מהו ה"שלאף שטונדה" של היקים ומה מקור השם "יקה"

הלכתי למשרדי מס הכנסה ברמת-גן, על מנת להגיש את הדו"ח השנתי, ומצאתי שער נעול. על הדלת היה פתק: הפסקת צהריים 2-3.30. אחד האנשים העומדים בתור, גבר קשיש כסוף שיער, הביע אי נחת מן הצורך להמתין ואמר: הם כנראה יצאו ל"שלאפשטונדה" .

המילה הזו, שכבר יצאה מזמן מן הלשון המדוברת (אם כי היא מופיעה בשם אחד הסיפורים של יהודית קציר, בספרה " לסגור את הים" ), הזכירה לי נשכחות. ה" שלאפשטונדה" היה ביטוי בו השתמשו עולי גרמניה שנקראו "יקים" והייתה לו משמעות כמעט מקודשת. אני זוכר שכילדים היינו שומעים צעקות של שכנים "יקים" הקוראים לעברנו " שלאפשטונדה" , בכל פעם שהיינו משחקים בחצר השכונה בשעות אחר הצהריים. ה"שלאפשטונדה" היתה שעת המנוחה המקודשת, בדרך כלל בין השעות 2 ל-4 אחר הצהריים, בהן אסור היה להשמיע קול.

שער הספר מילון בן יהודה שטראסה העוסק בתרבות היקים

שער הספר מילון בן יהודה שטראסה העוסק בתרבות היקים

חיפשתי במילונים המצויים תחת ידי את המונח הזה והעליתי חרס. לא במילון אבן שושן ולא במילון  ב" רב מילים" ואפילו לא במילוני הסלנג של בן אמוץ ונתיבה בן יהודה.

את כבודה של המילה הנשכחת הציל " מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטאל, המגדיר אותה       כ"שעת שינה" ומציין כי זו מלה שאינה מקובלת בארצות דוברות גרמנית וייתכן כי נוצרה בישראל. אין זה מקרה שהמלה מצויה במילון המצוין הזה (העשוי בקפדנות ייקית) הואיל ומחברה הוא אחד מצאצאי ה"יקים" שכמעט נכחדו.

המלה הזו עוררה בי זכרונות נשכחים על ה" יקים" המוזרים שהטביעו את חותמם על החיים בארץ ישראל הקטנה. ה"יקה" הראשון בו פגשתי היה ד" ר היילברג, רופא ילדים שטיפל בי נצפת מינקות. הוא המשיך להיות רופא משפחה שלנו עוד שנים רבות, לאחר שעברנו לתל אביב. אני זוכר את הביקורים בקליניקה שלו, שהייתה צמודה לדירתו, כביקור בהיכל קודש. הכל שם היה שונה מן המציאות הארצישראלית של אז: השפה הגרמנית בה דיבר עם בני ביתו, השטיחים הכבדים, ריהוט כבד, ארונות עם ויטרינות מלאות כלי כסף וקריסטלים. הייתה לו בת, שהייתה מבוגרת ממני בכמה שנים ועל דרך חינוכה למדתי פעם כשראיתי אותה עומדת ומבריקה את כל כלי הכסף שבבית. לאחר מכן סיפרה לי כי עשתה זאת כעונש שהוטל עליה מפני שהפילה מידה מזלג בעת הארוחה. לאכול ללא סכין ומזלג, או גרוע מזה, לתקוע סכין במזון ולהעבירו כך לפה היה כרוך בעונשים כבדים עוד יותר.

ה" יקים" היו חלק מן העלייה החמישית שהגיעה לארץ בשנות השלושים. זו הייתה עלייה ששינתה את פני הארץ מבחינה כלכלית, תרבותית ודמוגרפית.

אף שה" יקים" היו רק כרבע מעליה זו (כ-60 אלף איש) הם הטביעו את חותמם על המדינה, אולי יותר מכל עליה אחרת. הם היו שונים בתכלית מן העולים שבאו מפולין, רומניה, צ'כוסלובקיה, יוון וארצות אחרות. הם בלטו ברמתם האינטלקטואלית הגבוהה, רבים מהם דוקטורים ופרופסורים מן השורה הראשונה. הם נקלטו באוניברסיטה העברית ובטכניון, בבתי החולים ובבנקאות, בתעשיה ובמסחר. כמחציתם התיישבו בתל-אביב והם שינו את פני העיר. רחוב בן יהודה ורחוב הירקון הפכו להיות לרחובות " גרמניים" – בתי קפה מהודרים עם תזמורות , מסעדות מעולות, בתי אופנה, קונצרטים.

d79ed795d79bd7a8-d7a0d7a7d7a0d799d7a7d799d795d7aa-d79ed795d792d7a8d791d799-d7aad79c-d790d791d799d791

יקה מוכר נקניקיות בתל אביב של פעם [מקור לא ידוע מתפרסם על בסיס שימוש הוגן]

מה שאפיין את היקים היתה חריצות ללא לאות בכל תחום. הם עסקו לא רק ברפואה ובתעשייה ובבנקאות אלא גם בחקלאות ובכל עבודת כפיים. לא היה זה נדיר למצוא מובילי חלב שנשאו תארי דוקטור. הדמות המפורסמת ביותר של יקה דוקטור העוסק במלאכה פשוטה הוא של מוכר הנקניקיות מכיכר מוגרבי בתל-אביב שנהג לקרוא בספר פילוסופי בין קונה לקונה.

 מקור השם " יקה"

במלה זו, הנפוצה יותר מקודמתה, שמשה תחילה כינוי לכל יהודי שמוצאו מגרמניה. לעתים אף שמשה מילת גנאי והיו שאמרו כי "יקה" הם ראשי תבות של יהודי קשה הבנה. במרוצת השנים הפכה המלה למושג המציין אדם בעל תכונות המיוחסות ליהודים גרמנים: דייקנות, יושר, קפדנות, חריצות וגם העדר מוחלט של חוש הומור. על רקע זה נולד גל של בדיחות הקשורות ליקים. יהודי מספר ליקה בדיחה ופותח: שני יהודים נוסעים ברכבת. שואל היקה : מנין ולאן? משיב המספר: לא חשוב הרי זו בדיחה. נניח מתל אביב לחיפה. וממשיך: בדרך נכנסת הרכבת למנהרה. מקשה היקה: הרי אין מנהרה בין תל אביב לחיפה? משיב המספר: לא חשוב. נניח שנסעו ברכבת מאיטליה לשוויצריה. בדרך נכנסת הרכבת למנהרה. ואז… שוב מקשה היקה: לאיזו מנהרה נכנסו. יש שלוש מנהרות בין איטליה לשוויצריה. המספר משיב בחוסר סבלנות: מה זה חשוב לאיזו מנהרה נכנסו. נניח למנהרת זילברקרנץ. הייקה פורץ בצחוק ואומר: מנהרת זילברקרנץ? אכן זו בדיחה טובה. או הבדיחה על אותו יהודי שיכול היה לספר בדיחה שכל מי ששמע אותה מת מיד מצחוק. כשסיפר את הבדיחה לייקה הוא מת, אבל רק לאחר שלושה חודשים. בבדיחות הללו, היה לא מעט רשעות שאפיינה תמיד את היחס לעליות חדשות. במרוצת הזמן הפך הכינוי " יקה" לכינוי של כבוד והדבר אף נקבע בפסק דין של שופט באיזה משפט דיבה שהגיש מישהו. לגבי מקור המושג יש כמה דעות. יש הסבורים כי מקור הכינוי בגרמניה ומשמעותו ליצן.

הסבר אחר הוא שמקור הביטוי במילה הגרמנית JECKE שמבטאים אותו יקה ומשמעותו מיקטורן או ז'אקט. לפי תאוריה זו נוצר הביטוי עוד בגרמניה במאה ה-19 כשיהודים מתבוללים הפסיקו ללבוש את המעיל היהודי השחור הארוך והחלו להתלבש בלבוש אירופי שכלל ז'אקט קצר ומכנסיים ארוכים. מאותה תקופה נותרה אמירת לגלוג על היקים הראשונים. נאמר עליהם שהם מקצרים בעליונים ומאריכים בתחתונים. מספרים על הרב החסידי ר' שלום מבעלז (נפטר 1855) שנשאל איך הוא מסביר שהמשכילים הלובשים מעיל קצר כמו הגרמנים מצליחים בחייהם ואילו החסידים המקפידים על מעיל ארוך אינם רואים ברכה בפרנסתם. והוא השיב: בשעה שקיבל יעקב את הברכה מיצחק אביו (" ויתן לך אלוהים מטל השמים ומשמני הארץ" – בראשית כז 28) הוא לבש בגד קצר שהיה שייך לעשיו. (לקוח מהספר " מוצא המילים" של אברהם שטאל).

זהו עידכון של מאמר שנכתב לפני כעשר שנים

על השפעת היקים על השפה העברית ראה מאמרו שלרוביק רוזנטל בעתמול

==========================================================

תגובות במייל

זאב שלום

קלעת ממש לבול !!!
אתמול חגגנו בחיק המשפחה, יום הולדת מאה (100) לשני תאומים, ילידי ברלין.
אחד מהם אבא של אשתי, והשני, תאומו, משפחה מבית יצחק.
שניהם ז"ל כמובן.
בקיצור – הכנו פעילות יפה ומגוונת אודות היקים – היה חידון מילים וחידון שירים
וכמובן שגם צחקנו הרבה על חשבונם.
כמובן שגם השלאף שטונדה עלה במסגרת השמחה של צאצאי הייקים.
היה שמח ונחמד.
תודה לך וכל טוב
משה פלד
———-
למר גלילי שלום רב,
אני נהנית מאוד ממאמריך, במיוחד – אך בהחלט לא רק – מאלה העוסקים בצפת. למאמר שראיתי כעת על היקים רק שתי הערות קטנות:
1. המילה Schlafstunde מופיעה בהוראתה המקובלת – שעה שבה אדם ישן, או השעה שבה הוא הולך לישון – במילון של ה-Deutsche Forschungs Gesmenschaft , (ראשי תבות, DFG, האגודה הגרמנית למחקר) על המרשתת. על פי אותו מילון, המילה הופיעה כבר בשיר שחיבר המשורר Georg Rudolf Weckherlin בשנת 1648 (שם השיר לא נזכר).
http://woerterbuchnetz.de/DWB/call_wbgui_py_from_form? sigle=DWB&lemid=GS09951&hitlist=&patternlist=&mode=Volltextsuche
SCHLAFSTUNDE, f. stunde, während der man schläft oder zu der man schlafen geht. Campe,tempus somni Stieler 2228: da nun die schlafstunde herbeikam. polit. stockf. 91;wan dan die nacht mit jhrem schwartzen klaid
den sterblichen die schlafstund bringet.
Weckherlin (1648) 497.עם זאת עליי להודות שלא מצאתי את המילה במילון Wahrig או ב-Duden, כך שככל הנראה היא איננה נפוצה. בהזדמנות אברר את העניין עם דוברי גרמנית כשפת אם.2. המילה הגרמנית לז'קט היא Jacke.למען הגילוי הנאות, אינני מצאצאי הייקים. אבי הגיע לכאן מרוסיה הלבנה בהיותו בן 13 ואימי ילידת הארץ (משפחתה הגיעה מליטא ב-1895), ושם נעוריי הוא אסף (עברות מאוסובסקי). את השפה הגרמנית למדתי בגיל מבוגר בשל מחקריי בתחום המשפט.בהוקרה,

טליה איינהורן

————————-

זאב שלום!
מרפאתו של הרופא שכנה ברחוב ירושלים? עם מדרגות במסדרון צר שירד למטה?
כי יש לי זכרון ילדות, מגיל 4-5.
השאלה אם זה אותו רופא.
בברכה
דניאל חדד

תשובה

בתקופה בה גדלתי בצפת עדיין לא היו שמות לרחובות. אבל מתקבל על הדעת שזהוא התגורר ברחוב הנקרא היום ירושלים שהיה באותה תקופה הרחוב המרכזי של העיר החדשה.

זאב גלילי

פורסם בקטגוריה יקה, לשון, לשון עברית, תולדות המדינה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

15 תגובות בנושא מהו ה"שלאף שטונדה" של היקים ומה מקור השם "יקה"

  1. מאת תלי‏:

    מעיל זה Jacke, לא Jecke.

    • מאת זאב גלילי‏:

      תלוי באיזו שפה – בגרמנית
      Jecke (auch Jekke, anglisierte Schreibweise Yekke, Singular: der Jecke, die Jeckete, Plural: die Jeckes oder Jekkes, Adjektiv: jeckisch) ist eine umgangssprachliche Bezeichnung der jiddischen Sprache vor allem für die deutschsprachigen jüdischen Einwanderer der 1930er-Jahre in Palästina und ihre Nachkommen in der heutigen Bevölkerung Israels. Darüber hinaus wurden auch deutschsprachige, in Westeuropa assimilierte Juden gelegentlich „Jecken“ genannt, in Abgrenzung zum Schimpfwort „Polacken“.

  2. מאת תלי‏:

    כתוב פה ש-Jecke הוא כינוי ליהודים יוצאי גרמניה, אין קשר למעיל.

    • מאת זאב גלילי‏:

      לתלי שלום,
      דומני שהסברתי עצמי היטב. ה=JECK הוא מה שאנו מכנים בישראלי ז'אקט. דהיינו מעיל קצר. יהודי מזרח אירופה נהגו ללבוש מעילים ארוכים. שינוי הלבוש של יהודי גרמניה היה ביטוי ראשוני להתבוללות.
      ז.ג.

  3. מאת שמעון גרובר‏:

    אחת ההתבדחויות על היקים הייתה: "האם אתה מבין?" ואז היקה היה משיב: "לא! אני מברלין!"

  4. כשמנקה הרחובות בבני ברק היה בוגר אוניברסיטה
    כצאצא "יקה" וכאחד, שעצמו נולד בווינה, הרשה-נא להוסיף: בשמוש במלה "יקה" לגנאי, יש והסיפו גם,"פוץ".
    בקיצור – "יקה פוץ". בשנות השלושים, בבני-ברק, שני הרופאים היחידים היו מיוצאי גרמניה : ד"ר גומפרט (רופא כללי) וד"ר מייר (מאיר) כרופא ילדים. אגב, לאבי היו שלושה ידידים דוברי גרמנית וספרדים. האחד הוא ד"ר מאיר הנ"ל.
    השני, משפחת שפרינצלס, שגם גרו בב"ב. לבן היה מפעל ביגוד בת"א. והשלישי היה איש צבא (ירושלם) משפחת
    שאלתיאל (במקור מהמבורג).
    צודק אתה, שכמעט כולם היו בוגרי אוניברסיטה . גם אבי ז"ל סיים את האוניברסיטה בווינה בהצטינות (יש לי עדיין את המסמכים) . מעניין, שבבני ברק, מנקה הרחובות (מר פרנקפוטר) היה גם תלמיד חכם וגם בוגר אוניברסיטה. בשמונה בבקר, כשסיים את עבודתו, חכו לו סטודנטים ואחרים לשאול אותוו – הן בהלכה והן בלימודים כלליים.
    תודה רבה לכתבה המאלפת.
    הדורש בשלומך,
    יצחק

  5. מאת ג. ש‏:

    שלום רב,
    1. תיקון טעות קטנה: שם הספר של אברהם שטאל הוא: "מוצא המילים" (ולא כפי שנכתב בטעות: "אוצר המילים").
    2. אצלנו במגזר: אסור לספר בדיחה לייקה בשבת, משום שזה נחשב כהכנה מקודש לחול.
    3. תודה על המאמר המצוין!
    בברכה,
    גילה שטאל

  6. מאת רון ארנולד‏:

    יש ויכוח אם יהודי אוסטריה הם יקים אם לאו.הורי עלו מאוסטריה, וכנויי בעממי היה "יקה" עקב כך.
    המאמר מצוין, תודה.

    • מאת זאב גלילי‏:

      יהודי אוסטריה בדובם אכן "יקים" כפי שרוב האוסטרים גרמנים והיו נאצים. אך יש יהודים אחרים בעלי אזרחות אוסטרית שלא היו יקים. אלה היו אזרחי האימפריה האוסטרו הונגרית שהתפשטה למזרח אירופה. היהודים [כמו סבה של סבתי] היו אזרחים אוסטרים אך בפועל היו גליצאים.
      ז.ג.

  7. מאת שי‏:

    תודה :)

  8. מאת Hanna kahana‏:

    עד כמה שידוע לי מוכר הנקניקיות בחזית קולנוע מוגרבי היה הר גרסטמן, לשעבר זמר באופרה של וינה

  9. מאת טוביה ג.‏:

    מאוד נהניתי לקרוא. תודה זאב!

  10. מאת יגאל‏:

    היקה חוזר הביתה ואומר לאשתו "כבר לא קוראים לנו יקה, אלא לוליק."
    "ווי זו?" שאלה אשתו
    "הלכתי ברחוב שהיה משובש ומישהו פנה אלי ואמר "לוליק פוץ"
    ליקים שבתוכנו, הוא התכוון "לא לקפוץ" אפשר לצחוק גם מחר בבוקר

  11. מאת Itzik Sivosh‏:

    אנקדוטה קצרצרה: אחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית, שאוהב להתהדר 'בייחוס שלו', דהיינו במוצאו הייקי, היה נוהג להקניט אותי על שאינני מסוגל להגות נכון מילים גרמניות כמו מינכן לכאורה (דווקא כן מסוגל, כי בשפת אמי הפולנית זה עניין של מה בכך, אבל שיהיה) ועל כך נהגתי להגיב: 'נאטורליך, איך בין איין גליציאנער'!
    אך לא די בכך, ופעולת תגמול קטנה מצדי בשאלה אודות מילים (די בסיסיות) שלא הכיר כמובן כדוגמת השייבה, לא בוששה לבוא, הגיעה גם הגיעה כמו שמגיע…
    לאחר כשנה, סיפר לי בהנמכת קול כי מצד אביו גם הוא גליציאנער, מן העיר פשמישעל.
    ובא לציון (ולגליציא) גואל…

השאר תגובה