ליטאי בנוסח הגר"א. משה הטורי
בלב שכונת שערי חסד בירושלים יושב, ספון בתוך ספריה עמוסת ספרים, תלמיד חכם ירושלמי * הוא נראה כאדמו" ר, מקדיש כל עיתותיו לתורה, רואה בעצמו " ליטאי" הנוהג לפי מנהגי הגר" א * לפני 20 שנה הוא עדיין עמד בראש קהילה נוצרית ביפאן * חיפושיו חושפים את שורשי הוויתנו היהודית
" נולדתי בשנת 1960 בנגויה, עיר של שני מיליון תושבים. נולדתי כפג והחמצן באינקובטור פגע בעצבי עיניי. נשארו לי רק 4 אחוזי ראיה בעין ימין.
" בגלל בעיות הראיה שלי שלחו אותי הוריי לבית ספר של המיסיון הנוצרי. הם הניחו ששם אזכה ליחס מיוחד. ההורים היו אמנם בודהיסטים, אבל אצל היפאנים אין משמעות לדת. בכל משפחה יכולים להיות בני דתות שונות. היפנים בכלל מתקשים לתפוס את האמונה באל יחיד ולכל יפני יש עשרה אלילים" .
הכרות עם התנ" ך
" בבית הספר הכרתי לראשונה את התנ" ך בתרגום ליפאנית.
מלימודי התנ" ך התרשמתי במיוחד מפרשת בראשית והבנתי כי יש בורא ומנהיג לעולם. אמרתי לעצמי: אם יש בורא לעולם אני רוצה לפגוש אותו. בבית הספר הנוצרי הציעו לי ללכת לכנסיה ביום ראשון ובדרך זו להכיר את הבורא. התחלתי ללכת לכנסיה הפרוטסטנטית. ביום ראשון אין ממש תפילה אלא שומעים דרשה של הכומר. אחרי הדרשה אמרתי לכומר: אני רוצה להכיר את הבורא. הוא השיב לי: כל הכבוד לך. אך יש כאן בעיה. בן אדם לא יכול להכיר את הבורא במישרין . החטא הקדמון הרובץ על כל אדם לא נותן לו להכיר את הבורא ישר. אפשר להכיר את הבורא רק דרך מישהו שהוא גם אלוהים וגם אדם. זה "אותו האיש"" . ( זה הכינוי של חז" ל לישו ובמהלך כל השיחה השתמש הטורי אך ורק בכינוי זה).
לא שיכנעו אותי
" התקשיתי עם התיאוריה שלו. כי הרי בתנ" ך יש הרבה נביאים שהצליחו לדבר ישר עם הקדוש ברוך הוא. הכומר נתן לי כמה ספרים ובכולם היה כתוב אותו דבר. הקשר עם אלוהים הוא רק דרך "אותו האיש".
" הספרים לא שיכנעו אותי. חזרתי לכומר אחרי כמה חודשים של תפילה בכנסיה (הייתי אז בן 16). אמרתי לכומר: אני רוצה ללמוד עוד ועוד. אחרי שאסיים את הלימוד בתיכון אני רוצה ללמוד במחלקה לתיאולוגיה נוצרית בטוקיו" .
הטבלה לנצרות
" הוא שמח מאד כי חשב שאני רוצה להיות כומר. אני לא התכוונתי לזה. חשבתי שאם אלמד את התיאולוגיה הנוצרית אבין מה שאיני מבין היום. אמרתי לעצמי שזה בסדר להיות כומר כי אוכל להתפרנס מזה. אז הכומר אמר לי: קודם כל אתה צריך לטבול לשם נצרות. ואכן, בחג המולד הטביל אותי לפני הקהל. לאבא שלי לא היה איכפת. אבי אמר שאם תוכל להתפרנס מזה זה בסדר.
" הייתי בן 20 כשהתחלתי ללמוד בסמינר, שהמגמה שלו היא להכשיר כמרים פרוטסטנטים. למדנו את התיאוריות של כל אחת מן הכיתות הנוצריות. למדתי ודחיתי. מה שהפריע לי במיוחד היתה תורת השילוש שאף פעם לא הבנתי.
התאהבתי בעברית
" התחלתי את הלימודים בהיותי בן 20. בשנה הרביעית ללימודים התחלנו ללמוד את השפה העברית, שפת התנ" ך. למדנו דקדוק ותחביר של לשון התנ" ך בלבד. התאהבתי כמעט מיד בשפה העברית" .
" מרגע זה ואילך הזנחתי את לימודי הדוגמות הנוצריות. למדתי רק את המינימום כדי לעמוד במבחן. את יתר הזמן הקדשתי ללימוד תנ" ך בעברית. בשנה החמישית ללימודיי הזדמנתי לביקור בארץ עם קבוצה של נוצרים. הייתי אז בן 24" . .
תפילה בעברית בכותל
" המדריך הנוצרי הביא אותנו בעיקר לכנסיות אבל מה שאני התרשמתי אז היה מן הכותל המערבי. כי שם שמעתי בפעם הראשונה שיהודים מתפללים בעברית. במלון ראיתי מזוזה בכל חדר וידעתי מה זה מתוך התורה שלמדתי וכתבתם על מזוזות ביתך. כשנתנו במלון בשר (לא טעים במיוחד) ואמרו שזה כשר הבנתי מהי כשרות על פי הנאמר בתורה כי הדם הוא הנפש. הייתי אז בעצם כעין יהודי קראי.
" נפרדתי מהקבוצה לחצי יום והלכתי למאה שערים. קניתי שם כמה ספרים פופולאריים על יהדות באנגלית, כי עברית מודרנית לא ידעתי. קניתי גם קופסאות של מזוזות בלי קלף אלא פרשיות מודפסות על נייר. וגם מנורה, פמוטים וספר תורה קטן וחזרתי ליפן" .
מזוזות של גוי
" את כל הדברים הללו שמתי בחדרי ביפאן. התקנתי את המזוזה בפתח ביתי. אמנם במזוזה כזו לא יוצאים ידי חובת מזוזה אבל טוב יותר שמוכרים כאלה מזוזות לגויים כי בדרך זו אין לכך כל משמעות. ואז הרי הייתי גוי.
" התחלתי לקרוא את הספרים שקניתי על יהדות והבנתי שאני צריך להשיג סידור. הזמנתי בארץ סידור עם תרגום אנגלי. חיפשתי גם ספרים ביפנית על יהדות ומדינת ישראל. קראתי את הספרים והמשכתי בלימוד עברית" .
כומר או רב
" מן הסידור למדתי למשל לעשות קידוש. השבת עניינה אותי במיוחד. כי הרי בפרשת בראשית כתוב כי יום המנוחה הוא היום השביעי. אז למה אנחנו הנוצרים נחים ביום ראשון. בשלב הזה חבריי מהכנסייה התחילו להרגיש שאני חיה מוזרה. אמרו לי: בקרוב נהיה כמרים. מה תהיה אז, כומר או רב?"
הוסמכתי לכמורה
" סיימתי את הלימודים בסמינר , כתבתי עבודת גמר וקיבלתי הסמכה. אחרי קבלת הסמיכה נשלחתי לעיר קטנה ככומר קהילתי ומנהל גן ילדים שהוא חלק מתפקיד הכומר הקהילתי.
שאלות על נצרות אף פעם לא נעלמו ממני אך קיוויתי שאוכל לשכוח את הבעיות האמוניות שלי מתוך העבודה. אבל זה לא קרה" .
משניות ומסכת אבות
" כשהיה לי זמן פנוי הסתגרתי בחדרי פתחתי את הארון עם ספרי היהדות ולמדתי. כבר הגיעה לידי מסכת שבועות בתרגום אנגלי, אבל לא הבנתי כלום. העברית שלי הספיקה ללימוד משניות, למשל מסכת אבות.
" כומר פרוטסטנטי חייב להתחתן כי האשה של הכומר היא העוזרת שלו והקהילה ציפתה שאתחתן. עשו לי שידוך ונשאתי את האשה שהיום שמה בישראל ציפורה. היא גדלה במשפחה בפטיסטית, נוצריה לכל דבר, והתחתנו בכנסיה שלי.
אחרי שהתחלנו חיים חדשים אמרתי לה: אני באמת כומר אבל אגיד לך את האמת – מעולם לא הבנתי את תורת השילוש. היא השיבה: גם אני לא הבנתי. מאז אותו יום מצאתי חברותא בלימודי היהדות שלי" .
מההבדלה לדרשה
" אחרי זמן מה היא הציעה שהיא תדליק נרות שבת. עד אז רק למדנו ולא קיימנו שום מצווה. אני הסכמתי. היא הדליקה נרות בלי ברכה. לא ידעה עברית והכנו ארוחה מיוחדת לשבת.
אבל כמו שחז" ל אמרו מצווה גוררת מצווה. אחרי שהתחלנו הוספנו עוד ועוד מצוות. בליל שבת עשיתי קידוש מן הסידור שלנו בשבת ישבנו בלי לעשות דבר כי לא ידענו מה עושים בשבת. חיכינו עד שהחשיך, עשיתי הבדלה, ואחרי ההבדלה רצתי לחדר שלי והכנתי דרשה ליום ראשון בכנסיה" .
" בשנת 1991 הזדמנו לביקור בארץ. אשתי ראתה כאן חלות וקנתה כיסוי ללחם משנה. מכאן ואילך אפתה כל יום שישי חלות ואני טיפלתי בבצק. אט אט הוספנו על המצוות – חנוכה, פסח, סוכות. ניסינו לאפות מצות ולבנות סוכה אך לא הצלחנו כי לא היה לנו שולחן ערוך" .
העלייה לארץ
" גם בשלב הזה לא היתה לנו שום החלטה לגבי גיור. ידעתי מה זה גיור כי כבר היו לי עיתונים מן הארץ. החלטנו לעשות פסק זמן למחשבה ולהחלטה ולבוא לארץ.
" הודעתי למשרד הראשי של הכנסיה בטוקיו שאנחנו רוצים לנסוע לישראל לחמש שנים, כי אני רוצה ללמוד תנ" ך.
הם הסכימו לכך בשמחה. הם חשבו שאקבל כאן תואר אקדמי ואחזור ליפאן כמורה לעברית ותנ" ך בסמינר.
" לא ידענו מה נעשה כאן. רצינו קודם כל לברוח מיפאן. כי בארץ אף אחד לא ישאל אותנו למה לא הולכים לכנסיה ביום ראשון. בשנת תשנ" ג, תחילת 1993, באנו עם שתי מזוודות למקום שבו לא היה לנו בו שום מכר. היה לי רק טופס בקשה לאולפן קיץ ללימוד עברית באוניברסיטה העברית. היה לי קל כי ידעתי דקדוק. עם אשתי היתה בעיה. היא לא יכלה ללמוד באולפן כי שלטה רק ביפנית ולכן למדה אתי.
שכרנו דירה ברחוב החבצלת והתחלנו את החיים כאן.
גיור= אובדן משפחה
" כל ערב ישבנו אני ורעייתי וחשבנו מה נעשה עכשיו. לא ידענו מה יהיה אחרי הגיור, איך נתפרנס. מה מצב הרווחה בארץ. גם אני וגם אשתי קשיי ראיה
" הבעיה המטרידה ביותר היתה מה יהיה עם המשפחה שלנו. יש לי שם משפחה גדולה אחים ואחיות, דודים ודודות. היפאנים הם עובדי עבודה זרה. למשל, אם יש נפטר במשפחה כולם חייבים להשתחוות לפניו. ברגע שאדם מת הוא נהפך להיות אליל. ואם אחד לא משתחווה ואחר כך תהיה איזו צרה במשפחה, תאונת דרכים למשל, כולם יאשימו אותו. ידעתי שברגע שאני מתגייר מבחינת היהדות אני מתנתק ממשפחתי. ואכן, כשנפטר אבי לפני כמה שנים לא נסעתי להלווייתו כדי שלא אצטרך להשתחוות לו ולעבוד עבודה זרה. איננו יכולים גם לבקר ביפאן כי לא נוכל לשתות יין עם בני המשפחה ולא נוכל לאכול עמם. גיור פרוש בעצם לאבד את כל משפחתנו, כל ידידינו וכל עברנו.
לאחר חודש וחצי של התלבטויות החלטנו לצאת לדרך של גיור" .
אין אמונה בלי מצווות
" במבט לאחור מה שהביא אותי ליהדות היא התפיסה שאין אמונה בלי מעשה. אז עוד לא ידעתי שהמעשה הם המצוות.
בתנך כתוב לשמור שבת , לאכול מצה בפסח לענות את הנפש ביום הכיפורים. וכדי לדעת מה הם המעשים צריך ללמוד את התורה כולה, שבכתב ובעל פה.
" פתחנו תיק גיור ולא מעטים ניסו להניא אותנו. אחד הרבנים אמר לי: יש לכם שבע מצוות בני נוח ולפי הרמב" ם אתם רשאים לקיים עוד ועוד מצוות למה לכם להיות יהודים. סיפר לי סיפור חסידי על גוי שמגיע לעולם הבא וקיים שמונה מצוות והוא עדיף על יהודי שקיים רק תרי" ב מצוות. אמרתי לו: אני מכיר את הסיפור ובכל זאת רוצה להיות יהודי. ואז הרים עלי הרב את קולו ואמר: אז אתה משוגע" .
המטרה: לימוד תורה
" ואז העליתי טענה ניצחת. אמרתי: כבוד הרב, אני רוצה להיות יהודי כדי שאוכל ללמוד תורה ולגוי אסור ללמוד תורה. אמר לי: אם כך תבוא מחר לישיבה ונראה איך אתה לומד.
נכנסתי ללימודים בחשק עצום. לקחנו מורה פרטי שלימד אותי ואת אשתי כשאני מתרגם כל משפט שלו ליפנית כדי שאשתי תלמד. אותו מורה הבטיח לבוא לשעור אחד בלבד והוא ממשיך ולומד עמי בחברותא זה שלוש עשרה שנים.
" בישיבת נחלת צבי למדתי שלוש שנים והגעתי ליכולת ללמוד דף גמרא בעצמי. אחר כך למדתי שש שנים במכון מאיר עד שהגעתי לרמה שאני יכול ללמוד פוסקים ראשונים ואחרונים וכיום עיקר עיסוקי הוא רק לימוד תורה. מפרסם דף שבועי בבית המדרש באר מרים בבית הכנסת הגדול. אני גם מתרגם את הדף הזה ליפאנית, ליפאנים שנמצאים בארץ ומבקשים ללמוד יהדות" .
" ליטאי נוסח הגר" א"
" עוד לפני שהתגיירתי נפל לידי הספר "אמרי נועם", פרוש הגר" א (הגאון רבי אליהו מוילנה) על מסכת ברכות וחשתי שכאן טמונה האמת. אף שלא ידעתי אז עדיין מסכת ברכות מהי. גם הסיפור על הגאון שהיה מוכן לוותר על חלקו לעולם הבא למען יהודי שהסכים לתת לו אתרוג בשנה בה לא היו אתרוגים בוילנא שיכנע אותי שהוא האיש שלאורו אני הולך" .
אז אפשר להגיד שאני יהודי ליטאי הנוהג נוסח הגר" א.
שאלתי את משה הטורי שאלות בנושאי חולין. הוא סרב להשיב. " הסכמתי להתראיין בשל קידוש השם שבדבר" , אמר, " כל היתר הוא ביטול זמן של תלמוד תורה" .
שיטתו של הגאון
הגר" א – הגאון ר" אליהו בר" שלמה זלמן מוילנא (1720-1797) נחשב לגדול חכמי התורה בדורות האחרונים. למד יומם ולילה ולפי עדות בנו לא ישן יותר מחצי שעה רצופה ולא יותר משעתיים ביממה. הוא הנהיג שורה של מנהגים ושינויים בסידור התפילה.
הביבליוגרף ישעיהו וינוגרד שהוציא לאור את המפעל המונומנטאלי " אוצר הספר העברי" וכן את " אוצר ספרי הגר" א" הוציא באחרונה סידור המבוסס על מנהגי הגר" א. משה הטורי היטה כתף להוצאה וסייע במימונה ולכן יצאה מהדורה מיוחדת של הסידור הנושאת את שמו.
על נוסח הגר" א אומר לי וינוגרד : הגאון חוזר לנוסח הקודם של הסידור של מנהג פולין הישן במאה ה-16 כפי שהתגבש אז ובניגוד למנהג אשכנז המערבי. הוא לא מקבל את כל התוספות שבאו אחר כך למשל מזמור " לדוד ה" אורי וישעי" .
בנפילת אפיים מדי בוקר הגרא אומר שנופלים על יד שמאל ולא על יד ימין כמו רוב עם ישראל. בקדיש לא אומרים " ויתהלל" ולא אומרים " לעילא ולעילא" ועוד הרבה שינויים.
חלום האותיות
" אחרי היום בו למדתי לראשונה את צורת האותיות העבריות חלמתי חלום. בחלום פתחתי ספר תנ" ך בעברית והאותיות התחילו לנוע על הנייר כמו חרקים. אז התעוררתי והבנתי שאני אוהב את האותיות הללו כאילו הם דבר חי" .
ברכת המוציא בטכס בכנסיה
" יום ראשון אחד קרה משהו ששינה את אורח חיינו. עמדתי בכנסיה מול הקהל אחרי הדרשה שלי. לפני היו מונחים לחם ויין על המגש. כומר צריך לברך נוצרים מאמינים שהלחם הופך להיות בשר של "אותו האיש" והיין הופך להיות דמו של אותו איש. לקחת את המגש עם הלחם וכמעט אמרתי ברוך (כי בבית כבר התרגלנו לברך ברכות הנהנין) ובלעתי את המלה. ברוך השם, הקהל לא הרגיש בדבר. אבל אשתי הרגישה. אחרי התפילה אמרה לי : אתה אמרת ברוך. כנראה שהגיע הזמן להינתק מן הכנסיה. באותם הימים הגעתי למסקנה ברורה שאין לי אמונה נוצרית כלל. הפכתי להיות שונא של "אותו האיש" על הצרות שגרם לעם היהודי" .
ENGLISH VERSION
פינגבאק: The Path Traveled by Protestant Clergyman Nobotke Hatory to Judaism | The Logic in Madness
פינגבאק: מיוסף טרומפלדור ועד יוסף נחמניהסרט על נחמני | היגיון בשיגעון
נהניתי לקרוא את הראיון עם הרב האטורי,
שבת שלום.
בן-עמי שילוני
פינגבאק: מוסיקה, יהדות, פוסט מודרניזם, ומשמעות החיים – ראיון עם ד"ר דניאל שליט
נהניתי לקרוא את סיפורך האישי.
כיף לדעת שיש אנשים שמתגיירים על אף הקשיים שלהם.
בהצלחה בהמשך הדרך!
תגובה
זה איננו סיפורי האישי. ולא מדובר כאן על גיור אלא על כומר שבילדותו המירו הוריו היהודים את דתו.
פינגבאק: שבועות – חג הקציר, חג הביכורים, זמן מתן תורה, חגה של רות | היגיון בשיגעון
זה סיפור מדהים . תמיד אני חושבת , שכשאומרים על גר "נשמתו היתה בהר סיני" , אז זו פאראפרזה חביבה . עכשיו כשקראתי על כבוד הרב , זו כנראה מציאות. ודרך אגב בתור יהודיה וישראלית , לא זכור לי שנשמתי עמדה בהר סיני . אז כנראה שיש הרבה מה ללמוד מהאיש המיוחד הזה .