מה משליכים ב"תשליך" בראש השנה – מקור המנהג וטעמיו

  מהו מקורה של התכנסות יהודים ליד נהר או ים בראש השנה אחרי הצהרים? מניין צץ המנהג לנער  את כיסי המכנסיים ליד מקור מים? האם ניעור הכיסים הוא בקשת 'סליחה' או עשיית 'תשובה' ? מדוע עדיף מקור מים שחיים בתוכו דגים על דלי, גיגית, או בריכת שחיה הגדושים במים?                                        

                                                              – ד"ר יואל רפל –

מנהג בישראל הוא שביום הראשון של ראש השנה, בשעות אחר הצהרים, נוהגים ללכת אל מקום שיש בו מים (ים, נהר, באר, או מעיין), רצוי שיהיו בו דגים, ואומרים את תפילת התשליך. מה מקור המנהג ומה משמעותו?

למנהג זה אין מקור בהלכה. גדולי הפוסקים של ימי הביניים ובראשם הרמב"ם והרי"ף אינם מזכירים את המנהג.

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי ויקיפדיה

יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי ויקיפדיה

אזכור ראשון במאה ה-14

אזכור ראשון למנהג התשליך נמצא בספרו של המהרי"ל ,[המנהיג הרוחני של יהודי אשכנז במאות ה-14 וה-15 ] הכותב "מה שנוהגין לילך בראש השנה אחר הסעודה אצל ימים ונהרות להשליך במצולות ים כל חטאותינו".
מחבר ה'שולחן ערוך', ר' יוסף קארו, אינו מזכיר את המנהג. אבל הרמ"א [ר' משה איסרליש, בן המאה ה-16, שחיבר הגהות על ה"שולחן ערוך" ] כותב: "והולכין אל הנהר לומר "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (מיכה ז.יט ).

מקור המנהג וטעמיו

למנהג התשליך ניתנו טעמים רבים ושונים.

ההסבר השכיח ביותר מבוסס על האגדה כי אברהם אבינו, בדרכו לעקוד את יצחק בנו, נתקל בשטן וזה ניסה לשכנעו שלא יקיים את מצוות העקידה. באחת הפעמים נעשה השטן לפניהם כנהר גדול ונכנסו אברהם ויצחק במים עד צווארם.
אמר אברהם אבינו לפני הקב"ה: רבונו של עולם, באו מים עד נפש, אם אני או יצחק בני טובע – על ידי מי יתייחד שמך בעולמך? מיד גער הקב"ה בנהר, וניצול. [מדרש תנחומא וירא כב]
לפיכך אנחנו הולכים אצל ימים ונהרות להזכיר זכותם שמסרו נפשם על קיום מצוות ה' ובאו עד צווארם במים.

העקדה בבית הכנסת בבית אלפא ויקיפדיה  TALMORIAR

העקדה בבית הכנסת בבית אלפא ויקיפדיה TALMORIAR

מדוע במקום דגים?

בעל 'הלבושים' ר' מרדכי יפה (פראג מאה 16) כותב כי "רגילין לילך לנהר שיש בו דגים,שאנו נמשלים כדגים הללו שנאחזים במצודה. כך אנו נאחזים במצודת הדין, ועל ידי זה מהרהרים בתשובה".
הרמ"א [ שהוזכר למעלה] קושר גם כן את ה'תשליך' בדגים אך מסיבות אחרות: "שרואים (כאשר עומדים ליד המים) דגים חיים ואפשר שיהא לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כמו דגים".
ועוד טעם מצאו בדגים "מה דגים הללו אין להם גבינים (עפעפיים) ועיניהם פקוחות תדיר, כך עין של מעלה פקוחה עלינו תמיד לטובה. זאת ועוד ,כשם שעיני הדג תמיד פקוחות כך יתעורר גם האדם לפקוח עיניו להביט על מעשיו ולהרהר בעוונותיו".

טעם נוסף נקשר במנהג להמליך מלכים ליד מעיין מים (מלכים א' א,לג). בכך מתקשרים עם אחד מתכניה המרכזיים של תפילת ראש השנה – המלכתו המתחדשת של הקב"ה עלינו.
יש הרואים את מקורו של ה'תשליך' במסופר בספר נחמיה (פרק ח,א-ג) כי בראש השנה "ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים… ויביא עזרא את התורה לפני הקהל… ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים".

ניעור הכיסים ושולי הבגד

אמירת תפילת ה'תשליך' מלווה בתנועות ייחודיות שצריך לעשות המתפלל. בספר 'חמדת ימים', שזהות מחברו לא ידועה, אך הוא משקף את מנהגי מקובלי צפת נאמר "ויגביה שני צידי הגלימה מחציה, וכשיגיע (לאמירת) "ותשליך במצולות ים" אז יש לשלם וינערם. וכן יעשה ג' פעמים".
זהו כנראה המקור לניעור הכיסים המתלווה לתפילת 'תשליך'. ניעור הכיסים נועד לנער את העוונות שדבקו באדם ממנו והלאה אל המים.

האם ממקורות זרים?
כמה וכמה חוקרים משערים כי מנהג התשליך מבוסס, כמנהגים רבים ביהדות, על מה שראו יהודים בחברה הלא יהודית, בעיקר בארצות אשכנז ,שבקרבן חיו.
חידוש משמעותי ביותר בהבנת ה 'תשליך' נותן הפרופ' דניאל שפרבר,בסדרת ספריו המעולה 'מנהגי ישראל'. על פי מחקרו היה מנהג דומה מקובל בקרב הנוצרים בעיר קולון (קלן) שבגרמניה כבר במאה ה-14.
זוהי ככל הנראה דוגמה נוספת להשפעה או לאימוץ של מסורת לא יהודית והתאמתה לרעיונות וצרכים יהודיים.?האם בכך נפגעת התפילה. וודאי שלא. הכוונה היא הקובעת, היא המשמעותית, היא עיקרו של יום הדין – ראש השנה.

נוסח התפילה
מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:

 

תגובות במייל

בספר מעשה רב כתוב שהגר"א לא הלך לנהר להגיד תשליך.
מתעוררת השאלה מה פירוש. האם הוא לא אמר תשליך או שאמר אלא לא ליד הנהר.
ידידי דב גנחובסקי סיפר לי שבצעירותו הוא היה שכן של החזון איש. פעם בראש השנה ביקש ממנו הרב שיקח אותו לגג של בנין שממנו רואים את הים.
שאל אותו דוב : אבינו הרי אנחנו לא אומרים תשליך.
ענה הרב אתה רוצה שאנשים יגידו שאני לא אומר תשליך?.
נעשה כאילו שאנו אומרים תשליך.
ענין נוסף ששמעתי כעת מידידי פרופ' אלעזר הורביץ מישיבה אוניברסיטה. דברים שאמר לכבוד סיומה של מסכת מועד קטן.
בדף כה ע"ב מסופר מה קרה כאשר נפטרו אמוראים שונים בבבל. בין היתר מסופר על רבי אלישיב . איחתרו שבעין מחתרתא בנהרדעה…
בכל הש"ס לא מצינו אמורא בשם רבי אלישיב.
לדעתו של הורביץ נרמז כאן על המנהרות שהחמאס ימ"ש חפרו לכיוון ישובים שונים בנגב. לדעת אנשי הבטחון הם התחילו לחפור כשנתיים לפני פרוץ מלחמת צוק איתן. לפני שנתיים נפטר גדול הדור הרב אלישיב
גם המספר שבעים מתאים פחות או יותר למספר המנהרת שנחפרו.
בברכת שנה טובה בריאות הצלחה וכל טוב
ישעיהו וינוגרד

קישורים לימים נוראים

עתה ניתן לשמוע הניגון של חסידי מוזדזיץ' ל"אלה אזכרה"

http://www.zeevgalili.com/2013/11/18744

 

ונתנה תוקף  – פרוש התפילה ותולדותיה

 http://www.zeevgalili.com/2007/10/477

 

 למה קוראים את ספר יונה ביום הכיפורים ואיפה נקבר

http://www.zeevgalili.com/2007/10/477

 

 מחה והעבר פשעינו

 http://www.zeevgalili.com/2010/09/10765

 

 שנות טובות בימים ההם ובזמן הזה

http://www.zeevgalili.com/2010/09/10457

 

 כל נדרי – נוסחים ולחנים

http://www.zeevgalili.com/2009/09/6645

 

 אבינו מלכנו זכרנו לחיים טובים

http://www.zeevgalili.com/2008/10/765

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה חגים, חז"ל. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא מה משליכים ב"תשליך" בראש השנה – מקור המנהג וטעמיו

  1. מאת מדמוני אסף‏:

    לקרוא לקרוא ולקרוא. כמה נפלא לעבור מאתר לאתר, ולדלות את הטוב והמיטב. ולסיים בלפתן.
    תודה חמה לזאב גלילי על כל כתביו, ושנותן אכסנייה ולחומר משובח.
    שנה-טובה
    שנת גאולה ושמחה.
    אסף

  2. מאת אריק ברהום‏:

    דר' יואל רפל היה מורי במשך מספר שנים במכון אבשלום.
    תמיד אני נהנה מחדש לקרוא מאמר שלו או לשמוע ברדיו שידור בהשתתפותו.
    תודה ושנה טובה .
    אריק ברהום

השאר תגובה