האם הגיע קץ עידן "טוהר הנשק"

 המאמר הבא נכתב ב-2006 כשנדמה היה שישראל יצאה מן המבוי הסתום של "מלחמה בעצימות נמוכה". הטרור הפלסטיני והג'יהדיסטי שינה מאז את פניו והפך להיות סכנה קיומית. בג'ונגל המזרח תיכוני לא יהיה מקום למדינה שאינה נוקטת באמצעים דרסטיים למלחמה בחיות אדם. [יוני 2014] עם מינוי הרמטכ"ל החדש גדי אייזנקוט פורסמה אסטרטגיית צה"ל הקוראת להפעלת מלוא העוצמה להשגת הכרעה במקרה של מלחמה – ספטמבר 2015]

אפשר היה לצפות מהרמטכל,לתגובה מתונה יותר למעשהו של החייל שירה במחבל פצוע. מכסימום מדובר כאן באי מילוי הוראות פתיחה באש. זה לא רצח יותר מאשר רצח לבנונים המחזיקים בביתם טילים המכוונים לישראל. מה שנכון לגבי לבנון נכון גם לגבי מחבל עם סכין [מרץ 2016]

המלחמה בחיזבאללה עתידה לחולל תמורה מרחיקת לכת בתורת הבטחון של ישראל *ההחלטה לריסוק הטילים ארוכי הטווח, יחד עם דיירי הבתים בהם אוחסנו, מבשרת את קץ האסטרטגיה שהניעה את המפעל הציוני מראשיתו: " הבלגה" , " איפוק" , " טוהר הנשק" , " מלחמה בעצימות נמוכה" * אי אפשר יהיה עוד לחזור למדיניות זו

המלחמה הנוכחית היא המלחמה ה-14 בין המפעל הציוני לבין הערבים. רק 6 מתוכן התנהלו בין צבאות של מדינת ישראל לבין מדינות ערביות. כל היתר היו מלחמות הקרויות, " טרור" , שחלק מהן היו גם הגורם שחולל מלחמות בין מדינות וצבאות.

מראשית המפעל הציוני גזר על עצמו הישוב היהודי מדיניות של ריסון ואיפוק מול ההתקפות הערביות. המדיניות הזו התגבשה כתורת לחימה אסטרטגית ב" מאורעות" 1936 וכונתה " הבלגה" .

" חוסר סימטריה"

על מדיניות זו כותבת ההיסטוריונית, פרופסור אניטה שפירא: " דומה שלא היה נושא שבו התבלט כל כך חוסר הסימטריה מבחינת יחס היהודים והערבים כמו בנושא ההבלגה. בעת שלגבי הערבים כל יהודי באשר הוא יהודי נחשב כאויב , שכן המאבק הועמד מלכתחילה על חודו הלאומי, הרי מצדם של היהודים נעשה מאמץ אינטלקטואלי נפשי ופוליטי לשמור על ההבחנה בין סוגי הערבים, כמרכיב יסודי בתפיסת העולם… (" חרב היונה" 322).

מדיניות ה" הבלגה" נומקה בנימוקים משני סוגים: מוסריים ופרגמטיים.

אניטה שם\פירא [צילום זאב גלילי]

אניטה שם\פירא [צילום זאב גלילי]

" נשקנו טהור"

גם כשהמפעל הציוני עבר בלית ברירה למדיניות של התקפה, הרציונאל היה " אין אנו פוגעים בחפים מפשע נשקנו נשאר טהור" . המושג " טוהר הנשק" שהיה מקביל ל" הבלגה" לא תמיד ביטא מציאות בשטח. בפלמ" ח לא היססו לסרס ערבי (ללא הרדמה) שנחשד באונס נערה יהודיה. במהלך מלחמת הקוממיות היו לא מעט מעשי רצח, התעללות וביזה של יחידים שתמיד גונו ורבים מהם נענשו. המדיניות עצמה לא השתנתה.

מאחורי הנימוקים המוסריים והפרגמטיים עמד מניע אחר שההיסטוריונים הרשמיים והוגי הדעות של הציונות התעלמו ממנו. וזו הבריחה מן המציאות של סיכסוך לאומי בין המפעל הציוני לבין העולם הערבי כולו. היה קל יותר לכנות את אנשי הטרור " פורעים" ולהתייחס אליהם כאל עבריינים פליליים. כך היה לאורך כל המרד הערבי בשנות השלושים וכך בשלבים הראשונים של מלחמת השחרור ולאחר מכן גם בפעולות התגמול. תמיד חיפשו את ה" אשמים" כאילו שקיים מושג כזה במלחמה בין עמים ותרבויות.

 

פורעים ערבים ב"מאורעות" 1936

פורעים ערבים ב"מאורעות" 1936

שבירת ההבלגה

מי שעירער על התפיסה הזו בשנות השלושים היו אנשי התנועה הרביזיוניסטית. ב-21 באפריל 1938 תקף הבית"רי שלמה בן יוסף אוטובוס ערבי, מתוך כוונה להרוג נוסעים ערבים (" חפים מפשע" ) בתגובה לסדרת מעשי רצח ערביים ששיתקו את התחבורה היהודית. הוא נתפס על ידי הבריטים, הועמד לדין והיה עולה הגרדום הראשון. זאב ז"בוטינסקי – שקדם לראשי התנועה הציונית בהבנה שהמאבק בארץ ישראל איננו מאבק נגד פושעים ופורעים אלא מאבק בין לאומים – לא יזם את פעולתו של בן יוסף. אך לאחר תלייתו אמר כי הוא נותן לו לאחר מעשה את הפקודה לעשות מה שעשה.

 

.

. שבר את ההבלגה. שלמה בן יוסף

שבר את ההבלגה. שלמה בן יוסף

 

 

משך כל ה"מאורעות" וגם בראשית מלחמת השחרור המשיכו אצ"ל ולח"י לראות בציבור הערבי כולו אויב ובתגובה למעשי טרור ערביים הפעילו טרור נגדי על ידי הטלת פצצות בשווקים ובבתי קולנוע ערביים. ה" הגנה" חיפשה " אשמים" דבר שהיה חסר שחר. בפעולות רצח של יהודים השתתפו בדרך כלל כל תושבי הכפרים כשנפלה לידיהם ההזדמנות – כך ברצח הל" ה בדרך לגוש עציון, כך בהתקפות על השיירות לירושלים ועוד.

 מחפשים " אשמים"

מדינת ישראל חזרה למדיניות ה" הבלגה" בשמות אחרים. פרט לחריגים מעטים חיפשו את ה" אשמים" במעשי טרור. הואיל ושיגור " פידאינים" – אלה הם חלוצי ה" שאהידים" המתאבדים – הפכה להיות חלק מן האסטרטגיה של מדינות ערב, בעיקר מצרים וירדן, הפעילה ישראל פעולות עונשין נגד צבאות מדינות אלה במה שכונה " פעולות תגמול" .

 

. חפים מפשע או " פורעים" חנות נעליים שבה נמכר נשק לכל דורש בשוק, ערב מלחמת הקוממיות. (ארכיון יעקב אלעזר).

חפים מפשע או " פורעים" חנות נעליים שבה נמכר נשק לכל דורש בשוק, ערב מלחמת הקוממיות. (ארכיון יעקב אלעזר).

את מצרים הצליחו פעולות אלה להרגיע ל-11 שנים, בין מבצע קדש למלחמת ששת הימים. את ירדן אילצו לחסל את הטרור הערבי בדרך שרק מדינה ערבית יודעת לטפל בטרור : מכונות יריה הקוצרות את הטרוריסטים עם בני משפחותיהם במחנות הפליטים (ספמבטר השחור 1969).

" מדינה לא מדינה"

במרוצת השנים למדו הערבים את הלקח והפכו את חוסר הסימטריה בין מעשיהם לבין תגובות היהודים לאסטרטגיה מרכזית. אילו הבינו גאוני " תהליך השלום" את התפתחות האסטרטגיה הזו היו מבינים שערפאת אינו רוצה בכלל מדינה פלשתינית. מדינה עם צבא וגבולות תובס בתוך 24 שעות במלחמה גלויה עם צה" ל. לעומת זאת " הרשות הפלשתינית" , שהיא מדינה לא מדינה, נהנית מכל היתרונות של הטרור בלי לשלם את המחיר שמדינה ריבונית משלמת על מעשי איבה משיטחה.

זה מה שקרה וקורה בלבנון עשרות שנים. כל אחד מילדינו נתון לסכנה מתמדת של פגיעה מקטיושות. ילדיו הקטנים של נסראללה היו מוגנים (רק אחד מבניו הגדולים שכבר היה טרוריסט " אשם" חוסל בפעולה צבאית). זה מה שקורה בחמסטאן שבעזה. זה מה שיקרה אם אולמרט ישרוד כדי לממש את תכנית ההתכנסות האווילית.

 

4-one-of-nasralla-kids

. הוא חף מפשע ומוגן. אחד מילדיו של נסראללה.

 

ההחלטה ההיסטורית

להיסטוריה יש דרכים משלה לחנך את עם ישראל. הממשלה הכי פחות מיליטאנטית שקמה אי פעם בישראל עמדה בני הכרעה. חיל האוויר הציג רשימת מטרות: טילים ארוכי טווח המוסתרים בתוך בתים של אזרחים " חפים מפשע" . הממשלה היתה צריכה להחליט אם לתקוף מטרות אלה.

נתקבלה החלטה היסטורית: להפציץ את הטילים יחד עם המחסנאים שלהם. הרב עובדיה יוסף, שנשאל על כך על ידי אלי ישי, קבע: " טיל בבית הוא לא קמע לאריכות ימים" .

החלטה לא מודעת

יש להניח שההחלטה שנתקבלה באותה ישיבת קבינט לא היתה החלטה לשינוי אסטרטגיה. אם היה צורך בהוכחה לכך היא ניתנה בשידור בגלי צה" ל בו תיאר חייל באזני שר הבטחון כי ראה מחבל עם טיל נ" ט ביד אחת וילד ביד שנייה, והחליט שלא לירות בו. פרץ אמר שהוא גאה בו על כך (גלי צה" ל 16/7/06).

אך יצר הקיום יגבר. העובדה שהערבים הפכו את חוסר הסימטריה שבינינו ואת הטרור לנשק הנשלח כחיל חלוץ של מדינת איאטולות מתגרענת יכפה עלינו את התשובה הנכונה למצב הקיומי בו אנו נתונים.

פרשת הרצח של שושנה הר ציון

בשנת 1954 נרצחו, בעת טיול בערבה, שושנה הר ציון וחברה עודד ויגמסטר. הרוצחים היו בני שבט בדואי מירדן..

אחיה של שושנה הוא מאיר הר ציון, לוחם וסייר משכמו ומעלה. הרמטכ"ל, משה דיין, אמר עליו כי הוא "החייל המזהיר ביותר בהיסטוריה היהודית מאז בר כוכבא". מאיר הר ציון נמנה עם ראשוני יחידה 101 ששברה את ההבלגה שהיתה נהוגה עד אז  ויצאה להגיב על סידרת רציחות של "פידאיון" שלדרו לישראל מעבר לגבול של המדינות השכנות.

 

מאיר הר ציון בראש יחידה באחת מפעולות התגמול

מאיר הר ציון בראש יחידה באחת מפעולות התגמול [באדיבות אתר הצנחנים]

זמן קצר לאחר הרצח של שושנה הר ציון וחברה לכדה קבוצת לוחמים ישראלים כמה מבני השבט ממנו יצאו הרוצחים וחיסלו אותם.. אחד מבני השבט שוחרר על מנת שיחזור לשבטו ויספר על מה ראו עיניו.

עיטור העןז של מאיר הר ציון

עיטור העןז של מאיר הר ציון

בעקבות תלונה שהוגשה לאו" ם וחקירת משטרת ישראל נפל החשד כי מעשה הנקמה בבדואים בוצע בידי מאיר הר ציון. הר ציון נעצר ועמדו להגיש נגדו כתב אישום.

 

 

האם חיסל את רוצחי אחותו? מאיר הר ציון

האם חיסל את רוצחי אחותו? מאיר הר ציון

ראש הממשלה דוד בן גוריון והרמטכ" ל משה דיין התערבו ומנעו הגשת משפט. הר ציון הורחק מצה" ל לחצי שנה ולאחר שובו חזר להלחם והשתתף בפעולות התגמול.

(התמונות של מאיר הר ציון באדיבות אתר הצנחנים

http://www.zanhanim.org.il/)

כך תרשם כמנוי חינם להיגיון בשיגעון http://www.zeevgalili.com/2013/04/18091
פורסם בקטגוריה הבלגה, טוהר הנשק, לבנון, לשון, מאורעות, מחתרות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא האם הגיע קץ עידן "טוהר הנשק"

  1. פינגבאק: היגיון בשיגעון » Archive » יש פתרון לבעיית הקסאם ואפשר לחסל את הטרור - להתחיל להשתגע

  2. פינגבאק: היגיון בשיגעון » Archive » כשפרופסורים צדקנים מבקשים לחקור את “פשעי המלחמה” של צה”ל בעזה

  3. פינגבאק: מי באמת גרש את הבריטים ואיך היו החיים בימי המנדט | היגיון בשיגעון

  4. מאת אביגדור זלצינגר‏:

    אויב יש לחסל . ואם הוא בוחר להסתתר מאחורי גבם של אזרחים הוא האחראי לתוצאות . . אנחנו במלחמה. ו חובה עלינו לנהוג במלחמה כמו במלחמה . . אין שום דבר מוסרי בלהקריב את מיטב בנינו למען שלומו של האויב

השאר תגובה