ארכיון חודשי: ספטמבר 2014

חיים סבתו – מ"רב הלילה רב שירנו" ועד "בשפריר חביון"

 שער הספר

אין נער בישראל, שחונך בתנועת נוער, שאיננו מכיר את השיר "רב הלילה", שכתב יעקב אורלנד.

רב הלילה, רב שירנו

הבוקע לשמיים,

שובי שובי הורתנו,

מחודשת שבעתיים.

שובי שובי ונסוב,

כי דרכנו אין לה סוף,

כי עוד נמשכת השרשרת,

כי ליבנו לב אחד

מעולם ועדי עד,

כי עוד נמשכת השרשרת.

שרו אותו בבית"ר ושרו אותו ב"השומר הצעיר" ושרו אותו בבני עקיבא ובנוער העובד. שרו אותו בארץ ובגולה. במחנות העקורים ובאוניות המעפילים. בקיבוצים ובמושבים ובערים, בחתונות ובבר מצוות. והיינו רוקדים את ההורה הזו עד אור הבוקר. זה השיר שכולנו הרגשנו בנערותנו כי הוא המבטא, הן במילותיו והן במנגינתו [שאמרו כי היא "עממית"] את ארץ ישראל המתחדשת. את העם שקם לתחייה בארץ ישראל, זקוף קומה, "מתנער מרפש הגולה", אם להשתמש במילותיו של ז'בוטינסקי.

להמשיך לקרוא

מה משליכים ב"תשליך" בראש השנה – מקור המנהג וטעמיו

  מהו מקורה של התכנסות יהודים ליד נהר או ים בראש השנה אחרי הצהרים? מניין צץ המנהג לנער  את כיסי המכנסיים ליד מקור מים? האם ניעור הכיסים הוא בקשת 'סליחה' או עשיית 'תשובה' ? מדוע עדיף מקור מים שחיים בתוכו דגים על דלי, גיגית, או בריכת שחיה הגדושים במים?                                        

                                                              – ד"ר יואל רפל –

מנהג בישראל הוא שביום הראשון של ראש השנה, בשעות אחר הצהרים, נוהגים ללכת אל מקום שיש בו מים (ים, נהר, באר, או מעיין), רצוי שיהיו בו דגים, ואומרים את תפילת התשליך. מה מקור המנהג ומה משמעותו?

למנהג זה אין מקור בהלכה. גדולי הפוסקים של ימי הביניים ובראשם הרמב"ם והרי"ף אינם מזכירים את המנהג.

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי ויקיפדיה

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי ויקיפדיה

להמשיך לקרוא

משה שמיר – תורתו הלאומית ומשנתו הספרותית

 "מלכות ישראל הייתה הנושא המרכזי בחיי יאיר היא גם היום במרכז חיינו" *  "יאיר צדק בהחלטה להמשיך במלחמה בבריטים שהיו שותפים לשואה" * "את מושג ארץ ישראל השלמה למדתי בהשומר הצעיר" *  "האמונה שבצד הערבי תהיה נכונות להגיע להשלמה הייתה אשליה" * מדינה פלסטינית היא סופה של מדינת ישראל" * "לספרות יש השפעה גדולה  על החיים" 

                                                          – מאת יוסף אורן –

בחודש מאי 2002 קיימתי שיחה מוקלטת בהופעה פומבית עם הסופר משה שמיר, בבית אריאלה בת"א, על ספרו "יאיר" – הרומאן האחרון שפרסם בחייו.
"יאיר" ראה אור בשנת 2001. הופעת רומאן חדש מפרי עטו של סופר ברמתו של משה שמיר הייתה מתקבלת בעבר כאירוע ספרותי חשוב. לא כך היה עם הופעת "יאיר". ברוב מוקדי הכוח של הספרות, במוספי הספרות ובכתבי העת הספרותיים, עדיין שלטו מתנגדיו הרעיוניים של משה שמיר. הם לא סלחו לו על התפנית שביצע בהשקפתו הלאומית אחרי מלחמת ששת-הימים.
מאז נטש את מחנה השמאל הסוציאליסטי, וייסד עם נתן אלתרמן את התנועה למען ארץ ישראל השלמה, שקדו יריביו האידיאולוגיים של משה שמיר להמעיט בערך יצירותיו. את יצירתו החדשה המיתו בשתיקה.
בעלותו לבמת האולם בבית אריאלה, קלט משה שמיר מיד שכשליש ממושבי האולם נותרו ריקים. שמיר התעלם, סקר בחיבה את הקהל שלו והתיישב להשמיע באוזניהם את תורתו הלאומית-חברתית ואת משנתו הספרותית.
עתה, במלאות עשור למותו של שמיר מן הראוי להביא את הדברים שאמר אז.
"יאיר" ספרו האחרון של משה שמיר

"יאיר" ספרו האחרון של משה שמיר

להמשיך לקרוא

כמה הערות בשבח נתניהו המקיאווליסט והעיוורון של הימין

האם הערבים אוהבים את המוות כמו שאנו אוהבים את החיים? * האם חמאס ניצח עם 300 אלף פליטים ו-2139 הרוגים? *  האם יש הבדל בין פתח של אבו מאזן לבין החמאס ויתר האיסלמיסטים * האם טעה נתניהו בדרך בה הפעיל את צה"ל? * האם היינו צריכים למוטט את החמאס? *זה הזמן לשחוט כמה מיתוסים 

                                                       – מאת ארז תדמור –

"אנחנו אוהבים את המוות ואילו היהודים אוהבים את החיים", מתרברבים מנהיגי החמאס וחוזרים על ההבלים של נסראללה.

ובכן קוראיי היקרים, מדובר בבולשיט. הערבים אוהבים את המוות כמו שאני אוהב שפשפת. הערבים, ברובם, אוהבים להרוג יהודים. לא את עצמם. ישנם לא מעטים מהם המוכנים להתאבד על מנת להרוג 10 או 20 יהודים. חלקם שונאים יהודים יותר ממה שהם אוהבים את עצמם (אם נתעלם לרגע מכך שבחלק גדול מהמקרים מדובר בסוטים מתוסכלים מינית, שחולמים על אורגיות בגן-עדן), אבל מכאן ועד אהבת המוות של עצמם המרחק גדול. השהיד מוכן להרוג את עצמו בשביל לקחת עמו 20 יהודים, אבל אני לא מכיר מקרה אחד שבו 20 מחבלים קשרו את עצמם לחגורת נפץ על מנת להרוג יהודי אחד. הרי אם הערבים היו אוהבים כל כך את המוות, היינו רואים אותם מתאבדים סתם ככה בשביל הכיף, לא רק בשביל להרוג יהודים. היינו רואים את אנשי דאעש עורפים את ראשיהם שלהם. הנינג'ה עם המבטא הלונדוני היה מבקש את ג'יימס פולי לערוף את ראשו שלו ולא את ההיפך.

 

הטבח של ג'יימס פולי

הטבח של ג'יימס פולי

להמשיך לקרוא