מה מקור החג *למה מדליקים מדורות * מה עניינם של תפוחי אדמה בנייר כסף* מדוע עושים תספורות לילדים בני שלוש במירון * מה בין בר כוכבא, בן כוזיבא ובר כוסבא * החג באתוס הציוני
– מאת ד"ר יואל רפל –
ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה {ל"ג=33 } לימי ספירת העומר, הוא מעין חצי חג. הוא שונה מן החגים המבוססים על אירוע היסטורי. אין חג בחגי ישראל שתכניו לוטים בערפל כל"ג בעומר .
המקורות ליום זה דלים. אין לו אזכור מפורש בתורה, במשנה, בספרות חז"ל ובמדרשים. אם תשאל ילד על מקורה של מדורת ל"ג בעומר, שאת העצים להבערתה הוא אוסף מלפני פסח הוא ימלמל משהו שלמד אולי בבית הספר. על אלפי תלמידיו של ר' עקיבא, לוחמי בר כוכבא הגיבור, שמתו במגפה שנפסקה בל"ג בעומר.
מה נאמר בתלמוד
במקור התלמודי, שנערך כשלוש מאות שנה לאחר מרד בר כוכבא, נאמר: "אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפטרס וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. והיה העולם שמם. עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה { לימדה} להם, רבי מאיר ,רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם העמידו תורה אותה שעה… וכולם {התלמידים} מתו מפסח עד עצרת {שבועות}" {יבמות סב ע"ב}
האם ל"ג בעומר נזכר בטקסט הזה המשמש לכאורה אבן יסוד לקיומו? כלל וכלל לא.
לדעתי, המספר "שנים עשר אלף זוגים" שהם עשרים וארבעה אלף איש, הוא מספר מטאפורי שנלקח מספר "במדבר". בסוף פרשת בלק {כה,ח} מסופר: "ותעצר המגפה מעל בני ישראל ,והיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף" .
מהו אפוא ייחודו של ל"ג בעומר?
האם אחרי מגפה בה נספו עשרים וארבעה אלף איש יש סיבה למסיבה? האם יש למישהו רצון לחגוג סביב מדורה?
חלפו כמה מאות שנים עד שרב האי גאון מבבל, מזכיר את מנהגי האבלות הנהוגים בימי ספירת העומר. הוא מזכיר שלושה מנהגי אבלות בימי הספירה: לא להסתפר, לא להתחתן ולא לעשות מלאכה משקיעת החמה. שני המנהגים הראשונים נהוגים עד ימינו.
אינני מכיר מישהו מהמקפידים על ספירת העומר ומקיימי 'מצוות' המדורה בל"ג בעומר, המקיים את הסעיף השלישי. לשניים הראשונים נוספו חומרות ככל שאפשר היה לייבא מתעניות אחרות בלוח השנה היהודי. אבל מדבריו של רב האי גאון ניתן להבין שגם בימיו לא היו נהירים המקורות לחג.
יום פטירת ר' שמעון בר יוחאי
מיעוט המקורות וחוסר הבהירות פתחו בפני תורת הסוד והמסתורין (הקבלה) מקום להתגדר בו. לפי המסורת רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא, נפטר בל"ג בעומר. לפני מותו גילה לתלמידיו סתרי תורה ואת סודות הספר המיוחס לו, "הזוהר הקדוש".
[המחקר המדעי שולל את ייחוס הזוהר לרבי שמעון בר יוחאי. לדעת החוקרים נתחבר "הזוהר" בספרד על ידי ר' משה די ליאון בסוף המאה ה-13. ]
לפנינו אפוא שתי מסורות שונות למהותו של ל"ג בעומר. לדעת אנשי ההלכה מקור החג בעצירת המגפה שהביאה למותם של רבים מתלמידי רבי עקיבא. לדעת אנשי הקבלה סיבת החג נעוצה ביום פטירתו של רשב"י, תלמידו של רבי עקיבא.
ולמה מדורת בל"ג בעומר
שני מקורות מרכזיים להדלקת המדורות. לפי דעה אחת ראשיתו של מנהג ההדלקה במרד בר-כוכבא, כאשר השיאו משואות- כדי להודיע על תחילת המרד ועל ניצחונות שהושגו.
דעה אחרת מייחסת את מקור הדלקת המדורות למסופר בזוהר. נאמר שם כי בעת פטירתו של רבי שמעון בר-יוחאי בל"ג בעומר נתמלא ביתו אור גדול ואש שלא פסקה כל אותו היום. את קברו של רשב"י מזהים במירון ועל-כן מתכנסים שם המונים ביום פטירתו, משתטחים על הקבר, מדליקים נרות ומקיימים את טקס ה"הדלקה".
החורבן שהביא המרד
לפני שנפרט סיבות נוספות למדורות נתמקד ברבי עקיבא ובבר כוכבא מנהיגי המרד בשנים 132-135 . תוצאותיו המרד היו איומות וחמורות בהרבה מחורבן בית שני. הן סוכמו על ידי ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס: "חמישים ממצודותיהם העיקריות {של היהודים} ותשע מאות שמונים וחמישה מכפריהם החשובים ביותר נחרבו. חמש מאות ושמונים אלף איש נהרגו בהתקפות ובקרבות, ואילו את מספר המתים מרעב ,ממגפה ומאש אי אפשר היה לברר. כתוצאה מכך התרוקנה מתושביה כמעט יהודה כולה" {תולדות הרומאים 60, 14, תרגום פרופ' ב. אייזק}.
בר כוכבא או בן כוזיבא
מקובל לראות בר' עקיבא מנהיג רוחני של המרד, ובבר-כוכבא את המנהיג הצבאי. שניהם נושאים בשורה פוליטית–משיחית. בשורה זו מנוגדת לחלוטין להשקפתו של רבן יוחנן בן-זכאי, המחדש הגדול של היהדות אחרי חורבן בית המקדש השני וכשלון המרד הגדול ברומאים.
השמות שכינו בהם את מפקד המרד ביטאו השקפות פוליטיות מנוגדות. חכמים שהתנגדו למרד, ודגלו בהשלמה עם השלטון הרומי כרע במיעוטו, כינו אותו 'בן כוזיבא' מלשון 'כזב'. רבי עקיבא שנשא את בשורת הריבונות הלאומית ושלטון התורה ראה בבר-כוכבא 'משיח' המביא את הגאולה. (""דרך כוכב מיעקב"). נגדו התייצב רבי יוחנן בן תורתא והתריס "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך, ועדיין בן-דוד לא יבוא" {ירושלמי ,תענית ,ד:ה}.
סביר להניח ששמו האמיתי לא היה בר כוכבא ולא בן כוזיבא אלא בן כוסבא כפי שכתוב באגרותיו שנתגלו על ידי ייגאל ידין במערות שבאזור ים-המלח.
עוד דעות על מקור המדורות
שתי דעות נוספות הועלו לסיבת הדלקת המדורות. יתכן שזהו מנהג קדום מאוד הקשור ל"חגי המיומס", המוכרים מתקופת התלמוד.
אלה חגים מקומיים: שבט, משפחה, כפר שבהם היו יוצאים לזבח, אכילה ושתייה סביב מדורת ענק.
מדרש תנחומא מציין: "כל שבט היו לו מיומס בפני עצמו".
דעה נוספת העולה במחקר המדעי גורסת כי מקור הדלקת המשואות במרכז אירופה של ימי הביניים. נהגו אז (ויש שעדיין נוהגים) לצאת ב-1 במאי ליערות, להדליק מדורות ולשחק בחץ-וקשת . הסבר זה מלא יותר כיוון שהוא כולל בתוכו גם הסברים למנהגים השונים של החג.
תספורת לילדים ("חאלאקה")
מנהג גזיזת השיער לילדים בני שלוש במירון, בחגיגות ל"ג בעומר, הוא מנהג קבלי שהנהיגו תלמידי האר"י. למנהג הנקרא "חאלאקה" אין שום מקור הלכתי (לא ברמב"ם ולא בשולחן ערוך). הוא לקוח ממסורת עממית מזרחית שקשה לזהות את מקורה. במרוצת השנים אומצה המסורת וניתן לה הסבר שעל פיו גזיזת השיער על קברו של רשב"י נחשבת כסגולה לאריכות ימים.
בשנים האחרונות הולך ופוחת מספרם של השוקדים על הכנת חץ-וקשת כדי לחגוג את ל"ג בעומר. לדעת אלה המקשרים את היום עם מרד בר-כוכבא מתפרש השימוש בחץ-וקשת כמסמן את "ללמד בני יהודה קשת". לדעת הנוהים אחרי רשב"י מסמלת הקשת בצורתה הקמורה את הקשת בשמיים שלא נראתה בימיו, שכן זכותו וקדושתו של רשב"י הם שהגנו על ישראל.
לדעת המחקר המדעי מקור הקשת והחץ במשחקיהם של ילדים שאינם יהודים במרכז אירופה שהיו יוצאים בעונה זו של השנה אל יערות העד. שילוב החץ וקשת בל"ג בעומר הוכר תחילה בין יהודי אשכנז שביקשו למנוע מצב של שונות במשחקים בין ילדי ישראל לאלו שאינם ישראל.
ל"ג בעומר באתוס הציוני
התנועה הציונית אימצה את ל"ג בעומר ואת דמותו של בר-כוכבא, מנהיג המרד ברומאים, כאנטי-תיזה ליהודי הגלותי כפוף הגב. הלוחם היהודי, מפקד המרד שהסתיים לפני 1875 שנה, שימש סמל למאבק לאומי לעצמאות מדינית .רבי עקיבא הוא האידיאולוג הקדום של הציונות הדתית שאת תנועת הנוער שלה 'בני עקיבא' קראה על שמו. ב-1885 נוסד ארגון "אהבת ציון" במסגרת טיול ל"ג בעומר. בוורשה היה ל"ג בעומר יום תנועות הנוער הציוניות. והמסורת בגולה עברה לארץ-ישראל. בל"ג בעומר של שנת 1941 – היום לפני 70 שנים – הוקם הפלמ"ח וכעבור שבע שנים, סמוך לל"ג בעומר של 1948, ניתנה הפקודה לייסוד צה"ל.
מירון כמרכז עולמי לאמנות הכלזמר
רבני ארץ ישראל אסרו על נגינת כלזמר בארץ ישראל כאבל על החורבן. את האיסור הזה עקפו אמני כלזמר מקומיים שנגנו במרון בל"ג בעומר. הם שאבו ממסורות כלזמר של נגנים שהגיעו לכאן משך מאות שנים מכל רחבי הפזורה היהודית. כך נוצרה כאן מסורת יחידה במינה של אמנות הכלזמר שבדור הקודם נשא אותה אברום סגל ובדורנו משה (מוסא) ברלין.
ראה
קישור לצילום פנורמי של מירון מלווה בפיוט בר יוחא אשריך
http://www.p360.co.il/360-projects/miron/miron.html
קישורים לחגי ישראל
כל מה שרצית לדעת על פסח ועל ליל הסדר
http://www.zeevgalili.com/2013/03/17915
ליל הסדר בעיני זאב ז'בוטינסקי
http://www.zeevgalili.com/2013/03/17840
סביבון סוב סוב חנוכה הוא חג טוב
http://www.zeevgalili.com/2012/12/17472
הימים הנוראים כל הקישורים
http://www.zeevgalili.com/2012/09/17306
כל מה שרצית לדעת על שבועות
http://www.zeevgalili.com/2011/06/15349
הלכות יום העצמאות
http://www.zeevgalili.com/2011/05/14937
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
http://www.zeevgalili.com/2011/05/14911