האם הגולה חוזרת אלינו

" מיום שחרבה ירושלים וגלינו מארצנו – גלות כרוכה בעקביו של אדם. ואפילו זכה וישב בארץ ישראל רגליו מוליכות אותו לחוצה לארץ. שארץ ישראל היא בחינת הלב ושאר כל הארצות הן בחינת רגליים. כשליבו של אדם טוב, טוען את הרגליים וכשאין לבו טוב רגליו טוענות אותו" . (ש" י עגנון)

רבים מהוגי הציונות וממחולליה הביעו את החשש כי העם היהודי לא ממש רוצה לצאת מן הגלות. שמריהו לוין (1867-1935) אמר " קל יותר להוציא את ישראל מהגלות מלהוציא את הגלות מישראל" . זאב ז"בוטינסקי אמר: " בשביל לרחוץ מעל גופנו ונשמתנו את אבק הגלות… נזדקק לזמן ולמים רבים" . א" ד גורדון הזהיר כי " אין בעולם בשבילנו מקלט בטוח מן הגלות אשר בקרבנו" . דוד בן גוריון, הזהיר לא פעם מפני האפשרות שהעם איננו כשיר לחיים מדיניים.

אני חוזר ומעלה את השאלה הארכאית הזו בעקבות סיפור ששמעתי. אני מניח שהמלחמה האחרונה עומדת ברקע למחשבה שלאחר כמעט שישים שנות ציונות, יצאנו מהגלות אך ספק רב אם הגלות יצאה מתוכנו.

1 rabi merozen court

חצר ארמונו של ר" ישראל מרוז"ין בצילום משנת 1901. חסידי סדיגורה יוזמים שיחזור מדויק של המבנה.

סיירת גולני באומן

את הסיפור שעורר אותי למחשבות העגומות הללו סיפר לי ידידי יואל רפל. הוא חזר באחרונה מסיור במזרח אירופה ובעת ביקורו באומן , מקום קברו של ר" נחמן מברצלב, פגש שני בחורים, בוגרי סיירת גולני. הם נמצאים באומן זו השנה השלישית ברציפות ואינם מתכוונים כלל לחזור לארץ. " כששאלתי אותם אם אינם רוצים לראות את בני משפחותיהם השיבו: אם ההורים רוצים לראות אותנו שיבואו לכאן" .

שני הבחורים הללו רואים עצמם תושבי קבע באומן. הם אינם היחידים. עד לפני כמה שנים לא היו שם יותר משלושה ארבעה תושבי קבע יהודיים. כיום מתגוררים באומן דרך קבע כמאה וחמישים יהודים. הם רכשו לעצמם בתים ורואים את אומן כמקום מושבם הקבוע.

להחזיר עטרה ליושנה

אפשר היה להתייחס לסיפור הזה כאל קוריוז. אך בסיוריו במזרח אירופה גילה רפל תופעה אחרת, מדהימה ומדאיגה הרבה יותר, מנקודת מבט ציונית. תופעה של מאמץ אינטנסיבי לחדש את מרכזי החסידות שנחרבו ולהחזיר כאילו עטרה ליושנה.

רפל, יליד קבוצת יבנה, הוא איש אשכולות ומומחה לחסידות. עשרות שנים הוא עורך ב" קול ישראל" תכניות בנושאי יהדות. פירסם ספרים רבים בנושאי תפילה, חגים, פרשת השבוע, חסידות, תולדות ארץ ישראל, תולדות הציונות ועוד. לימד ומלמד במכללת בית ברל ובמכון אבשלום, עומד ללמד בשנה הבאה באוניברסיטת בוסטון.

לפני כמה שנים החל בסיורים לימודיים מטעם בר אילן בעולם היהודי. בשנים האחרונות הוא מקיים סיורים בעיקר במזרח אירופה, מגיע עם המתיירים למרכזים בהם צמחו החסידות, הציונות והספרות העברית החדשה – רוסיה, אוקראינה, ליטא, לטביה ועוד.

2 belez house

הבנין שיבנו בבעלז – העתק מדוייק של הבנין הנראה בצילום מימים עברו. השטח הבנוי כ-6000 מטר.

3 bahal shem tov heychal

היכל הבעל שם טוב שהוקם בסמוך לקברו של מייסד החסידות. במקום מתוכננת ישיבה בשטח 600-700 מטרים.

בין חסידות לציונות

בסיורים מגיעים לקברותיהם של הבעל שם טוב, ר" לוי יצחק מברדיצ"ב, ר" נחמן מברסלאב ולעוד מרכזים חסידיים. הסיורים כוללים גם אתרים של תולדות הספרות העברית והציונות – החל מבוצ"אץ" העיר של עגנון ועד לאודיסה ולבית בו כתבו ביאליק ורבניצקי את ספר האגדה בעיצומו של פוגרום. ולביית בקייב בו נולדה גולדה מאיר.

השלטונות של המדינות בהן נערכים הסיורים מקדמים בברכה את התיירות הישראלית והיהודית, המזרימה כספים רבים לאוצרותיהם המדולדלים. במקומות רבים הוצבו שלטים ואנדרטאות (בסיוע גורמים יהודיים בעולם – הבית בז"יטומיר בו התגורר ביאליק, הבית בו נולד וגדל זאב ז"בוטינסקי, , בתיהם של שלום עליכם, דובנוב, דיזנגוף ואחרים.

בניה בממדי ענק

כל הרקע הזה לא נועד לשמש מקדם מכירות לסיורים האמורים אלא לגילוי מפתיע שנתגלה לרפל במהלך סיוריו. המדובר ביוזמה לבנות מחדש מרכזים חסידיים במקומות שרגל יהודי לא דרכה בהם מאז השואה: בעלז, ויז"ניץ, סדיגורה, מעזעריץ", קוריץ ומקומות רבים אחרים. יש מי שאוסף כסף מיהודים בכל העולם, מתכנן תכניות ומקים מבנים אולי רוצים להחזיר בדרך זו עטרה ליושנה.

בעקבות הצלחת אומן

השלטונות בכל המקומות הללו – חלקם מקומות שכוחי אל רחוקים מכל מרכז – מוכנים לסייע. אולי עומדת לנגד עיניהם ההצלחה העצומה של קבר ר" נחמן באומן (רפל טוען כי אין שום ודאות שבמקום אכן היה קברו של החסיד הגדול). אומן הפכה למקור הכנסה אדיר שמקורו ברבבות יהודים (מספרם נאמד ב-40 עד 50 אלף בשנה) הבאים למקום ומשלמים במיטב כספם בשביל לקבל איזו פינה לישון בה. בעונת החגים מפנים תושבי האזור את בתיהם ומשכירים אותם ליהודים הבאים לשם תמורת סכום השווה לשכרם השנתי.

היוזמות לחידוש מרכזים חסידיים שחרבו אינם דומים כלל למה שנעשה סביב קברו של ר" נחמן:

  • · חסידי סדיגורה משפצים את ארמונו של ר" ישראל מרוז"ין הסמוך לצ"רנוביץ.
  • · באזור בעלז שהוא ריק לגמרי מיהודים עומדים לחדש בנין שהיה שם פעם בשטח כולל של 6000 מטרים מרובעים.
  • · סמוך לקברו המשופץ של הבעל שם טוב בונים ישיבה בשטח של 600-700 מטר.

· בדהורוביץ משפצים בית כנסת ענק שהיה שם בעבר.

· בז'יטומיר מקימים ישיבה במחנה נופש מן התקופה הקומוניסטית.

4 shmaryao levin

"להוציא את הגלות מהיהודים". שמריהו לוין.

5 yohel refael

נדהם מהגילוי. מומחה לחסידות יואל רפל. (צילום: זאב גלילי)

6 golda portreit

דיוקנה של גולדה המוצב על הבית בו נולדה בקייב.

מחייבי הגלות מן האקדמיה

לפחות שני הוגי דעות מן האקדמיה מחייבים את הגולה באורח עקרוני ושיטתי – האחד ציוני בכל רמ" ח אבריו והשני פוסט ציוני מובהק. נתחיל בשני.

פרופסור אילן גור זאב , פילוסוף מעמיק מאד, מומחה לחינוך, המלמד באוניברסיטת חיפה. הוא פרסם ספר חשוב מאד על אסכולת פרנקפורט וההיסטוריה של הפסימיזם ושורה של ספרים שבמרכזם החינוך בעידן הפוסטמודרני.

7 ilan gor zehev

."לחנך את ילדינו לקראת השיבה לגולה". פרופסור אילן גור זאב.

בספרו האחרון " לקראת חינוך לגלותיות" הוא כותב בין היתר:

" תעודתו של החינוך לגלותיות היא להבטיח שילדינו יהיו מצויידים היטב לקראת השיבה לחיים בגולה. על החינוך בישראל, כיום, לצייד את הנוער ברצון , בסטנדרטים, בקודים, ברגישויות, בכלים ובכישורים שיאפשרו להם חיי מהגרים שאינם נהדפים לשוליים הכלכליים, החברתיים, המוסריים והתרבותיים בארצות שבהן השפע הוא בן בית. כן, להצליח אפילו במשחק הקפיטליסטי שבעולם הטכנו מדעי העכשווי. שהרי ליהודים ההומניסטים בישראל אין עתיד… אין כאן מקום בטוח לעצם קיום החיים של קיבוץ יהודי ריבוני,שאינו הופך לספרטה של מנוולים" .

8 yechezkel dror

"שליש מהעם צריך להישאר בגולה". פרופסור יחזקאל דרור.

עמדה הפוכה לחלוטין נוקט פרופסור יחזקאל דרור. פרופסור דרור, 78, הוא נשיא מכונן של " המכון לתכנון מדיניות העם היהודי" . בספרו " חידוש הציונות" מוקיע דרור את העמדות הפוסטציוניות לגוונינהן, ומציע מסד לחידושה של הציונות. זאת, על ידי העמקת אופיה היהודי-ציוני של ישראל כמדינת העם היהודי. הוא רואה ערך עליון בשיבת ציון, אהבת ארץ ישראל שלמותה ויישובה, ירושלים השלמה כמרכז .

עם זאת מחייב פרופסור דרור את קיומה של הגלות ואומר לי: " מצד אחד דרוש לפעול להגברת העלייה כדי לרכז בישראל כשני שליש של העם. יחד עם זאת, מצד אחר, בגלל מצב העולם והאיזור הצפוי במאה העשרים ואחת, ובגלל הצו המוחלט להבטיח את עתיד קיומם של העם היהודי והיהדות … אני סבור שכשליש מהעם היהודי צריך להיות בתפוצה בריכוזים גדולים שיש להם יכולת קיום ארוכת טווח. זאת, תוך שילוב רב בין ישראל לתפוצות, כולל בין השאר ריבוי "תושבות רב-מקומית" ההולמת גם את תהליכי הגלובליזציה."

תסמונת הגטו היהודית

לפני כמה שבועות פניתי לחברי, פרופסור בן עמי פיינגולד, וביקשתי לדעת כיצד הוא מסביר את התופעה של חובשי השטריימלך ההולכים לחבק את אחמדיניג'אד.

פרופסור פיינגולד לא התייחס במישרין לתופעה האמורה והסתפק בהגדרתה כתופעה פתולוגית, כמו שהסביר הסופר חיים באר. אבל הוא התייחס לתופעה של אידיאולוגיות ותיאולוגיות השוללות את הציונות ומחייבות את הגולה.

בן עמי פינגולד (צילום: זאב גלילי)

בן עמי פינגולד (צילום: זאב גלילי)

" בעידן המודרני" , אומר פרופסור פיינגולד, " קיימת תסמונת הגטו בעם היהודי. הביטוי לתסמונת הזו הוא השלמה עם כך שאתה מיעוט יהודי בתוך עולם שבו שולטים הגויים.

" ההשכלה, הציונות והיהדות הדתית-לאומית, גרמו לערעור התסמונת הזו אבל יש המחזיקים בה היום אף שהם מיעוט קטן. עובדה היא שלמרות קיום המדינה והגשמת חזון הדורות ממשיכים להתקיים קיבוצים יהודיים וקהילות יהודיות לא רק בארצות הרווחה אלא גם בארצות מצוקה, בעבר ובהווה, כמו מדינות ברית המועצות לשעבר, מדינות צפון אפריקה ואפילו תימן.

" בלי להיות פסיכולוג פרוידיאני" – אומר פרופסור פיינגולד – " נראה לי שהמתנגדים לציונות זקוקים לאיזו לגיטימיזציה לתסמונת הגטו. אחד הביטויים לכך מביא להזדהות עם אנשים וגורמים שמתנגדים לציונות ולמדינת ישראל.

פרופסור פיינגולד כתב ספר חשוב, " תש"ח בתיאטרון" , המתעד ומנתח את המחזות שעוסקים במלחמת העצמאות מתוך פרספקטיבה היסטורית.

הוא מספר על שני מחזות שנכתבו והוצגו באותה תקופה שבה ניתן ביטוי לתסמונת הגטו. ב"שומרי החומות" של יהושע בר יוסף מופיעה דמות של ר' ישראל, תושב העיר העתיקה שלא מבין מה השמחה על העצמאות. " עד שלא יישמע שופרו של משיח אין על מה לשמוח" הוא אומר.

מחזה אחר, "העיר הזאת" , מאת יעקב אורלנד, מביא את עמדת נטורי קרתא של אותה תקופה " המעדיפים את המלך עבדאללה מלך ירדן על פני האפיקורסים הציוניים" . אחד הגיבורים איש נטורי קרתא, אלתר, מנסה לשלוח שליח שלום לעבדאללה.

כמה שבועות לאחר שיחתי עם בן עמי פיינגולד פרסמו סוכנויות הידיעות הבינלאומיות ידיעה על קבוצה של 45 יהודים ממחוז סעדה, צפונית לבירה התימנית צנעא, שנמלטו על נפשם אחרי שקיבלו איומים על חייהם מגופים המקורבים לאל קעידה.

שאלתי את ידידי יוסף יפידי (שסיפרתי כאן את סיפורו על חייו משך 30 שנה כמוסלמי בתימן) הכיצד זה נשארו יהודים בתימן. הוא סיפר לי שבתקופת מבצע מרבד הקסמים לא כל יהודי תימן ידעו שנפתח פתח עליה לארץ ישראל. רבים היו בכפרים נדחים שלא מגיעים לשם אמצעי תקשורת. רבים גם היו עניים מכדי לשאת בהוצאות הדרך למקומות הריכוז. אבל היו גם יהודים שנשארו שם מרצון. הוא לא ידע למסור לי כמה יהודים נשארו בתימן (אבל ממקורות אחרים נמסר לי שכ-5000 יהודים נשארו אז). במהלך השנים יצאו רובם, אבל עוד יש יהודים בתימן.

לדברי יפידי יודעים היום על כ-450 יהודים החיים במסגרות קהילתיות קטנות. יש להם בתי כנסת, ורבנים ושחיטה כשרה וכל מה שנחוץ לקיום יהודי. אך כנראה שיש עוד יהודים בודדים במקומות רבים בתימן עליהם לא ידוע.

שאלתי את יפידי איך הוא מסביר את העובדה שנשארו שם יהודים 58 שנים אחרי שקמה מדינת היהודים.

יפידי: יש סיבות רבות. רבים חשים בטוחים כי הם גרים שם מדורי דורות ויש מסורת ארוכת ימים בתימן שהמוסלמים שומרים על היהודים שבתוכם.

יהודים  מתימן שחיו שם עד ימים אלה ונמלטו מפחד פורעים (משידורי אלג'זירה)

יהודים מתימן שחיו שם עד ימים אלה ונמלטו מפחד פורעים (משידורי אלג'זירה)

ראה דיון על היחס לגולה שהתקיים בבית ליוויק בהנחיית דניאל גלאי

http://www.youtube.com/watch?v=TyL_cV4Gsz8

פורסם בקטגוריה היסטוריה יהודית, יהדות, ציונות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות בנושא האם הגולה חוזרת אלינו

  1. פינגבאק: סינדרום אנתיאוס הציונות והמדינה | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: מאלברט אינשטיין ועד דליה איציק | היגיון בשיגעון

  3. פינגבאק: על העיוורון של סאמאראגו ושל עמוס עוז וחבריו

  4. פינגבאק: יום ירושלים – קישורים לכל המאמרים | היגיון בשיגעון

השאר תגובה