ארכיון תגיות: עזר ויצמן

הסיפור האמיתי מאחורי פרשת אשר ידלין

בספטמבר  1976 החליטה ממשלת ישראל, פה אחד, למנות את אשר ידלין, שהיה אז מנכ"ל קופת חולים הכללית, לנגיד בנק ישראל. גם הממשלה וגם ידלין לא ידעו כי שלושה ימים לפני החלטת הממשלה פתחה המשטרה בחקירה סמויה נגד ידלין בחשד לקבלת שוחד. החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגיש העיתונאי יגאל לביב (אז כתב "העולם הזה").

החלטת הממשלה על המינוי החישה את החקירה וכבר לאחר שבועיים זומן ידלין לשיחה עם היועץ המשפטי לממשלה, שהיה אז אהרון ברק. השיחה הזו היתה ראשיתה של חקירה גלויה שנסתיימה בהגשת כתב אישום. תחילה הכחיש ידלין הכל. לאחר תקופה קצרה, בה היה עצור עד תום ההליכים, הגיע לעסקת טיעון עם התביעה ונדון לחמש שנות מאסר.

ידלין הפך מאחד האנשים בעלי הכוח במדינה לאסיר מספר  47358 בכלא רמלה. בבת אחת נפל מ"אוויר הפסגות" שנשם (כפי שאמרה השופטת הדסה בן עתו בפסק דינה) אל מעמקי הכלא, בו בילה  1217ימים ולילות.

משפטו של ידלין היה חלק משרשרת של מעשי שחיתות שנחשפו באותה תקופה, בין היתר חשד שהביא להתאבדותו של שר השיכון אברהם עופר. גילויים אלו היו בין הגורמים שהביאו למהפך ולעליית הליכוד לשלטון בשנת .1977 .

להמשיך לקרוא

אדוארד סרוסי – החבר של עזר ויצמן

המיליארדר אדוארד סרוסי הוא אדם נדיב לב וגם חבר נאמן. הוא נתן מתנה קטנה לחברו הטוב, עזר ויצמן – 453,465 דולר. המתנה ניתנה משך תקופה ארוכה ממארס 1988 עד מארס 1993.

הגילוי הזה של העיתונאי יואב יצחק ממש מחמם את הלב. הוא מראה שלא פסו חברים טובים ונדיבים מן הארץ, הנוהגים להעניק מתן בסתר לנזקקים. הגילוי הזה באמת מעורר אהדה למיליארדר אבל מעלה בכל זאת כמה שאלות ביחס למשק הכספים של הנשיא.

 

עזר ויצמן

* מה זה ידיד אישי

בית הנשיא הגיב על הגילוי של העיתונאי יואב יצחק ואמר כי סרוסי הוא "ידיד אישי קרוב ביותר". השאלה היא איך נוצרה הידידות הזו. האם הם היו יחד בצופים בשבט חיפה? שרתו יחד בחיל האוויר הבריטי? עברו יחד טירונות בצה"ל וישנו באותו אוהל סיירים?

* מה הם צרכים אישיים.

עוד הסביר הנשיא כי הכספים ניתנו כמתנה "לצרכי האישיים". לכולנו יש צרכים אישיים וכמה טוב שיש דוד עשיר הנותן לנו מתנות. אבל האם עזר וייצמן היה אי פעם במצב הזקוק לגמילות חסד כדי למלא צרכים אישיים? ככל הידוע היה ויצמן במצב מבוסס למדי – פנסיה מצה"ל, פנסיה מתקופת היותו שר וחבר כנסת וגם כמה פרוטות פה ושם שהרוויח בתקופה שהיה איש עסקים וקשור ביבוא מכוניות "דיהטסו" לארץ. אפשר לומר כי ויצמן מעולם לא התקרב לקו העוני. חוץ מזה, אם הכסף נועד ל"צרכים אישיים" למה הועברו כספים לחשבונותיהם של בתו וחתנו של ויצמן?

* סרוסי "אינו אזרח או תושב ישראל וחסר זיקה עסקית לישראל".

כך הסבירה לשכת הנשיא. השאלה היא מנין הנשיא ועוזריו יודעים זאת. האם קיבלו מסרוסי הצהרת הון ופרוט כל נכסיו? האם לא רכש מעולם אף מניה של חברה ישראלית? האם הוא לא קשור באיזו עסקה עם שותפים ישראליים?. האם אין לו עסקים במדינות אחרות שיחסים טובים עם ויצמן יכולים להועיל שם (מצרים למשל)?
חוץ מזה יש לו בית בכפר שמריהו, כך שיש לו זיקה כלשהי לישראל.

* פרקליט הנשיא אמר כי מתנות אלה אינן חייבות במס.

האם הפרקליט המלומד הוא נציב מס הכנסה? ואנחנו חשבנו משום מה כי כל הכנסה חייבת במס אלא אם נקבע אחרת בחוק.

*למה מתן בסתר?

מתן בסתר היא מצווה גדולה. ולכן אפשר לצרף את האדון סרוסי לרשימת ל"ו הצדיקים, המעניקים מתנות בסתר בלי לחטוא בחטא הגאווה ובלי לבייש את הנהנים ממתת ידם. אך המצווה החשובה הזו של מתן בסתר מתייחסת ככל הידוע לנו למתנות לאביונים. המצווה הזו חלה על נותן המתנה לא על מקבלה. מדוע הסתיר כבוד הנשיא את קבלת המתנה מידיעת הציבור. אם התבייש בכך שנזקק למתן בסתר יכול היה להעביר דו"ח למס הכנסה והיה נהנה מחסיון. למה כל אזרח במדינה חייב בדיווח (ובתשלום מס) על כל הכנסה? גם על מתנת חג של כמה מאות שקלים שקיבל ממעבידו, גם על הוצאות נסיעה לעבודה, גם על הוצאות ביגוד ודמי הבראה, גם על פיצויים ועל פנסיה?

* "הכסף נועד לטיפול בבן שנפצע".

הסבר זה לא בא מבית הנשיא אלא "נודע לידיעות אחרונות" ממקור עלום. הטרגדיה של שאולי ויצמן, שנפצע בראשו בתעלה, (ונספה שנים לאחר מכן בתאונת דרכים) אכן פגעה קשות במשפחת ויצמן. אך שאולי ויצמן ז"ל היה נכה צה"ל וצה"ל מטפל בנכים כפי שרק צה"ל יודע. אין טיפול בארץ או בחו"ל הנחסך מן הנכה. חוץ מזה חלק מהכסף הגיע לנשיא לאחר מותו של הבן.

* סלחנות הפרשן.

איני מתיימר להיות משפטן, אך חלק מן ההשכלה המשפטית המוגבלת שלי רכשתי מתוך קריאה והאזנה לדבריהם של הפרשנים המשפטיים בתקשורת ובראשם משה נגבי. למדתי מהם לדעת כי אם עובד ציבור מקבל מתנה נחשב הדבר לשוחד גם אם לא נתן מאומה בתמורה. גם אם תמורת השוחד היא רק אפשרות לעתיד הרחוק. מפי ידיד העובד בפרקליטות שמעתי על מקרה של פקיד שקיבל במתנה בקבוק יין ושילם על כך מחיר כבד. והנה פתאום אני שומע את מר נגבי אומר בקול נופת צופים כי קבלת מתנה על ידי עובד ציבור אינה נחשבת לעבירה אם לא ניתנה "לעובד ציבור באשר הוא עובד ציבור".

* מתנה שלא ניתנה "לעובד ציבור באשר הוא עובד ציבור".

הקדוש ברוך הוא בוחן כליות ולב. אבל כיצד יכולים בני תמותה לדעת אם מתנה ניתנה לעובד ציבור "באשר הוא עובד ציבור" או בעת שניתנה המתנה היה עובד הציבור סתם ידיד, הזכאי לקבל מתנות. הפרשן המשפטי של "הארץ" זאב סגל אומר בלשון עדינה את הדברים ברחל בתך הקטנה: "חשיבות המשרה של עובד הציבור יש בה כדי לחייב את הנושא בה להימנע מלקבל מתנה בסדר גודל נכבד, אפילו מדובר במתנה תמימה מידיד קרוב. בקבלת מתנה כזו שבה מדובר בעניין נשיא המדינה, עזר ויצמן, ניתן לראות לכאורה התנהגות שאינה הולמת נושא משרה בכיר".

* הדחת הנשיא.

בהמשך מזכיר זאב סגל את חוק יסוד נשיא המדינה הקובע כי ניתן להעביר נשיא מכהונתו אם 80 מחברי הכנסת יקבעו כי "אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה". 

הסוף ידוע. ויצמן פרש מן הנשיאות בבושת פנים.