חוזרים בשאלה חוזרים בתשובה

רוצה להרשם כמנוי? ראה הנחיות  http://www.zeevgalili.com/?p=568

במשפחתנו המורחבת מתבדחים מזה שנים כי חוק הכלים השלובים חל על משפחתנו. דהיינו על כל אחד מבני המשפחה שחוזר בשאלה יש אחד שחוזר בתשובה. ועל כל חוזר בשאלה שעשה אחורה פנה יש חוזר בתשובה ששב והתפקר.

הואיל ואנחנו משפחה נורמאלית (עד כמה שמשפחה יהודית יכולה להיות נורמאלית)  רובנו מקבלים את החוזרים לכיווניהם השונים ברוח טובה. הסבא של כולנו היה כמובן שומר מצוות והקפיד על קלה כחמורה, כמו הסבא או הסבא רבא של כל עם ישראל. אבל השתנו הזמנים וגם אצל גדולי הדור, כך שמענו, לא כל הצאצאים הולכים בדרכי אבותיהם.

הנורמאליות של המשפחה שלנו מתבטאת בכך שמה שמאחד אותנו זו זיקה ואהבה, בלי קשר להתנהגות ולהשקפות (הרי התופעה של חוזרים בתשובה  ובשאלה בשני הכיוונים קיימת גם בתחום הפוליטי. ואנה נבוא אם השקפות פוליטיות יזרעו איבה בינינו?).

הנורמאליות שבמשפחתנו, ובמשפחות רבות אחרות, גם מתבטאת בכך שהמעבר למחנה השני לא הופך לאיזה אירוע טראומטי. בן שהסיר את הכיפה מהראש ממשיך לצום ביום כיפור ולאכול כשר ובאירועים משפחתיים הוא מוצא איזו כיפה רזרבית. ובן שחזר בתשובה או התחרד  לא הופך להיות משגיח הכשרות של המשפחה.  המשפחה  מצידה עושה כל מאמץ ללכת לקראתו  כדי שהבית יהיה כשר בעיניו ושלום על ישראל.

נדמה לי שלא אטעה אם אומר כי זהו המצב ברוב המשפחות בישראל ואיש אינו פוצה פה ומצפצף.

אך מי שמנסה ללמוד על המציאות הישראלית במשקפיים של התקשורת מגלה תמונה אחרת לגמרי. הוא מגלה שהורים חילוניים רואים בבן שחזר בתשובה  אסון ועושים כל מאמץ כדי להחזירו ל"דרך הישר". מקימים עמותות  של הורים שרואים עצמם קרבנות ל"שטיפת המוח" של החוזרים בתשובה ומגיעים דברים גם לידי מריבות אלימות ופניה לבית המשפט והחרמה.

אמא פולניה 2

ובצד השני  של "החוזרים בשאלה" מגלים תופעות חמורות לא פחות. הבן מנודה ממשפחתו לא מזמינים אותו לשמחות ואפילו להתאבל  על שארי בשרו לא מאפשרים לו. הואיל והחוזרים בשאלה מן המגזר החרדי מרבים להופיע ולהגיע לאמצעי התקשורת מתארים אותם כ"עילויים" (מתי הספיקו? בשנה וחצי בפוניבז'?) כמומחים להלכה ולכל מה שקשור בעולם החרדי. מספרים סיפורי זוועה על אמא שאסור לה כאילולנשק את בנה, כי נשים אינן נוגעות בגברים.  מגלים סודות מן החדר על מעשי זימה בישיבות ומה לא.

אין תמה שהקבוצה הזו  קיבלה כינוי – דתל"שים, העושה הבחנה בינם לבין סתם חילוניים או סתם מי שאינם דתיים כלכך.

ובצד השני של המיתרס נמצאים החוזרים בתשובה בקול גדול. אחרי שנים של הוללות ואכילת חזיר להכעיס גילו לפתע את האור הגדול. הם מגדלים זקנים, לובשים שחורים, הופכים למטיפים בשער וזוכים לתואר רב אינסטנט.

סיפר לי פעם יוחנן פריד, שבשיחה שקיים עם טייסים שחזרו בתשובה באחת מישיבות המחזירים בתשובה, הוא מצא שדף גמרא איש מהם אינו יודע, אבל דבר אחד הם למדו: לשנוא את הרב קוק.

כדאי לומר לציבור הרחב המקבל תמונה מעוותת מאמצעי התקשורת. רוב המשפחות בישראל הן משפחות נורמאליות כמו משפחתנו.  הקרע הגדול שעובר על העם היהודי בדורות האחרונים  איננו קרע בתוך המשפחה.

כל התופעות הקיצוניות שנתקלים בהן בתקשורת  אינן נובעות מהשקפת עולם שהשתנתה. או מקרע שאין לו תקנה עקב מעבר מן המחנה האחד למחנה האחר.  בדרך כלל מדובר בבודדים ובמשפחות שסבלו מבעיות אישיות ומשפחתיות בלי קשר להשקפת העולם, זמן רב לפני שהחליטו לחזור בתשובה או בשאלה. הדבר בולט אצל אנשי בוהמה שברחו מן הסמים וההוללות אל המפלט של החרדיות המסתגרת. זה בולט אצל צעירים ממשפחות חרדיות בעיתיות שהפריצה אל החילוניות היא אצלם התרסה ומרד נגד סביבתם והם משתפים בה את הציבור הרחב באובססיביות.
די. הניחו לנו. נמאס לשמוע על ההתלבטות שלכם ועל ההתרסה שלכם. יחיה כל אחד את חייו כרצונו. אל תעשו  מבעיותיכם דגל. הנורמאלים לא רוצים ללכת בעקבותיכם.

פורסם בקטגוריה הלכה, חזרה בתשובה, יהדות, פתולוגיה, תקשורת, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.