הסיפור האמיתי מאחורי פרשת אשר ידלין

בספטמבר  1976 החליטה ממשלת ישראל, פה אחד, למנות את אשר ידלין, שהיה אז מנכ"ל קופת חולים הכללית, לנגיד בנק ישראל. גם הממשלה וגם ידלין לא ידעו כי שלושה ימים לפני החלטת הממשלה פתחה המשטרה בחקירה סמויה נגד ידלין בחשד לקבלת שוחד. החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגיש העיתונאי יגאל לביב (אז כתב "העולם הזה").

החלטת הממשלה על המינוי החישה את החקירה וכבר לאחר שבועיים זומן ידלין לשיחה עם היועץ המשפטי לממשלה, שהיה אז אהרון ברק. השיחה הזו היתה ראשיתה של חקירה גלויה שנסתיימה בהגשת כתב אישום. תחילה הכחיש ידלין הכל. לאחר תקופה קצרה, בה היה עצור עד תום ההליכים, הגיע לעסקת טיעון עם התביעה ונדון לחמש שנות מאסר.

ידלין הפך מאחד האנשים בעלי הכוח במדינה לאסיר מספר  47358 בכלא רמלה. בבת אחת נפל מ"אוויר הפסגות" שנשם (כפי שאמרה השופטת הדסה בן עתו בפסק דינה) אל מעמקי הכלא, בו בילה  1217ימים ולילות.

משפטו של ידלין היה חלק משרשרת של מעשי שחיתות שנחשפו באותה תקופה, בין היתר חשד שהביא להתאבדותו של שר השיכון אברהם עופר. גילויים אלו היו בין הגורמים שהביאו למהפך ולעליית הליכוד לשלטון בשנת .1977 .


חוזה על קופסת סיגריות

כשנה לפני תום תקופת מאסרו של ידלין פנה אלי עורך "ידיעות אחרונות", דב יודקובסקי, והטיל עלי להיות סופר צללים של ידלין. יודקובסקי ביקר בכלא בו ישב ידלין והחתים אותו על חוזה לפרסם את זיכרונותיו, בספר ובסדרת כתבות. ההסכם נחתם בחיפזון על נייר של קופסת סיגריות.

לא הייתי מאושר, בלשון המעטה, מן המשימה שהוטלה עלי. סופר צללים המבקש להצליח במלאכתו חייב להגיע למידה כזו או אחרת של הזדהות עם האיש שאת ספרו הוא כותב. לא הכרתי עד אז את אשר ידלין, פרט למפגשים אקראיים בענייני עבודה. אך ממה שקראתי ושמעתי ידעתי שאין סיכוי שאוכל להזדהות עם האיש ועם המעשים המיוחסים לו.

אך העורך לא הרפה ובלית ברירה נטלתי על עצמי את המשימה שהיתה מאד לא שגרתית. כתיבת ספר צללים מחייבת מגע אישי עם בעל הספר, הכרת מניעיו, דרכי מחשבתו, אמונותיו, סגנון חייו שפת הגוף שלו. כל אלו היו בלתי אפשריים. הכלא חצץ ביני לבין ידלין וכל מה שקבלתי היה קטעים של כתב יד משובש מאד, שהוברחו מן הכלא. היה לי גם קשר עקיף עם ידלין באמצעות חברתו לחיים, טליה, שכפרקליטה יכלה לבקר את ידלין בכלא לעתים מזומנות.

כמו שחקן על הבמה

בהעדר יכולת להזדהות עם מעשיו של האיש חיפשתי דרכים להבין את מניעיו. אמרתי לעצמי שאני במעמד של שחקן הנכנס לעורו של יאגו או אותלו או המלט, ומצליח להעלות על הבמה את צפונותיו של האיש. אך כדי לעשות זאת הייתי חייב להיפגש עם האיש ולשמוע את פילוסופיית החיים שלו בלא חציצה.

הספר "עדות" של אשר ידלין

הספר "עדות" של אשר ידלין

הצלחתי להיפגש עמו כמה פעמים במהלך ישיבתו בכלא – בעת שאושפז בבית החולים, יצא לחופשה ועוד. נדמה לי שקלטתי את האיש ועל כך אני מבקש לספר. לא אוכל לספר כאן דברים שלא נחשפו בבית המשפט, או נכתבו בספר, אך נדמה לי שאוכל להאיר דרך    סיפורו של האיש הזה פרק חשוב בתולדות החברה הישראלית. פרק שלא נס ליחו.

סיפור צמרת המדינה

סיפורו של ידלין הוא סיפור הצמרת של מדינת ישראל. ילדות בראשון לציון, לימודים בגימנסיה "הרצליה", פעילות בתנועת "מחנות העולים",    טיולים בכל הארץ מהחרמון ועד עקבה, עבודה בקיבוץ ולבסוף נישואין לדליה גולומב, בתו של מפקד ה"הגנה", אליהו גולומב. אמה של דליה, עדה, היתה אחותו של משה שרתוק (לימים משה שרת, שר החוץ הראשון של ישראל) ושל רבקה הוז אשתו של דב הוז מן המנהיגים הבולטים של תנועת העבודה.

"אותם הימים", מספר ידלין בספרו , "בבית הגולומבים עיצבו את חיי… בבית זה חונכו מיטב האנשים, שם צמחה הרוח הגדולה".

כבר בגיל 16 במסגרת פעילותו בתנועה, נפגש ידלין עם כל אבות תנועת העבודה – ברל כצנלסון, יצחק טבנקין, ישראל גלילי, יגאל אלון ורבים אחרים. שנה מאוחר יותר בהיותו בן   17ביקר בבית אליהו גולומב בשדרות רוטשילד 23 בתל-אביב. בבית זה (כיום מוזיאון ה"הגנה") אומר ידלין בספרו "ידעתי כי כאן נוצרת המדינה יום יום שעה שעה".

ידלין בצעירותו בשיחה עם בן גוריון

ידלין בצעירותו בשיחה עם בן גוריון

ביקוריו של ידלין הלכו ותכפו. הוא התאהב בדליה גולומב בתו של מפקד ה"הגנה" ועד מהרה נשא אותה לאשה והצטרף בכך לאחת ממשפחות הצמרת של המדינה בדרך.

דרך סלולה

כשאתה בן למשפחה כזו באותם הימים דרכך היתה סלולה. המסלול התחיל בחברות בקיבוץ חמדיה, שליחות מטעם הסוכנות לארצות הברית, חזרה לקיבוץ. מכאן במישרין למזכירות מפא"י, שכללה את המנהיגות ההיסטורית של המפלגה – בן גוריון, שרת, אשכול, לבון, גולדה ואחרים. ידלין הוזמן למזכירות על-ידי הדוד של אשתו, משה שרת, שהיה אז ראש ממשלה (לאחר שבן גוריון פרש לשדה בוקר). מכאן היתה הדרך קצרה למרכז המפה הפוליטית. ידלין היה מראשי "חוג הצעירים" עמם
נמנו שמעון פרס, משה דיין ורבים אחרים. ומן העולם הפוליטי לצמרת הכלכלית – שהיתה אז בעיקר המשק ההסתדרותי.

ב- 1966נתמנה ידלין   לעמוד בראש חברת העובדים. גם מבקריו    הגדולים מודים שהוא היה מנהל מוכשר שהצליח להפוך את המשק ההסתדרותי לגורם מרכזי בתעשייה הישראלית והפך את "כור" לקונצרן התעשייתי הגדול ביותר.

ב- 1972התמנה ידלין כיו"ר הנהלת קופת חולים וגם כאן הפליא את הכל ביכולת הניהולית שלו. אך במקביל לפעילותו הניהולית היה ידלין מעורב עד צוואר בעניינים הפוליטיים ובטריקים השונים שבהם השתמשה מפא"י כדי לממן עצמה בכספי ציבור.

המימון המפלגתי

וכך כותב ידלין: "טרנסקציות במטבע חוץ היו צינור אידיאלי למימון המפלגה – זאת בשל היכולת לטשטש בקלות את עקבות הכספים". ידלין מספר בפרוט על עמותות שונות ומשונות שהוקמו כדי לעקוף את חוק מימון המפלגות.

"עקיפת חוק מימון הבחירות נעשתה גם על ידי פתיחת חשבונות בנק על שמות אנשים פרטיים. כך, למשל הוחזקו כספים של המפלגה בתל-אביב    בחשבונות פרטיים על שמותיהם של כמה עסקנים בכירים".

"פטנט אחר שהופעל על ידי אשפי המימון היה למכור נכסים של הסתדרות במחיר פיקטיבי, כשהקונה מעביר למפלגה את ההפרש בין המחיר האמיתי לבין המחיר הפיקטיבי"

המשותף לכל הסיפורים שמספר ידלין על דרכי המימון של המפלגה היה השיטתיות בה עברו על החוק, העדר גבול ברור בין כספים ממלכתיים לכספי המפלגה. וגם, לא מעט, העדר גבול ברור בין כספי ציבור וטובות הנאה מסוגים שונים. ידלין מספר כיצד קבל ממשרד החוץ מלגה קבועה בעת לימודיו באנגליה. שר החוץ דאז, משה שרת, נתן לו פתק לשגרירות ומשם העבירו לו את הכסף. כששאל פעם ידלין את הדוד של אשתו מנין הכסף הסביר לו שרת: זה "כסף שלנו". הגזבר של השגרירות עשה כמה
טרנסקציות במטבע חוץ מתקציב השגרירות, המיר שטרלינגים בדולרים וחוזר חלילה ועשה רווח יפה. והכסף הזה הוא כמובן שלנו ועומד לשרותנו.

ידלין מספר גם על דוד הכהן – מראשי מפא"י שהיה שגריר ישראל בבורמה – שקיבל 70 אלף דולר כדי לשחד את הבורמזים שרכשו מטוסי "ספיטפייר" ישנים של צה"ל. הבורמזים סרבו לקבל את הכסף והכהן החזיר את הכסף ומסר אותו אישית לאישיות בכירה במפלגה. על שר האוצר לוי אשכול מספר ידלין כי נהג להביא  אלפי דולרים במזומנים וראה במימון המפלגה חלק בלתי נפרד מתפקידו כשר האוצר.

לא הבין מה קרה

כששמעתי את סיפורו של ידלין מפיו (לאחר שקראתי חלק גדול מטענותיו בכתב) הרושם הראשון שלי היה שהאיש פשוט לא מבין מה קרה לו. הוא לא מצא פסול בשום דבר שעשה ואת כל האחריות הטיל על ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, ש"לא ידע לדפוק על השולחן" ולהפסיק את החקירה כמו שעשו ראשי ממשלה קודמים בכל פעם שהחלה חקירה באיזו פרשיית שחיתות. הוא כעס גם על חבריו שהפקירו אותו ונשבר מהתאבדות ידידו, השר אברהם עופר.

מה נשתנה מאז ועד היום?

שאלתי השבוע את יגאל לביב על הרקע להגשת התלונה. הוא סיפר לי כי הגיש את התלונה למשטרה זמן רב לפני שהתמנה ידלין לנגיד בנק ישראל. התלונה התבססה על מידע שהגיע אליו ממקורות שונים בדבר שוחד שמקבל ידלין. איש לא טיפל בתלונה והיא נשכחה. רק כשהתמנה ידלין לנגיד נזכר בנימין זיגל, שעמד בראש היחידה לחקירת פשעים חמורים, בתלונתו של לביב. הוא חיפש את התלונה בתיקי המשטרה
ולא מצא אותה. זיגל פנה אלי, מספר לביב, לשחזר את התלונה שלי ולמסור לו את המידע שהיה לי.

הרבה השתנה מאז ימי ידלין. המשק ההסתדרותי, קופת חולים, חברת העובדים, ההסתדרות כולם קרסו. השחיתות של אז נבעה מן הפער בין האידאלים לבין המציאות הכלכלית. בעלי עמדה כמו ידלין ניהלו מערכות בהיקף של מיליארדים וקיבלו משכורת רשמית של פרוטות. החיים הטובים שלהם היו מבוססים על תנאים מיוחדים – מכונית, בילויים, נסיעות לחוץ לארץ, מלונות פאר. אך שום דבר ממשי ביד. הם
ראו כיצד מתעשרים ספקים ויזמים ואילו הם נשארים עם משכורת קטנה ומעמדם תלוי במשבי הרוח הפוליטיים. השחיתות נבעה מן הצורך של בעלי עמדה בחיים הפוליטיים והכלכליים להבטיח את עתידם.

פרשת ידלין היא איפוא רק משל. את הנמשל יכול כל איש לבחור לו כראות
עיניו.
===============================================

אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה

קטע זה נכתב בתקופה בה נתגלה כי עזר ויצמן קיבל סכומי עתק מ"חברו" אדוארד סרוסי ולפני שהתקיימו ההליכים שהביאו להתטרותו.
כשיש חברים מי צריך משכורת. עזר ויצמן.
כשיש חברים מי צריך משכורת. עזר ויצמן.
כבר מזמן רצינו להגיד לך :תעשה טובה ותעוף לנו מהעיניים. על כל פליטות הפה המביכות שלך – מ"מידאלע" ועד ה"פליק" לראומה. מ"קשה להיות נשיא של כל העם" ועד "שאם רוצים פופולריות  שיושיבו בלונדינית בבית הנשיא". רצינו להגיד לך את זה על הסחבקיות שלך, על קלות הדעת וקלות הראש של נער בגיל ההתבגרות. ובעיקר על ההתערבות הגסה בוויכוח על הגולן, הקורע את העם.

אם לא אמרנו לך זאת הרי זה מפני שחסנו, לא על כבודך, אלא על כבודנו. על כבוד המוסד שאמור לסמל את הממלכתיות שלנו, והגאווה שלנו, והאחדות שלנו, מעבר לכל חילוקי דעות. חסנו גם על כבודם של כל קודמיך מיצחק בן צבי הצנוע ועד זלמן שז"ר התלמיד חכם היהודי בשורשי נשמתו. מדודך חיים ויצמן שחולל נפלאות בהנהגת התנועה הציונית ועד יצחק נבון שידע להיות איש עממי ונעים הליכות. איפה הם ואיפה אתה.

אם תתפטר מרצונך נשמח לתת לך את נוסחת ילצין – התפטרות בתנאי שלא תחקר. לא היינו רוצים לראות אותך מבלה שעות על גבי שעות ביחידה לחקירת פשעים חמורים או ביחידה לחקירות בינלאומיות. תשאל את ביבי ואת שרה ואפילו את נמרודי. זה באמת לא נעים ואם זה יקרה נכבוש את פנינו מרוב בושה.

תתפטר או תסביר

אבל אם אינך מתפטר מרצון אתה חייב להשיב לנו על השאלות הבאות. זו יכולה להיות הכנה טובה לקראת האפשרות, שנקווה כי לא תתממש, שתעמוד בפני צוות חוקרים.

  • מתי בדיוק הכרת את אדוארד סרוסי ובאלו נסיבות?
  • מה הביא לידידות ההדוקה ביניכם?
  • איך התבטאה הידידות הזו? – האם ביקרת בביתו, שיחקת עמו גולף, שיחקתם משחקי חברה, היה קשר בין המשפחות, השתתפת בשמחותיו ובימי האבל שלו והוא השתתף בשמחותיך ובימי האבל שלך?
  • למה הוא נתן לך מתנה כל כך גדולה?
  • למה ניתנה המתנה משך תקופה ארוכה כל כך?
  • נהוג לתת מתנות במספרים עגולים, לחתונה או לבר מצווה –   200 שקל, 500 שקל. למה כאן ניתנו המתנות במספרים לא עגולים? בדקנו, המתנות הן גם לא במכפלות של ח"י – לא בשקלים ולא בדולרים.

על מה דיברתם

  • מה בדיוק עשית בכספים שקיבלת?
  • מה קנית בכרטיס האשראי שהיה משוך על חשבון המתנות?
  • מדוע הועברו כספים גם לבתך ולחתנך? האם גם הם חברים של סרוסי?
  • האם אף פעם, ממש אף פעם, לא שוחחת עם סרוסי על נושאים כלכליים, השקעות, מצב הבורסה, מסחר בנשק, בארץ ובחוץ לארץ?
  • ידידים מדברים על משהו – מה בדיוק היו נושאי השיחות שלכם?
  • האם התייעצת עם מישהו מלבד פרקליטך הפרטי בדבר חוקיות המתנות שקיבלת, מבחינת מס הכנסה ומעמדך כאיש ציבור?
  • מדוע לא התייעצת בנושא זה עם מבקר המדינה, או עם היועץ המשפטי לממשלה? אם מה שקיבלת כל כך כשר הם ודאי היו מאשרים זאת ?
  • האם בהיותך חבר כנסת הצהרת על הסכומים שקבלת במסגרת חובת ההצהרה של חברי כנסת על הכנסותיך ועל ההון שלך?
  • אם בכלל הגשת פעם הצהרת הון כמו שמגישים אזרחים רבים במדינה? האם כללת את הסכומים שקיבלת מסרוסי בהצהרת ההון הזו?
  • האם מעולם לא עלה בך שמץ של הרהור שאולי משהו כאן בכל זאת לא כשר מבחינה חוקית או מבחינה ציבורית?

===============================================

חוצפה ישראלית  מס על הגולן

65 מיליארד דולר, זה מה שמבקש אהוד ברק מן האמריקנים כדי להחזיר את סוחר הסמים מדמשק למשפחת העמים, וכדי שיואיל ברוב טובו לקבל את הגולן. זו חוצפה ישראלית אופיינית. ברק דורש מן האמריקנים, שיש להם לא פחות עניים מאשר בישראל, לממן הרפתקה מדינית וצבאית שהתוצאה הסופית שלה תהיה הפיכת סוריה למעצמה.

כמה היא שווה ? רמת הגולן. צילום: ויקיפדיה  Gsella

כמה היא שווה ? רמת הגולן. צילום: ויקיפדיה Gsella

טוב יעשו האמריקנים אם יגידו לברק שיואיל לממן את החלום הזה בכסף ישראלי. 65 מיליארד דולר פרושם שכל אזרח ישראלי, כולל זקנים נכים וילדים, ישלם 10,000דולר לגולגולת.

אולי כדאי להטיל את המס הזה יחד עם המשאל על הנסיגה מהגולן.
================================================

דוד לוי כעונש

לפני שנות דור היה נהוג בטירונות של צה"ל עונש דרקוני. קראו לו "הצמדה". חייל שעבר עבירת משמעת היה מוצמד לחייל אחר במחלקה, בלי יכולת להיפרד ממנו. בתחילה זה היה מצחיק ומשעשע. אך בהמשך זה היה הופך גהינום לשני החיילים. בן זוגך הלך עמך לכל מקום – החל בחדר האוכל וכלה בשרותים ובמקלחת. כך גם אתה היית חייב לעשות.

דוד לוי (ויקישיתוף)

דוד לוי (ויקישיתוף)

כשאני רואה את הצמד דוד לוי ואהוד ברק נדמה שגם עליהם הוטל העונש הזה. בכל מקום בו מופיע אהוד ברק נמצא גם דוד לוי – מימינו, משמאלו, מלפניו ומאחוריו. תמיד מניד בראשו ברוב חשיבות. דוד לוי נראה די שבע רצון מן המצב  הזה. נדמה שתמצית הוויתו הפוליטית הנוכחית היא "הייתי שם" – כשמו של מדור פופולארי בעתון "חדשות" ז"ל.
==============================================

הרוטוויילר של ברק

לשמעון פרס היה פודל, יוסי ביילין. לאהוד ברק יש רוטוויילר, חיים רמון. יש לו פני תינוק וחיוכו חושף שיני חלב. אך מאחורי החיוך הילדותי והעיניים התכולות מסתתרות שיני רוטוויילר, הקורעות לגזרים    את יריבי אדוניו.

הוא יודע לדבר. הוא דמגוג בחסד. הוא לעולם אינו מתגונן – תמיד תוקף. כמו רוטוויילר הוא נועץ את שיניו בצוואר של יריבי אדונו, מקיז את דמם, קורע את בשרם.

אין ספק שאהוד ברק היטיב לבחור. זה הדבר שחיים רמון יודע לעשות טוב. זה אולי הדבר היחיד שהוא יודע לעשות. אם נבדוק את ההיסטוריה הפוליטית שלו נמצא כי בעצם לא עשה שום דבר קונסטרוקטיבי. הוא הרס את ההסתדרות, הוא חיסל את קופת חולים, הוא הפך את אזרחי ישראל שפוטים של מערכת הבריאות. משלמים יותר ומקבלים פחות ופחות.

עצה טובה לברק. פודל ישמור לך אמונים תמיד. על רוטוויילר אי אפשר לסמוך. בשעת חולשה הוא ינעץ את שיניו בגרונך ללא היסוס.

=================================================

נקמת העניים

עברתי בשוק בצלאל בתל-אביב והבחנתי בהתקהלות גדולה סביב אחד הדוכנים. היתה סיבה להתקהלות: הרוכל הציע חולצות ומכנסי טרנינג של אחד המפעלים היוקרתיים ביותר במחירים מגוחכים. מיששתי את הסחורה ואחד האנשים שם אמר: זה בטח מזויף.

אינני יודע אם הסחורה הזו היתה מזויפת אבל האמת היא שממש לא היה אכפת לי. אינני רוצה להטיף פה לעבירה על החוק – שהרי גניבת מותג היא עבירה פלילית. אבל חשבתי לעצמי שפריחת תעשיית הזיופים היא סוג של נקמה   שהעניים מתנקמים בעשירים.

אנו חיים בחברה של צרכנות מטורפת. עשרים וארבע שעות ביממה מפציצים אותנו בפרסומת שהיא שטיפת מוח פאר אכסלנס. שטיפת המוח הזו מטפחת מותגים שמחירם במותגיותם. כלומר: לא מדובר באיזו איכות ייחודית או בהשקעת ענק בקווי ייצור, או במוצר מי יודע מה. עיקר ההשקעה היא בשיווק ובפרסום ואת זה משלמים העניים כדי להעשיר את העשירים.

ההורים עומדים בלחצים בלתי נסבלים מצד הילדים ששטיפת המוח מכוונת לרוב למוחם. לקנות נעליים יוקרתיות, תיק אופנתי, מכנסיים שכולם לובשים. המחירים בשמיים והאוברדרפט עולה ועולה. באים הזייפנים ומפוצצים את בועת המותג היוקרתי.
================================================

מדוע חלמתי להיות נשיא

בילדותי חלמתי והנה אני נשיא. אני עומד על בימת הכבוד במצעד יום העצמאות. מימיני ומשמאלי שרים ואלופים, שועים ונגידים ומסביב קהל מריע.  בהתקרב מועד המצעד צועד מפקד המצעד במדיו המגוהצים ובדרגותיו המצוחצחות. הוא מתקרב לבבמה קופץ לדום ומצדיע.

הוא מכריז: כבוד הנשיא, המצעד ערוך ומוכן לפקודתך. מבקש רשות לפתוח במצעד.

ואז אני מרים את היד ובמקום לתת את האות להתחיל במצעד אני מצהיר חגיגית: איני נותן רשות.

רק כדי לראות את פניו של מפקד המצעד כדאי היה לחלום את החלום הזה.

פורסם בקטגוריה אישים היסטוריים, אישים פוליטיים, שחיתות, תולדות המדינה, תנועת העבודה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

9 תגובות בנושא הסיפור האמיתי מאחורי פרשת אשר ידלין

  1. פינגבאק: היום בו התחוללה מהפכת אהרון ברק | היגיון בשיגעון

  2. פינגבאק: ה"יצירתיות" של יוסי ביילין | היגיון בשיגעון

  3. פינגבאק: "מבחן בוזגלו" או "מבחן פלדמן" | היגיון בשיגעון

  4. פינגבאק: דניאל פרידמן – " הספין הגדול ביותר של אולמרט" | היגיון בשיגעון

  5. פינגבאק: התנאים בכלא שאליו נכנס אריה דרעי | היגיון בשיגעון

  6. פינגבאק: אהוד ברק מתנצל בשם מפא"י ההיסטורית בפני עדות המזרח בנוסח "האנס המנומס" | היגיון בשיגעון

  7. מאת זוהוב‏:

    מה אתה אומר על רובי ריבלין וקיתונות השינאה שהוא סופג בימים אלה?

  8. אחיו של אשר ידלין, אהרון, מי שהיה שר החינוך, נישא לעדה, הבת של דוד הכהן (פעיל הגנה ועתיר אגדות, שגריר וח"כ) ואחד מילדיהם הוא עמוס ידלין שהיה טייס קרב, סגן מפקד חיל האויר וראש אמ"ן. כיום אהרון ידלין נשוי לעדינה לינדבורג מקיבוץ נצר סרני והם מתגוררים בקיבוץ חצרים.

השאר תגובה