנסת ישראל היא הכלה המתארסת לאהובה, הוא האלוהים, והתורה היא "הכתובה", החוזה הנצחי לקיום ההתחייבות על ידי שני הצדדים. מאחר שעל פי המסורת היהודית ניתנו לישראל בהר סיני שתי תורות – תורה שבכתב ותורה שבעל פה – מורכב "התיקון" מקטעים בתנ"ך ומקטעים בתורה שבעל פה: משנה, תלמוד, מדרשים.

המנהג נקרא "תיקון", משום שהוא בא לתקן את המעוות. לפי המסורת, בני ישראל ישנו בשעה שהקדוש-ברוך-הוא נתן להם את התורה. לפיכך, על מנת "לתקן" את מעשי אבותינו, קיבלנו על עצמנו להיות ערים כל ליל שבועות ולעסוק בתורה.

רבים שאינם מקפידים על קלה כחמורה משתתפים בתיקון ליל שבועות. יכול אדם לקיים אורח חיים חילוני ובליל שבועות להשתתף ב'תיקון', כל הלילה או רק בחלקו. כפי שעושים רבים הבאים ביום הכיפורים לתפילת 'כל נדרי' ולתפילת 'נעילה'.

הקשר בין רות המואביה וחג השבועות

טעמים שונים נתנו לקריאת מגילת רות בחג השבועות. לפי התלמוד הירושלמי, קוראים את מגילת רות משום שדוד המלך נולד ונפטר בחג זה, ומגילת רות, בחלקה האחרון, מספרת בייחוסו של דוד. סיבה נוספת נותן המדרש "למה קורין ספר רות בעצרת, בזמן מתן תורה? ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורים…ביקשה תורה שבט של עניות שאם יהיו ישראל עשירים אינם מתעסקים בתורה, אבל כשהם עניים הם מתעסקים בתורה".

רות מלקטת שיבולים גוסטב דורה ויקישיתוף

ועוד טעם נאמר שם: לפי שמגילה זו כולה חסד והתורה כולה חסד שנאמר: "ותורת חסד על לשונה" (משלי לא/כו) והתורה ניתנה בחג השבועות. עוד אמרו חכמים כי "בחג השבועות נהוג לקרוא את מגילת רות מפני שכתוב בה 'בתחילת קציר שעורים' והוא זמן הקציר".

למה מאכלי חלב

בקרב כל עדות ישראל נפוץ המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות. מקורו של מנהג זה במסורות עממיות המוסברות באגדות ובסיפורי עם. על פי מסורת אחת, לפני קבלת התורה היה חייב כל העם לטהר את עצמו, ומאחר שמאכלי בשר מביאים לידי התאווה, הסתפק העם במאכלים של חלב, שצבעו הלבן מתאר את הטוהר והניקיון.

1795-William-Blakeרות וכלותיה ויקישיתוףהסבר נוסף: לאחר קבלת התורה חגג העם ולא היה סיפק בידו להכשיר את הבשר ולבשלו, ועל כן הסתפקו במאכלי חלב. עוד הסבר קשור לפסוק "נופת תטופנה שפתותיך כלה, דבש וחלב תחת לשונך".כלומר: התורה משולה לחלב ודבש, ולכן נוהגים ביום שניתנה בו תורה לאכול דברי חלב ודבש. נימוק אחר הוא: "חלב" בגימטרייה ארבעים (40), כנגד ארבעים יום וארבעים לילה ששהה משה על הר סיני.

חג השבועות עטוי בזר של מנהגים ומאכלים ולא סיפרנו אלא מקצתם, בעיקר גלגוליהם של אותם המוכרים לנו; אך יופיו של חג, כיופיים של שאר חגי ישראל, מצוי בעושר המסורות והמנהגים של עדות ישראל.

סרטו של יעקב גרוס חגיגות הביכורים בתל-אביב 1932

 http://www.youtube.com/watch?v=sVBQQL3U-mU

קישורים

סלינו על כתפינו

http://www.zeevgalili.com/?p=432

קבלת החומש היא מסירת הלפיד הבינדורי

http://www.zeevgalili.com/?p=9056

 

 


10 תגובות בנושא “כל מה שרצית לדעת על חג השבועות

  1. פינגבאק: שבועות – חג הקציר, חג הביכורים, זמן מתן תורה, חגה של רות | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: שבועות – חג הקציר, חג הביכורים, זמן מתן תורה, חגה של רות | היגיון בשיגעון

  3. חיימי רחל

    בטוניס לא נהגו לאכול מאכלי חלב. גם בשאר ימות השנה כמעט ולא היו מאכלי חלב.היו שותים קפה או שוקו עם חלב בבוקר ובזה חסל סדר חלב לכל היום.זה היה בעיקר בגלל דיני כשרות.אמי נהגה לרחוץ את כלי ארוחת הבוקר בנפרד כמובן ולהניח אותם בצד עד למחרת בבוקר.לעומת זאת נהגו לשפוך מים משום שנאמר "תורת מים חיים",ואת זה אולי כדאי להזכיר לרבנים היום שזה אומר שהתורה כמו מים ,נותנת חיים,צלולה,וכמו המים מקבלת את צורת הכלי אליו נמזגת.כפי שנהגו רבנים דגולים,כשתקנו הלכות בהתאם לצרכים של דורם.כמו שעשה הרמבם בספרד בזמן האינקוויזיציה בדיני שחיטה וכשרות.

  4. שמעון גרובר

    באחת מהמגילות הגנוזות מוזכרים חג ביכורי תירוש, שנחוג 50 יום לאחר חג ביכורי חיטים; וכן חג ביכורי יצהר, שנחוג 50 יום לאחר חג ביכורי תירוש.

  5. יצחק רפאל הכהן דויטש

    הברכה והשלום לך, זאב.
    מאמר יפה ומאלף כתבת. תודה רבה.
    אתה מזכיר לי את ראשית למודי במסכת "חולין". המשנה פותחת בהצהרה, "הכל שוחטין ושחיטתן כשרה . . " ועל זה מעירים בעלי התוספות, "כתוב בהלכות דרך ארץ, דנשים לא ישחטו מפני
    שדעתן קלות". הייתי אז בן 15 – הצעיר בחבורה. חברי המבוגר הסביר, שהכוונה שנשים דעתן כ ל ו ת – הן רק חושבות על נישואיהן. באמצע מאמרך כתבת, "רבים שאינם מקפידים על כ ל ה
    כחמורה, משתתפים …" – כנראה שחשבת על חתן וכלה !
    חג שמח !

  6. פינגבאק: מדוע שבועות הוא "חג מתן תורה" | היגיון בשיגעון

  7. אלי

    ברטע על תיקון ליל שבועות כתוב, בטעות
    "כלה וחמורה".
    זאת טעות דפוס וצריך לכתוב
    "קלה כחמורה".

  8. גלית

    כתבה מכורה. מישהו ממועצת החלב שילם פה טוב כדי שירשמו את השטויות האלה. בשבועות חוגגים עם פרי האדמה. החלב נכנס על ידי המשקים בארץ בקיבוצים ובכפרים שבקשו לשווק אותו כדי להתפרנס.. וברוך השם הם מתפרנסים על גב החיות האומללות וגם על גב הציבור שמוכרים לו שחלב זה בריא בעוד שזה בדיוק ההפך.. הוא גורם לסרטן אוסטרופורוזיס ומחלות אחרות..

    1. זאב גלילי מאת

      מחבר המאמר, ד"ר יואל רפל, הוא מומחה להיסטוריה ולהלכה. אין לו שום קשר לתעשיית החלב. המסורת של אכילת מאכלי חלב בחג השבועות היא עתיקת יומין ומוסברת היטב במאמר. כל כך עתיקה המסורת שהיא קדמה לאופנה של ייחוס לחלב ומוצריו את כל מחלות העולם. ולאור עתיקותה של המסורת כנראה שההשקפות על נזקי החלב אינם מבוססים. עובדה שיבהודים ממשיכים לקיים את המסורת הזו.

להגיב על חיימי רחל לבטל