הזבוב, הצפרדע, הפרה וציפי

 

 

ציפי ליבני ויקישיתוף

 

אני שלחתי את גלעד שליט
אני אחזיר את גלעד למשפחתו
אני החלטתי לתקוף בעזה
אני החלטתי מתי להפסיק
אני השגתי הבנה עולמית למבצע
אני אכה בחמאס אם רק יעיזו
אני, אני, אני…
(מן העיתונות)

מעשה בזבוב שהתישב על זנבו של שור שחרש בשדה. השור עמל קשות במשיכת המחרשה והפיכת רגבי האדמה. נשם ונשף, הזיע ונאנק. והזבוב נטל חלק במאמץ. כשהשור נשם ונשף גם הזבוב נשם ונשף. וגם הזיע ונאנק. בתום יום העבודה  רבץ השור למנוחה וגם הזבוב.

"היה קשה", אמר הזבוב לשור, "אבל יחד הצלחנו לחרוש את השדה".

עובדיה יוסף היה זה שהביא את המשל הזה בתגובה לטענות "יהדות התורה" שטענו כי היו שותפים להשגיה של ש"ס.

והצפרדע שרצתה להיות שור

ציפי לבני רוצה להיות גדולה. אבל מה לעשות היא לא. על מאמצים כאלה כבר המשיל קרילוב את המשל הידוע על הצפרדע שרצתה להיות שור. וכך כתב בין היתר:

בראות צפרדע שור, חשקה גם היא עצמה/ אליו להשתוות בגודל ועוצמה: / קינאה דבקה בה כספחת. / מיד התחילה מתנפחת/ "הביטי יקירה" – / אמרה לחברתה:/ "איך הדבר נראה לעין: /  הכבר הגעתי לגודלו?" – / "עוד לא חביבתי, עוד לא" /  -"ואיך עכשיו?"/ – "רחוק עדיין" / – "התבונני אפוא כעת,  איך אתמתח ואתפשט!/ ובכן?, – כאפס וכאין"

חרה לה לשטיה: במאמץ נמרץ / הכפילה את טרחה, הזיעה והזיעה…/ לגודל שור היא לא הגיעה,/ אך התפקעה ממאמץ."

ומוסיף חנניה רייכמן המתרגם שבחרוזיו וחידודיו  מעצים את המשל:

"לא יחידה היא הצפרדע
כל מאמץ כוחו לשוא
לחיות מעל לאמצעיו –
סופו גם כן להתפקע"

(מתוך משלי קרילוב בתרגומו ובעיבודו של חנניה רייכמן).

*          *         *

 

האם זו מנהיגות אחרת?


ברשת החברתית  TheMarker Café
פירסם מאן דהוא 4 שאלות נוקבות לציפי ליבני. הואיל והכותב ביקש להפיץ את השאלות ברבים, הריני מביא אותם כאן בלשונן:

"את ארבע השאלות שלמטה שלחתי כרגע למיילים של שרת החוץ, ציפי לבני.

1. הון-שלטון-ביטחון

האיש שניהל בזמנו את המו"מ הקואליציוני מטעם "קדימה" היה עו"ד רם כספי, הידוע מ"שיטת השקשוקה".

בראיון ל"הארץ" סיפר כספי כיצד הוא אילץ את אולמרט למנות את עמיר פרץ לתפקיד שר הביטחון ולא לשר האוצר, כדי למנוע פגיעה בבעלי ההון.

צחי הנגבי הוא יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת מטעם "קדימה". תזכורת: בימים אלה מתנהל משפט נגד הנגבי, שמואשם במרמה, הפרת אמונים, שוחד בחירות, עדות שקר ושבועת שקר. בעבר הנגבי הקים "עמותה", שעיקר "פעילותה" הסתכם בהעברת כספים להנגבי עצמו ("דלק צלחה"); וגם הונה את הממשלה ("בר-און חברון").

את לא עשית דבר כדי למנוע מינויים בלתי ראויים לתפקידים בכירים ורגישים. יתר על כן, בחרת דווקא בהנגבי לנהל את המו"מ הקואליציוני מטעם "קדימה".

האם כך מתנהג מנהיג שקול ואחראי, המתהדר בטוהר מידות?

2. מנהיגות חלולה

צחי הנגבי הוא איש ארץ-ישראל השלמה, שהתנגד בתוקף להסכמי אוסלו. דליה איציק וחיים רמון היו ממובילי הסכמי אוסלו. שאול מופז שלח בזמנו מכתב לכלל מתפקדי הליכוד, שבו הוא הבטיח להם שהוא נשאר בליכוד כי "הליכוד זה הבית" – אך עד שהמכתב הגיע ליעדו הספיק לשנות את דעתו, ולעבור ל"קדימה". בין לבין הספיק מופז להיות פעם נגד נסיגה חד-צדדית מעזה ופעם בעד, וגם להונות את חברי  ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

דליה איציק הסתבכה בחשדות חמורים. וגם יו"ר הקואליציה לשעבר, אביגדור יצחקי. הח"כים אלי אפללו ורוחמה אברהם חמקו בעור שיניהם מכתבי אישום בפרשת אגרקסקו. השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, היה ברכה למזהמים. על הירשזון ואולמרט מיותר להרחיב את הדיבור.

הסרט התיעודי "כל אנשי הקמפיין" תיעד כיצד ספינולוגים דוגמת ראובן אדלר ואייל ארד הצליחו להעלות לשלטון את קבוצת האנשים הנ"ל.

במלחמת לבנון השנייה שילמנו כולנו מחיר כבד ביותר על "המנהיגות החלולה" הזו, לאחר שהתברר שאדלר ודומיו הם "כלי נשק" מצוינים במלחמת בחירות, אך במלחמות אמיתיות "כלי הנשק" הנדרשים הם – מנהיגות, ערכים ושר ביטחון שממונה לתפקידו על-פי כישוריו, ולא על פי תכתיביהם של בעלי ההון.

כבוד השרה לבני. את היית ממקימי "קדימה", וממנסחי המצע שלה. גם בקמפיין הנוכחי בחרת להיעזר באדלר ובארד, ולהשתמש באותן סיסמאות חלולות. האם אינך מהווה אותה "מנהיגות חלולה"?

3. "פוליטיקה אחרת"

לאה נס ובני בגין (ליכוד) הסכימו לשלם מחיר ציבורי כבד, ומצאו את עצמם מחוץ לכנסת לכמה שנים, כשהתעקשו לפעול לפי אמונותיהם ודעותיהם, גם כשאלו לא היו פופולריות. גם כחלון, סער, ריבלין ואיתן (ליכוד) העדיפו להישאר בסיעה מצומקת באופוזיציה משך כמה שנים, כדי להילחם על עמדותיהם – גם כשאלו היו מאוד לא פופולריות בציבור.

אופיר פינס (עבודה) התפטר מתפקיד שר בממשלת אולמרט מסיבות עקרוניות. יחימוביץ' (עבודה) הצביעה פעמים רבות בהתאם לערכים שאותם היא מקדמת, ובניגוד לדעת חבריה לסיעה ולקואליציה.

לטענתך, את מייצגת "פוליטיקה אחרת". ובכן, אם "פוליטיקה אחרת" פירושה – שימוש בספינולוגים, אדלריזם והצהרות חלולות, נראה שעדיפה הפוליטיקה ה"ישנה", של הבעת עמדות מדיניות ברורות, גם אם הן לא פופולריות; ושל עשייה אמיתית בכנסת.

האם ביכולתך לציין דוגמאות לחוקים מועילים שהעבירו ח"כים מ"קדימה"?

4. "האומץ לומר את האמת"

מיד לאחר הבחירות הקודמות אולמרט אישר את "עסקת המלח" שהיתה אמורה להעביר לידי משפחת דנקנר קרקעות בשווי עשרות מיליוני דולר, על חשבון הציבור הרחב. אולמרט חתם על האישור בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. זה לא היה מפתיע, שכן אולמרט הספיק, עוד לפני שהפך לראש ממשלה, לחתום על תצהירים כוזבים למבקר המדינה, להשתלח ביועץ המשפטי לממשלה, ולהעביר הטבות בגובה מאות מיליוני שקלים מתקציב המדינה למקורביו.

בתקופת אולמרט הגענו למצב המסוכן שבו החשב הכללי של מדינת ישראל, ד"ר ירון  זליכה, נאלץ להסתובב עם מאבטח, לאחר שקיבל איומים על חייו. ראש הממשלה לא ניסה, אפילו לצורך מראית עין, לגנות את האיומים ואת המאיימים.

מעיין אגם, העובדת שחשפה את פרשת הירשזון, פוטרה מתפקידה.  זליכה, וכמוהו מבקר המדינה, הושמצו בשיטתיות בכלי תקשורת מרכזיים, שאולמרט העביר לבעליהם הטבות מופלגות מקופת המדינה. מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, פעל מתוך ניגוד עניינים מהותי להדחתו של זליכה.

שר המשפטים פרידמן ניסה לצמצם את ההגדרה של עבירת "הפרת אמונים", שהיא אחד הכלים החשובים למאבק בשחיתות השלטונית. השר לביטחון פנים דיכטר הציע להקפיא חקירות נגד ראש-ממשלה מכהן. יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ בן ששון, גונן בשיטתיות על אולמרט, והציע לחקור דווקא את המשטרה.

את עצמך לא עשית דבר כדי לעצור את כל מה שתואר כאן.  רק פעם אחת קראת לאולמרט להתפטר (לאחר פרסום דו"ח וינוגרד) – וגם אז הסתפקת בקריאה רפה, אך לא העזת להתפטר בעצמך.

היכן היה "האומץ לומר את האמת"?

אחרית דבר

בישראל אין בחירות ישירות לראשות הממשלה. מי שמרכיב את הממשלה הוא ראש הגוש הגדול ביותר.

כל עוד הבחירות בישראל הן לכנסת, ולא לראשות הממשלה, יש להצביע למפלגה ע"פ ערכיהם, כישוריהם והגינותם של המועמדים בה. את מה שיקרה באזורנו מבחינה מדינית בלאו הכי יקבעו אובמה, המזל וראובן אדלר (במקרה ש"קדימה" שוב תזכה בשלטון).

גילוי נאות ובקשה מהקוראים

בלוג זה שם לעצמו למטרה לקדם ח"כים הגונים ומוכשרים מכל המפלגות.

אנא הפיצו את הטור לכל חבריכם, כדי לעודד את הציבור לבחור לכנסת על-פי מעשיהם בפועל של המועמדים, במקום על-פי ספינים של יועצי פרסום".

פורסם במקור ב- THE MARKER CAFE

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=857981

הערה: אף שהטקסט הועתק בשלמות אני ממליץ לקוראים להיכנס לאתר המצויין של "דה מרקר", בו משבצים לאורך הטקסט קישורים לכל האישים והפרשיות המוזכרות בו.

להלן קישור לסרט שיטת השקשוקה של מיקי רוזנטאל.

זאב גלילי

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה אישים פוליטיים, משלים, ספין, שחיתות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה