מכתב גלוי לעורך החדש של "הארץ"

דייויד לנדאו, בן 56, שומר מצוות, נתמנה לעורך החדש של עיתון " הארץ" . זו הזדמנות טובה לומר כמה מילים על העיתון ואולי להשיא כמה עצות לעורך החדש.

דוד לנדאו ויקישיתוף

אקדים ואומר שאני מנוי על העיתון עשרות שנים. עוד בהיותי נער הייתי ממתין בקוצר רוח למאמרו השבועי של רוברט וולטש שדיווח מלונדון על ספרים חדשים, ופתח בפנינו אופקים לעולם הגדול. זו היתה תקופה שבה "הארץ" היה מפרסם מאמרים ומסות של ענקי רוח: גרשום שלום, ברוך קורצווייל, דוד פלוסר, יעקב טלמון. זו התקופה בה התפרסמו יצירות עגנון וביניהן הרומן הגדול " שירה" בהמשכים. אלה היו הימים בהם הכתיב חיים גמזו את סדר היום התרבותי.

  אני מוסיף להיות מנוי על " ארץ" למרות שאני ממש לא אוהב את העיתון הזה כפי שעוצב בתריסר השנים האחרונות. אם אני ממשיך לקרוא את העיתון – ולא הצטרפתי לציבור גדול שנטש אותו בשנים אלו – הרי זה משום שהוא בכל זאת העיתון היומי הרציני היחיד. כי בעיתון הזה אתה לא מוצא משטחים של צבע, וכותרות צעקניות וסיפורי הבל, כמו במעריב וידיעות. ואתה מוצא דברי תרבות ואמנות, מאמרים רציניים בנושאי מדע וספרות, תרגומים חשובים על הנעשה בעולם הגדול, ניתוחים כלכליים מעמיקים ועוד. וכבר כתבתי כאן פעם כי כשחשבתי לבטל את המנוי, חזרתי בי לאחר שבעמוד הראשון הופיעה ידיעה, לרוחב ארבעה טורים, על מציאת מטוסו של אנטואן דה סנט-אקזופרי. בידיעות ובמעריב עדיין לא שמעו על מחבר " הנסיך הקטן" .

דתי-ציוני-חילוני

אינני מצפה ממך כי תשנה את הקו השמאלני של העיתון. אחרי הכל עמוס שוקן הוא בעל המאה ובעל הדעה. וכמו שאמר בן גוריון אדם קונה דפוס, שוכר עיתונאים ומוציא עיתון. שוקן בחר בך לא רק בשל הישגיך המקצועיים אלא גם בשל השקפותיך. ואתה הגדרת עצמך "אדם דתי עם השקפה ציונית-חילונית. אין כלום ביני לבין הציונות הדתית והמשיחית, ואם אני חושב על דמות דתית שאתה אני מזדהה, זהו פרופ' ישעיהו ליבוביץ"" .

הקו הפוליטי של " הארץ" מעולם לא היה לטעמי ואני מניח שגם לטעמם של קוראים רבים אחרים. אך בתקופה שנערך בידי גוסטב שוקן אפשר היה לחיות אתו. כי הוא היה עיתון ציוני. " הארץ" השתנה בתכלית מאז נמסר לעריכתו של חנוך מרמרי. מרמרי לא פגע ואף שיפר את איכותו התרבותית של  "הארץ" . אבל בעריכתו הפך העתון שמאלני בתקופה ששמאל פרושו לצדד בפלסטינים, לא להאמין לצה"ל, לקעקע את היסודות של ישראל כמדינה יהודית וציונית. הדבר בא לביטוי במתן מקום נרחב לכותבים פרו פלסטינים בלי כל איזון כמעט. להארץ גם קרה דבר ששוקן האבא ודאי מתהפך בקברו בגללו. לא רק שהוא לא היה נותן לכותבים כמו גדעון לוי ועמירה הס להשתולל כפי שהם משתוללים. הוא לא היה נותן לבליל של דעות פרשנות ועובדות, ללא כל הפרדה ביניהם, להופיע בעיתון החשוב לאנשים החושבים.

ביטוי לצד היהודי

אינני מצפה ממך שתהפוך את הארץ לעיתון ציוני נלהב כפי שהיה בראשית דרכו, לפני שנרכש על ידי משפחת שוקן. תקופה בה, בתגובה לפירסום הספר הלבן, יצא הארץ בכותרת ובה הפסוק מבראשית יג, טו: " כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם" .

כשהארץ נתן בכותרת את גדולות ההבטחה

אבל כאדם שומר מצוות, בן תורה וציוני, שאחד מילדיו מתגורר בשטחים     ה" כבושים" , אפשר לצפות כי בעיתון שבעריכתך יינתן ביטוי גם לצד היהודי.

ראה מה אמר הסופר אהרון אפלפלד בראיון לארי שביט: "שבוע אחר שבוע כותבים אצלכם בעיתון על איזה אסון פלסטיני. בנאמנות עושים זאת, שבוע אחר שבוע מביאים איזה אסון פלסטיני. ואני שואל את עצמי: מדוע לא מביאים מדי פעם איזה אסון יהודי? האם חסרים פה אסונות יהודיים? האם אין כאן כאב יהודי? בכל רחוב יש כאב כזה. בכל בית יש אסון כזה. לא היה יפה לכתוב שבוע אחד על אסון יהודי ושבוע אחד על אסון פלסטיני? זה לא היה נותן לדברים פרספקטיבה נכונה יותר?" .

שהחיינו – " הארץ" הגיע לדף היומי

אולי בזכות העורך החדש של " הארץ" (החובש כיפה) הופיעה השבוע בעמוד הראשון של העיתון ידיעה על סיום המחזור העשירי של הדף היומי. הידיעה אמנם לא הייתה חפה משגיאות האופייניות לדיווח החילוני על אירועים של הציבור הדתי. נאמר בה כי " היהדות החרדית" היא שושבינת השמחה, כאילו יהודים לא חרדים (וגם חילוניים רבים) אינם שותפים למפעל. עוד נאמר כי מדובר ב"קריאת התלמוד" כאילו לומדי הדף עוסקים בקריאה יומית של מאמר ראשי בהארץ. למרות ליקויים אלו אפשר לומר גם זו לטובה ושהחיינו. אם נזכה אולי יופיעו בהארץ גם מועדי כניסת ויציאת השבת.


==========================================================

פורסם בקטגוריה שמאלנות, תקשורת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא מכתב גלוי לעורך החדש של "הארץ"

  1. פינגבאק: עמירה הס כדוברת חמאס | היגיון בשיגעון

השאר תגובה