מעולם לא הייתה עיני צרה בחליפות המהודרות של ראשי ש"ס, שאומרים עליהן שהן מתוצרת בית האופנה האיטלקי ורסאצ'ה.
מן הראוי היה אמנם שמנהיגי התנועה הזו יקנו את בגדיהם במקומות שבהם קונים בוחריהם את בגדיהם. למשל, שוק התקווה, או שוק בצלאל, או שוק הכרמל. או ברחוב ביאליק ברמת-גן או ברחוב רבי עקיבא בבני ברק. היום אפשר להשיג בגדים בזיל הזול – חולצה מצויינת ב-25 ש"ח, מכנסייםב-80 ש"ח. ז'אקט מהודר במאה שקל. הידיים אמנם ידי סין אבל המראה של הבגדים הללו הוא מראה יעקב.
מי שמקפיד על קלה כחמורה יכול לבוא ולבדוק. אין בבגדים הזולים הללו אפילו ספיק ספיקא של שעטנז (ואם יש חשש הרי יש מעבדה מיוחדת בבני ברק המתירה ספקות). גם כפתורי הבגדים הזולים כשרים למהדרין. תפורים כך שהכפתורים בצד ימין והלולאות בצד שמאל. כך שהסיטרא דימין יהיה מעל הסיטרא דשמאל . ובמכנסיים כמובן להפך, כנהוג בקהילות ישראל [ובמיוחד בליטא משם באו אנשי ש"ס כידוע] מדורי דורות.
אך אם מנהיגי ש"ס מעדיפים את חליפות ורסאצ'ה למה שתהיה עינינו צרה בהם. כי צרות עין היא סימן לקינאה במי שצלחה דרכו והיא מן המידות הרעות שהיצר הרע שבנו מסית אותנו בהן.
ומה עוד שמדובר בתלמידי חכמים או שמוחזקים בעיני עצמם כתלמידי חכמים. והרי כבר קבעו חכמינו כי תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה. ותלמיד חכם ניכר בבגדיו ש"אין חלוקו נראה תחתיו". ועוד אמרו כי יסתפק אדם באכילה ובשתיה בפחות ממה שיש לו, אך יקפיד על הלבוש שהוא כבוד הבריות.
אבל לא בבגדים עסקינן היום אלא בבוגדנות המלווה את ש"ס מיום הקמתה. האם יש קשר בין בגדי ורסאצ'ה לבין ההתנהגות הפוליטית של ש"ס?
כדרכי פניתי לחכמת השפה. כאן אפשר להתיר הרבה קושיות. ובכן מסתבר שהמילה בגד היא מילה ראשונית שאין ידוע מקורה. אבל חוקרים מצאו כי מן המילה בגד נוצר הפועל לבגוד. כי במעשה הבגידה יש מעין כיסוי כמו בגד המכסה על הגוף. רעיון דומה קשור למלה מעיל, שממנו נגזר הפועל למעול. תופעה דומה יש גם בשפות אחרות. בערבית הפועל לבס שמשמעותו ללבוש והפועל הקרוב לו הוא לערבב ולסלף. וכך גם באנגלית ובעוד שפות.
יש איפוא קשר ישיר בין בגדי ורסאצ'ה לבין מעשיהבגידה של ראשי ש"ס. כי מי שיצרו גובר עליו להתגנדר בלבושו ובבגדו סופו שהוא בוגדן.
הגיע הזמן להגיד למנהיגי ש"ס מהודרי הלבוש: מושחתים, נמאסתם.
פינגבאק: הכרעת הדין בפרשת דרעי: לא צדק ולא סדר חברתי | היגיון בשיגעון