איך גילו הערבים את " טבח טנטורה"

.כתבתי כאן כי ממעקב אחר אתר הזיכרון הפלשתינאי למדתי לדעת כי עד לפרסום פרשת עבודת המאסטר של תדי כץ מאוניברסיטת חיפה, הערבים עצמם לא ידעו על טבח כלשהו שהיה בטנטורה.

עתה קיבלתי סיוע למסקנה זו מיואל אליצור תושב עופרה. וכך הוא כותב:

" אישור לקביעתך שלפני תדי כץ לא טען שום ערבי שהיה טבח בטנטורה, אני מוצא בספר "בלאדנא פלסטין", מאת מצטפא מראד אלדבאע". זוהי אנציקלופדיה גיאוגראפית של ארץ ישראל ב-11 כרכים, שנכתבה בבירות בשנות הששים ואילך.

" המחבר, פליט מיפו, מספר במבוא שכתב מהדורה קודמת לפני 1948 ונאלץ להשליכה לים, כאשר הספינה שבה נמלט מיפו עמדה לטבוע ורב החובל דרש להשליך את כל המטען לים.

" האנציקלופדיה כוללת מידע מקיף על כל הכפרים והחורבות בארץ, וכן חומר מכתבי גיאוגרפים מוסלמים. זהו חיבור אנטי-יהודי ואנטי ישראלי קיצוני. ישראל נקראת כאן "האויב", הקמת המדינה "נכבה" ותקופת המנדט נקראת "התקופה הבריטית השחורה".

" אני משתמש במהדורת צילום שיצאה בכפר קרע שבנחל עירון ב-1991. מהדורה זו השמיטה את הפתיח של הספר שהוכתר "אין מנוס מהשמדת ישראל". האנציקלופדיה כוללת מידע מלא מהצד הערבי על כל קרב שהיה במהלך מלחמת השחרור והכותב כמובן מאשים את היהודים בכל.

" בדקתי את המידע על טנטורה (כרך ב/7, עמ" 610-605). יש כאן מידע רב על המקום ותלאותיו בימי נפוליון, גודלו, מספר תושביו במפקדי אוכלוסים שונים, בית הספר שנוסד בו לבנים ולבנות וכו". החלק הקצר והלקוני ביותר עוסק בחורבן הכפר – שלוש שורות בסוף. וכך נאמר שם: "האויבים החריבו את הכפר טנטורה, לאחר שהוציאו את תושביו ממנו, והקימו על הריסותיו את יישובם "דור" – Dor בשנת 1949 לספירת הנוצרים"" .

עד כאן דבריו של יואל אליצור.

אליצור עוסק במחקר גאוגרפי היסטורי של ארצישראל. מלמד במכללת הרצוג, במכללת ירושלים ובאוניברסיטה העברית.

חיבר ספר באנגלית על מקורותיהם של שמות מקומות בארץ. הספר יופיע בתוך שנה בתרגום עברי וייקרא " שמות מקומות עתיקים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם" .

אליצור בוחן מחדש זיהויים מקובלים של ישובים ואתרים בארץ ומנסה להסיק מסקנות לגבי תולדות הלשון ומפגשי לשונות. דוגמא לחידושיו:

* דבורה ודבוריה

: שני השמות קיימים למרגלות הר תבור. אליצור קובע כי הראשון משמר את "תבור" והשני את "דברת".

* ואדי אל-חראמיה,

בין עפרה לשילה, נקרא בימי קדם "גב". בניגוד לחוקרים חשובים שזיהו אותו עם חלק מהזכרות "גבע" שבמקרא.

* נחל זרד

המקראי אינו זה שמסומן בשם זה במפות כיום אלא ואדי צפוני יותר. הביסוס העיקרי לזיהוי היה קריאה שגויה במפת מידבא.

* "כפר שיחלים"

של מקורות חז" ל שהיו בו " כפלים כיוצאי מצרים" היה כנראה בתוך שטח קרית גת של היום. זאת, על פי מרחקי מיל ב"אונומסטיקון" של אוסביוס, שימוש בחוקי השתמרות השמות שגילה בעבודתו (ש" משתמרת ביהודה כ-s ובגליל כ-sh) ומעקב בלשי אחרי גלגולי השם במקורות שונים ורחוקים זה מזה.


הכתבה המרכזית על פרשת טנטורה, ראה:

http://www.zeevgalili.com/?p=559

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא איך גילו הערבים את " טבח טנטורה"

  1. פינגבאק: יוחנן בן זכאי | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: כל הקישורים לכל המאמרים על בלוף הנכבה | היגיון בשיגעון

השאר תגובה