וכך השיבה לו גלית דיסטאל אטבריאן

גלית דיסטאל אטבריאן [צילום מסך]

עמית סגלצילום אריק סולטן05.07.2015

להמשיך לקרוא ←

גדעון סער סיים תואר ראשון במשפטים (LL.B) באוניברסיטת תל אביב והתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) אצל פרקליטת המחוז נעמי שטרן. בין השנים 1995–1997 עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר ובשנים 1997–1998 היה עוזר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל. לאחר מכן עבד כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
תזכורת ניספת:
עדנה ארבל היא זו שהמליצה להגיש כתב האישום כנגד יעקב נאמן, "בגין שיבוש מהלכי חקירה", אשר גרמה להתפטרותו מתפקידו כשר המשפטים. נאמן הועמד לדין ונמצא זכאי.

פוסט שפורסם בפייסבוק ב-2017]

היחס המפנק  של "ידיעות אחרונות" לגדעון סער

להמשיך לקרוא ←

•
"דין הבוחר אינו דין המשפט"
כך אמרה  הפרשנית המשפטית סוזי נבות בתכניתה של יעל דן "עושים צהריים" בגלי צה"ל.

מי שהרים להנחתה את ההגדרה הזו היה דובר הפרקליטות ברוך קרא. הוא גילה [ לדבריו "בעקבות בדיקה עם אנשי משפט"] כי קיימת אפשרות שהנשיא לא יוכל להטיל על נתניהו את הקמת ממשלה, גם אם יזכה ברוב בבחירות. זאת, אם בעת שייוודעו תוצאות הבחירות יהיה ראש הממשל במעמד של נאשם בכתבי אישום.
הבנת את זה ברוך?
אתה אולי טוען שלא הבנת אבל אנחנו הבנו. תהליך הפוטש של המערכת המשפטית הולך ונחשף שלב אחרי שלב.
* חקירה בשיטות בהן חוקרים כנופיית מאפיה.
* כתב חשדות המתפרסם ערב בחירות.
*כתב אישום שמוגש לפני הבחירות.

* ואז, אם חלילה יזכה ראש הממשלה ברוב, לא ברור אם הנשיא רשאי להטיל עליו להקים את הממשלה.
* והנימוק "אין לכך תקדים בחוק". ומי שקובע את החוקים במדינה איננה הכנסת אלא אהרון ברק הממשיך לשבת לאחר פרישתו בלשכה.
ובכלל, מסביר לנו ברוך קרא, שהחוק המתיר לראש ממשלה מואשם להישאר בתפקידו עד פסק דין חלוט, לא זכה עדיין לפרשנות וככזה לא ברור שהוא תקף.

הבנו את זה ברוך הבנו היטב.
במילים אחרות צריך להחליף את העם או להחליף את מערכת המשפט.

[הדברים פורסמו בפוסט בפייסבוק ב-17.11.19]

להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

מתוך ציוץ בטוויטר

זהו תצלום של ציוץ בטוויטר שפורסם יום לאחר משדר של תכנית "עוהדה" בהגשת אילנה דיין. הטקסט מדבר בעד עצמו ומלמד משהו על הדרך המגמתית בה נערכת התכנית.

אילנה דיין [ויקיפדיה]

8.11.2019
מה זה פסק דין חלוט

חלוט בא מן הפועל חלט. הנמצא במקרא ופירושו גמר אומר חרץ דבר, פסק. חלט פירושו גם להפקיע רכוש ממישהו [מקור ארמי].

בתוספתא למלה יש משמעות נוספת: ליצוק מים רותחים על כלים כדי לנקותם. בתוספתא יש גם חולטים מזון, מרככים אותו במים רותחים.

ובשפתנו חליטה של תה צמחים למשל. [עד כאן על פי מילון אבן שושן].

מילון רב מלים אומר שחלוט זה לשפוך מים חמים על מזון או למשל על עלה תה כדי להכינו לשתיה. במילון זה מביאים גם את השימוש המודרני "פסק דין חלוט כשפסק הדין הוא סופי".
בנתניהו נוהגים בדיוק כמו שמכינים תה. שולקים אותו בתקשורת ובחקירות עד שמוציאים ממנו את המיץ ואז יעמידו אותו לדין, הוא יערער וכצפוי בית המשפט העליון יקבע שזה פסק דין חלוט. כך פועלת הדמוקרטיה בישראל המופעלת על ידי הדיקטטורה של המערכת המשפטית ובגץ.
שתו תה זה בריא.

————————————————————————————————————————

מה כתב נתן  זך על מני מזוז

9.11.20

קטונתי מכדי להעריך את שירתו. כך, למשל, כתב בעיתון הספרותי "עיתון 77" את החרוזים הבאים:

"היועץ החצרוני מזוז,
הוא אדם זול שנקנה בזוז,
כאשר אפילו ההגדה החסכונית,
דורשת תרי זוזי בשביל גדי"…

את השיר הזה כתב זך בעקבות החלטתו של היועץ המשפטי מזוז לסגור את התיק של אריאל שרון בפרשת האי היווני.
מאוחר יותר בראיון עיתונאי חזר בו ואמר: "אני חוזר בי ומבקש את סליחתך. טעיתי ואני מצטער אם פגעתי בך. היית היועץ הטוב ביותר שיכול להיות בתקופה נוראה כזו"

נתן זך [ויקיפדיה]

ביום בו חוגג בנימין נתניהו את אחד מהשגיו הגדולים מוצא אביחי מנדלבליט לנכון לפרסם את רשימת העדים לתיק שתפרו הוא וחבריו לראש הממשלה.

​

ואם לא די בכך נזכרו במשרד המשפטים באיזה תקדים משנת 1951 הקובע כי שר החוץ הוא המוסמך לחתום את ההסכם. ואכן, שר החוץ אשכנזי[שעננה של חשדות כבדים מרחפת מעליו מוסתרת בקלטות שבכספות משרד המשפטים] הואיל וייפה את כוחו של ראש הממשלה לחתום על הסכם השלום עם האמירויות.

ביום הדין המתקרב יוכל היועץ המשפטי וממלא מקום פרקלט המדינה אביחי מנדלבליט להגיד בוידוי בכוונה מלאה:

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ ערֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ.

עירית לינור וגדי טאוב הם שניים מן הבולטים במחנה לא קטן של אינטלקטואלים  שהיו אנשי שמאל והתפכחו. בסרטון הבא הם מסבירים מה הביא אותם לכך. שווה כל רגע של צפיה.

(מאמר זה נכתב בשנת 2000 ועודכן בנובמבר 2009. הוא אקטואלי גם ב-2020)

מה המשותף בין ישראל בר לבין שבתי קלמנוביץ', מלבד העובדה ששניהם ריגלו בישראל למען הק.ג.ב. הסובייטי?
למרות השוני הרב בין השניים יש עוד משהו המשותף להם וזאת אגלה בסוף המאמר.ונתחיל בבכיר בביניהם.

חפרפרת בתוך מערכת הביטחון

ב-31 במרץ 1961 נעצר ישראל בר על ידי משטרת ישראל כחשוד בריגול למען ברית המועצות. מאסרו הוסתר מידיעת הציבור משך שבוע ימים (כדי לא לפגום בסיקור משפט אייכמן שנפתח באותם ימים). כשנודע דבר המעצר גרם הדבר זעזוע עמוק. ישראל בר נחשב עד אז לאחד האישים המרכזיים במערכת הביטחון, מקורב לבן-גוריון, משתתף קבוע בישיבות הסגל הבכיר של משרד הביטחון וההיסטוריון הרשמי של צה"ל.

ישראל בר עלה לארץ ישראל מווינה בשנת 1938, הצטרף ל"הגנה" והציע את הידע שצבר לדבריו במלחמת האזרחים בספרד בה השתתף. בתוך זמן קצר נתגלה בר כבעל ידע מדהים בתחום הצבאי. הוא פרסם מאמרים בכתבי העת של אותה תקופה, הרצה בקורסים של מפקדים ונתקבל לעבודה בשכר במטה ה"הגנה".

עם פרוץ מלחמת השחרור נמנה בר עם עוזריו של ראש אגף המבצעים של צה"ל, אלוף ייגאל ידין, שהיה לאחר מכן לרמטכ"ל השני. בר קבל דרגת סגן אלוף ועמד בראש מחלקת התכנון והמבצעים. בשנת 1950, לאחר שנדחתה דרישתו לקבל את תפקיד סגן הרמטכ"ל, הוא פרש מצה"ל ועבר לפעילות פוליטית.

הוא הצטרף למפ"ם בתקופה בה הכינה עצמה לבואו של הצבא האדום שישחרר את ישראל. בין היתר פרסם אז מאמרים שבהם הביע אהדה לצפון קוריאה הקומוניסטית שתקפה את דרום קוריאה.

ייגאל ידין בתקופה שכיהן כמטכל

כשחל הפילוג במפ"ם וחלק מאנשיה הצטרפו לד"ר משה סנה שעבר למפלגה הקומוניסטית, הציג עצמו בר כחוזר בתשובה מהשקפותיו הקומוניסטיות והצטרף למפא"י. הוא ביקש לחזור לצבא, אך נתקל בהתנגדות נחרצת של הרמטכ"ל, משה דיין. למרות עברו הקומוניסטי זכה בר להתקרב לבן-גוריון (בפרסמו מאמרים שהעלו על נס את מנהיגותו, אף שבעבר פרסם מאמרים רבים בגנותו). הוא נתמנה בפועל להיסטוריון הרשמי של צה"ל. הועמדו לרשותו משרד ומזכירה בלשכת שר הביטחון בקריה והיתה לו גישה חופשית לארכיון של צה"ל, שבו נשמרו סודות מדינה רבים.

במקביל עשה ישראל בר קריירה עיתונאית. היה פרשן צבאי של "דבר" ואחר כך עבר ל"הארץ", שם כיהן באותו תפקיד שנים רבות.

בתקופת מערכת קדש בשנת 1956 היה מקורב לבן גוריון, למרות ששלל את המבצע. לאחר מכן הרבה לנסוע לחוץ לארץ, בעיקר לגרמניה. נשא הרצאות רבות בפורומים צבאיים ופרסם מאמרי פרשנות צבאית. בשנת 1959 הועמד ישראל בר בראש קתדרה של שלוחת האוניברסיטה העברית בתל-אביב (שהפכה לאחר מכן לאוניברסיטת תל-אביב) ובטקס הפתיחה השתתפו ראש הממשלה והרמטכ"ל.

נראה שהחשדות נגדו התעוררו שנה קודם לכן ומנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, הורה שלא לשתפו בישיבות סגל הנהלת המשרד. לאחר שנעצר נתגלה כי בנסיעותיו התכופות לחוץ לארץ הוא נפגש עם סוכני מודיעין סובייטיים ומסר להם חומר רב, כולל קטעים מיומניו של בן גוריון.

לאחר מעצרו החלו לחקור את עברו ונתעוררו ספקות לגבי כל סיפור חייו. הוא הציג עצמו כבן לסוחר יהודי מווינה שקיבל תואר דוקטור בגיל 20, למד באקדמיה הצבאית של וינה ב-1935 והתנדב להילחם בספרד לצד הקומוניסטים ב-1936. עוד סיפר כי קרא את כתבי הרצל והושפע מהם ובעקבות זאת החליט לעלות ארצה ב-.1936

החקירה לא הצליחה לאמת את סיפור חייו ואף נתעוררו ספקות אם הוא בכלל יהודי. בר נידון ל-10 שנות מאסר ולאחר שערער על גזר הדין הוחמר עונשו והועמד על 15 שנות מאסר. הוא מת בכלא שאטה ב-1 במאי 1966 וקבר עמו את סודותיו.

נזכרתי בסיפורו של בר כי קראתי באחד העיתונים שאחד התורמים לעמותות של אהוד ברק היה בעבר לוחם במלחמת ספרד. אינני רוצה לחשוד בכשרים אך לאחר פרשת בר וגם לפניה היה ידוע כי שרותי הביון הסובייטיים גייסו סוכנים רבים במהלך מלחמת ספרד. המתנדבים הקומוניסטים במלחמה זו, שבאו מארצות רבות, היו חומר גיוס אידאלי. הם נשתלו בארצות המוצא שלהם והיו סוכנים רדומים משך שנים עד שמפעיליהם החליטו להפעילם.

המרגל המיליונר שבתאי קלמנוביץ'

סיפורו של שבתאי קלמנוביץ' הוא פחות חשוב מבחינת הנזקים שגרם לבטחון המדינה. אך הוא לא פחות עסיסי ומרתק ולא פחות חשוב מן הבחינה של שיטות הריגול שנקטו (וכנראה נוקטים עד היום – אז הסובייטים והיום הרוסים – 2009).

קלמנוביץ' נולד בשנת 2947 בליטא. הוריו ביו מסורבי עליה. היום ידוע כי השלטונות הסיבייטיים הסכימו לאפשר את עלייתם לארץ בתמורה להתחייבותו של קלמנוביץ' לרגל עבור הק.ג.ב. בישראל.

תוך זמן קצר נתברר כי הק.ג.ב. בחר באדם המתאים. הוא השתלב במהירות במערכת הפוליטית. תחילה במחלקת העולים של מפלגת העבודה (שם השיג מידע על פעולות "נתיב" זרוע חשאית ישראלית שפעלה בברית המועצות) ואחר כך כעוזרו הפרלמנטרי של פלאטו שרון. בתפקיד זה הצליח להתחכך בצמרת הפוליטית של ישראל.

במקביל לפעילותו הציבורית והפוליטית גילה קלמנוביץ' כישרון כלכלי. הוא קשר קשרים עם מדינות אפריקה (סייע בין היתר לקצין גבוה של אחת המדינות לחולל הפיכה וכשזה הפך נשיא גמל לו בזיכיונות לכריית יהלומים).

לאחר שנים נתברר כי קלמנוביץ היה בעצם סוכן כפול. במקביל לעבודתו למען הק.ג.ב. הציע עצמו (או שהוצע לו) לספק למוסד מידע על ברית המועצות.

קלמנוביץ הפך להיות סלבריטאי שרבים שמחו להתחכך עמו. אך בשנות השמונים קרסו עסקיו ובאותה עת גם נחשפה העובדה שהוא פועל למען הק.ג.ב.

הוא נעצר והועמד לדין על פי הודאתו ונדון ל-9 שנות מאסר. הוא ריצה רק חמש וחצי שנים ושוחרר בגלל שני נימוקים מוזרים – מצב בריאותו וסיוע לשיחרור רון ארד. ארד לא חזר עד היום ומצב בריאותו איפשר לו להמשיך בחיים הטובים עוד 20 שנה בהן שוב נהיה מיליארדר, הפעם ברוסיה. ב-2 בנובמר 2009 הוא נרצח במרכז מוסקבה על ידי מתנקשים והובא למנוחות בבית הקברות סגולה. הוא לקח עמו לקבר הרבה סודות הקשורות בפרשת חייו שאולי ייחשפו כשייפתחו ארכיונים בעוד חמישים שנה.

בוגדים ומרגלים אחרים

כשתוקם אנדרטה לכבודם של כל הבוגדים והמרגלים שפעלו להריסת המדינה צריך יהיה להציב מעליה כתובת: זוהי האנדרטה למחריבי ישראל. איש מהם לא חבש כיפה.

זהו הקשר בין ישראל בר לשבתאי קלמנוביץ'. שניהם לא חבשו כיפה. בשעתו כתבתי מאמר זה בעקבות כוונתו של המעצב דוד טרטקובר לרשום באתר ההנצחה ליצחק רבין ז" ל את הכתובת האומרת שרבין נרצח על ידי " צעיר יהודי חובש כיפה" . ( למלחמת חומת מגן הציע את השם " מלחמת יגאל עמיר)" . יוזמתו בענין אתר ההנצחה בוטלה ביוזמת היועץ המשפטי לממשלה.

בדיקה אקראית מלמדת שכמעט כל המרגלים והבוגדים שנתפסו מאז הקמת המדינה והורשעו בסיוע לאויבי ישראל היו אנשי שמאל. להלן חלק מהרשימה:

* משה סנה. מנהיג המפלגה הקומוניסטית (אליה עבר ממפ"ם) מסר מידע על צה"ל לשגרירות הסובייטית בתל-אביב.

* אודי אדיב. חבר קיבוץ השומר הצעיר גן שמואל. מסר מידע לסורים ואף עבר הכשרה בחבלה בסוריה ותכנן לבצע פיגועים בישראל.

* פרופסור מרקוס קלינגברג. מדען במכון למחקר ביולוגי בנס ציונה. מסר לסובייטים מידע שגרם את הנזק הביטחוני החמור ביותר למדינה מאז הקמתה.

* אהרון כהן. ממנהיגיה הבולטים של מפ"ם. במסווה של מחקר היסטורי נפגש עם סוכנים סובייטיים, מסר להם מידע, נתפס והורשע.

מרדכי ואנונו אחרי שחרורו ויקישיתוף

* מרדכי ואנונו. חשף את סודות האטום של ישראל. תחילה ניסה למכור את הסודות לעיתון אנגלי ולכאורה פעל מתוך בצע כסף. לאחר הרשעתו טען כי פעל ממניעים אידאולוגיים. חקירת התנהגותו לפני מעשה הבגידה העלתה כי פעל בהפגנות סטודנטים מהשמאל למען מדינה פלשסטינית.

רשימת המרגלים והבוגדים ארוכה מאד: אברי אלעד, קורט סיטה, שמעון לוינסון , זאב אבני, סמי ברוך, זאב אבני ועוד רבים.

גילויי ואנונו בסאנדיי טיימס הלונדוני

ונא לא לשכוח את ישראל בר שהוזכר למעלה.

איש מהם לא חבש כיפה. זה בדוק.