לזרוק בהקדם את האתרוג הרקוב

יועצי החצר הביזנטינית מתכננים שטיפת מוח לציבור, כדי להבטיח את המשך שלטונו של שרון * אסור לשכוח את דברי מבקר המדינה, השופט אליעזר גולדברג: " השחיתות היא הסכנה הגדולה ביותר לקיום המדינה"

בשנת 1972, יום לפני שחרורו מצה" ל, התקשר אריאל שרון לשמואל תמיר (שהיה מראשי " חרות" והודח על ידי בגין). תמיר עסק אז בהקמת מפלגה חדשה, " המרכז החופשי" , ושרון הציע להצטרף למפלגה עם שחרורו.

השניים נפגשו ותמיר הציג בפני שרון את קווי היסוד של המפלגה המוקמת. שרון נטל את המסמך, קיפל והכניס לכיסו. סוכם כי שרון יצטרף למפלגה ובתוך יומיים יקיימו מסיבת עיתונאים משותפת, כדי לבשר על כך לציבור.

מסיבת העיתונאים התקיימה אך רק שרון השתתף בה. בלי להודיע לתמיר הוא כינס את העיתונאים והודיע כי הוא מתכוון להקים מפלגה משלו. קווי היסוד שלה צוטטו מילה במילה מן המסמך שמסר לו תמיר.

שמואל תמיר מספר בספרו " אוטוביוגרפיה" , כי שבועיים לאחר מכן התקשר אליו שרון.

" אתה בטח כועס עליי" גיחך שרון. ותמיר השיב:
" אני תמה, משתומם" .

על כך הגיב שרון במילים הבאות: " כל צה"ל יודע שאני נבלה ואתה לא ידעת?" .

מאז אותו ארוע חלפו יותר מ-33 שנים. היום לא רק כל צה" ל יודע. כל אדם במדינת ישראל יודע ששרון הוא המנהיג המושחת ביותר שקם אי פעם בישראל. יודעים על כך שרי הממשלה, חברי הכנסת, אלופי צה" ל, הצמרת המשפטית, צמרת המשטרה, צמרת התקשורת וכמובן צמרת בעלי ההון. יודעים ושותקים.

אסור לשתוק. את האתרוג הרקוב הזה, שהרקיב את חיינו הציבוריים עד שהצחנה עולה מכל עבר, צריך לסלק מן השלטון מה שיותר מהר. מי שהיה מסוגל ליזום ולבצע את תועבת העקירה כדי להציל את עורו מחבל תליה משפטי מסוגל לכל. כבר עכשיו יושבים יועציו ועוזריו בחצר הביזנטינית שלו ומתכננים מתקפה של שטיפת מוחות כדי שיישאר בשלטון. הם רומזים על תכניות גרנדיוזיות: שינוי שיטת הבחירות, מבצע גדול למלחמה בפשע (איזו אירוניה), פעולה דרסטית לעקירת העוני וכמובן שלום ובטחון.

ומה אם כל זה לא יילך? אולי יזום שרון איזו מלחמה קטנה ויקרא את כולם אל הדגל? הוא כבר עשה את זה פעם.

השאלות שלא נענו

מבקר המדינה, שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג, הכריז בשעתו " השחיתות היא הסכנה הגדולה ביותר לקיום המדינה" . השאלות הבאות לגבי עלילותיו של שרון מעידות על כך כאלף עדים:

· מה הם בדיוק היחסים בין אריאל שרון לבין איש סודו ומתכנן תכנית העקירה דב ויסגלס.

· מה היחסים בין שרון לבין המיליארדר סיריל קרן.

· מה הקשרים בין שרון למרטין שלאף, המיליארדר האוסטרי מבעלי הקזינו ביריחו?

· האם קיבל גלעד שרון כספים מרווחי הקזינו ביריחו מידי מרטין שלאף.

· מה היה בפגישה שהתקיימה בווינה בינואר 2001 בביתו של מרטין שלאף מבעלי הקזינו ביריחו.

· האם בפגישה השתתפו עמרי שרון, דב ויסגלס, מוחמד ראשיד (יועצו הכלכלי של ערפאת) ומנהל קזינו אוסטריה ליאו ולנר.

· האם משרד עורכי הדין של דב וייסגלאס מייצג בארץ את מרטין שלאף.

לחברי שבשמאל

אתם מוחאים כפיים וזחוחי דעת נוכח שריפת פשפשי המתנחלים יחד עם הבית הדמוקרטי. שמרתם על האתרוג המושחת והרקוב. נתתם יד לחוק פינוי פיצוי הפשיסטי. עצמתם עיניים כשהמשטרה חסמה את כל הארץ בפני מפגינים. הרעתם לשחורי המדים העוקרים משפחות, נשים זקנים וטף מבתיהם. בהסכמתכם השקטה לאמצעים הדרקוניים שנקט הרודן המושחת נתתם הכשר לכל רודן עתידי. תקראו שוב את " הדרך לעין חרוד" .

" הדרך לעין חרוד"

ספרו של עמוס קינן, מתאר מציאות אפוקליפטית של ישראל הנתונה תחת משטר צבאי פשיסטי. רוב האזרחים לא יודעים מה קורה. אמצעי התקשורת ממשיכים לשדר כאילו לא קרה כלום. עין חרוד היא המקום היחיד בארץ שנשאר חופשי והגיבור מחליט לצאת לשם.

וכך כותב קינן: " ידעתי שאם אני רוצה להגיע חי לעין חרוד אסור לי לא רק לנסוע בכביש או ברכבת. אסור לי אפילו להראות בקרבתו של כביש כלשהו. כרגע הבעיה שלי היא כיצד להסתנן החוצה מתל אביב… דרך היבשה לא באה בחשבו. ראשית המחסומים בכל כבישי היציאה מהעיר. ושם אין חכמות. לא רק שלא מרשים לך להמשיך בדרכך. בשבועיים הראשונים ירו בלי חכמות ובו במקום בכל מי שנחשד, בצדק או שלא בצדק, שהוא בעצם מתכוון להגיע לעין חרוד. גם כאלה שחשבו שאם ייקחו את בני המשפחה לדרך, ייראו כמי שנוסעים צפונה בתום לב, נקצרו ללא היסוס עם הנלווים אליהם…"

הטלאי הצהוב כתעודת זהות

" הסתובבתי שבוע שלם עם מה שראיתי כתעודה מזהה שלי, אם אתבקש להציג. חבוי עמוק בתוך ארנקי היה טלאי צהוב שאמי ז" ל ענדה במשך כארבע שנים. לא טלאי כתום, לא דימוי, לא מקרטון. טלאי אמיתי. לרוב לא עשיתי בו שימוש, ביודעי את התגובות שזה יעורר. אך לעיתים נתקלתי פה ושם בסיטואציות בלתי אפשריות ופשוט לא יכולתי להימנע מלענוד אותו.

לפני חודשים ספורים, ערכתי עם רבבות אחרים את מסע " מצעד החיים" מאושוויץ לבירקנאו, והתייחדתי עם זכרם של בני משפחתי שלא חזרו משם. זיכרון השואה הקולקטיבי הוא שלי לא פחות משל אחרים. אינני מרגיש עצמי חייב דין וחשבון לאף אחד על תודעת השואה הפועמת בקרבי. ניסיתי, עם חלק מבני משפחתי לנחש איך הייתה אמי מתייחסת לכך שאני עונד את הטלאי הצהוב. לא הגענו למסקנה מוסכמת. אי-אפשר לטעון בוודאות שהייתה מתנגדת לזה, ורואה בכך זילות השואה. רובנו סבורים, אם כי לא בטוחים, כי הייתה רואה בענידתו מעשה ראוי ונכון. (הכותב הוא ברוך ליאור בן 52 תושב עינב. עלה לארץ מצרפת לפני 35 שנים. אב לארבעה ילדים ששלושה מהם שרתו בעת ובעונה אחת ביחידות קרביות).

חוות השקמים לעקורי הגוש

בתיה בזיז, ממושב בית יתר שבהר חברון, העלתה הצעה מקורית לפתרון בעיית עקורי גוש קטיף. במכתב לראש הממשלה היא כותבת בין היתר:

" יש לי הצעה שיכולה אולי להציל משהו מכבודך המפוקפק, ואולי להציל משהו מכבודם הרמוס עד עפר של המגורשים…

בנחישות וברגישות ובכל הרצינות אני פונה אליך בבקשה להתנתק מחוות השקמים שהקמת וטיפחת. ב 4,000 דונם שיש לך שם תוכל למצוא פתרון הולם למגורשי שני ישובים שלמים שעקרת. תוך מספר שעות אלפי שוטרים וחיילים יוכלו לעזור לך (כמובן בנחישות אך עם המון רגישות) להעביר את רכושך למשכנך בירושלים. את הכבשים תוכל לפזר בפינות חי ברחבי הארץ, הרי לכל כבש יש פתרון" .

מי השכפץ

" היינו השכפץ שלהם משך שנים ועכשיו הם מתלוננים" אמר קצין בכיר במהלך העקירה. בעוד ימים לא רבים, כשהטרור יתחדש ביתר עוצמה יתברר שגוש קטיף היה משך שנים השכפץ של מדינת ישראל.

איך לשרוד את הטראומה

איך שורדים את הטראומה של העקירה והגרוש?

לרב משה הר נוי יש תשובה. הוא הציג אותה בשעור שנתן במחנה שהקימו עקורי נצר חזני בצומת ארלוזורוב דרך חיפה, מול תחנת רכבת צפון בתל-אביב.

היה משהו סוריאליסטי בשעור הזה, שהתקיים על רקע אוהלי העקורים והרעש הבלתי פוסק של המכוניות החולפות. סביב הרב התקבצה קבוצה של צעירים כתומים, חלקם פליטים חלקם חברים שבאו לעזור. היו גם כמה מבוגרים ועוברי אורח.

באורח מפתיע פתח הרב את השעור, שאמור היה להיות תורני, בתיאור משנתו של ויקטור פראנקל. פראנקל, פסיכיאטר יהודי יליד גרמניה, היה שלוש שנים במחנות טרזיינשטאט, אושוויץ ודכאו ושרד. כל בני משפחתו, פרט לאחותו, הושמדו. לאחר המלחמה התמסר פראנקל לחקור את השאלה מה משותף לכל אלה שהצליחו לשרוד.

בהסתמך על החוויות שהוא עצמו עבר ומתוך התבוננות באנשים סביבו הגיע למסקנה ששרדו בעיקר אלה שהיו בעלי תודעה שיש לאן לחזור ויש למה לשאוף. דהיינו אנשים שמצאו משמעות לחייהם גם בתנאים הקשים ביותר.

התיזה הזו הוכיחה עצמה במחקרים שערך בניצולים (ומאוחר יותר גם באנשים ששרדו את השבי בוייטנאם). ספרו " האדם מחפש משמעות" (הופיע לראשונה ב- 1946 ובתרגום עברי בהוצאת דביר 1981) זכה להדים רבים בעולם. השיטה שפיתח פראנקל (לוגותראפיה) משמשת לטיפול באנשים שחוו טראומה קשה וכן במקרים רבים אחרים של אנשים שאיבדו טעם לחייהם.

בין דבריו של פרנקל:

· " סגולה מיוחדת היא באדם שאין הוא יכול להתקיים אלא אם כן הוא צופה אל העתיד. זה מקור ישעו ברגעים הקשים ביותר של קיומו" .

· " מי שיש לו איזה "למה" שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל "איך""

אחרי שתאר את תורתו של פראנקל פנה הרב הר נוי לעיקר הרצאתו. תפיסתו של פראנקל מצויה אצל חז" ל, אמר, והביא שני מקורות. שניהם מתייחסים לנשים גדולות שמתוך שהאמינו בעתיד חוללו נפלאות. הראשונה היא מרים, אחות משה, שבהיותה ילדה קטנה העזה פניה בפני גדול הדור, האב עמרם.

וכך מספרת הגמרא:

" עמרם גדול הדור היה, כיוון שגזר פרעה הרשע "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", אמר: לשווא אנו עמלים. עמד וגירש את אשתו. עמדו כולם וגירשו את נשותיהם. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות. פרעה לא גזר אלא בעולם הזה, ואתה בעולם הזה ולעולם הבא. פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת… עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולם והחזירו את נשותיהן.

(תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יב עמוד א).

האשה השניה שראתה את העתיד היא רחל, בתו של כלבא שבוע. עליה נאמר: " …בן ארבעים שנה היה (עקיבא) ורועה של בן כלבא שבוע היה. ראתהו בתו שהיה צנוע מכל רועים של בית אביה. אמרה ראוי זה שיהא מורה הוראה בישראל. ותיקרא תורה על שמו הלכה ונתקדשה לו בצינעה… (אבות דרבי נתן).

והמסקנה לזמננו, אמר הרב הר נוי, ללכת בעקבות מרים ורחל ולצפות לעתיד. יש משמעות למפעלנו ולחיינו ועוד נכונו לו גדולות.

הרב הר נוי למד בישיבת קריית ארבע, מתגורר באלעד, מלמד בקרית הרצוג, מסיים תואר בחינוך ולומד פסיכולוגיה. הוא נשוי ואב לחמישה ילדים.

אות העוקר

אחרי כל אחת ממלחמות ישראל הוענק למשתתפיה אות. יש לנו אות הקוממיות (מלחמת העצמאות), אות סיני (מלחמת קדש), ששת הימים, שלום הגליל.

עכשיו העלה השר אפרים סנה הצעה להעניק אות למשתתפי המבצע המפואר של העקירה. אולי התכוון שייקרא אות העוקר, או אות הרגישות והנחישות.

הרמטכ" ל דן חלוץ דחה את ההצעה על הסף. מה שמעיד שהוא חכם יותר מסנה. הרמטכ" ל הרי יודע שאות הרגישות והנחישות עתיד היה להיות אות קלון. אות שיבער על חזותיהם של אלו שיעיזו לענוד אותם. יבוא יום שילדים ישאלו את אביהם: אבא איפה היית בעשירי באב שנת תשס" ה. והאבא אפילו לא יוכל להגיד " הייתי ג"ובניק" כי הרי רוב המפנים היו ג"ובניקים שגויסו למשימה.

למרות זאת החליט פיקוד דרום לתת לעוקרים אות עידוד.

כמה זמן יידרש לפינוי המדינה

אם לפינוי 10,000 תושבי גוש קטיף נדרשו כעשרה ימים כמה זמן דרוש כדי לפנות את כל מדינת ישראל?

נעשה חשבון פשוט במספרים עגולים. חמישה מיליון יהודים לחלק לעשרת אלפים הם 500. נכפיל ב-10 ימים ונקבל 5000 ימים שהם כשלוש עשרה וחצי שנים.

האם זו תוחלת החיים של מדינת ישראל?

אילו הייתי פלסטיני

אילו הייתי פלסטיני הייתי בז לשמאל הישראלי על צביעותו ואטימותו. קחו למשל את המאמר שכתב הפרשן הכלכלי של הארץ, נחמיה שטרסלר, " נס החומוס והדגים" .

וכך הוא כתב:

" אם הרשות הפלסטינית והחמאס מבינים את לב הציבור הישראלי, עליהם להפוך את עזה למקום הכי שלו בעולם. הכי מזמין אורחים. לא עוד איומים, לא צלפים, לא פיגועים, לא מתאבדים, ומובן שלא "טילים על ערי ישראל".

" במקום זה הם צריכים למלא במהירות את חוף הים של עזה בשורה של מסעדות חומוס ודגים, ובמקביל לאפשר כניסה נוחה ומסבירת פנים של ישראלים לרצועה. אם יעשו זאת, הם יגלו חיש מהר את תאוות השוטטות ואת כוח הקנייה של הישראלי המצוי, כולל מתפקדי הליכוד.

" ברגע שיהיה אפשר לשבת בשקט במסעדה בחוף עזה, ליהנות מהגלים ומהבריזה, לנגב חומוס בעשרה שקלים וליהנות מארוחת דגים ב-30 שקל – חוף עזה ייהפך ללהיט הכי גדול בישראל" .

עד כאן דברי שטרסלר.

אילו הייתי פלסטיני הייתי אומר את הדברים הבאים: אדון שטרסלר הנכבד. אתה חושב שתוכל לקנות אותנו בעשרה שקלים תמורת חומוס. אתה חושב שאם סילקת מחלק אדמתנו את המתנחלים נסכים להיות המלצרים שלכם במסעדות שלנו? את המאמר שלך בוודאי כתבת במערכת הארץ שברחוב שוקן הנמצא על אדמת הכפר הערבי סלמה. ואת התואר שלך בכלכלה ודאי קיבלת באוניברסיטה היושבת על אדמה ערבית. תושבי האדמות האלה יושבים בעזה וצופים אל האדמות שלנו באשקלון ובאשדוד, בשדרות ובכיסופים. את כל זה נמכור ב-10 שקלים של מנת חומוס? אתם היהודים חסרי קשר אמית י לארץ הזו ומוכנים לפנות ישובים תמורת מסעדות חומוס ודגים. לא אנחנו.

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, שחיתות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא לזרוק בהקדם את האתרוג הרקוב

  1. פינגבאק: דניאל פרידמן – " הספין הגדול ביותר של אולמרט" | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: כל מה שידענו על שרון והעדפנו לשכוח | היגיון בשיגעון

השאר תגובה