כשעיתונאי אינו יודע היכן נקבר יוסף ואינו מבדיל בין ריש לקיש לבר יוחאי

אם יש את נפשך לדעת את המעין ממנו לא שאבו עתונאינו החמודים והעוקצניים, אף לא טיפה אחת, לך אל כתבותיהם. תקרא מה הם יודעים ומה הם אומרים כשמדובר בנושא יהודי כלשהו.כמעט כולם "מנוגבים מדבר תורה" (כמאמרו של עגנון), פשוט נבערים מדעת.

 יגאל סרנה ויקיפדיה dolly hase

 

יגאל סרנה ויקיפדיה dolly hase

קחו למשל את יגאל סרנה, כתב בכיר ב"ידיעות אחרונות". חצי עיתונאי חצי סופר, קצת מזה וקצת מזה. כמובן שמאלני. סרנה שם נפשו בכפו, יצא לכתוב כתבה על שכם, כשהוא זוכה להגנתם של "הפנתרים", תנועה שלפי עדותו "הטילה את חתיתה על סיורי צה"ל בשעתו".

הכתבה כולה עושה שרות מצויין לעמדה הערבית. קבר יוסף בידי ישראל הוא "פרונקל" והערבים עכשיו משפצים אותו ומחזירים לו את תפארת עברו. וראש העיריה שלח ארבעה מהנדסים לאיטליה ללמוד על שיפוץ אתרים עתיקים וזה מוכיח שהם רודפי שלום.

עד כאן הכל בסדר. לא יותר גרוע ממאמר ראשי שכתב בשבחו של ברגותי. וכי מה אפשר לצפות מכתב ישראלי? שיציג את העמדה הישראלית? בפעם האחרונה שסרנה הציג עמדה ישראלית היה ככל הזכור לי כאשר איש חמס פוצץ עצמו בדיזנגוף, במסלול בו מוביל סרנה את בתו אל הגן.


אך מה בדבר השרות לקורא ודיוק במידע? יגאל סרנה יוצא לשכם ומבקר בקבר יוסף. ומה מקור האינפורמציה שלו שהוא מביא לקוראים על הקבר? שומר המקום. וזה אומר לו כדברים הבאים: "מעולם לה היה המקום קבר, יהודי או מוסלמי, ואין בפנים שום יוסף שלנו או שלכם. את יוסף שלכם קברו במצרים וגם בגין אמר לסאדאת כי הוא נטמן במונאפיה. אחר כךאמרו שהוא בטבריה ואחרי זמן "דיברו על המקום פה".
 עד כאן דברי שומר הקבר הערבי, מפי סרנה.
יגאל סרנה כנראה נעדר מן השעור בתנ"ך בו למדו על העלאת עצמות יוסף ממצרים וקבורתו בשכם. את מדרשי חז"ל מערכת החינוך הישראלית ודאי לא לימדה אותו, גם אם היה בא לכל השעורים. אך כעיתונאי אפשר לדרוש ממנו להכין שעורי בית לפני שהוא כותב כתבה. לפתוח ספר מדעי העוסק בנושא.
אם היה פותח למשל את "מצבות קודש בארץ ישראל" של ד"ר זאב וילנאי היה לומד לדעת כי קבר יוסף בשכם מוזכר כמה מאות שנים לפני הכיבוש הערבי (כן מר סרנה, שכם היא שטח כבוש בידי ערבים). יש אינסוף מקורות נוצריים, שומרונים, יהודיים וגם ערביים לגבי זהות הקבר, כקברו של יוסף.
  

קבר יוסף בשכם 1865

אין זו הפעם היחידה שבה נחשפו ידיעותיו של סרנה ביהדות. לפני כשנתיים פרסם סרנה כתבה על עולם הפשע בפרדס כץ. בכתבה הוא מצטט אחד ממרואייניו שסיפר לו את הסיפור התלמודי על ריש לקיש שהיה בראשיתו שודד (או גלדיאטור). היה מסוגל לעבור נהר בקפיצה. ר' יוחנן שיכנע אותו לחזור בתשובה והבטיח להשיא לו את אחותו היפה. ריש לקיש קיבל את ההצעה ולאחר שקיבל עול תורה נתברר כי תש כוחו והוא אינו מסוגל עוד לדלג בקפיצה מעל לנהר.
בגירסה של סרנה, כפי ששמע אותה מחכמי פרדס כץ, נהפכו היוצרות. ריש לקיש הוא האיש הטוב (במקום ר' יוחנן) והאיש הרע הוא ר' שמעון בר יוחאי (שחי בכלל בתקופה אחרת).
הפניתי את תשומת לבו של העורך דאז, אלון שליו, וסרנה התקשר אלי והסביר לי שהסיפור הזה מלמד כי האנשים אותם ראיין רק מתחזים ללמדנים גדולים בעוד שהם בורים ועמי ארצות.

מי אתה שמיר, מי אתה חלמיש לפני עיתונאי עברי המנוגב מדבר תורה.

 ראה

קבר יוסף בשכם

איך השתלטה השמאלנות הפוסט יהודית על התרבות הישראלית

http://www.zeevgalili.com/?p=10611

איך הפכה התקשורת מושחתת ושמאלנית

http://www.zeevgalili.com/?p=6114

 

נספח: ארגוני שמאל בישראל

 

אק"י – אופוזיציה קומוניסטית ישראלית (פרשה ממק"י ב-1973, התמזגה לחד"ש ב-1977)

דע"ם – ארגון הפעולה הדמוקרטי (הוקמה ב-1995 על ידי פורשים מדרך הניצוץ)

הפנתרים השחורים (נוסדה ב-1971, רצה כחלק מהעולם הזה – כוח חדש, של"י וחד"ש)

הרשימה המתקדמת לשלום (נוסדה ב-1984, התפלגה ב-1992 אל בל"ד ודעכה)

חד"ש – החזית הדמוקטית לשלום ולשוויון (נוסדה ב-1977 על ידי רק"ח יחד עם פורשים מאק"י, שס"י, הפנתרים השחורים ואחרים, מאוחר יותר הצטרפו מק"י ותראבוט)

מחנה של"י (שלום לישראל) הוקמה על ידי הסוציאליסטים העצמאיים, מוקד, העולם הזה – כוח חדש, והפנתרים השחורים)

מק"י – המפלגה הקומוניסטית הישראלית (נוסדה ב-1919 כמפס"ע ולאחר מכן פק"פ, ושינתה את שמה למק"י עם הקמת המדינה ב-1948, דעכה לאחר המיזוג אל מוקד ופירוקה ב-1977); כמו כן, מ-1989 שמה של רק"ח (חלק מחד"ש)

רק"ח – רשימה קומוניסטית חדשה (התפלגה ממק"י ב-1965, חלק מחד"ש החלק מ-1977, שינתה את שמה למק"י ב-1989)

שמאל ישראלי חדש (נוסדה 1973, התפרקה ב-1973 לתכלת-אדום ולאק"י)

תנועת שח"ר (תנועה בראשות יוסי ביילין)

אומץ לסרב (תנועת סרבנות, קמה בעקבות אינתיפאדת אל אקצה)

אנרכיסטים נגד הגדר (קבוצת שמאל רדיקלית שפועלת כנגד גדר ההפרדה)

ארבע אמהות (תנועה שפעלה ליציאת צה"ל מדרום לבנון, התפרקה אחרי היציאה מלבנון)

גוש שלום (תנועת שמאל רדיקלית)

דרך הניצוץ (התפלגה ממצפן)

הועד נגד הריסת בתים ICAHD (תנועת שמאל יהודית-ערבית המתנגדת להריסת בתים של פלסטינים)

 

יש גבול (תנועת סרבנות, קמה בעקבות מלחמת לבנון)

כביסה שחורה (תנועת שמאל רדיקלית עם אוריינטציה לסבית)

מחסום Watch (ארגון העוקב אחרי מחסומי צה"ל בשטחים)

מכתב השמיניסטים (תנועת סירוב, של נוער המתנגד לכיבוש)

מצפן (תנועת שמאל רדיקלי אנטי-ציונית, הוקמה בשנות השישים, התפרקה)

נשים בשחור (תנועת שמאל פמיניסטית למען שלום)

עיר עמים (עמותה העוסקת בעתיד ירושלים)

פרופיל חדש (תנועה פמיניסטית לאזרוח החברה ונגד מיליטריזם)

שוברים שתיקה (חיילים משוחררים מספרים על חברון)

שלום עכשיו

תעאיוש (תנועה יהודית-ערבית)

לוחמים לשלום (תנועה ישראלית פלסטינית הפועלת לסיום הכיבוש בדרכים לא אלימות)

הפורום הקומוניסטי הישראלי

הפנתרים השחורים

הקשת הדמוקרטית המזרחית (שמאל חברתי)

השמאל הלאומי

יסו"ד – ישראל סוציאל-דמוקרטית

כוח לעובדים (איגוד עובדים דמוקרטי)

מאבק סוציאליסטי (תנועת שמאל סוציאליסטית הדוגלת במדינת כל-אזרחיה)

מרכז אדוה

קואליציית הסטודנטים (ארגון על של תנועות שמאל באוניברסיטת תל אביב)

 

 

איך הפך השמאל הציוני הישן לשמאלנות פוסטמודרנית

http://www.zeevgalili.com/?p=10509

 ידיעות אחרונות הסיפור האמיתי

פורסם בקטגוריה ארץ ישראל, חז"ל, יהדות, תקשורת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא כשעיתונאי אינו יודע היכן נקבר יוסף ואינו מבדיל בין ריש לקיש לבר יוחאי

  1. מאת Avi Eder‏:

    בס"ד
    זו לא בושה להיות בור ועם הארץ. קורה…..
    זו חוצפה, עזות מצח ויריקה בפרצוף הקוראים לפרסם זאת ללא הגהה או בדיקה או די בעין נוספת שתעבור על הכתוב טרם ירד לדפוס.
    'עם הספר' כנראה נרמס ע"י ה"ציונים" האלה.

השאר תגובה