הלכתי אתמול להפגנה שיזם ארגון הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל נגד בית המשפט העליון.
לא באתי כמשתתף בהפגנה. מעולם לא נפגעתי ולא הייתי עד מקרוב לפגיעות מן הסוג שהארגון הזה מטפל בקרבנותיו. אך בתוך עמי אני יושב ואני מכיר את הגברים המתועבים, המנצלים כל הזדמנות להטריד, להציק, להתעלל בנשים הנקרות בדרכם. ולא פחות חמור בעיניי גם לבגוד באותה הזדמנות בנשותיהם.
בית משפט עליון על כל עליון
הסיבה לבואי להפגנה אינה קשורה בנושאים המעסיקים את הארגון אלא ביוזמה להפגין נגד בית המשפט העליון. יוזמה שבעיני היא ברוכה כשהיא באה מקבוצה שלפי מראה עיניים שייכת לשכבה חברתית גבוהה.
בית המשפט העליון קיבל במרוצת השנים הילה של כמעט קדושה. פסיקותיו אינן פסיקות של בשר ודם. גם לא של מועצת חכמים או סנהדרין. הפסיקות הן תורה מסיני. עליון על כל עליון.
כל האליטות החברתיות בישראל, המזוהות לרוב עם השמאל לגווניו, רואים בבית המשפט העליון את מעוזם. פגיעה בו היא פגיעה בדמוקרטיה. היא פגיעה בסדר החברתי התקין לדעתם.
משלימים עם העובדה שבית המשפט הזה הולך ומשתלט על חיינו כרשות מחוקקת ומבצעת. מקבלים כמובנת מאליה שהוא מכתיב מערכת ערכים שאינה מקובלת על חלק גדול מהציבור, אם לא על רובו המכריע.
לכן, כל מי שמעז לערער על בית המשפט העליון הוא בחזקת מחלל הקודש, כופר בעיקר. ולכן החרדים, והמתנחלים, המערערים על מעמדו הרם של בית המשפט נחשבים לאויבי העם.
לא הפגנה המונית
חשבתי לתומי שיבואו המונים להפגנה הזו. אך כשהגעתי בשעה היעודה לכיכר רבין ממנה יצאה ההפגנה לכיוון מוזיאון תל אביב, חששתי שטעיתי במקום או במועד. לא נראה כל סימן להפגנה מתארגנת.
בקושי גיליתי בקצה הכיכר ערימת מקלות, אליהם צמודים שלטים, שנראתה יותר כמו הכנה למדורת לג בעומר מאשר כגרעין של הפגנה.
אך נתברר שמראה עיניים עשוי להטעות. אט אט התאספו סביב ערימת השלטים צעירים וצעירות, וגם פה ושם כמה גברים. הגיע גם גבר חובש כיפה שחורה שנשא את אחד השלטים. לא ברור לי אם ראה עצמו כמשתתף בהפגנה או שבא רק מתוך סקרנות.
"משה קצב לקלבוש"
קהל המפגינות היה קהל תל אביבי רגיל. לולא לבשו חולצות שנשאו סיסמאות כמו "כך נראית פמיניסטית" "שדולת הנשים לכל אישה בישראל", "כולנו א'" אי אפשר היה להבחין בינן לבין הצעירות היושבות בבתי הקפה הסמוכים. כמובן היו כמה תמהוניים ותמהוניות המתלווים לכל ארוע כזה.
ההתארגנות הייתה איטית ושקטה. כשהחלו לצעוד התלהטו הרוחות והמפגינות צעקו בהתלהמות בעקבות מארגנת שקראה קריאות ברמקול כמו "עוד מעט אל יאוש, משה קצב לקלבוש" "קצב קצב לכלא עכשיו" ועוד כמה סיסמאות בגנותו של השופט יורם דנציגר.
בין היסמאות שנישאו בהפגנה:
אם יש ספק אין ספק 1202
את לא לבד
יש ספק אין ספק
אנחנו מאמינות לך 1202
יחד נפר את קשר השתיקה
תאמינו 1202
NO MEANS NO
קצב 2 עו"ד אנס עו"ד אנס
פגיעה מינית = תופעה חברתית
בית המשפט אינו חסין ביקורת
העילה להפגנה הייתה פסיקתו של השופט דנציגר שהחליט לדחות את כניסתו לכלא של הנשיא עד לאחר שמיעת ערעורו.
למרות שהעילה חשובה נראה לי שחשובה ממנה העובדה שבעיני פלח נוסף וחשוב של האוכלוסייה – לא רק חרדים ומתנחלים – בית המשפט העליון אינו חסין ביקורת.
קישורים למאמרים
איך נולדו זרעי הפורענות של המערכת המשפטית
http://www.zeevgalili.com/?p=4802
האם בגץ גם שופט גם מחוקק גם מבצע
http://www.zeevgalili.com/?p=14807
דרכו של משה קצב מן הפריפריה לנשיאות וחזרה
http://www.zeevgalili.com/?p=13149
שלטון האליטות והאוליגרכיות
[http://www.zeevgalili.com/?p=2565
נשף המסכות של מערכת המשפט
http://www.zeevgalili.com/?p=644
מבחן בוזגלו או מבחן פלדמן
http://www.zeevgalili.com/?p=445
ציפור הנפש שהפכה לעוף טורף
http://www.zeevgalili.com/?p=217
אתה מדהים. אני לא מפסיק להתרשם מחדות ניסוח הכתיבה החושף חדות מחשבה. פעם ראשונה שאני מגיב, אבל אני חייב להודות שרשמיך בהחלט משפיעים על תפישת עולמי, בעיקר החברתי-פוליטי בישראל… אני בן 17 ואני לומד ממך הרבה יותר ממה שאני לומד בבית הספר בשיעורי חברה ואזרחות