מדינת ישראל הגיעה למצב שהוא החמור ביותר בתולדותיה. הוא אולי קשה ומסוכן יותר מזה שהיתה נתונה בו ערב מלחמת השחרור. למצב הזה אחראים החתרן הבלתי נלאה, עוזרו הפודל וקבוצת פרופסורים תמהוניים שהמיטו עלינו את אסון אוסלו. על תרומתו של יצחק רבין ז"ל למצב זה לא נדבר. אולי היה תמים והאמין שניתן לשנות את המצב במזרח התיכון ולהביא שלום.  

אך יותר מכל תרם למצב הנוכחי ראש הממשלה, אהוד ברק. אפילו לאה רבין כבר אינה רואה בו ממשיכו של יצחק רבין המנוח וטוענת כי רבין מעולם לא היה מגיע לויתורים מפליגים כאלה.

בשנה אחת של שלטונו הצליח ברק להעצים את נזקי אוסלו ולהניח את היסוד לחורבן מדינת ישראל. את האיש הזה צריך לסלק מן השלטון לפני שיהיה מאוחר מדי. והדרך היחידה לעשות זאת היא הקדמת הבחירות והצגת נתניהו כמועמד נגדו.

לכן צריכה לצאת הקריאה לאריאל שרון לבל ייתן יד להמשך שלטונו של ברק על ידי הצטרפות לממשלת אחדות. לא אחדות צריך עכשיו אלא סילוק השמאל האנטי יהודי ואנטי ציוני מן השלטון. ורק נתניהו יכול לעשות זאת.התמיכה לה זוכה נתניהו בסקרים איננה רק פרי היכולת הטלוויזיונית שלו. העם רוצה נתניהו כי הדעות והעמדות של השלטון הנוכחי הן של מיעוט קטן בארץ, כפי שתמיד היה השמאל הרדיקלי. לתהליך אוסלו הרה השואה מתנגדים (ולרוב העמדות האחרות שמבטא ברק) מתנגדים כמעט כל הדתיים והחרדים, כמעט כל המזרחיים, כמעט כל העולים מרוסיה וגם חלק גדול מתנועת העבודה ההיסטורית.

אבל לפני שמתכנסים סביב דגלו של נתניהו צריך להגיד לו מהו צור מחצבתו. עליו להמנע מן השגיאה שעשה בתקופת כהונתו הקודמת כשהתחייב מראש לקיים את הסכם אוסלו. מדינה אינה חייבת לקיים הסכמים המנוגדים לאינטרסים שלה, לבטחונה ולעצם קיומה. הכרזה כזו ובחירת נתניהו תשמש איתות לערבים ולעולם כולו שנסתיימה תקופת הנסיגות והוויתורים.

די, גם לנו יש זכות לקיום.