לקראת שבוע הספר – צרור קישורים על ספרים על סופרים ובכלל

פינה בשבוע הספר

פתאום קם אדם בבוקר ומתחיל לרצוח

http://www.zeevgalili.com/2012/01/16257

דוכן נוסח שוק הספרים של הגששים

http://www.zeevgalili.com/2007/03/6686

הבנאליות של הרוע והרשעות של חנה ארנדט

http://www.zeevgalili.com/2011/04/14827

תש"ח של קניוק מול 1948 של בני מוריס

http://www.zeevgalili.com/2010/08/10005

השפעת מיקי מאוז על השמאל ההזוי

http://www.zeevgalili.com/2010/07/9833

עמוס עוז בעקבות מולוטוב

http://www.zeevgalili.com/2010/06/9326

הנסיך הקטן האם היה ההיפי הראשון?

http://www.zeevgalili.com/2010/06/9291

"מאז ומקדם" הספר שתיקן את ההיסטוריה של ארץ ישראל

http://www.zeevgalili.com/2009/10/6933

ראיון עם חיים סבתו

.http://www.zeevgalili.com/2009/06/3967

נפלאות המתמטיקה וחדוות התבונה

http://www.zeevgalili.com/2009/05/3356

ראיון עם יהודה מלצר ["עליית הגג"] שגילה את חיים סבתו

http://www.zeevgalili.com/2009/01/1067

מהארי פוטר לבואי הרוח

http://www.zeevgalili.com/2007/12/536

מה קרה לספר מכתם לעגנון

http://www.zeevgalili.com/2007/11/493

מה עושה טרזן בספריית ראש הממשלה

http://www.zeevgalili.com/2007/07/438

מלוב נגולו מלך זולו ועד מורה נבוכים

http://www.zeevgalili.com/2007/06/436

האוטו כבר לא שלנו וגם לא ירוק

http://www.zeevgalili.com/2007/03/410

דוכן נוסך הגששים בסטימצקי

http://www.zeevgalili.com/2007/03/410

סיפורי יידיש של לוין קיפניס

http://www.zeevgalili.com/2007/02/382

מלחמת העגלה הריקה בעגלה המלאה

http://www.zeevgalili.com/2006/10/356

ציידי הספר העברי נוסח אינדיאנה ג'ונס

http://www.zeevgalili.com/2006/05/6737

על מלחמה מדינאות וקריאה בספרים

http://www.zeevgalili.com/2006/05/211

 

מי הזיז את הגבינה של שאול מופז

http://www.zeevgalili.com/2006/03/218

רקוויאים לחלוציות בעידן הפוסט ציוני

http://www.zeevgalili.com/2006/01/228

מה בין יהודי לישראלי ומה בין ברל ליורם

http://www.zeevgalili.com/2005/12/249

הרצל איננו רק שם של רחוב

http://www.zeevgalili.com/2005/05/261

 

פורסם בקטגוריה סופרים, ספרות, ספרות עברית, ספרים | כתיבת תגובה

הפתרון לבעיית הטרור בעזה "להשתגע"

 [נכתב ב-2008 נשאר אקטואלי – מאי 2018]

כך התגוננו הבריטים ממוקשים – בני ערובה ערבים

 יש פתרון אחד ויחיד שיוכל לשים קץ לברד היורד  על שדרות ועתיד להגיע לאשקלון ולתל-אביב * יש פתרון שישים קץ לטרור המתאבדים ולכל סוגי הפיגועים * זהו הפתרון שהציע אפרים קישון לפני שנות דור ועכשיו מצטרף אליו ראש אמ"ן לשעבר עמוס מלכא * הפתרון פשוט: להגיד לעולם שהשתגענו ולהתנהג כמשוגעים

[כל האמור כאן יכול לשמש קדימון לקראת העימות הצפוי עם החיזבאללה בלבנון מאי 2018]

מראשית המפעל הציוני גזר על עצמו הישוב היהודי מדיניות שלריסון ואיפוק מול ההתקפות הערביות. המדיניות הזו התגבשה כתורת לחימה אסטרטגית ב"מאורעות" 1936 וכונתה "הבלגה". היא נמשכה בשלבים הראשונים של מלחמת השחרור ומיושמת עד היום מאז האינתיפאדה הראשונה.

משמעות ההבלגה היתה: לערבים מותר להרוג כל יהודי באשר הוא יהודי וליהודים מותר לפגוע רק ב"אשמים". היום קוראים לזה "מלחמה בעצימות נמוכה". פעם קראו להם "פורעים", היום קוראים להם "מחבלים". מחפשים אותם בפינצטה, מפתחים חימוש מיוחד לחיל האוויר כדי שפגיעה בטרוריסטים לא תגרור חלילה פגיעה ב"חפים מפשע". מסכנים את חיי ילדינו הנכנסים באישון לילה למאורות הנחשים ואפילו "נוהל שכן" אסור להם להפעיל.

 

מושג "טוהר הנשק"

גם כשהמפעל הציוני עבר בלית ברירה למדיניות של התקפה, הרציונאל היה "אין אנו פוגעים בחפים מפשע, נשקנו נשאר טהור". המושג "טוהר הנשק" שהיה מקביל ל"הבלגה" לא תמיד ביטא מציאות בשטח. בפלמ"ח לא היססו לסרס ערבי (ללא הרדמה) שנחשד באונס נערה יהודיה. במהלך מלחמת הקוממיות היו לא מעט מעשי רצח, התעללות וביזה של יחידים שתמיד גונו ורבים מהם נענשו.

המדיניות עצמה לא השתנתה. מאחורי הנימוקים המוסריים והפרגמטיים למושג "טוהר הנשק", עמד מניע אחר שההיסטוריונים הרשמיים והוגי הדעות של הציונות התעלמו ממנו. וזו הבריחה מן המציאות של סיכסוך לאומי בין המפעל הציוני לבין העולם הערבי כולו. היה קל יותר לכנות את אנשי הטרור "פורעים" ולהתייחס אליהם כאל עבריינים פליליים. כך היה לאורך כל המרד הערבי בשנות השלושים וכך בשלבים הראשונים של מלחמת השחרור ולאחר מכן גם בפעולות התגמול. תמיד חיפשו את ה"אשמים", כאילו שקיים מושג כזה במלחמה בין עמים ותרבויות.

הסטייה במלחמת לבנון

הסטיה הרשמית הראשונה ממדיניות "טוהר הנשק" נעשתה בשלב הראשון של מלחמת לבנון השניה. היה זה כשנתקבלה ההחלטה הנבונה היחידה בפרוץ המלחמה, לחסל את מערך הטילים ארוכי הטווח שהחיזבאללה הציב במתכוון מאחורי מחסה אנושי של אזרחים "חפים מפשע". הטילים חוסלו יחד עם האזרחים שהגנו עליהם בגופם ואיש לא פצה פה וצפצף.

אך החלטה זו היתה יוצאת דופן. הערבים המשיכו להיות אותם ערבים והים אותו הים והגרוע מכל: היהודים נשארו אותם יהודים. אם היה צורך בהוכחה לכך היא ניתנה בשידור בגלי צה"ל בו תיאר חייל באזני שר הבטחון אמיר פרץ כי ראה מחבל עם טיל נ"ט ביד אחת וילד ביד שנייה, והחליט שלא לירות בו. פרץ אמר שהוא גאה בו על כך (גלי צה"ל 16/7/06). מענין מה היה אומר פרץ אם אותו חייל היה בנו והיה נהרג מפגיעת הטיל שהחזיק ה"מחבל".

הפתרון: סימטריה

על מדיניות "טוהר הנשק" כותבת ההיסטוריונית, פרופסור אניטה שפירא: "דומה שלא היה נושא שבו התבלט כל כך חוסר הסימטריה מבחינת יחס היהודים והערבים כמו בנושא ההבלגה. בעת שלגבי הערבים כל יהודי באשר הוא יהודי נחשב כאויב, שכן המאבק הועמד מלכתחילה על חודו הלאומי, הרי מצדם של היהודים נעשה מאמץ אינטלקטואלי נפשי ופוליטי לשמור על ההבחנה בין סוגי הערבים, כמרכיב יסודי בתפיסת העולם… ("חרב היונה" 322).

ובכן, אחרי 125 שנים של המפעל הציוני שבמהלכן התקיימו 15 מלחמות בינינו לבין הערבים (למעשה מדובר במלחמה אחת ממושכת עם הפסקות קצרות) הגיע הזמן להוציא מידי הערבים את היתרון האסטרטגי של העדר סימטריה. במילים אחרות ומפורשות: על כל קסאם הנורה לעבר שדרות יירה פגז לעבר מקור הירי, גם אם זה בית ספר בית חולים או מרכז הומה אדם. כל ריכוז של אמצעי חבלה יופצץ גם אם הוא במרכז מחנה פליטים. זו כאמור היתה תכניתו ההומוריסטית של אפריים קישון.

בספרו "סליחה שנצחנו" בקטע "למר אבן שלום", מתייחס קישון ללשונו הנמלצת והנימוסית של אבא אבן באו"ם ולעמדה ה"שפויה" שמציגה ישראל ואומר: "העולם אוהב את ההפך. העולם מחשיב פזיזות וקלות ראש. העולם משתגע לטרוף".

כך אני מבין גם את דבריו של ראש אמ"ן לשעבר, עמוס מלכא, שכתב מאמר העומד להתפרסם במגזין אמריקני העוסק בנושאים אסטרטגיים ועיקריו פורסמו על ידי אריאלה רינגל הופמן ב"ידיעות אחרונות" ("הגיע זמן להשתגע" 18.1.08). וכך הוא אומר בין היתר: "…שאם פוגעים באזרחים שלנו אנחנו מוכנים לפגוע גם באזרחים. שאנחנו מוכנים לספוג נפגעים וגם לשלם מחירים בינלאומיים. כל מה שנדרש כדי שהצד השני יבין שיש יעדים אסטרטגיים שישראל מוכנה להילחם עליהם עד הסוף". לשאלת המחירים הבינלאומיים עוד נחזור. אך כל מה שנאמר עד כה מתייחס למלחמה מול מדינת טרור כמו חמסטאן בעזה או כמו חיזבאליסטאן בלבנון.

ללמוד מהבריטים

מה אפשר לעשות מול מעשי טרור באזורים הנתונים עדיין לשליטתנו ביהודה ושומרון? התשובה פשוטה: לנהוג בדרך שנהגה באותם המקומות ובאותה אוכלוסייה אם הדמוקרטיות המודרניות – בריטניה הגדולה. המרד הערבי בשנים 1936-1939 ("המאורעות") סיכן את האימפריה הבריטית, שהחליטה לדכאו ביד קשה. הם החישו לארץ שלוש דיביזיות והפעילו אמצעים אכזריים: תליות, הפצצות מן האוויר, הריסת בתים, עקירת פרדסים, בני ערובה שנשלחו לעלות על מוקשים, קנסות ועוד. בין האמצעים שנקטו הבריטים:

* הוצאות להורג. בתקופת ה"מאורעות" דנו בתי דין צבאיים בריטיים כל מי שנתפס ונשק בידו לעונשים חמורים – פסקי דין מוות ומאסר ממושך. 150 נתלו.

* ענישה סביבתית. ב-31 באוקטובר 1938 עבר גדוד ארטילריה בריטי ליד הכפר ניאר הסמוך לעכו. מן הכפר נורתה יריה אחת לעבר הכוח הבריטי. התותחים נפרסו בשטח הסמוך, הפגיזו והרסו את הכפר עד היסוד. זו הייתה שיטה קבועה. כל כפר שממנו נורו יריות או יצאו פורעים הוענש בהריסת בתים, החרמות והשמדת יבולים.

* החרמת נשק. על כל כפר הוטל להביא לשלטונות כלי נשק שנמצאו ברשותם. אם לא נענו סומנו בתים להריסה וחבלנים פוצצו אותם.

* פעולות תגמול. בספטמבר 1938 רצח פלשתיני את עוזר הנציב האזורי. הרוצח נתפש ובוצע בו וידוא הריגה (בטענה שניסה לברוח). לאחר מכן יצאה שיירה בריטית לעיר ג'נין ממנה בא הרוצח. הבריטים נשאו עמם 2.4 טונות חומרי נפץ והעלו באוויר חלק גדול מבתי העיר. בתגובה לביקורת שנמתחה בבריטניה על הפעולה אמר פקיד בריטי בכיר: "יש לנו שם עסק עם רוצחים וגנגסטרים".

* הטלת קנסות. על תושבי כפרים הסמוכים לקווי תחבורה, טלפונים ומתקנים הוטלה החובה לשמור עליהם. אם נעשו פיגועים בסמוך להם הוטלו קנסות כבדים על התושבים שחויבו לתקן את הנזקים.

* בני ערובה. כשגברו מיקושים בפסי הרכבת הושיבו הבריטים ראשי משפחות של כפרים שלאורכם עוברת הרכבת בקרונית פתוחה שנסעה בראש הרכבת. כך שכל מוקש יפגע בראש ובראשונה בערבים. גם בראש שיירות רכב הציבו הבריטים מוניות ערביות שיסעו לפניהם ויעלו על מוקשים. (ראה צילום למעלה)

הריסת יפו

אחד המבצעים הגדולים להענשת האוכלוסייה היה הריסת השכונות העתיקות של יפו, שהיו קן צפעונים מראשית המאורעות. ב-18 ביוני 1936 הוטלו על העיר כרוזים שהזהירו את התושבים. לאחר מכן פונו התושבים מבתיהם, האזור הוקף בגדרי תיל ויחידות הנדסה נכנסו לתוכו ופוצצו את הבתים. הפעולה בוצעה במהירות, בין היתר כדי להקדים יוזמה ערבית להגשת עתירות לבית המשפט בדרישה להפסיק את ההריסה.

הריסת יפו יוני 1936

 

המחיר הבינלאומי

המחיר עליו מדבר האלוף מלכא עשוי אכן להיות כבד. התקפות פרועות בתקשורת הבינלאומית, דיונים באו"ם ובמועצת הביטחון, סכנה להטלת סנקציות, הטלת חרם על ישראל על ידי גופים כלכליים ואקדמיים. ההתקפה הבינלאומית תקבל רוח גב מצדיקי הדור שבתוכנו. השילוש הקדוש של הסופרים (גרוסמן, יהושע, עוז) יגבירו את השמצותיהם על ישראל על כל במה בינלאומית. זה עוזר למכירת התרגומים שלהם. שורה של יפי נפש שגררו אותנו למצב הנוכחי למרות מדיניות ההבלגה – מארבע אמהות ועד גוש שלום ויש גבול – יפגינו וישחירו את פנינו על כל במה בינלאומית. וערביי ישראל, שכבר מזמן מהווים שלוחה פלסטינית בתוכנו, יתווספו גם הם על אויבינו.

קיימת גם אפשרות שיימצאו חיילים שיסרבו למלא פקודה. לבעיה זו ניתן למצוא פתרון טכנולוגי שיש לו גם יתרון אסטרטגי, כדי להבהיר לערבים את מחיר מעשיהם.

על פתרון זה שמעתי מפי ידידי פרופסור חיים ירניצקי מהטכניון (שהטעים כי זה לא רעיון שלו אלא שמע עליו מפי מומחים). מסתבר שקיימת היום אפשרות להקים מערכת אוטומטית שלא תחייב התערבות בני אדם. מערכת זו תאתר בדייקנות מוחלטת את נקודת היציאה של רקטה או פגז מרגמה ותגיב אוטומטית בירי לאותה מטרה.

אין סיכוי שהממשלה השלומאלית הנוכחית תוכל להביא לשינוי המיוחל. אבל ממשלה חדשה ומנהיגות נחושה תצליח לשנות את כללי המשחק ולקבוע מחיר כזה לדם יהודי שיהפוך כל התקפה על ישראל לבלתי נסבלת לתוקף.

קישורים למאמרים אחרים באתר:

האם הגיע קץ עידן טוהר הנשק

 http://www.zeevgalili.com/?p=337

 

כך חיסלו הבריטים את הטרור הערבי

http://www.zeevgalili.com/?p=243

"היטלר היה מרגיש טוב בעצרת או\,ם"

 

פורסם בקטגוריה טוהר הנשק, טרור | תגובה אחת

כל האמת על שמעון פרס ושקריו

כושי אינו מסוגל להלבין את עורו ונמר אינו יכול להסתיר את חברבורותיו. נחש אינו יכול להפוך לציפור שיר ושמעון פרס היה ונשאר "חתרן בלתי נלאה". זו המסקנה המתבקשת מדיוקנו של פרס כפי שהצטיירה בסרטו של רביב דרוקר .

אחרי שמעל בתפקידו כנשיא המדינה וקיים משא ומתן פוליטי עם גוש השמאל הדועך כדי לעמוד בראשו. אחרי שורה של התבטאויות פוליטיות, המנוגדות לדעת רוב הציבור בישראל. שבוע לפני הבחירות האחרונות יצא הנשיא החתרן בהתקפה על נתניהו בניו יורק טיימס. התקפה שממנה אפשר להסיק כי הוא ממש מאיץ בפלסטינים לחדש את הטרור.

לשרות קוראי האתר מובאים בזה שורה של קישורים למאמרים שפורסמו במהלך השנים על מעלליו של פרס, שיצחק רבין כינה אותו חתרן בלתי נלאה ונחש.

אחרון משיחי השלום

http://www.zeevgalili.com/2013/01/17511

כך ניסה פרס לטרפד הפצצת הכור בעיראק

http://www.zeevgalili.com/2012/08/17213

"הנחש עדיין מכיש" אמר רבין על פרס

http://www.zeevgalili.com/2010/11/11192

שמעון פרס לא אוהב יהודים

http://www.zeevgalili.com/2007/06/433

ממשה סנה עד שמעון פרס

http://www.zeevgalili.com/2000/12/64

איך הפשפ עלה למעלה והעיקרון הפיטרי

http://www.zeevgalili.com/2005/06/259

רק לא פרס לנשיאות

http://www.zeevgalili.com/2000/07/52

כך התגשם החזון של מזרח תיכון חדש

http://www.zeevgalili.com/2007/07/446

אליהו שפייזר האיש שחזה את קיצה של מפלגת העבודה

http://www.zeevgalili.com/2009/11/7800

חידת היגיון כמה פוליטיקאים דוברי אמת

http://www.zeevgalili.com/2007/03/403

הראיון של פרס בניו יורק טיימס

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4330644,00.html

 

 

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, שמעון פרס | עם התגים | כתיבת תגובה

כשזבוב נופל לכוס קפה של פלסטיני

בדיחה מתארת לפעמים מציאות בצורה ממצה יותר מאשר מאמר פובליציסטי.  כזו היא הבדיחה על הזבוב שנפל לכוס קפה של אמריקני, אנגלי, סיני, ישראלי ופלסטיני.

 

לבדיחה הזו שתי גירסות

הבדיחה בגרסה הישנה:

האמריקני משליך את כוס הקפה עם הזבוב; האנגלי מוציא את הזבוב ושותה את הקפה; הסיני אוכל את הזבוב ושופך את הקפה; היפני שותה את הקפה ואוכל את הזבוב כבונוס; הישראלי מוכר את הזבוב לסיני ואת הקפה לאנגלי וקונה לעצמו כוס קפה חדש בלי זבוב.

התוספת היא מה עושה הפלסטיני.

הוא מאשים את הישראלי בכך שהטיל את הזבוב לקפה שלו; רואה במעשה חלק מן הכיבוש; דורש גינוי של מועצת הביטחון; מבקש מן האיחוד האירופי תמיכה כספית כדי לקנות כוס קפה ומשתמש בכסף למימון טרור.

 

למה אין ערבים ב"מסע בין כוכבים"

 

שגריר איראן מסיים את נאומו במליאת האו"ם, יוצא ללובי ונתקל בנשיא טראמפ.  השגריר האיראני מציג שאלה לנשיא האמריקני: "בני צופה בתכנית מסע בין כוכבים שלכם. הוא רואה שם שחקנים בני כל הלאומים. קפטן קירק הוא אמריקני. יתר השחקנים הם ספרדים, רוסים, סינים תמהני שאין שם אפילו ערבי אחד" .

מתכופף הנשיא האמריקני לעבר האיראני ואומר: " זה, אדוני, מכיוון שהתכנית הזאת מתארת מה שיהיה בעתיד" .

סידרת הטלוויזיה " מסע בין כוכבים" ( STAR TREk) היא אחת הסדרות המצליחות ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקנית. היא הגיעה כמעט לכל מסך טלוויזיה בעולם.

הסדרה החלה עוד בשנות השישים ותיארה מציאות של המאה ה-22 שבה בכדור הארץ כבר אין חלוקה בין מדינות. בעולם הדימויים האמריקני היא סימלה את הגבול החדש שיש לכבוש אותו, זכר לכיבוש המערב הפרוע. אחרי הסדרה המקורית הופיעו עוד חמש סדרות המשך וכן 10 סרטים באורך מלא.

כאחד הצופים הנלהבים של הסדרה אני זוכר בעיקר את משחקו המעולה של השחקן השקספירי פטריק סטיוארט שמילא את תפקיד קפטן ז'אן לוק פיקארד בסידרת " מסע בין כוכבים – הדור הבא" . ה" אנטרפרייז" היא ספינת דגל של הפדרציה הבינכוכבית שמשימתה לגלות עולמות חדשים. כל פרק בסידרה הכיל בדרך כלל רעיון מבריק שהיה בו משהו יותר מבידור של מדע בידיוני. הוא עסק בבני אדם וביחסים ביניהם לא פחות מאשר בכוכבים ובמכונות שבהן מגיעים אליהם.

בימים אלה מפיקים גרסה חדשה של הסדרה ויש להניח שגם בה לא יהיו ערבים.

טריילר של הסידרה החדשה

פורסם בקטגוריה הומור, מדע בידיוני, סרטים, ערבים | 2 תגובות

כך רצחו הטורקים כמיליון מבני העם הארמני

marcharmenians

צעדת המות של הארמנים

משך שנים נדמה היה לנו כי טורקיה היא האור בקצה המנהרה של האזור בו אנו חיים . מדינה חילונית, מודרנית, כמעט אירופית, דמוקרטית ובת ברית אסטרטגית של ישראל. יש תקווה, אמרנו לעצמנו. אולי גם מדינות ערביות ומוסלמיות אחרות ילכו בעקבותיה ופעם יהיה טוב לחיות כאן. עד שעלה ארדואן לשלטון וחשף את הפנים של האיסלמיזם הרצחני. הגיע הזמן שהעם היהודי יכיר בטבח שביצעו הטורקים בארמנים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה היסטוריה יהודית, טורקיה, שואה | 6 תגובות

גר הצדק אברהם בן אברהם פון מנשטיין [דודו של הגנראל הנאצי] שמת על קידוש ה' עטוף טלית ועטור תפילין

גירסה אנגלית של מאמר זה ראה

http://www.zeevgalili.com/english/?p=201#more-201

manstein

גר הצדק אברהם פון מנשטיין

     חג השבועות הוא חג מתן תורה, חג הקציר, חג הביכורים, חג יום הקהל. אך זהו גם חג הגרים שהצטרפו לעם ישראל, חגה של רות המואביה שהולידה את נעים זמירות ישראל דוד המלך. בחג זה מן הראוי לספר את סיפורו שלאחד המופלאים שבגרים – הרוזן אברהם בן אברהם פון מנשטיין, דודו של הגנראל הנאצי  שעמד בראש הפלישה הגרמנית לרוסיה.                 

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גרים, מלחמת העולם השניה, שואה | 8 תגובות

כל מה שרצית לדעת על ירושלים שאוחדה לה יחדיו

הימים בהם היתה חומה בליבה של ירושלים

http://www.zeevgalili.com/2013/05/18395
חורבן ירושלים ובנייתה – באגדה ובפיוט
http://www.zeevgalili.com/2000/07/54

עיתוני ירושלים במאה ה-19

עיתוני ירושלים במאה ה-19

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ירושלים | כתיבת תגובה

לקרוא לילד בשמו – פצצה אירנית היא שואה שניה

על שיקולי בן גוריון ביוזמת דימונה  ראה "הלנצח תאכל חרב"

http://www.zeevgalili.com/?p=286


כולל: ישראל והפצצה – ביבליוגרפיה

dimona1

כיפת הכור בדימונה

אי אפשר לסמוך על הרתעת "המכה השניה" או על הגנת טילי "חץ" או "שרביט קסמים" * הבטחה של "מטיריה אמריקנית" היא חסרת ערך * רק איום ישראלי, עם נכונות נחושה לממשו, יכולה להניע את האמריקנים לחסל את פרוייקט הגרעין האיראני

בלשון המכובסת של השיח הציבורי לא קוראים לדברים בשמם. במקום לומר שישראל מעצמה גרעינית מדברים על " עמימות גרעינית" . במקום לומר " שואה" אומרים "סכנה נוראה" , " איום קיומי" או קטסטרופה" – כאילו מדובר בבעיית החור באוזון. לא אומרים את האמת הפשוטה: פצצה גרעינית בידי איראן תביא בוודאות למחיקת ישראל מן המפה ותמיט שואה שנייה על העם היהודי.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אירן, גרעין פצצה, דימונה | 18 תגובות

האגדה על שורשי משפחתי בפקיעין

בין כל הארועים המרגשים של יום העצמאות ה-70 ריגשה אותי במיוחד מרגלית זינאתי מדליקת המשואה  מפקיעין * לא רק מפני שהיא נצר יחיד ליהודים שלא עזבו את ארץ ישראל מאז ימי הבית השני * אלא מפני שפקיעין קשורה באגדת משפחתי  * פרק מספרי "בריחה מצפת"

מרגלית זינאתי [צילום מסך ההסתדרות הציונית]

סבי זאב שטאפף הגיע לצפת בשנת 1867 בגיל 10, יחד עם סבו, שלמה מטלוסט שבאוקראינה. הנכד הקטן, זאב, נשלח על ידי משפחתו כדי לטפל ולסייע לסבו הישיש. הסב מת כשנתיים לאחר בוא השניים לצפת. אולי מזקנה, אולי באחת המגפות שפקדו את העיר. זאב הקטן נשאר לנפשו, ללא משפחה, ללא מכרים, בעיר אוכלת יושביה. הוא חשש שגבאי העיר יחרימו את הכסף שהותיר לו סבו וברח לפקיעין.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארץ ישראל, בריחה מצפת | כתיבת תגובה

לוי אשכול – הבדיחות והמציאות של מנצח מלחמת ששת הימים

 

לוי אשכול (צילום: ויקישיתוף)

לוי אשכול (צילום: ויקישיתוף)

ראש הממשלה, לוי אשכול, נחשב להססן, גמגמן, איש של פשרות, מתלבט נצחי * צחקו על היידייש שלו והמציאו עליו בדיחות * אך בהיסטוריה יירשם כשר-הביטחון הטוב ביותר שהיה לישראל שהכין את צה"ל למלחמה * ההומור היה אחד מכלי הנשק שלו כדי להשיג את מטרותיו * ואיך נולד הביטוי "חצי תה חצי קפה"

הבדיחה המפורסמת ביותר שספרו על לוי אשכול היתה זו:
מלצר ניגש אליו ושואל: האם אדוני רוצה תה או קפה? לוי אשכול מתלבט, מהסס ולאחר שעה ארוכה מכריע: תן לי חצי תה חצי קפה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, הומור, מלחמות ישראל | 5 תגובות