"לא ממרתף השיכר במינכן הגיח אויבנו ויעל, לא מיערות ווטאן עם קרדום שותת דם; צלובי יהודה הנכבשת הכירוהו בנחל קידרון, שבויי יהודה הכירוהו בתהלוכת החדווה ברומי המנצחת ובאותיות 'יודיאה קפטא'… הוא נין ונכד לטיטוס אויבנו המצלב, במגנצא וורמיזא ראינוהו וכן לאור שריפת הש"ס בכל הכיכרות של הערים באירופה. אבותינו ואבות אבותינו, יהודי טלית ותפילין, הכירוהו וכינוהו בשמו האחד, תמיד. בכל הזמנים ובשבעים לשון: הגוי.
אבל אנו, בניהם אחריהם, מבושמי אמנציפציה ומהפכות גויים והזיות ספרותיות בדור הכפירה וההתפרקות מכל עדיי המסורת, לא הכרנוהו בשמו הישן הנצחי… (דברים שאמר אורי צבי בארוע לצאת ספרו רחובות הנהר ב-1951)