כל הקישורים לכל המאמרים על בלוף הנכבה

ילדה פלסטינית בהפגנת נכבה בחברון ויקישיתוף Shy halatzi

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה נכבה, ערביי ישראל, פליטים, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא כל הקישורים לכל המאמרים על בלוף הנכבה

  1. מאת אביהו עופר‏:

    על השלט שנושאת הילדה רשום כך:
    הכרחית
    השיבה
    (מפתח)
    פלסטין

    המאבק מבחינתנו הופך להכל או לא כלום. הערבים רוצים את כל ארץ ישראל ועדיין מתנגדים לחלוקה (החלוקה היום בשבילם היא רק כסות למימוש שלב נוסף ב'תורת השלבים' שלהם). הפתרון האפשרי היחידי הוא היפרדות בין היהודים לבין הערבים, שרק היא בהמשך תוכל להביא להשלמה.

    ההיפרדות הנדרשת היא חלוקת ארץ ישראל לשניים. ארץ ישראל המזרחית היא עבר הירדן היא המדינה הערבית הפלסטינית. ארץ ישראל המערבית היא המדינה היהודית, ישראל. נהר הירדן הוא קו הגבול הקצר ביותר החוצה את הארץ לשתיים. עלינו להתחיל להוביל מהלך שיבשיל קודם בתודעת האנשים בארץ, בערב ובמערב שחייבים להינתק האחד מהשני כדי להתחיל מחדש בתהליך של שלום. רק הכרעה מעשית בשטח, תשמיט את החלום הערבי לשליטה על כל ארץ ישראל. רק כשיבינו הערבים שהיהודים בישראל נחושים וחזקים ואינם עוד משניים לאדון הערבי, כמו שהיו יהודים בכל הדורות בחברה האסלאמית, או כמו שהיום מוצאים את עצמם הנוצרים בעיראק, לבנון או מצרים.

    • מאת גד שליו‏:

      תודעת האנשים בארץ אמורה קודם לכן "להיות מועשרת" בתובנה הפשוטה להפליא, והנכונה בצורה כל כך בסיסית, שהערבים הנם אוייב ציני שלא מהסס לעשות כל שימוש במניפולציות מרושעות בכדי להשיג את חיסול מדינת ישראל היהודית, התודעה הישראלית העכשווית רואה בערבים אוייב ויריב נחוש ואכזרי, אולם מתעלמת מן הפן הערמומי והמרושע. מסיבה זו הישראלי – המדינאי, הפוליטיקאי, קצין צה"ל והאזרח שקורא בלוגים ועיתונים, לרוב רואה בכל אירוע כמו זה שהיה אתמול "אירוע קשה שנעבור אותו". מסיבה זו בדיוק, גם אם הערבים יכפו עלינו מלחמה אכזרים בעלת פנים של מלחמת אזרחים (מה שהיה ב 1947-8), עדיין הישראלי (ולא משנה מאיזה מחנה פוליטי) ישאף להשיג מין תמהיל שבו קמצוץ נקמה אימפולסיבית אולם עיקרו חתירה להכרעה צבאית נטו. הלוואי ולא תהיה שום מלחמה, אולם אם וכאשר תהיה כזאת, הטעות שלנו תהיה לשאוף להכריע צבאית בלבד את מי שהכריז (ומכריז כל בוקר) עלינו מלחמה חברתית, דתית, כלכלית ותעמולתית.

      רק אם התודעה הישראלית תקבל חזרה את התובנה כי הערבים הנם אוייב שונה מזה המוכר לנו מספרי ההיסטוריה – כזה שתבוסה צבאית שלו פירושה חורבן מוחלט בכל שטחי החיים – נוכל בכלל להתחיל ולפתח קווים אידאולוגיים כמו "ירדן היא פלסטין". רק אם התודעה הישראלית תקלוט לעומק את מימדי המניפולציה השקרית והמרושעת שמנהלים על גבינו מנהיגים ערביים מדמשק דרך עמאן, רמאללה ועד קהיר וריאד – רק אז נוכל לעבור את המשוכות הקשות מאוד המצפות לנו
      .
      כפיית מערכה אזרחית אכזרית מן הצד הערבי – כזו המתנהלת נגדנו כבר כמה שנים בארץ ובחו"ל – יכולה להיות מנוטרלת רק בשיטה אחת: פטנט 48! חורבן חברתי של הצד השני: חלקי במידה זאת או אחרת, אבל מורגש ונצרב. כל עוד ה"מחיר" שמשלם הצד הערבי הוא גופות ספורות של מתפרעים עלומי שם הנישאים מדממים מאיזו נקודת חיכוך זו או אחרת – מחיר שבמחשבה המוסלמית הוא אפילו רצוי – אנו פשוט טוחנים מים ומשחקים לידי הצד השני באופן מושלם… הצד שלנו נשחק ומותש – יורה ובוכה, הורג ונתקף ייסורי מצפון, והצד השני פשוט מפיק את המירב ותמורת מחיר שאינו מחיר (בעולם הערבי גברים צעירים מתים הוא מחיר שבטל בשישים). אני לא טוען כי צה"ל, או ישראל יכולים לבצע מהלך כזה כרגע… אני כן טועין כי יש להכין את התודעה הישראלית לסוג של תגובה למלחמת שמד (גם אם תראה לא יעילה): מלחמה שבה הערבי החמוש (באבן, סכין או רובה) יבין במהרה כי קהילתו שלו לא נותרת /שלמה כאשר הוא צועד למוקד החיכוך החביב עליו. מלחמה שבה לא בהכרח המחיר שמשלם הערבי הוא אבדן חייו (בכלל עדיף להמנע מזה) אלא אובדן מוחלט של רכוש משפחתו. אנו הישראלים חרדים מאוד לאבידות בנפש, ולמעשה לא מסוגלים להתמודד עמן. לעומת זאת היבט אבדן המשאבים נחשב משני מאחר וכחברה אנו מסוגלים להבנות מחדש ולתת לפרט תמיכה סבירה. לערבי לעומת זאת אין שום משמעות לעניין אבדן חיי האדם, אולם הוא חרד חרדה עמוקה לגורל רכושו וביתו. זו התובנה שאליה צריכים להגיע, וזו השיטה לצרוב בצד הערבי את התודעה כי מלחמה בישראלים נושאת בחובה זרעי פורענות. אין צורך למלא את בתי הקברות שלהם: יש צורך למלא את התודעה שלהם באימה שמעוררת המחשבה על עוד מלחמה. שיבינו כי עוד מלחמה היא עוד נכבה.

השאר תגובה