"העולם כמרקחה" – מקור הביטוי, משמעותו וגלגוליו

צפון קוריאה מאיימת במלחמה גרעינית * איראן מתקרבת בצעדי ענק לקו האדום של נתניהו * מלחמת אזרחים בסוריה גבתה כמאה אלף קרבנות * פיצוץ גדול במפעל דשנים בטקסאס * הרוגים ופצועים בפיגוע טרור בבוסטון * בקיצור: "העולם כמרקחה" * ומה בין קוקטייל למרקח

הביטוי הזה הוא אחת מאגדות העיתונות הישראלית. לפי הסיפור, עורך לילה בעיתון "דבר" התלבט בשאלה איזו כותרת לתת לעיתון.

זה היה יום שהתרחשו בו אירועים דרמטיים בכל פינות הגלובוס: שיטפונות בסין, התפרצות הר געש באיטליה, ומהפכה בדרום אמריקה. אותו עורך התקשה להחליט איזה מכל האירועים ראוי להבלטה בכותרת אחת והחליט על מתן כותרת כוללת – "העולם כמרקחה.

Davar_1

לא מצאתי במאגר העיתונות הדיגיטאלי של הספרייה הלאומית את הכותרת האגדית, אך מצאתי שימוש בכותרת זו בכמה מאמרים שהופיעו ב"דבר" במרוצת השנים, אם כי לא כותרת ראשית.

אף נמצא מישהו ב"דבר" ששיבח כותרת זו. במאמר שכותרתו "גאולת הכותרת". נאמר כי יש מקרים שבהם העורך במבוכה ואינו יודע איך להכתיר מאמר או ידיעה. ואז "העולם כמרקחה" יכול להוות פתרון.

אך אבוי, אומר הכותב, זה היה טוב בימים המפוארים שבהם ברל כצנלסון היה עורך העיתון. אבל בימינו מי יודע עברית כמו אז? הרי הקוראים יחשבו שכשאומרים מרקחה מתכוונים לריבה או לתרופה.

‫אפה הימים שידעו עברית

כאן המקום לברר אכן את מקור הביטוי ומשמעותו.

משמעות המלה מרקחה

המלה מרקחה נגזרת מן הפועל רקח שמשמעותו לערבב ולמזוג [לרקוח] בשמים או סמים רפואיים [ומכאן המלה בית מרקחת – בית שרוקחים בו סמי מרפא].

אנו מוצאים בתורה "מעשה רוקח" [שמות ל לה] ובתנ"ך "ומן בני הכהנים רוקחי המרקחת לבשמים" [דברי הימים א' ט-30].

וממרקחת של סמים ובשמים נוצרה המלה מרקחה במשמעות של
ערבוביה "ירתיח כסיר מצולה ישים כמרקחה" [איוב מא-כג].
בלשון העברית המודרנית הפכה המרקחה בהשאלה לבלבול, התרגשות, סערה נפשית, או "בלגן" בלשון קצת פחות תקנית..

הבלשן הנודע יצחק אבינרי הציע [בספרו "יד הלשון"] חידוש לשוני שלא נקלט למלה קוקטייל. במקום לומר קוקטייל נאמר מרקח. ואבינרי מנמק: "קוקטייל היא אחת המלים שהנחלתנו [כלומר הנחילה לנו –ז.ג.] ממשלת המנדאט [הבריטי] ומצווה עלינו לעקרה משום צורתה הזרה".

"העיר כמרקחה – מי הגנב"

ובספרות העברית החדשה השתרש הביטוי והתפרס לגוונים שונים: "אותו יום הייתה העיר כמרקחה: מי הגנב". [ שאול טשרניחובסקי]. "כל העתונות היהודית וגם הרוסית הייתה כמרקחה. הקהל התרגש" [ א.ד. ברקוביץ]. "ייקחכם השד, שוב הרקחתם מרקחה" [אברהם שלונסקי]. "הקץ למרקחה הזו שהייתה לזרא" [נתן אלתרמן].

בעיתונות העברית של המאה ה-19 היו הרבה סיבות להשתמש בביטוי הזה. כך למשל אנו קוראים ב"חבצלת" משנת 1908 כי איזה פרופסור יהודי עורר את כל העולם כמרקחה בחללו את קדושת כנסיית הוותיקן ואז החליט להתנצר "וחמת הקתולים שככה". בעיתון אחר נהיה העולם כמרקחה עם פיתוח זרם החילופין.

אך דומה שאת הסיכום הטוב לנושא זה נתן אחד הכותבים בן ימינו שאמר כי כותרת זו הפכה מופת לשלומיאליות עיתונאית "אבל בכל זאת יש בה משהו".

ברל כצנלסון [במרכז]ביום הראון לייסוד דבר

ברל כצנלסון [שני מימין]ביום הראון לייסוד דבר

‫חלודניאל בלוך-56-06

תגובות

 האם זלמן רובשוב הוא המקור

האגדה האורבנית מייחסת את הכותרת, הייתה או לא הייתה, לזלמן רובשוב. שמעתי זאת מפי פרופסור צבי יעבץ ז"ל כששרתנו יחד בקח"ר במלחמת יום הכיפורים.

  [זלמן רובשוב ידוע יותר בשם זלמן שז"ר נשיא המדינה השלישי. הוא היה גם עורך "דבר" לאחר מותו של העורך המייסד ברל כצנלסון וכיהן בתפקיד זה בשנים 1944-1949]זלמן שזר

 שמוליק אייל

 ————————————————————————-

העולם עדיין כמרקחה

אך סיימתי לקרוא את המאמר ונתברר כי העולם עדיין כמרקחה. להלן צילום מאמר של חמי שלו מ"הארץ" [היום 18.4.13].

אמריקה כמרקחה

ג. יסמין

 

ראה

הימים בהם היה "העולם כמרקחה

http://www.zeevgalili.com/1999/06/27

 עיתוני ירושלים במאה ה-19

http://www.zeevgalili.com/2009/05/3242

פורסם בקטגוריה לשון, לשון עברית, תולדות המדינה, תקשורת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות בנושא "העולם כמרקחה" – מקור הביטוי, משמעותו וגלגוליו

  1. מאת דליה שחורי‏:

    ככל שידוע לי, מי שנתן את הכותרת "העולם כמרקחה" בעתון "דבר" הוא דוד זכאי ז"ל, באחד הערבים שהיה עורך לילה.
    תגובה
    לדליה שלום. זוכר אותך. אם המידע שלך מבוסס איך מוצאים את הכותרת. באתר הדיגיטלי של הספרייה הלאומית לא מצאתי.
    ז.ג.

  2. מאת יצחק‏:

    תמשיך בנבירת המקורות כי הדנונים והכצים והאלקינים מאבדים אותנו לדעת ואת מחשבותינו שמים למרקחה רותחת של מיאוס ותיעוב

    תגובה
    ומה בדבר מירי רגבים שמעון פרסים, פואדים ושאר ירקות?

  3. מאת Zvia Admon‏:

    מקור הביטוי הוא בתוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת" מסוף שנות החמישים. התוכנית היתה במתכונת הפאנל המוכרת לנו עד היום. באחת מהתוכניות הציג המנחה, יצחק שמעוני, סיטואציה בה מתרחשים באותו יום כמה ארועים בינ"ל דרמטיים, וביקש מהמשתתפים בפאנל לתת כותרת (לעיתון היפוטתי). דן בן אמוץ ענה: "העולם כמרקחה, פרטים בעמוד 3".

השאר תגובה