כבר לא חשוב מה הניע את ראש הממשלה ליזום את תכנית העקירה: להציל עצמו מעונש על מעשי השחיתות, שינוי השקפה אסטטגית, או רצון לחולל טראומה לאומית * התוכנית עלולה לגרום לאסון בגלל הפרשנות של מבצעיה לכוונותיו * הסכנה של " תסמונת ניסו" בגדול
אין כמעט דמיון בין המצב היום לבין המצב ששרר בארץ בחודש יוני 1948.
אז היו שני מחנות חמושים ששררה ביניהם איבה תהומית.
האצ" ל בראשות בגין מול הפלמ" ח – מיליציה של השמאל ששימשה מכשיר בידי בן גוריון להפעלת " התותח הקדוש" .
היום אין בכלל שני מחנות. בכפר מימון הוכח שהמפנים לעתיד והמתפנים לעתיד הם עם אחד. בשני הצדדים שרו " גולני שלי" . בשני הצדדים היו בני משפחה אחת, אחים ואחיות, בעלים ונשים, ארוסים וארוסות. נצחה שם האהבה.
אז היו אנשי פלמ" ח מוכנים לירות ביהודים. הם ירו אפילו בניצולי שואה, שקפצו מן האוניה הבוערת למים. היום קשה להעלות על הדעת שחייל או שוטר יירו לעבר מתנחלים.
אז הייתה לא רק סרבנות אלא עריקה המונית. יחידות שלמות של לוחמי אצ" ל שגויסו לצה" ל ערקו ממחנותיהם וחשו לתל-אביב. היום יש חובשי כיפות הנושכים שפתיים, מזילים דמעה וכנראה יבצעו את הפקודות הנפשעות.
ההבדל הגדול ביותר בין אז להיום הוא במנהיגות. מול דוד בן גוריון עמד מנחם בגין שבכה ברדיו אך היה בעל כוח מנהיגותי למנוע מלחמת אחים. היום אין למחנה העומד מול שרון מנהיג בעל השפעה כזה. ואלטלנה עלולה להתרחש לא בגלל " מפירי החוק" אלא בגלל מה שהייתי מכנה תסמונת " רוח המנהיג" .
פרשת ניסו שחם
צריך לקרוא שוב את תמליל דבריו של מפקד מרחב הנגב, תת ניצב ניסו שחם, שתידרך את ניצב משנה רוני אוחנה ממשמר הגבול, בעת אירועי כפר מימון. זהו מסמך שעוד יצוטט בספרי היסטוריה.
בין היתר אמר:
" כפרה, אני רוצה מעצרים… חרה עליהם, שיישרפו, אל תעשה חשבון,.. ותפעיל אלות… ותיתן להם מכות בפלג גוף תחתון… קודם כל זה לפרוטוקול… ותיכנס פנימה… החיילים לא יעשו את זה… ועצורים עצורים רוני, עצורים ישברו את הכל …מלא מעצרים כולל שימוש בכוח… אתה יודע שאני מומחה לחרדים האלה… לכן תשמע לניסו… תפורר את הסיפור הזה… אז אמרתי לך את הדברים האלה כדי לחסוך ממך האישורים…"
הטקסט החשוב הזה תועד תודות למיומנותו של צלם ערוץ 10.
" רוח המנהיג"
לאחר השידור אמר ניסו שחם כי חשב שהצילום נעשה לצורך תיעוד של המשטרה. כלומר: אילו אכן כך היה, אפילו לא היינו יודעים מה נאמר באותה שיחה.
מן הדברים שנאמרו על הפרשה על ידי אישים שונים מסתבר כי ניסו הוא כנראה קצין משטרה מוכשר. הוא גם אינו מצטייר כזולל מתנחלם. נאמרו עליו שבחים רבים כולל מפי הרב שלמה אבינר.
מה שמדאיג באותה שיחה הוא מה שמשתמע ממנה לגבי התנהגות אפשרית של קציני משטרה או קציני צה" ל בעתיד. אין להניח שתת ניצב ניסו שחם קיבל הוראה מפורשת לבצע מה שאמר לפיקודו. אבל בדבריו באה לביטוי תופעה המוכרת ממשטרים טוטליטאריים הקרויה " רוח המנהיג" או " כוונת המנהיג" .
המנהיג כאן הוא אריאל שרון. לא תמצא בכתובים פקודה שלו להכות, להיכנס בהם, להביא לשפך דם. אבל יש חשש שכל הפודלים הכפופים לו – משר הביטחון ומפכ" ל המשטרה ועד אחרון האלופים (שאיש מהם לא קם לשאול בשביל מה העקירה) – תופסים שכוונתו " להיכנס בהם" ופועלים בהתאם.
הרב יואל בן נון הביע בשעתו את ההשערה שהמניע של אריאל שרון ביוזמת העקירה היא ליצור טראומה לאומית כזו שתמנע עקירות נוספות ביהודה ושומרון. אם השערה זו נכונה, הרי שאנו צפויים לאסון.
לא משנה כמה ממושמעת ושומרת חוק ובלתי אלימה תהיה מועצת יש" ע. לקראת העקירה או במהלכה עלול להימצא הקצין שיחליט " להיכנס בהם" וישמרנו האל מן התוצאות.
משכן או שיכון
בשנות החמישים ראה אור כתב עת בשם " דברי הימים" שעסק בהיסטוריה של עם ישראל. העורך היה פרופסור ישראל אלדד (שייב), שהיה בעבר חבר מרכז לח" י. בנו הוא חבר הכנסת אריה אלדד.
" דברי הימים" נערך בצורה מרתקת. הוא יצא לאור בפורמט של טבלואיד ונכתב כאילו היה עיתון שיצא לאור בימים ההם. כותרות רעשניות נוסח " ידיעות אחרונות" בישרו על בית המקדש ששוחרר בידי המכבים, על נס פך השמן, על התבוסה שהנחיל יהודה המכבי ליוונים. בעיתון שובצו גם ידיעות קטנות וגדולות שהמחישו את אווירת התקופה. הכל על בסיס מחקרים מדעיים ומסורות של עם ישראל.
מדי פעם היה פרופסור אלדד כולל בעיתונו גם קטעים רלבנטיים לתקופתנו. באחד הגיליונות, כך זכור לי, הוא כלל ידיעה על קצין יווני שנמלט בעור שיניו מן המערכה עם המכבים ויילל " הלך השיכון שלי" , " הלך השיכון שלי" . בידיעה הוסבר כי הקצין הזה התגייס למערכה נגד המכבים לאחר שהובטח לו שיקבל בית ואדמה ועכשיו אבדו סיכוייו. והידיעה הסתיימה במילים (אני מצטט מן הזיכרון) : זה מה שקורה לצבא שעיניו לשיכון ולא למשכן.
הרמז האקטואלי היה ברור אז. באותה תקופה ניהל צה" ל תעמולה לגיוס לצבא הקבע, תוך הבטחה שהמתגייסים יזכו בשיכון.
נזכרתי בפרשה הזו למקרא ידיעה על גיוס פרחי טייס וקורס חובלים למשימה הבזויה של הפינוי. זו אחת ההחלטות הנלוזות ביותר בכל מהלך העקירה. קורסי טייס וחובלים הם היוקרתיים ביותר בצה" ל. הם גם עולים הון תועפות ומגויסים אליהם מיטב הנוער. מה יועילו כמה עשרות פרחים כאלה לרבבות שיעוטו על גוש קטיף?
התשובה ברורה. אנשים המתנדבים לקורסים היוקרתיים בונים את עתידם על קריירה צבאית. סירוב פקודה בשבילם הוא הפסד הרבה יותר גדול מאשר לגבי סתם חייל. פירושו – בנוסף למשפט צבאי ומאסר – גם התרת החוזה עם צה" ל ואובדן קריירה מקצועית. אפילו חובשי כיפה החתומים בקבע אמרו שלא יסרבו פקודה כי לגביהם פרוש הדבר אובדן מקום עבודה.
הטווח הארוך של יום טוב סמיה
ככל שמתקרב מועד העקירה מתקשים חסידיה להסביר את ההיגיון שעומד מאחוריה.
לעזרת כל המתחבטים יצא יום טוב סמיה, אלוף פיקוד דרום לשעבר, בחוות דעת של מומחה.
בעבר אמנם הצהיר סמיה כי נטישת הרצועה באורח חד צדדי היא הרת אסון. עכשיו הוא דווקא מצדד בה ואף מציע עצמו להיות פרשן טלוויזיה במהלך ההינתקות. באחת מתכניות האירוח הסביר: אמנם הטרור לא ייפסק לאחר ההתנתקות. הוא יימשך אולי אפילו עשר שנים. אבל צריך לחשוב על העתיד. לטווח ארוך הנסיגה הזו דווקא תועיל וצריך סבלנות.
מה זה טווח ארוך נשאל הגנרל ?
סמיה: אפילו חמישים שנה, אולי מאה אולי חמש מאות.
מה היינו עושים בלי גנרלים
המראיין: מה תעשו אם החמאס יפגיז אחרי ההתנתקות.
אלוף (מיל) וילנאי: ניכנס בהם בכל הכוח
המראיין: למה לא לעשות את זה כבר עכשיו?
וילנאי: כי עכשיו הם תחת כיבוש ואחרי שניסוג לא תהיה להם לגיטימיות לתקוף.
המראיין: ועכשיו מותר לחמאס להפגיז.
וילנאי: עכשיו יש להם לגיטימיות לפגוע.
" כאזרח מכם יהיה לכם הגר"
לא בכל יום אנו מוצאים פסק דין של שופט בישראל המצטט בהרחבה פסוקים מן התורה ומחז" ל. פסק דין כזה הוציא בימים אלה שופט השלום מנחם קליין, בתביעה של עובדת פיליפינית נגד המעבידה שלה.
התובעת, סוטלו אולינה, נדרשה לתת ערבות בנקאית כדי לערוב לבן זוגה שהיה מועמד לגרוש. היא פנתה למעבידתה, מקלר סוזי, וביקשה שתשיג לה את הערבות. כביטחון הפקידה העובדת הפיליפינית בידי המעבידה סך של 7500 דולרים. בתום תקופת הערבות ביקשה העובדת ממעבידתה להחזיר לה את הכסף, אך זו סרבה ולאחר מאמץ החזירה רק חלק ממנו.
השופט הכריע לטובת התובעת וקבע כי הנתבעת ניסתה להשתמט מלשלם את חובה, בתקווה שהנתבעת תגורש בינתיים ותיפטר בכך מן החוב.
יהירות וגזענות
בסיום פסק הדין כתב השופט:
" לא אוכל לסיים פסק דיני זה מבלי להביע את תחושתי הקשה שתיק זה גרם לי, במיוחד כשכתיבת פסק דין זה נעשה בעצם ימי הפסח בו שוחררנו כעם עבדים ממצרים וציוונו שלא לגרום עוול לגר…
" מדבריהם של הנתבעת, חברתה ובא כוחה המלומד, עולה תמונה קשה של יהירות, יחסי אדנות ואף קמצוץ של גזענות כנגד התובעת.
" כנראה נעלמה מעיני הנתבעת החובה להתנהג אל הגר כאדם שווה בין שווים.
" תופעה כגון זו, לצערי, אינה נדירה אלא הולכת ומתפשטת בחברה הישראלית וכיוון שכך, ראיתי לנכון לסיים פסק דיני במבט המקורות על היחס הנכון לזר שבתוכנו.
" כי ימוך אחיך"
" מצוה עלינו להחיות גר תושב (הצלה ורפואה) כשם שמצווים על כל אחד מבני ישראל. למדו זאת חז" ל ממה שנאמר בתורה " כי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו גר ותושב וחי עמך" . (ויקרא כה, לה). וכך נפסקה ההלכה כי נוהגים עם גר תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל.
" אסור להונות גר תושב ועוברים עליו משום האיסור "לא תוננו". וכן הכובש שכר שכיר של גר תושב עובר עליו בלאו של " לא תעשוק" (ירושלמי)
חומרת גזל גוי
" אשר לגזל הגוי שנינו בתוספתא בבא קמא פרק י, הלכה טו: "הגוזל את הגוי חייב להחזיר לגוי. חמור גזל הגוי מגזל ישראל … מפני חילול השם".
" …יש להניח שאם הפיקדון לא יוחזר לעובדת הזרה כדין אז היא תוציא את דיבת מדינת ישראל ותורת ישראל רעה, ויש בדבר משום חילול ה".
" הדגשת התורה את איסור הונאת הגר היא ביטוי לחשיבות ערך השוויון בחברה ולצורך כך גם להזהיר את האדם שוב ושוב שלא ייכנע לפיתוי של ניצול חסרי הכוח וההשפעה, כמו שהיטיב לבטא זאת ר" שמשון רפאל הירש:
" כבוד האדם והאזרח וזכויות האדם והאזרח אינם תלויים בייחוסו ובמולדתו וברכושו, ולא בשום דבר חיצוני ומקרי, שאינו מפנימיות מהותו העיקרית של האדם, אלא הם תלויים אך ורק בערכה הרוחני-המוסרי של אישיות האדם" .
לסיום, בחומש שמות פרק כב", פסוקים כ" עד כ" ב, נאמר:
" וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו וחרה אפי"
" אם בורא עולם נותן שימת-לב מיוחדת לחסרי הכח בחברה, בתי המשפט במדינת ישראל לא יעשו כן?
השופט מנחם קליין הוא יליד ברזיל ולמד בתיכון " תלמוד תורה הרצליה" בריו דה ז"נירו. עלה ארצה ב-1982 בגיל 18. למד משפטים בבר אילן, סיים מוסמך בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב. מונה לשופט שלום ב-2002.
הפלסטיניזציה של ארץ ישראל
התהליך לפלסטיניזציה של ארץ ישראל קיבל בימים אלה חיזוק מבג" ץ. בעקבות פניה של עמותת " זוכרות" הודיעה פרקליטות המדינה לבג" ץ כי אינה מתנגדת להצבת שלטים בפארק קנדה, לציון זכרם של הכפרים יאלו ועמואס שהיו בשטח הפארק וחרבו. קרן קיימת לישראל, המנהלת את הפארק, הודיעה כי היא אינה מתנגדת להצבת השלטים.
איתן ברונשטיין, מנהל עמותת " זוכרות" , אמר כי העמותה תובעת שבשלטים יציינו את מספר תושבי הכפרים, ואת מקומות הימצאם הנוכחיים של הפליטים יוצאי הכפרים.
הקורא צבי גולדברט מעומר שהפנה את תשומת לבי לבג" ץ הזה כותב לי: עמותת " זוכרות" אינה זוכרת כמובן כי תושבי בית נובא, עמואס, יאלו ודיר איוב ועוד כפרים, חסמו את הדרך לירושלים, תקפו אוטובוסים וגרמו למותם של יהודיים רבים בשנים 47 – 48.
יש לדרוש מהקרן הקיימת שם היא כבר מציבה שלטים שתציין עליהם את שמות היהודים שנרצחו באותה גיזרה.
כדאי שהזיכרון ההיסטורי היהודי יבוא לביטוי בכך שהשלטים יזכירו גם כי " יאלו" היא איילון השוכנת בעמק איילון הזכור מספר יהושע. " עמואס" היא אמאוס – מקום ניצחונו של יהודה המכבי על הצבא הסורי המשולב של גיאורגיאס, ניקנור ותלמי בשנת 165 לפנה" ס.
ומה עם החתולים
בעולם מטורף אי אפשר לדעת מה רציני ומה אידיוטי. את הטקסט הזה קיבלתי באינטנרט מן העמותה למען החתול. נאמר בה בין היתר: " העמותה למען החתול מנהלת בימים אלה מאבק להצלתם של מאות בעלי חיים, מהישובים המפונים… כ-500 חתולים עלולים למצוא את מותם עם פינוי הישובים… אנו זוכרים היטב את החתולים הרבים שמצאו את מותם בסבל ובייסורים, ברעב ובצמא, לאחר פינוי סיני ומבקשים למנוע את הישנות הטרגדיה…."
העמותה מפנה את הקוראים לאחראים לעקירה: ראש הממשלה והשרים.
פינגבאק: "שיישרפו… תפעיל אלות… בפלג גוף תחתון" | היגיון בשיגעון
פינגבאק: כל מה שידענו על שרון והעדפנו לשכוח | היגיון בשיגעון