לפני כעשר שנים ביליתי שעות ארוכות בארכיון הציוני בירושלים בחיפוש אחר תמונות לפרויקט ספרותי-עיתונאי שהייתי קשור בו.

בארכיון הציוני יש אוצר בלום של צילומים, מראשית המפעל הציוני ועד ימינו. אבל החיפוש אחר צילום בנושא מסוים דומה לעיתים לחיפוש מחט בערימת שחת.

התמונה האלמונית

באחד הימים, לאחר שכבר נואשתי מלמצוא את מבוקשי, הביא אותי האחראי על הארכיון לארגז מלא תמונות ואמר לי: חפש, אולי תמצא כאן את מבוקשך. לאחר בדיקת כמה צילומים נתברר  כי עליתי על אוצר בלום. היו שם מאות צילומים נדירים, בעיקר מתקופת מלחמת השחרור, אבל גם צילומים של אירועים משנות העשרים והשלושים. צילומים שלא ראו אור בשעתם בעיתוני הארץ וגם לא פורסמו בפרסומים המוכרים לי בתקופה מאוחרת יותר. לשאלתי נאמר לי כי ארגז הצילומים נמסר לארכיון על ידי אנשי העיתון האמריקני " פילדלפיה אנקואייר" , שפעל בארץ שנים רבות.

בחרתי במהירות כמה עשרות צילומים וביקשתי לשלוח לי העתקים שלהם. הפרויקט האמור לא יצא אל הפועל ואני שכחתי מאותם צילומים.

ערב פסח, בעת בדיקת חמץ, גיליתי באחת המגרות הנדחות מעטפה ובה סרטי צילום לא מזוהים. מסרתי לסריקה דיגיטאלית והתוצאה הייתה מדהימה. יש שם צילומים של פליטים יהודיים בורחים מגבול יפו תל-אביב, של הפצצת המטוסים המצרים על התחנה המרכזית בתל-אביב, של ספיטפייר מצרי שהופל בתל אביב, תושבי ניצנים חוזרים אל הישוב לאחר כיבושו ומנסים לחשוף את קברי יקיריהם ועוד.

בין התמונות מצאתי את זו שלמעלה, שלא היה מצורף אליה שום טקסט לזיהוי. היא נראית כמו צילום בעת תקיפת חיל רגלים על מבנה לא מזוהה. אם יש מישהו מבין הקוראים שמכיר את המקום או את האירוע בו צולמה התמונה אודה לו אם ישלח לי נתונים.

הסיבה המיידית לכך שאני מפרסם את הסיפור הזה קשורה בסיפור עצוב על מצב העיתונות העולמית. ה"פילדלפיה אנקווייר" עומד להיסגר,כמו עיתונים רבים שנסגרו בעשור האחרון.

(בינתיים העיתון אכן נסגר – נובמבר 2009)