עולם חדש עד יסוד נחריבה

פגשתי את רמי איתן בפתח גן מאיר בתל-אביב, שם התקיימו אותה שעה שוק פרחים ובזאר של כל מיני מציאות. הוא היה לבוש חולצה אדומה בוהקת ועליה הכתובת "מאבק סוציאליסטי". בידיו החזיק עיתון שכותרתו "המאבק". הוא בלט כל כך בשונותו, על רקע ההמון החוגג בקניות של יום שישי, שהסתקרנתי לשוחח עמו.

אני חייב לומר מייד כי אף שאין לי שום אהדה למאבק סוציאליסטי, הבחור עורר בי אהדה אינסטינקטיבית. היה בו משהו מן הלהט האידיאולוגי שאני זוכר מנעוריי – להט מימין או להט משמאל. אבל להט של בני נוער שאיכפת להם, שמוכנים להילחם על אידיאלים, שמאמינים באפשרות לשנות את העולם ולעשות אותו למקום טוב יותר וצודק יותר.

הוא בן 21. גר בגבעתיים, בן להורים לא פוליטיים במיוחד אבל עם נטייה קלה ימינה. בנעוריו היה בתנועת הנוער העובד. למד בגימנסיה הרצלייה ותוך כדי לימודיו בתיכון עשה תואר במדעי המחשב באוניברסיטה ועשה שרות צבאי במודיעין.

 

 רמי איתן (למעלה) ועיתון המאבק (למטה)

רמי איתן (למעלה) ועיתון המאבק (למטה) צילומים זאב גלילי

רמי איתן  עיתון המאבק11

מנעוריו גילה ענין במרקס ובגיל 16 כבר קרא את "המניפסט" ואת "עבודה שכר ורווח". הוא קרא גם את "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול. כבן לדור האינטרנט ספג הרבה מידע וגיבש את השקפותיו בגלישה בסייבר ספייס. שם גם גילה כי יש אנשים השותפים לדעותיו, בארץ ובעולם. בארץ הוא פעיל במסגרת תנועה הנושאת את השם "המאבק", המונה לדבריו כמה עשרות חברים.

אילו חי לפני חמישים שנה היה נמנה ודאי עם "השומר הצעיר", או אפילו עם בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי), סוגד לברית המועצות ולסטאלין "שמש העמים". אבל הוא נולד כבר לדור שהתאכזב מרה מ"עולם המחר" הקומוניסטי. דור המודע לכך שהניסיון הסוציאליסטי הגדול נסתיים במרחץ דמים אדיר ובשבר אידיאולוגי. פעם שרו בני דמותו "עולם ישן עד יסוד נחריבה". והיום כבר יש עולם חדש עם גלובליזציה ושגשוג כלכלי.
העולם הישן כבר אינו קיים, אך הוא מדבר כאילו זה עתה יצא מאחד מספרי אפטון סינקליר, הסופר הסוציאליסט האמריקני שחי במחצית השניה של המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה העשרים. . בעיות היסוד של עולמנו לא השתנו, הוא אומר. יש מנצלים ומנוצלים. יש מדכאים ומדוכאים. תסתכל הוא אומר לי על הפער בין המוני החוגגים בבתי קפה לבין המאבטח שבשער העובד בחברת כוח אדם תמורת שכר מינימום ופחות מזה. אין כאן קשר של הון ושלטון. השלטון הוא בידי בעלי ההון המנהלים את המדינה. הם שולטים גם בתקשורת הכותבת שקרים בשרות הקפיטליסטים.

יש משהו טראגי בנאיביות של הבחור. בסך הכל הוא אומר דברים נכונים, אבל אינו יכול להצביע על אף דוגמא של משטר סוציאליסטי שהצליח. לפני חמישים ומאה שנה יכלו אידאליסטים כמוהו לחלום על מהפכה עולמית. היום גם לחלום כבר אי אפשר.

ראה המרקסיזם כבר מת אך מתגעגעים אליו


פורסם בקטגוריה מרקסיזם, שמאלנות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא עולם חדש עד יסוד נחריבה

  1. פינגבאק: " אבא רכב 500 קילומטרים על אופניים בשבת והציל את חיינו" | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: המרקסיזם כבר מת מזמן מדוע רבים כל כך מתגעגעים אליו | היגיון בשיגעון

השאר תגובה