מי ייבחר לנשיא או נשיאה? רק לא על פי עקרון "הפשפש[ית] עלה למעלה"

" העיקרון הפיטרי"   [ובעברית: עקרון הפשפש עלה למעה] קובע שבראש הפירמידה יושבים אנשים שהגיעו לרמת אי הכשירות שלהם * עיקרון זה  איננו תקף בישראל * כאן מגיעים לתפקידים הבכירים אנשים שלא הוכיחו יכולת באף רמה * מה  הקשר בין  קריסת מערכות החינוך והרפואה, הכשלון במלחמת לבנון וגשר המכביה* שיטת המימשל כסכנה אסטרטגית

המרוץ לנשיאות הגיע לקו הגמר. פואד נפל שדוד בשל חטא ההיבריס. נותרו כמה מועמדים, חלקם ראויים חלקם ברמה של "הפשפש עלה למעלה" – הפזמון הנצחי של חיים חפר, שהתייחס לשמעון פרס. איך מגיעים אנשים חסרי כישורים [או מושחתים] לתפקידים בכירים? אפשר ללמודמן "העיקרון הפיטרי".

דלי ה איציק

דלי ה איציק

 בסוף שנות החמישים חיבר חיים חפר את הפזמון " איך הפשפש עלה למעלה" . בפזמון תאר חפר פשפש, שנולד בפרוות עכבר, אך שאף להתקדם בחיים. הוא עזב את העכבר ועבר לכלבלב. חיי כלב לא סיפקו אותו והוא שאף לעלות עוד ועוד. הוא עבר מן הכלבלב אל החמור ומן החמור על הסוס.

" וכך עלה עלה עלה

עד שהגיע לממשלה"

וכיצד הצליח הפשפש במסע הקידום שלו?

משיב חפר בפזמון:

" תמיד תגידו יס

ואז תצליחו לטפס

חיים חפר לא אמר אז למי התכוון, אך כל המדינה ידעה כי התכוון לשמעון פרס וכולם צחקו.

לפני כמה  שנים נשאל חיים חפר בראיון עיתונאי על השיר הזה. ואלה היו השאלות והתשובות.

שאלה: בסוף שנות ה-50 כתבת את השיר "איך הפשפש עלה למעלה", אומרים שזה על שמעון פרס. ההגדרה תקפה?

חפר: "תראה, הוא כבר היה מאז ראש ממשלה וזה משהו אחר, אבל ראשיתו היתה כזאת. הוא לא היה לוחם במלחמה, למרות שהיה איש צעיר. המון נערים בגילו יצאו למלחמה והוא לא. רק סיכסך וחתר. יש לי אנטיפתיה אליו. תראה, עכשיו הוא שוב אומר: 'זה לא עניין אישי, אני רוצה שלום'".

ובכל זאת, למה השנאה כל כך עמוקה?

"נכון שיש פה חארות לא פחות ממנו, אבל הוא היה החרא בדרגה הכי גבוהה. אבל, תדע שלא כתבתי את השיר עליו. כשאמרו שזה הוא, לא עמד בי הכוח להתנגד לעם שראה ב'פשפש שעלה למעלה' את שמעון פרס".

דור הולך ודור בא. חיים חפר צדק באבחנה שלו. אכן שמעון פרס שהיה אז פשפש עלה למעלה. הוא גילה כישורים מופלאים כמנכ"ל משרד הבטחון אך הגיע לחוסר הכשירות שלו כראש ממשלה שהמיט עלינו אסונות.

שנעון פרס [צילום זאב גלילי]

שנעון פרס [צילום זאב גלילי]

 היום יש לנו מועמדים חדשים לתואר הפשפש עלה למעלה. מה הופך למשל את דליה איציק לראויה לתפקיד הרם? או מאיר שיטרית?

פשפשים שעלו

במרוצת השנים למדנו לדעת שזה בכלל לא מצחיק. שמעון פרס היה " פשפש" יחיד שקפץ לממשלה ולנשיאות. כיום ממלאים " פשפשים" אומרי הן לא רק את כסאות השרים. הם מכהנים כשגרירים, מנכ"לים ואלופים. הם מכתיבים את אורחות חיינו במערכות החינוך, הבריאות, הביטחון, התחבורה, המשפט ועוד.

כיצד מצליחים חסרי כשרון רבים כל כך להגיע לעמדות כוח שבהן כולנו תלויים?

תריסים בגובה אחיד

התופעה איננה ישראלית, היא אוניברסלית. את ההסבר לתופעה נתן ד" ר לורנס ג". פיטר בספרו הידוע " העיקרון הפיטרי", שהופיע בארצות הברית בשנת 1969.

 פיטר מספר כי בילדותו לימדו אותו כי " האנשים למעלה יודעים מה הם עושים" . כשבגר החל קריירה בהוראה וגילה כי מה שלמד לא מתאים למציאות. מנהל בית הספר שלו דאג שתריסי כל החלונות יהיו בגובה אחיד; שלא ידרכו על ערוגות הוורדים; שיהיה שקט בכיתות; שכל הטפסים ימולאו בזמן. הדבר האחרון שעניין אותו היה חינוך. מזכיר לכם משהו ממערכת החינוך שלנו?

תחילה חשב פיטר שנתקל במקרה חריג, או שרק מערכת החינוך סובלת מאיזה ליקוי פנימי. עד שנתברר לו כי זו תופעה כללית – לא יוצלחים מכהנים בתפקידי מפתח בכל התחומים. הוא חזה במו עיניו בגשר באורך קילומטר שהתמוטט. בעיר שנבנתה באזור הנשטף מדי פעם על ידי נהר גדול. במוצרים עתירי הון ועבודה המתפרקים לאחר שימוש ראשוני. במפקדים צבאיים המובילים גייסות לאבדון.

מה קרה לגורודיש

פיטר הקדיש שנים למחשבה ולמחקר עד שראה לפתע את האור וניסח את העיקרון הקרוי על שמו. העיקרון הזה, פשוט אך גאוני, מנוסח במילים הבאות:

" במערכת היררכית, כל עובד מתקדם עד לרמת האי-כשירות שלו" .

הדוגמא הפשוטה ביותר היא מן ההיררכיה הצבאית. קצין זוטר מצליח בתפקידו ועולה בסולם הדרגות: סגן, סרן, רב סרן, סגן אלוף, אלוף משנה, תת אלוף וכו". כל תפקיד שהוא ממלא בהצלחה מעלה אותו לדרגה ולתפקיד גבוהים יותר. עד שהוא מגיע לתפקיד שהוא מעל ליכולתו ושם הוא נתקע וגורם לנזקים אדירים.

הדוגמא המפורסמת ביותר בצה"ל היא של האלוף שמואל גורודיש, שהיה קצין מצטיין עד שהגיע לתפקיד אלוף פיקוד דרום במלחמת יום הכיפורים והיה בין האחראים הראשיים לאסון. בכל מלחמות ישראל היו מפקדים כאלה שלא ברור איך הגיעו לתפקיד שהגיעו. מבחינות רבות העקרון נכון גם לגבי משה דיין. איש רב פעלים שהגיע לחוסר הכשירות שלו במלחמת יום הכיפורים.

גשר המכביה והטרור

מי שמסתכל על המציאות שלנו בעיניים של העיקרון הפיטרי מבין פתאום מדוע התמוטט גשר המכביה, מדוע קרסו אולמי ורסאי, מדוע הגענו בחינוך לדרגה של עולם שלישי (למרות שההשקעה בחינוך בארץ היא מהגבוהות בעולם), מדוע אנחנו חסרי אונים מול הקטל בדרכים, מדוע נכשלנו בחיסול הטרור הערבי, מדוע הולכת אומה שלמה בעיניים עצומות אל תהום המדינה הפלסטינית?

 

גשר כפר המכביה ויקיפדיה אורי

גשר המכביה [ויקישיתוף]

מבחינת העיקרון הפיטרי אנחנו ככל העמים. עקרון הקידום לדרגת אי הכושר מעמיד בצמתי החלטה מרכזיים של המינהל אנשים שהגיעו לדרגת אי הכשירות שלהם.

בלי שום כישורים

אך לנו יש תוספת ייחודית לעיקרון הפיטרי. המערכת הפוליטית גורמת לכך שגם מי שמגיע לדרגת אי הכשירות איננו נתקע אלא ממשיך למעלה לדרגות החלטה יותר גבוהות. וגרוע מזה: רבים מגיעים למעמדם בלי שהוכיחו יכולת כלשהי בדרגות קודמות. הדוגמא הבולטת ביותר היא אולי ממלא מקום ראש הממשלה סילבן שלום. התפקיד היחיד אולי שמילא בזכות כישוריו היה יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון. כל תפקידיו האחרים היו טיפוס בהיררכיה מכוח מעמדו הפוליטי: מדירקטור במפעלי ים המלח ועד יו"ר מועצת המנהלים של חברת החשמל ושר האוצר. למזלנו הוא פרש מסיבות הידועות לו מן המרוץ. ואומרים שהיו לו סיכויים טובים להיבחר.

מה למשל הכשיר את שרת החינוך [בעבר וכיום התרבות והספורט] לימור לבנת לתפקידה? עיון בתולדות החיים שלה מגלה כי זה כולל שורות ספורות בלבד. מקצועה של לימור לבנת באתר הכנסת מוגדר כפרסומאית ומגילת חייה כוללת תפקידי סמלת סעד בצה"ל.

והרשימה ארוכה: חיים רמון, אהוד אולמרט ( בוגר אוניברסיטה, כתב צבאי בבמחנה) דליה איציק (סמינר למורות, ספרות היסטוריה משפטים), יאיר לפיד [שר האוצר שלא גמר בגרות] ועוד.

שורה ארוכה של מקבלי החלטות גורליות שכל ימיהם בילו בעסקנות פוליטית.

 מרכזי המפלגות אינן מספקות תפקידים רק במדרג הפוליטי. הן שולחות יד גם למדרג הביטחוני, האקדמי, הכלכלי, הטכנולוגי. אם המאכערים של מרכז הליכוד יקבעו מי יהיה הרמטכ"ל ומי יהיה ראש השב"כ, רקטור אוניברסיטה, מנכ"ל התעשייה האווירית, הרי אנחנו בסכנה אסטרטגית ממשית.

ראה:

מוסד הנשיאות מאלברט אינשטיין לדליה איציק

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות בנושא מי ייבחר לנשיא או נשיאה? רק לא על פי עקרון "הפשפש[ית] עלה למעלה"

  1. מאת רגזנית‏:

    במלחמת לבנון II היה אוגדונר שלא מילא קודם לכן תפקיד מח"ט, והביצועים שלו לא היו משהו. המציא מונחים צבאיים חדשים ("שיחדש") בלי להבין שכל התורות לעוסות ממזמן.

  2. מאת קונדסון‏:

    שום דבר לא ניתן בחיים בחינם. אין פייה שמחלקת לכל אדם בדיוק את התפקיד שמגיע לו על פי כישוריו ואישיותו.

    אתה יכול להיות עובד מצטיין אבל אם לא תדחף את הישגיך מול העיניים של הבוס, לא אתה תקבל את הקידום אלא החנפן של המשרד, גם אם הוא לא יוצלח..

    מי שמתקדם בעולמנו הוא מי שרוצה להתקדם ועושה מה שצריך כדי להתקדם. עכבות מוסריות אינן תנאי הכרחי.

    רובנו חושבים שזה נחמד להיות שר או מנכ"ל חברה או יו"ר דירקטוריון או נשיא, אבל רובנו לא באמת מנסים בכל כוחנו להגיע לשם.

    מי שמקצוען בתחומו אבל אין לו את הדחף הפנימי לדרוס את כולם ולעלות למעלה, תמיד יישאר תקוע במקומו.
    למי שאין כישורים מקצועיים אבל יש לו כישורים חברתיים ודחף פנימי עצום להתקדם, יש סיכוי טוב יותר להגיע למעלה, גם בלי תואר או נסיון רלוונטי.

  3. מאת נדב כהן‏:

    די! לא עוד!
    מחזירים את הנשיא, לאלתר!
    זהירות, קורא יקר, מדובר בסאטירה:
    http://conadav.com/?p=7599

השאר תגובה