אהוד יערי חשף את פרצופו האמיתי של ערפאת והשמאל לא אהב את זה

זהו מאמר ישן משנת אלפיים. תחליפו את השם ערפאת באבו מאזן ותגלו ששום דבר לאשתנה. [15.6.2014]

בראשית שנות השבעים הופיע במערכת "ידיעות אחרונות" בחור צעיר, גבוה, ממושקף, בעל תווי פנים יפים. הוא הציג עצמו בשם אהוד יערי והציע עצמו לתפקיד כתב לעניינים ערביים.

באותה תקופה התחילה תפוצת "ידיעות אחרונות" להתקרב לזו של "מעריב". העורך, דב יודקובסקי, חיפש בנרות כתבים כוכבים, שיוכלו להתמודד עם מערכת "מעריב", שהיתה עשירה באנשים כשרוניים ופופולריים.

אהוד יערי היה אז אדם אלמוני. ל"ידיעות" הוא הגיע, ככל הזכור לי, עם נדוניה קטנה – ספר על ארגון פת"ח וניסיון מה בעבודה ב"דבר", בה כיהן אביו בתפקיד בכיר. זה לא היה הרבה, אבל יודקובסקי היה בעל טביעת עין לגבי איכותם של אנשים והחליט בו במקום לקלוט אותו לעיתון. זאת, למרות שבין קומץ הכתבים שהיו אז לעיתון היה כתב מעולה לענינים ערביים, יהושע חלמיש, לשעבר קצין בכיר באמ"ן, מחבר מילון למונחים צבאיים של מדינות ערב ומומחה מובהק לעולם הערבי. יודקובסקי קיווה שיימצא מקום ליערי בצידו של חלמיש ושניהם יירתמו לקידום העיתון. אך הדבר לא נסתייע בידו. לא נמצאה דרך לחלק את המלוכה בין שני כתרים ויערי פרש מרצונו והלך לרעות בשדות זרים.

מאז עשה יערי קריירה מזהירה ובמרוצת השנים הביע יודקובסקי לא פעם את צערו על שהעיתון איבד כוכב כזה.

כיום נחשב יערי לפרשן החשוב ביותר לעניינים ערביים. איש איננו יכול להתחרות בו בידע פנומנאלי, בקשרים מצויינים עם מקורות מכל קצווי הקשת הפוליטית – בארץ, בשטחים, בעולם הערבי ובארצות הברית.

אינני יודע מה הן בדיוק דעותיו הפוליטיות של אהוד יערי. יש לי יסוד להניח כי הוא איננו נמנה עם אוהדי רחבעם זאבי, גוש אמונים או אפילו הליכוד. הספר שכתב ,יחד עם זאב שיף, על מלחמת לבנון, "מלחמת שולל", מהווה כתב אישום חריף נגד אריאל שרון.

על פי פרשנותו של אהוד יערי אי אפשר לדעת מה הן דעותיו. כי אהוד יערי – ובמציאות התקשורתית של ישראל זו תופעה חריגה – הוא פרשן מקצועי. שלא כרוב המזרחנים (פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ועיתונאים) הוא איננו שבוי מסומם של הסכם אוסלו. הוא איננו תולה עיני עגל במרואיינים ערביים. הוא אינו שיכור ממכמני השפה הערבית, שהוא שולט בה שליטה מוחלטת. הייתי אומר שהוא העיתונאי הישראלי הקרוב ביותר לדגם של פרשן בעיתונות האמריקנית המעולה.

חלום מבטיח דרך אחת – כרזה בצור באחר ערפאת ואבו מאזן יוצר תמר הירדני ויקיפדיה

וזה בדיוק אינו מוצא חן בעיני התקשורת השמאלנית, שלאחר היסוס קל בראשית האינתיפאדה כבר התעשתה וראתה עד כמה ערפאת צודק ועד כמה אנחנו אשמים.

מאז פרוץ המהומות בשטחים – כותבת שרה ליבוביץ'-דר ב"הארץ" – נהפך אהוד יערי לפרשן הלאומי…הכל בסדר למעט העובדה שיערי משוכנע שערפאת חובב אלימות מושבע".

על מה יצא הקצף?

באותו מוצאי שבת בו יצא שמעון פרס לשליחות ההתרפסות לערפאת בעזה אמר יערי: "קשה להעלות על הדעת שערפאת מוכן לתת לפרס מה שהוא לא מוכן לתת לברק ולקלינטון… המגמה של ערפאת ואנשיו היא להפוך את קו התפר לקווים חמים… מבחינת ערפאת אפשר להילחם עד הבית הנוצרי האחרון (בבית ג'אלה משם נורו יריות אל תוך ירושלים). ערפאת כבר גרם חורבן גדול ברבת-עמון ובביירות. בית ג'אולה קטנה עליו".

על דברים אלה – שאמיתותם הוכחה שוב ושוב בימים אלה – כותבת הפרשנית המהוללת של הארץ, שרה ליבוביץ-דר,כי דבריו של יערי "לא היו מדוייקים במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב הם יכולים להתפרש כמגמתיים, חד צדדיים ומשקפים את עמדתו המסורתית, העויינת מראש, של יערי לערפאת ולמחויבותו לתהליך המדיני".

הכתבת אומרת כי יערי מתבסס בפרשנותו על קשרים טובים עם כל הצדדים.אבל… "הכל בסדר למעט העובדה שאהוד יערי לא סובל, ממש מתעב, את יאסר ערפאת".

שורה של פשעים היא מונה ביערי: הוא כינה את ערפאת עוד בשנות השבעים גוץ שמן"; הוא סרב ללחוץ ידו בנימוק שהדבר אסור על פי החוק.

מה כבר לא אמר יערי על הצדיק הזה, מקוננת ליבוביץ-דר: "שהוא קונספירטור מניפולטיבי, שהוא הבעיר את הלהבות, שאם רק ירצה השטח יירגע… בקיצור אם אתה שמעון פרס או יוסי ביילין, קשה לך מאד לשכנע את הציבור למה בכל זאת מוכרחים להמשיך להידבר עם המניפולטור הגוץ שרק אלימות בראש שלו".

דברים אלו של "הארץ" נופלים על אוזניים קשובות אצל השמאל הישראלי שמיד אחרי המתנחלים הוא פתח במסע צלב אחרי כל מי שסוטה מדרך אוסלו. כלומר: מי שמצדיק את ברק ולא את ערפאת. כך יזם "הארץ" פרויקט מיוחד ואלו תוצאותיו.

הוא ראיין את כל המזרחנים-פרשנים-פוליטיקאים המחזיקים בדעה שלא חשוב מה אנחנו נעשה, אנחנו תמיד הכובשים לעומת הצדיקים שבצד השני. ואם לא די באלה הוא הביא תנא דמסייע מזיאד אבו זיאד, השר לענייני ירושלים ברשות הפלסטינית ומצדיק הדור אחמד טיבי.

מה שמרגיז ביערי את אנשי השמאל הוא שיערי גרם לרבים מהם לחשוב מחדש על הפרטנר שלהם לשלום. אמר על כך אורי אבנרי: "להצגה של ערפאת כמפלצת, דיקטטור, תככן, ומתעתע, שרוצה להשמיד את ישראל ואיננו פרטנר לשלום יש השפעה קטלנית".

וד"ר יורם מיטל, איש אקדמיה שמאלני, אומר:"ההערכות של יערי גרמו למשבר השמאל… חרוץ מנסה להרגיל אותנו למצב מלחמתי כרוני ואנחנו כבר לא שואלים אם לעזאזל זה המצב היחיד. והתשובה שלי היא לא. יש גם מציאות אחרת. חבל שאנחנו לא רואים אותה על המסך".

פורסם בקטגוריה טרור, פלסטינים, תקשורת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא אהוד יערי חשף את פרצופו האמיתי של ערפאת והשמאל לא אהב את זה

  1. מאת צביקה ארצי‏:

    אז מה אני אמור לעשות עם פניו האמיתיים של עראפאת? האיש כבר מת.
    דיון אמיתי ופורה צריך מצע רחב ויריעה רחבה.
    האמירה "שלא חשוב מה אנחנו נעשה, אנחנו תמיד הכובשים לעומת הצדיקים שבצד השני." מציבה מיד מחסום בפני כל רצון לדיון אמיתי. מה שמעניין אותי זה מצבי. אני נמצא כאן ועכשיו.
    אני לא רוצה להרגיש כובש לא בגלל הצד השני. גם אם יבוא המשיח ויאמר שאלה משם צדיקים גמורים עדיין לא אסכים שהם יקבעו לי מי אני ומה אני.
    אז אם מטרת הדיון רק להוכיח שהם הרעים ולכן אנחנו הטובים אני פס.
    אם אנחנו הטובים אז איך קורה שיש אצלנו כל כך הרבה מסכנים, שלולא הסמולנים המנסים לתפוס עליהם טרמפ. היו יוצאים גם השנה לרחובות.

  2. מאת צביקה ארצי‏:

    גם באתרם של עוכרי ישראל "במחשבה שניה" תגובותי מחכות לאישור. אז מה זה אומר?
    תגובה
    מה זה שייך לעניין? זו חידת חמיצר?
    ז.ג.

  3. מאת אחת‏:

    אהוד יערי אינו חושש לומר את מסקנת האמת שהגיע אליה. הוא התחיל בשמאל ונאלץ להתפכח עם השנים. אגב, גם לבוגי-יעלון קרה דבר דומה, עוד כשהיה יד ימינו של רבין בנושאי ביטחון. הוא מזכיר בספרו כי רבין עצמו הבין שעראפת 'עובד' עלינו ואינו מתכוון לממש את התחייבויותיו! לכן רצה לסגת מהמשך תהליך אוסלו. לא משנה מה דעותינו, המציאות היא שאבו מאזן אינו יכול לעשות שלום עם ישראל! על פי תפיסת הפלשתינאים, שום מנהיג פלשתיני אינו רשאי לוות על זכות השיבה של כלל הפליטים, הנוכחיים והעתידיים. מאידך, ישראל אינה יכולה להסכים לתנאי זה פירושו: חיסול ישראל.
    כל מנהיג ערבי 'פלשתיני' יודע שהוא יחוסל ברגע שיחתום על התחייבות לויתורים, כי במשך דורות הם הזינו את הפלשתינאים בהסתה ובידיעה שבדם ואש הם יפדו את פלשתין! הם אינם כשירים כלל לנהל ריבונות עצמית אמיתית, עם כל המערכות השלטוניות הנדרשות.
    לכן על ישראל להמשיך ולנהל את הסכסוך בתבונה בדורנו וכנראה גם בדורות הקרובים!

  4. מאת דוד איש שלום‏:

    אחת, המצב הרבה יותר גרוע, המצאת העם הפלשתיני הוא רק מהלך הסחה והטעיה על פי תורת השלבים שכל מטרתה השמדת ישראל והשלכת יהודיה לים. זוהי התכנית האסטרטגית הגדולה של הפלשתיניזם, ואף עצם הצדקת המצאותו של העם הפלשתיני הוא בהשמדת קיומו של העם היהודי. הפלשתיניזים הוא המשכו של הנאציזם באמצעים אחרים. כך היה מאז מנהיגם הראשון גנרל האס אס חאג' אמין אל חוסייני, טירוריסט אכזר ומעריצו של היטלר, שאף החדיר את התמיכה בנאציזם לכל ארצות ערב. וממשיכיו, בגלוי או במוצנע הפלשתיניזם החילוני ואם זה הג'יהאדי. הם רואים בהיטלר את גיבורם הגדול ורואים בעצמם ממשיכי דרכו. ולתוך הטירוף הנאצי הזה נכנס השמאל הישראלי כמקדם מכירות, מספק רוח גבית ומקנה הצדקה אסטרטגית. על זה כבר פסק מנהיג השמאל השפוי של אז :מתוך מאמר של צפריר רונן ז"ל: ברל כצנלסון, המנהיג הבלתי מעורער של תנועת העבודה ההיסטורית, כתב כבר ב-1936 את הדברים האלו המדברים בעד עצמם:
    "היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות?… וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו… עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינאים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח…(ברל כצנלסון, עתון "דבר", מאי 1936). מובא מתוך
    "… את מה שברל כצנלסון, עורך "דבר" ראה כבר בשנות השלושים, ואולי היה נחלת מיעוט, נהפך היום לאסוננו לנחלת רוב האליטה הדקה והזעירה השולטת, השמאל האנטי ציוני המאכלס את מסדרונות התיקשורת, הפרקליטות, משרד החוץ ובית המשפט. .. רמת דיון הביבים של התקשורת הובילה למצב שכבר אי אפשר כלל אפילו להתווכח.

השאר תגובה