פצצה מתקתקת ושמה ראאד סלאח

מאמר זה נכתב ב-2007 . נוכח המהומות בהר הבית הוא יותר אקטואלי מתמיד [ספטמבר 2015]

אחרי הטבח ברחוב דיזינגוף יש לשאול האם הוצאת הפלג הצפוני מחוץ לחוק מספיקה כדי לנטרל את השפעת התנועה האיסלמית. עכשיו זו כבר לא פצצר מתקתקת אלא פצצה שהתפוצצה [ 10.1.2015]

מנהיג התנועה האיסלמית מטיף לאינתיפאדה והשלטונות מתעלמים * מערכת החינוך והעיתונים הערביים מסיתים ותקציב המדינה לרשותם * התעמולה הערבית חוגגת על אפליה מדומה ולאיש לא איכפת * ומדוע לא יודע העולם שהערבים מקבלים יותר תקציבים ויושבים על יותר אדמות מהיהודים * שיחה עם אורי בורובסקי, שהיה יועצו של שרון לעניין ערביי ישראל

קריאה מדוקדקת של הדרשה שנשא ב שייח ראאד סלאח, מלמדת שלא מדובר עוד במה שקרוי אצלנו " עליית מדרגה" .

ראאד סלח [ויקיפדיה]

ראאד סלח [ויקיפדיה]

מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית קרא למעשה לערביי ישראל לפתוח באינתיפאדה..

" אתם תעלמו"

בין הדברים שאמר:

· " אנחנו נתחיל בשיבוש הכיבוש הישראלי, שיחלוף בעזרת אללה כמו שחלפו אלה שלפניו" .

· " לא יחלוף זמן רב עד שירושלים תהפוך לבירה איסלאמית" .

· " אתם תיעלמו, ויום יבוא ורחובות ירושלים יתבהרו מהדמים ששפכו חיילי הכיבוש שכבשו את אל-אקצה"

אישי ציבור ישראליים הגיבו בשורה של גינויים.( אפי איתם: " פצצה מתקתקת" ). השר לבטחון פנים, אבי דיכטר, אמר שיפנה ליועץ המשפטי. בינתיים הפצצה ממשיכה לתקתק ולא ברור מתי תתפוצץ לנו בפנים.

איך הגענו לכך

הלכתי לדבר עם אורי בורובסקי, כדי לשאול אותו איך הגענו גידלנו צפעונים כאלה בקרבנו. בורובסקי מומחה בנושא ערביי ישראל (וגם ערביי השטחים). הוא מילא שורה של תפקידים במינהל האזרחי ביהודה ושומרון, עמד בראש מועצות ממונות וקרואות במגזר הערבי בישראל, ושימש יועץ לעניינים ערביים לראש הממשלה אריאל שרון בשנים 2001-2004.

אורי בורובסקי צילום זאב גלילי)

אורי בורובסקי צילום זאב גלילי)

בורובסקי הוא אוצר בלום של ידע. יש לו דעה מגובשת על הסיבות שהביאו למצב הנוכחי ועל הדרכים לעצירת המפולת.

לא כולם קיצונים

" זו טעות לחשוב" , אומר לי בורובסקי, " שכל ערביי ישראל עשויים מעור אחד. אפשר לחלק את האוכלוסיה הערבית לארבע קבוצות בהתייחסותם למדינת ישראל כמדינה יהודית. יש קבוצה לא מבוטלת המסכימה שכזו צריכה להיות המדינה והם רוצים לחיות בה וליהנות מכל מנעמיה. קבוצה שנייה הם של המשלימים עם המצב אף שהיו רוצים בשינויו. קבוצה שלישית היא של המתנגדים למדינה יהודית אך אינם נוקטים עמדות קיצוניות נגדה. הקבוצה הרביעית היא הגרועה והמסוכנת. אלה מתנגדים לעצם קיום המדינה היהודית ויעשו הכל כדי להביא לחיסולה. השיך ראיד סאלאח, מהווה את ראש החץ של הקבוצה הזו.

האם יש אפליה

הדעה הרווחת בשיח הציבורי בישראל ובתקשורת העולמית היא שמדינת ישראל מפלה לרעה את המיעוט הערבי בחלוקת משאבים. המנהיגות הערבית יודעת לנצל יפה את הדעה הזו. בימים אלה פנה ארגון עדאלה בתלונה לוועדה של האו" ם בג"נבה. נאמר בה כי ישראל נוהגת אפליה גזעית כלפי האוכלוסייה הערבית בניגוד לאמנות בינלאומיות.

בורובסקי מביא נתונים המלמדים כי הערבים בישראל לא רק שאינם מופלים אלא נהנים מהעדפה בחלוקת משאבים.

יתרון במאות אחוזים

מן הנתונים לשנת 2002 (שנמסרו לוועדת השרים לענייני דו" ח ועדת אור) מצטיירת התמונה הבאה:

במענקי איזון קיבלה האוכלוסיה הערבית 116 אחוז יותר מאשר חלקם היחסי באוכלוסיה; תקציבי פיתוח – 119 אחוזים; השלמת פיתוח שכונות ותיקות – 509 אחוזים; השתתפות בהקמת מוסדות ציבור – 521 אחוזים; מפעלי ביוב – 316 אחוזים; תחבורה עירונית – 63 אחוזים; כיתות חדשות 115 אחוזים.

הפערים הגדולים בתקופה זו מוסברים במענקים מיוחדים בשל הקצבה ייחודית (של כמה מיליארד שקל) שיזם ראש הממשלה אהוד ברק והתפרסו על כמה שנים. אך הם מלמדים על המגמה.

יתרון בקרקעות

בורובסקי מזים גם את האגדה בדבר אפליית ישובים ערביים בתחום הקרקעות. מסתבר שבישובים יהודיים הרזרבה הקרקעית לנפש היא 131.42 מטרים מרובעים בעוד בישובים הערביים כלל הרזרבה הקרקעית לנפש מגיעה ל-414 מטרים מרובעים.

אם אלה הנתונים, מדוע נראים הישובים הערביים מוזנחים ועלובים כלכך ?

התשובה פשוטה. גביית מיסי ארנונה בישובים ערביים היא בשעור של 15 עד 25 אחוזים בלבד. בעד צריכת מים גובים רק 40 עד 50 אחוז . רוב הרשויות המקומיות מנוהלות על ידי חמולות הבוחרות עובדים לפי קירבה משפחתית. אין בהן מודעות לתיכנון סביבתי, אין ביקורת, אין חוקי עזר עירוניים ולא כופים את החוקים הקיימים. התוצאה: גרעונות כבדים, שרותים לקויים ועזובה.

גורמי ההקצנה

הגורמים המשפיעים על הקצנת האוכלוסיה הערבית כלפי המדינה הם מערכת החינוך, העיתונות הערבית המופיעה בישראל ואמצעי התקשורת של הרשות הפלסטינית ומדינות ערב; המנהיגים הפוליטיים (ועדת המעקב); והגורם החמור ביותר היא התנועה האסלמית. רוב הגורמים הללו מצליחים בגלל מחדלים ישראליים וחלק מהם אף ממומנים מתקציב המדינה.

הדוגמא הבולטת ביותר לסיוע ישראלי להקצנה הערבית נוגע לעיתונות הערבית המופיעה בישראל. הנה כמה כותרות אקראיות: " התחילה בעירת האש שתשרוף את שרון" ; " סברה ושאתילה ג"נין ורמאללה שפיכות דמים אחת" ; " כוחות הכיבוש רצחו 164 תינוקות" .

מדוע צריכה מדינת ישראל לתמוך בעיתונים הללו על ידי פרסום מודעות של לשכת העיתונות הממשלתית, שואל בורובסקי.

ערוץ חשוב אחר להקצנת הרחוב הערבי הממומן מכספי המדינה היא מערכת החינוך. בקרב חברי הוועדה להכנת תכניות לימודים יושבים חברים שרובם מצדדים באופן קיצוני בהכנסת שירה וספרות ערבית פלסטינית. אחד מחברי הוועדה, פרסם שיר בשבחו של ראיד סאלח ורואה בו את " החלוץ המוביל את כל המחנה" . מנהל בית ספר תיכון בקיבוץ דבורייה, כתב ספר שהמסר המרכזי שלו הוא שלילת קיומו של בית המקדש על הר הבית. על רקע זה אין פלא שתלמידים רבים משתתפים בארועי אוקטובר 2000 ובארועי " אל אקצה בסכנה" .

לאיש לא איכפת

המצב אליו הגענו עתה של ערב אינתיפאדה בתוככי מדינת ישראל הוא פרי כל הגורמים שנמנו למעלה אבל ההאשמה נופלת על מנהיגי מדינת ישראל, אומר בורובסקי. הקו העובר בדבריו ובדיווחיו של בורובסקי הוא שלאיש לא היה אף פעם איכפת מה קורה במיגזר הערבי. כל הנתונים שמסר לי נמסרו לשרים ולחברי כנסת באינסוף מכתבים ותזכירים. איש כמעט לא טרח לעיין, להגיב או ליזום.

המצב הנוכחי הוא פרי התעלמות בת שנים מביטויים קיצוניים במגזר הערבי ללא תגובה. מנכונות לוותר על הריבונות הישראלית בתוככי המגזר הערבי ומהתעלמות מן השחיתות הפושה בה.

הצעות תיקון

לבורובסקי יש שורה של הצעות לטיפול ברמה האסטרטגית בנושא ערביי ישראל. תכליתן: לחזק ולהגדיל את מספרם של הערבים אזרחי ישראל המוכנים לקבל את המדינה כמדינה יהודית. ההצעות כוללות תביעה לנאמנות כתנאי למתן תעודת זהות; הקפדה על הצבת סמלי המדינה ודגליה על מבני ציבור; פיקוח הדוק על המסרים המועברים במסגרת מערכת החינוך; תגמול הולם לרשויות מקומיות המתנהלות ביעילות ומינוי ועדות קרואות לכושלות; עידוד לגיוס לצה" ל; הקמת ערוצי תקשורת להסברת עמדת המדינה; שיפור החזות של בישובים הערביים ועוד.

בורובסקי אינו מאמין שהממשלה הקורסת הזו מסוגלת עוד לעשות משהו. הוא מאמין שרק אם יעלה הימין לשלטון בכוח מתוגבר הוא יוכל להתמודד התמודדות אמת עם הבעיה. לכן הוא יוזם פעילות לאיחוד כל הזרמים של המחנה הלאומי והליכה משותפת לבחירות.

קישורים

עם הפלסטינים האלה רוצים שלום
http://www.zeevgalili.com/?p=522

מה"נאכבה" לג'יהאד

http://www.zeevgalili.com/?p=457

דמוגרפיה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל
http://www.zeevgalili.com/?p=1390

ערביי 48 והאינתיפאדה האלקטרונית
http://www.zeevgalili.com/?p=277

דמוקרטיה ערבית וחלומות באספמיה
http://www.zeevgalili.com/?p=258

המפה הגדולה של הארץ הריקה
http://www.zeevgalili.com/?p=325

מדוע קורסות כלהמערכות במדינה
http://www.zeevgalili.com/?p=319

פורסם בקטגוריה ערביי ישראל, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

7 תגובות בנושא פצצה מתקתקת ושמה ראאד סלאח

  1. פינגבאק: לאן מוביל אביגדור ליברמן | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: ללמד את הנאכבה או לאסור אותה | היגיון בשיגעון

  3. פינגבאק: אנחנו וערביי ארץ ישראל | היגיון בשיגעון

  4. פינגבאק: אינתיפאדה באינטרנט של ערביי ישראל | היגיון בשיגעון

  5. פינגבאק: כל הקישורים לכל המאמרים על בלוף הנכבה | היגיון בשיגעון

  6. פינגבאק: כל מה שרצית לדעת על הנכבה – כל הקישורים לכל המאמרים | היגיון בשיגעון

  7. פינגבאק: משמעות המלה כיבוש בשפה העברית | היגיון בשיגעון

השאר תגובה