מדוע שבועות הוא "חג מתן תורה"

על פי הכתוב בתורה עולה  כי את עשרת הדיברות שמעו בני ישראל בשבועות, אך קיבלו את התורה כטקסט כתוב על לוחות ביום הכיפורים בשנה שלאחר מכן * ומדוע לא הבין משה רבנו הלכה שנאמרה בישיבת רבי עקיבא והתבסס על "הלכה למשה מסיני"

                                            מאת ד"ר יואל רפל

על פי המסורת היהודית מציין חג השבועות את היום שבו ניתנה התורה לישראל. האם אכן במועד זה ניתנה התורה?
הבה נעקוב אחר האירועים המפורטים בתורה.
אחרי שלושה ימי הכנות העם ערוך למרגלות הר סיני. סיומן של ההכנות בפסוק :"וירד משה אל העם ויאמר אליהם " {שמות יט, כה}. ופסוק אחר כך: "וידבר אלוהים את כל הדברים האלה לאמור"{שם,כ,א}.

שתי דיברות ועוד שמונה

ומהם אותם דברים ? עשרת הדיברות. משמע, במעמד הר סיני ניתנו לעם רק עשרת הדיברות.
חז"ל, על יסוד קריאה בשני הדיברות הראשונים, שבהם כתוב "אנוכי ה' אלוהיך" ו"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" {לשון מדבר}, קבעו כי הקב"ה דיבר רק את שני הדיברות הראשונים, ואילו את שאר שמונת הדיברות אמר משה.
עשרת הדיברות הם מרכזיים וחשובים, אך גם אותם לא קיבלנו כתובים במעמד הר סיני, שהרי לוחות הברית נמסרו מאוחר הרבה יותר.

עשרת הדיברות בבית כנסת בשטרסבורג [ויקישיתוף]

עשרת הדיברות בבית כנסת בשטרסבורג [ויקישיתוף]

120 יום עד קבלת התורה  

על פי לוח הזמנים שבתורה, לאחר מעמד הר סיני עלה משה להר למשך ארבעים יום, דהיינו עד י"ז בתמוז. כאשר ירד מההר כדי לתת לבני ישראל את לוחות הברית ראה את מעשה העגל ושבר את הלוחות.
מיד אחר –כך עלה שוב להר סיני כדי להתפלל במשך ארבעים יום על בני ישראל. נסתיימה סדרת ארבעים היום השנייה, ומשה שוהה שוב וזו הפעם השלישית על הר סיני במשך ארבעים יום כדי לקבל את הלוחות השניים. כלומר מאה ועשרים יום לאחר מעמד הר סיני מקבלים בני ישראל שבמדבר את לוחות הברית. המסע הארוך לקבלת תשתית כתובה לתורת ישראל מתחיל בשבועות ומסתיים ביום כיפורים, מו' סיוון ועד י' תשרי, מאה ועשרים יום.
עולה השאלה: אם נתינת התורה לא התרחשה במעמד הר סיני מדוע מיוחסת למאורע זה חשיבות כל כך גדולה? מדוע בחר הקב"ה בכבודו ובעצמו לדבר אל בני-ישראל?

מתן תורה, ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659.

מתן תורה, ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659.

האמונה לא בעקבות מופתים

הרמב"ם ,גדול חכמי ישראל, התייחס לכך במשנה תורה, הלכות יסודי התורה:
"משה רבנו, לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין באותות יש בלבו דופי, שאפשר שיעשה האות בלהט וכישוף. אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי צורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה: היה צריך להשקיע את מצרים – קרע את הים והצלילן בתוכו; צרכנו למזון – הוריד לנו את המן; צמאו – בקע להם את האבן; כפרו בו עדת קורח – בלעה אותן הארץ, וכן שאר האותות.
ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר, ואוזננו שמעו ולא אחר, האש, והקולות והלפידים, הוא ניגש אל הערפל, והקול מדבר אליו ואנו שומעים: "משה משה- לך אמור להם כך וכך… [הלכות יסודי תורה,ח}
והרמב"ם ממשיך: "קודם דבר זה – מעמד הר סיני – לא האמינו בו- במשה- נאמנות שהיא עומדת לעולם, אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה".
על פי הרמב"ם, מעמד הר סיני בא לתת תוקף אלוהי לנבואת משה. לפני מאורע גדול זה האמינו בני ישראל במשה, אך אמונתם הייתה "אד הוק", ואילו אחרי מעמד סיני, גם אם לא ניתנה בו התורה, הייתה אמונתם אמונה נצחית. אם כך ואם אחרת, מתוך הטקסט עולה בבירור כי את התורה – עשרת הדיברות שמעו בני ישראל בשבועות אך קיבלו כטקסט כתוב על לוחות ביום הכיפורים בשנה שלאחר מכן.

משה משבר את לוחות הברית, באיורו של גוסטב דורה.

משה משבר את לוחות הברית, באיורו של גוסטב דורה.

הלכה למשה מסיני

על פי הגישה המקובלת ביהדות מזה דורות רבים, בהר סיני התקבלו שתי תורות: התורה שבכתב והתורה שבעל-פה. יחד עם עשרת הדיברות והתורה על תרי"ג מצוותיה, חוקותיה ומשפטיה, נמסרה גם תורה שבעל-פה, שראשיתה בימי הנדודים במדבר והיא נמשכת ונכתבת עד ימינו אנו. במכלול הרחב של ההלכות נתקבלו גם כאלה שאין להן מקור בתורה, והן הוגדרו בידי חז"ל במונח הראוי לעיון מיוחד: הלכות למשה מסיני.
במאמרו על "הלכה למשה מסיני" מציין פרופ' שמואל ספראי כי בכל התורה שבעל-פה יש חמישים הלכות עליהן נאמר כי הן בגדר "הלכה למשה מסיני", מכאן שמדובר במספר מועט של עניינים ונושאים.

מהי "הלכה למשה מסיני"

אין ספק שבמקרים רבים השימוש בו נעשה לצורך מתן תוקף להלכה. כלומר: חכמים ביקשו לקבוע, כי אף שלהלכה מסוימת אין מקור בתורה, והיא מבוססת על תקנת חכמים מאוחרת, הרי תוקפה כאילו היא הלכה למשה מסיני, דהיינו כאילו ניתנה כאחת ממצוות התורה.
המושג "הלכה למשה מסיני" הוא מושג קשה, אך מעצם מהותו הוא מבהיר את רצונם של חכמים להישען ככל שאפשר על התורה שניתנה במעמד הר סיני.
דומה כי הסיפור הבא ממחיש יותר מכל הסבר את משמעות "הלכה למשה מסיני".
אמר רבי יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שהוא יושב וקושר קשרים לאותיות{=אלו התגים שבספר התורה}. אמר לפניו: ריבונו של עולם, מי מעכב על ידך? {מדוע אתה מוסיף את התגים ובכך דוחה את מתן תורה?} אמר לו {הקב"ה למשה}: אדם אחד יש, שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן-יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות. אמר לפניו: ריבונו של עולם, הראהו לי. אמר לו: חזור לאחוריך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הם אומרים. תשש כוחו . כיוון שהגיע לדבר {= לנימוק מקורו וטעמו של העניין} אמרו לו תלמידיו:
רב מנין לך?
אמר להם: הלכה למשה מסיני. נתיישבה דעתו {של משה} {מנחות כט,ע"ב}

במלים אחרות: משה רבנו יורד ממרום מדלג על פני הדורות ומתיישב בישיבתו של ר' עקיבא כאחד התלמידים. הוא שומע ואינו מבין על סמך מה פוסקים את ההלכות. הוא שואל: מנין לכם ההלכה הזו? איפה מצאתם לה אסמכתא בתורה.
ומשיבים לו: "הלכה למשה מסיני".
כלומר: משה עצמו כאילו לא מכיר את ההלכות המיוחסות לו ואשר תוקפן הוא כתוקף המצוות שבתורה.
לסיכום:
התורה ניתנה בהר סיני, אך לא במועד חג השבועות. המסורת היהודית שקשרה את השניים – הר סיני ומתן תורה – הוסיפה הלכות, שאף שאין להן רמז בתורה, הרי כיוון שעברו מדור לדור קיבלו תוקף הזהה לתוקפן של מצוות התורה.

ראה:
כל מה שרצית לדעת על חג השבועות

תגובות

 

אני קוראת בעיון את מאמריך המרתקים וגם משתפת לעיתים בפייסבוק.אני מעריכה את הדבקות באגדה והלכה כשני צדדים של אותה מטבע,ממנה יצוקים  החמרים להיווצרות עם , חברה, תרבות, אמנות וכן הלאה…כל קיצוץ בכנף אחד, לא מאפשר לציפור להמריא אל על.

צפורה אשבל

פורסם בקטגוריה הלכה, חגים, חז"ל. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא מדוע שבועות הוא "חג מתן תורה"

  1. מאת דוד‏:

    דברי הבל ושטות רואים שלא השקעת מזמנך לברר מהי הלכה למשה מסיני אינך מחפש את האמת עושה את התורה קרדום בשביל לחפור בה המשתמש בתגא חלף כך כתוב בחזל כל מטרתך לכתוב מאמרים להתפרנס ולקבל כבוד

    • מאת זאב גלילי‏:

      אישרתי לפרסום את דברי הפלסתר שכתב אלמוני המסתתר מאחורי השם דוד. מה הם דברי ההבל במאמר שנכתב על ידי ד"ר יואל רפל אינו מסביר. אבל הוא יודע שאנו עושים את התורה קרדום לחפור בו. אבל מה לעשות שהאתר הזה נכתב ונערך על ידי ועל ידי כותבים אחרים ללא כל תשלום משום צד? והכבוד? הנה מגיב הנותן לנו כבוד.
      זאב גלילי

להגיב על זאב גלילי לבטל