סערת השלגים – בין הגוזמים לגומזים

מבקר המדינה נתן את האות ומקהלת התקשורת החלה לגמוז * כמה נוח לשבת באולפן החם ולמתוח ביקורת על אלפי שוטרים, חיילים, כבאים, פרמדיקים, עובדי חברת החשמל ומתנדבים שעסקו בהצלה * ומה היה אומר על כך אפרים קישון?

"גמז, נגזר מן השם הפרטי גמזו, שמו של מבקר תאטרון שנודע בבקורתיו הקטלניות. ביקר באופן חריף מאד עד כדי ביטול מוחלט. "קטל". "מבקרי התאטרון גמזו את העיבוד החדשני של המחזה אך הקהל קיבל אותו בהתלהבות". לגמוז, גמזתי גומז אגמוז. [מילון "רב מלים" של יעקב שוויקה]

ד"ר חיים גמזו היה משך עשרות שנים מבקר התיאטרון והתרבות של עיתון "הארץ". הוא היה אימתם של מחזאים, שחקנים ואמנים בכל התחומים. גמזו, שהיה איש משכיל מאד, השתלח במבוקרים בלשון חריפה, מזלזלת ותוקפנית שגלשה לא פעם לאלימות מילולית.

על ההצגה "סמי ימות בשש", שבוימה בידי במאי מחונן [עידוא בן גוריון ז"ל] כתב ביקורת בת חמש מלים: "לדידי יכול היה למות בחמש".

על ההצגה הראשונה של להקת "בצל ירוק" [שעם חבריה נמנו חיים טופול, אריק אינשטיין, אורי זוהר, עודד קוטלר] בבימויו של אפרים קישון, כתב, בין היתר: "בצל ירוק? זה בצל יבש! זה שום. זה כלום!".

על "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין כתב: "צריחה מתוסבכת עדיין איננה מחאה כנה". מחזה של אהוד מנור "לילי גם", זכה לציון "פרי באושים".

גמזו עורר את כעסם של רבים ממבוקריו שאחת מהן,, שחקנית תיאטרון, תקפה אותו פיסית וגרמה לו זעזוע מוח.

אפרים קישון [איור חיים טופול, ויקישיתוף]

אפרים קישון [איור חיים טופול, ויקישיתוף]

אפרים קישון מצא דרך מקורית והומוריסטית לנקום במבקר חריף הלשון. הוא המציא את הפועל "לגמוז" במשמעות לקטול. המלה נכנסה ללשון המדוברת וגם למילון המצוין "רב מילים" של יעקב שוויקה.

האגדה מספרת שבאחד הימים הופיע חיים גמזו בהרצאה בחדרה וכדרכו גמז בחריפות רבה את אמן הכינור הבינלאומי יאשה חפץ. אחד המאזינים, איכר פשוט, קם וקרא לעבר גמזו: "איך אתה מעז לבקר גאון כזה. אתה יכול לנגן יותר טוב מיאשה חפץ?".

נזכרתי באגדה זו נוכח סערת הברברת בערוצי הטלוויזיה, שבאה בעקבות סערת השלגים. את אקורד הפתיחה נתן מבקר המדינה [שהתקנא כנראה  בקודמו בתפקיד, חביב התקשורת,  מיכה לינדנשטראוס]. אך ירדו פתיתי השלג הראשונים והוא כבר הכריז על כוונתו לפתוח בחקירה.

בעקבותיו הופיעו בטלוויזיה כל מיני מומחים בעיני עצמם, שידעו בדיוק מה היה צריך לעשות כדי לקדם את פני הסופה, למנוע אותה ולבטל את תוצאותיה. בעת שאלפי שוטרים, חיילים, מכבי אש, עובדי חברת חשמל ומתנדבים, פעלו יום ולילה כדי להציל נפשות, לסייע ליולדות, לנכים ולקשישים, החלו הפרשנים לגמוז אותם. ישובים זחוחים בכורסות הנוחות של האולפנים החמים ידעו להגיד מה בסדר ומה לא, מה צריך לעשות ואיך זה שלא עשו מה שהם חושבים שצריך לעשות.

הגדיל מכולם אותו מומחה ששאל למה לא גזמו בזמן את כל העצים שעתידים היו להתמוטט ולרסק עמודי חשמל. החרו והחזיקו אחריו מגישי הטלוויזיה. כל אחד מהם, כמאמרו של נפוליאון, מחזיק בתרמילו את שרביט חבר הכנסת של העתיד. אז איך זה שלא הפעילו את צה"ל בזמן שואלת המגישה המלומדת? ולמה לא פתחו את הכבישים בזמן? ולמה לא סגרו אותם בזמן? ולמה ולמה ולמה. לא חשוב מה אומרים העיקר לומר משהו ובעיקר לגמוז את אלה שלא גזמו בעוד מועד את העצים.

נוכח הפטפטת הזו בא לשאול את מקהלת הגומזים, כמו אותו איכר מחדרה, – אתם הייתם עושים את זה טוב יותר?

הגמיזה המוגזמת הזו הזכירה לי סיפור אחר ממלחמת העולם השניה. זה היה בתקופה שבה הצוללות של היטלר עשו שמות באוניות שהיוו את צינור החמצן של בריטניה. באדמירליות הבריטית התקבל אז מכתב של אזרח שהיה לו רעיון מקורי איך לפתור את בעיית הצוללות. כל מה שצריך לעשות הציע אותו אזרח הוא לייבש את הים. ואז אפשר יהיה לירות בצוללות הגרמניות כאילו היו ברווזים. וכיצד נייבש את הים שאלו אותו? והוא השיב: מה שחשוב כאן זה הרעיון. את הבעיה הטכנית אתם צריכים לפתור.

תוספת 17.12.13

ומי יבקר את המבקר

מבקר המדינה החדש שמיהר להכריז על הצורך לבקר [את המחדלים?] בעקבות הסערה  מעורר בינתיים סערה בקרב המתמצאים בנעשה במשרדו.

ישם דברים המעוררים תהיות האם אין צורך בגוף שיבקר את משרד מבקר המדינה.

ראו מה כותב על כך רביב דרוקר בבלוג שלו

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=394281

תגובות

 הגמיזה שניסו לגמוז אתמול והיום   בטלוויזיה וברדיו ,עיתנואים בורים ועמי  ארצות. שאין להם מושג  שיש איתני  טבע שאת נזקיהם אי אפשר למנוע או לבלום. אלה  המגיבים בהיסטריה ומאשימים עולם ומלואו .שיכורים מכוחם  להוליך שולל את הבריות ושאין להם מושג על מה שקרה בניו אורליאנס לפני שנים אחדות ובניו יורק  רבתי שבה היו הפסקות חשמל שנמשכו  שבועות.(בניו ג'רסי בעיקר)

 שעמתי את מגיש ערוץ 2 אתמול  נמלאתי  כעס וכיביתי את הטלוויזיה

 והנה נעים לפגוש מי שאני חושב כמותו ולהיפך

 תודה

יענקלה העליון

—————————————————————————–

 A quote from the writer Alan Moore that might explain Kishon and Gamzu

 Now, as I understand it, the bards were feared. They were respected, but more than that they were feared. If you were just some magician, if you'd pissed offt some witch, then what's she gonna do, she's gonna put a curse on you, and what's gonna happen? Your hens are gonna lay funny, your milk's gonna go sour, maybe one of your kids is gonna get a hare-lip or something like that — no big deal. You piss off a bard, and forget about putting a curse on you, he might put a satire on you. And if he was a skilful bard, he puts a satire on you, it destroys you in the eyes of your community, it shows you up as ridiculous, lame, pathetic, worthless, in the eyes of your community, in the eyes of your family, in the eyes of your children, in the eyes of yourself, and if it's a particularly good bard, and he's written a particularly good satire, then three hundred years after you're dead, people are still gonna be laughing, at what a twat you were.

G. RAZ

 NEW YORK

————————————————————————————————————–

חיים גמזו היה אדם משכיל באופן יוצא מהכלל( וזה מהיכרות אישית איתו.)ממשיכיו היום בעיתונות ובטלויזיה הם לעומתו ממש בורים 

אריק ברהום

 

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה תקשורת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא סערת השלגים – בין הגוזמים לגומזים

  1. מאת ד"ר בני הרטמן‏:

    זאב גלילי היקר, כרגיל ,תענוג לקרוא את מאמריך. מעניין מי עוד זוכר כיום את גמזו….
    הגמזו היחיד המוכר לי כעת הינו ד"ר גמזו מנכ"ל משרד הבריאות.
    תגובה
    יש גם בנו של גמזו הגומז, זהו יוסי גמזו הכותב שירה.
    גמזו נשכח אך תודות לקישון יש לנו את מורשת הגמיזה.
    ז.ג.

השאר תגובה