ערוץ 8 בטלוויזיה הקרין סרט תיעודי "חנה ארנדט ביוגרפיה רוחנית", בבימויה של עדה אושפיז . סרט עשוי טוב, המצייר ללא כחל וסרק את דמותה המעוותת של הפילוסופית היהודיה. אין בסרט הרבה חידושים. יש בו כמה הדגשות, המחזקות את העיוות של הגותה. בספרה "אייכמן בירושלים" טענה כזכור שאייכמן כלל לא היה אנטישמי. בסרט מובא נימוק נוסף, ממש נימוק מנצח, "היתה לו מאהבת יהודיה". החידוש המקומם ביותר הוא האשמה שהיא מטילה על היודנראט, אותם יהודים שהנאצים ברוב שטניות הפעילו כדי להקל את מלאכת הרצח. מקוממת לא פחות הוא תאור הציונות כשוביניזם גזעני שאינו שונה מן התאוריות על עליונות הגזע הנאצית. מוזכרת בסרט העובדה שהיתה מאהבת של הפילוסוף הנאצי מרטין היידגר. אך העובדה שנפגשה עמו גם לאחר המלחמה מרוככת באמירה שלה כי הוא נראה כמו פודל מסכן.
הסרט לא מזכיר כלל את יחסיה של חנה אנדט עם גרשום שלום. אולי בצדק. כי סיפורה של חנה ארנדט איננו סיפורה של השואה, או של הפילסופיה. זהו סיפור על הפתולוגיה היהודית.
אני מביא כאן את המאמר שפרסמתי אודותיה באפריל 2011 תחת הכותרת "הבנאליות של הרוע והרשעות של חנה ארנדט.
===================================================================
באפריל 2014 יצא לאקרנים הסרט חנה ארנדט
מי היה באמת אדולף אייכמן? * האם היה רוצח סידרתי צמא דם או ביורוקראט שרצח אנשים מאחורי שולחן הכתיבה * הפילוסופית חנה ארנדט כתבה כי הוא לא שנא כל כך יהודים (ואף האשימה במידת מה את היהודים בשואה * ארנדט היתה אהובתו של הפילוסוף הנאצי מרטין היידגר ופעלה להפצת כתביו גם אחרי המלחמה * החוקר יעקב לזוביק חשף מסמכים שהוכיחו כי הרוצח לא היה כל כך בנאלי
אייכמן על ספסל הנאשמים מאחורי מחיצת הזכוכית
להמשיך לקרוא ←