בעיית הגרעין האיראני – אשליות ומציאות

סנקציות חריפות ככל שיהיו לא יעצרו את המרוץ האיראני לפצצה * היעד המרכזי של איראן הוא שליטה על המזרח התיכון * ארצות הברית וישראל הן המכשול ליעד הזה * אין לארה"ב ולישראל אופציה אחרת אלא פעולה צבאית  מהירה ובלתי מידתית בחריפותה

– מאת יורם אטינגר –

ההנחה שסנקציות חמורות יותר ימנעו מאיראן יכולות גרעיניות, יגבילו את יכולותיה רק למטרות שלום, או יביאו להפלת משטר האייתולות, מתעלמות מהמציאות.

הנחה זו וההשערה שהרתעה הדדית תאפשר דו-קיום עם איראן גרעינית מתעלמות מן הניסיון ההיסטורי. גם ההנחה שמחיר

פעולת-מנע צבאית הוא מופקע, מהווה  ניצחון האשליות על המציאות.

אחמדיניג'אד ויקישיתוף אנגלית

הניסיון עם צפון קוריאה

הסנקציות שהטילו ארה"ב והאו"מ על צפון קוריאה, החל בשנת 1950, לא מנעו את פיונגיאנג מלהפוך לכוח גרעיני. הסנקציות לא בלמו פיתוח תשתיות מרשימות של גרעין ונשק להשמדה המונית בצפון קוריאה והפצתו.

הסנקציות לא הפילו את משטר קים ג'ונג-איל ולא החלישו את מאמציו לכיבוש דרום קוריאה. הם לא מנעו ממנו לייצא תשתיות טרור – לאיראן, מצרים, סוריה, אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית.


הסנקציות שהוטלו על צפון קוריאה יצרו תחושה מזויפת של הצלחה, הקלו על התחמקות מפעולה נחרצת יותר נגד צפון קוריאה. לכן סללו את הדרך להתגרענותה.

סנקציות אינן מרתיעות משטרי דיכוי

סנקציות הביאו לנפילת המשטר הלבן שחי חיי נוחות מערביים בדרום אפריקה. אך סנקציות  אינן מביאות, בדרך כלל, לנפילה או לשינוי מהותי של מדיניות משטרי דיכוי בעולם השלישי: צפון קוריאה, עיראק, קובה ואפילו בורמה [ עליה מוטלות סנקציות מ-]1990.

כור גרעיני אירני ויקיפדיה אנגלית

סנקציות שהטיל על אירן – ו ארה"ב (מאז 1995) ומועצת הביטחון (מאז 2006) – אינן מניבות פרי זה 16 שנים.

מטרת הסנקציות היא לבלום את תכנית הגרעין של טהראן ואת תמיכת איראן בטרור האסלאמי. התקווה היתה  שהן תקדמנה פעילות דמוקרטית במדינת האייתולות. אף אחת ממטרות אלה לא הושגה.

חקיקות של הקונגרס האמריקאי החריפו את הסנקציות ואת צעדי העונשין נגד מדינות וחברות המפרות את הסנקציות.  אבל הן לא מנעו  הפרה שיטתית וסיטונאית מופגנת של הסנקציות על ידי  רוסיה, סין, תורכיה, הודו, פקיסטן, מלזיה, יפן, דרום אפריקה, ונצואלה וחלק ממדינות אירופה.

חייבים להשתחרר מהאשליות

הינתקות מאשליות וחזרה לעולם המציאות הם תנאי בל-יעבור למניעת התגרענות איראן. איראן גרעינית תהיה סכנה ברורה ומיידית לארה"ב (בראש ובראשונה), לנאט"ו, לסעודיה, לעיראק וכמובן לישראל  ולשפיות העולם כולו.

קטיעת תהליך הגרעין האיראני חייב להיות יעד ראשון במעלה במדיניות החוץ והביטחון של ארה"ב.

מטרותיה של איראן

המגה-יעד של איראן, מאז המאה השביעית, הוא לשלוט במפרץ הפרסי, כבסיס לשליטה במזרח התיכון. למטרה זו אין קשר לעניין הפלסטיני, או לקיום ישראל. המגה-מכשול בדרכה של איראן למימוש המגה-יעד היא נוכחות ארה"ב (במיוחד) ונאט"ו במפרץ הפרסי ובאוקיאנוס ההודי. איראן רואה בפיתוח מגה-יכולת (גרעינית) כדרך להתגבר על המגה-מכשול.

לומר: לדחוק את ארה"ב מהמפרץ ומהאוקיינוס ההודי. זאת, על ידי פעילות נגד מטרות אמריקניות באזור ובארה"ב עצמה, תוך הסתייעות במוצבים קדמיים באמריקה הלטינית.

המגה-יכולת תאפשר לאיראן להשתלט על עיראק – יריבתה המרכזית במאבק על המפרץ – על סעודיה ומדינות המפרץ, המהוות מקור למשאבים החיוניים למימון השאיפות המגלומניות של טהראן.

טיל בליסטי טרידאנט המשוגר מצוללת אמריקנית ויקישיתוף

מלחמת קודש כמצב קבוע

הנחישות לקידום היעד האסטרטגי של איראן מקבלת רוח גבית מהלהט האסלאמי השולט בטהראן. הם רואים במלחמת הקודש (ג'יהאד) את מצב היחסים הקבוע בין מוסלמים לבין אלו שאינם מוסלמים. הסכמי שלום והפסקת-אש הם זמניים.

איראן הפגינה את נכונותה האכזרית לקדם את המגה-יעד בכל מחיר, כאשר איבדה 500,000 איש במלחמת 1980-1988 מול עיראק, כולל 100,000 ילדים שנשלחו לפנות שדות מוקשים. איראן שואבת עידוד מהנסיגה המתוכננת של ארה"ב מעיראק, ורואה בכך המשך של דפוס הנסיגה האמריקני מלבנון (1958 ו-1983), מוייטנאם, מקמבודיה ומלאוס (1973) ומסומליה (1993).

עננת איום גרעיני מעל ארה"ב ומעל ישראל תחסוך מאיראן את הצורך לשגר ראשי חץ גרעיניים. איום זה, די בו כדי להיות כוח סחטני שיביא טלטלה כלכלית, חברתית, מוראלית וביטחונית בארה"ב ובישראל.

לכן, אסור להמתין להימצאותו של אקדח גרעיני מעשן בידי איראן, אלא למנוע מהאקדח הגרעיני להגיע ליד האיראנית.

כותרת הסאנדיי טיימס - גילויי ואנונו על כוחה הגרעיני של ישראל

לכן, אין לארה"ב ולישראל את אופציות ההרתעה, התגמול או הדו-קיום עם האיום הגרעיני. קיימת רק אופציה של פעולה צבאית (אווירית, ימית או קרקעית), בלתי מידתית בחריפותה, מוגבלת בהיקף הכוחות ומהירה. מחיר פעולת המנע מתגמד לעומת מחיר ההימנעות מפעולת מנע.

האתגר הגרעיני האיראני מהווה מבחן מנהיגות עילאי. האם ישראל וארה"ב יפעלו על פי עקרונות ושיקולים מציאותיים ארוכי-טווח" או יפעלו ברפיון, חשש, ושיקולי נוחיות קצרי-טווח.

אם כך ינהגו הם יסללו  את הדרך לכניעת הדמוקרטיות המערביות למשטרים אסלאמיים פורעי-חוק.

 

=============================================================================

 

יורם אטינגר כיהן כציר לענייני הקונגרס (בדרגת שגריר) בשגרירות ישראל בוושינגטון, היה קונסול כללי בטקסס, שימש כמנהל לשכת העיתונות הממשלתית בירושלים והקים וניהל מחלקה לחקר המזרח התיכון.

הוא חבר ב"צוות האמריקני-ישראלי למחקרים דמוגרפים" (צמ"ד), המתעד טעויות חמורות של ה"לשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה" ושל גורמים ישראלים המתבססים על הלמ"ס הפלסטינית.

יורם אטינגר

יורם אטינגר מקבל תגובות והערות

ב- Twitter: @YoramEttinger

ראה גם

 

לאיים במכת מנע גרעינית כדי למנוע שואה

http://www.zeevgalili.com/?p=210

השד האיראני לא נורא כל כך

http://www.zeevgalili.com/?p=14400

אחמדניג'אד מדכא מיליוני ערבים באיראן

http://www.zeevgalili.com/?p=488

כיצד רואים האיראנים את ישראל

http://www.zeevgalili.com/?p=339

יורם אטינגר, "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"

www.TheEttingerReport.

 

 

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה אירן, אנטישמיות, אסלם, ארצות הברית, גרעין פצצה, דימונה, כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא בעיית הגרעין האיראני – אשליות ומציאות

  1. מאת שוקי‏:

    ניכר שמר אטינגר שולט בעובדות, אבל – ברשותך – יש לי כמה השגות תיאורטיות ולוגיות שמשליכות על תקפות הניתוח שהוצג כאן.

    ההשוואה בין איראן לצפון קוריאה, עם כל הכבוד, לא משכנעת. ראשית – איפה בכלל אנחנו ואיפה דרום קוריאה, שם במקום להתבכיין עושים. שנית, איך אפשר להשוות את הסגידה לקים ז'ונג איל מצד עמו הגווע והבור לשנאה ההולכת וגוברת של העם האיראני המשכיל להנהגה שלו? מדוע להגיש חבל הצלה לאחמדינג'אד ומשטר האייתולות המתנדנדים, באמצעות תקיפה צבאית?

    לא רק ההשוואה לצפון קוריאה – גם השוואה של איראן בת ימינו לאיראן של שנות ה-80' היא אנכרוניסטית. ומלחמת איראן-עיראק התחילה בכלל מסכסוך טריטוריאלי, ולא דתי, ונועדה בעיקר להיות תצוגת תכלית של נשק סובייטי נגד הנשק האמריקני של סדאם חוסיין.

    בכל אופן, הכישלון הזה הבהיר לאיראן את מגבלות כוחה ולכן היא לא יצאה לעוד מלחמות. במקום זה, היא מממנת ומחמשת קבוצות טרור וגרילה ומתערבת בסכסוכים לאומיים ומלחמות אזרחים. בדיוק מה שעשו ארה"ב וברה"מ במסגרת המלחמה הקרה, וקצת דומה למה שאנחנו עשינו, ובדרך-כלל רק ניזוקנו מזה (עם הכורדים בצפון עיראק, פלנגות מול אש"פ וחיזבאללה מול עמאל בלבנון וחמאס מול פתח בשטחים).

    עם כל הכבוד, כל ההפחדה הגרעינית הזו מזכירה לי את עידן רייגן, שבו מוזיקאי כמו סטינג – שמאלן ידוע – יכול היה לכתוב מילים מטופשות כמו "אני מקווה שגם הרוסים אוהבים את ילדיהם" (ולכן לא יעשו מלחמה גרעינית).

    האיום הגרעיני היותר מפחיד (לפי פרסומים זרים וכו') הוא מה שיקרה לכורים הישנים והלא מתוחזקים שלנו (לפי פרסומים זרים) במקרה של רעידת אדמה. אולי עדיף להשקיע את המיליארדים בזה.

    ראייה מפוכחת של המציאות היא גם לדעת מתי קרב מסוים אבוד ולעבור לקטיעת הפסדים. לאיראן הולך להיות נשק גרעיני אם היא תרצה בכך, והיא רוצה מאותן סיבות שאנחנו רצינו בו.

    לכן, במקום לשגות באשליות מגאלומניות, והזיות כאילו ארה"ב תצטרף להרפתקה צבאית נוספת ללא גיבוי של אירופה ורוסיה, עדיף להשקיע את הזמן, הכסף ושאר המשאבים בערוצים קונסטרוקטיביים יותר (ולהקשיב למאיר דגן, שבניגוד להרבה אנשים שיש להם מה לומר באמת עשה משהו).

  2. מאת אשר תורן‏:

    המשטר הנוכחי בארצות הברית דוגל בגימוד עצמי ושנאת ישראל. ישועה לא תבוא מאובמה והילרי קלינטון תומכי ה"אביב הערבי" והאיסלם החשוך שבא בעקבותיו. אירן תמשיך לפתח נשק גרעיני מבצעי והעולם ישב בצד בשקט ויחכה לתגובה הישראלית המצופה. השטות גדולה של אוסלו עדיין תקועה לנו כעצם בגרון לטוב ורע ולמדנו לחיות איתה. העולם מחכה נעשה עוד שטות. שיחכו.

  3. מאת אסף כ"ץ‏:

    הטקסט מתבסס על אשליות לא פחות מסוכנות ממה שהוא בא להפריך ובמיוחד מופרכת ההנחה שהאינטרסים של ישראל וארצות הברית חופפים בנקודה הזאת. לרוע המזל, זה לא נכון, לארצות הברית יש אינטרס מובהק באיראן גרעינית מתוך מטרה להכריח את כל השאר לחסות תחת כנפיה.

  4. פינגבאק: "מבחן הילדים הבוערים" כנימוק מכריע להחלטה לתקוף את איראן | היגיון בשיגעון

השאר תגובה