ארכיון תגיות: כשלי שילטון

הסכם אוסלו כסוס טרויאני שנגמר במרחץ דמים

סוס טרויאני (ציור מימי הבינייO)


מדוע הסכימו שליט טרויה לכניסת הסוס שהביא לכיליונם?

שאלה זו מציגה ההיסטוריונית ברברה טוכמן, בפתח ספרה "מצעד האיוולת". לכאורה שאלה תמוהה. דורות קראו את ה"איליאס", יצירתו של המשורר היווני הומרוס שהנציח את הסיפור על העיר הנצורה שנהרסה. דורות של יוצרים קיבלו השראתם מן היצירה הקלאסית (ששאול טשרניחובסקי תירגם לעברית). דורות של ארכאולוגים חיפשו אחר העיר, שאכן נמצאה בצפון מערב אסיה הקטנה. אך דומה שאיש לא הציג בצורה זו את השאלה הבסיסית: מה הביא את תושבי העיר הנצורה להחליט בעיניים פקוחות החלטה שהביאה את החורבן על עירם.

 

שער הספר מצעד האיוולת בתרגום העברי

שער הספר מצעד האיוולת בתרגום העברי

ברברה טוכמן מנסה להשיב על שאלה זו בספרה "מצעד האיוולת", שהפך למושג בהבנת ההיסטוריה. התשובה אינה נוגעת רק לתושבי טרויה אלא לשורה של עמים, משטרים ותרבויות, עד לממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון.

בניגוד להיגיון

"לאורך ההיסטוריה כולה", אומרת ברברה טוכמן, "ללא הבדל מקום ותקופה אפשר להבחין בתופעה של ממשלות הנוקטות מדיניות המנוגדת לאינטרס שלהן עצמן".

הואיל ובתחומים אחרים של פעילות – מדע, טכנולוגיה, אמנות, ארכיטקטורה – הגיעה האנושות להשגים עצומים, נשאלת השאלה מדוע כושר הביצוע של האנושות בתחום המימשל גרוע מכושר הביצוע שלה כמעט בכל תחום אחר. "מדוע פועלים אנשים הנושאים במשרות רמות, לעתים קרובות, בניגוד למה שמורה ההיגיון ובניגוד לאינטרס העצמי הברור? מדוע אנו רואים שלעתים קרובות אין הליך החשיבה הנבונה מתפקד?".

ארבעה סוגי כשל

ברברה טוכמן מונה ארבעה סוגים של כשל-שלטון:

  • * עריצות או דיכוי. כאלה היו המשטרים של סטלין ושל היטלר, שני רודנים שהחליטו החלטות קטרטסורפליות, מנקודת המבט שלהם עצמם.
    * שאפתנות מוגזמת. כמו ניסיונה של יפאן להקים אימפריה אסיאנית.
  • * אין אונות או ניוון. כאלה היו האימפריה הרומית על סף קריסתה, שלטון הצארים ברוסיה לפני המהפכה, משטר צ'אן קאי שק בסין ועוד.
  • *איוולת או עיקשות עיוורת. זהו הגורם המרכזי בו עוסקת טוכמן בספרה. עיקרו: "קהילה או מדינה הנוקטת מדיניות שהיא בניגוד לאינטרס העצמי שלה. אינטרס עצמי הוא כל מה שתורם בדרך כלשהי לרווחתו או לקידומו של הגוף הנשלט. איוולת היא מדיניות שתוצאותיה שליליות במונחים אלה".

גורמים אחרים לכשלי שלטון:

  • "השתקעות במאבקי כוח קצרי ראות והזנחה עיקשת של הצרכים האמיתיים".
  • "כאשר האינטרס הפרטי מועדף על פני האינטרס הציבורי".
  • "כשהשאפתנות הפרטית תאוות הבצע והקסם שבהפעלת עוצמת השלטון קובעים את המדיניות".
  • "כשמסרבים להסיק מסקנות מן העובדות"

התנאים לאיוולת

ברברה טוכמן מדגישה כי "על מנת שתהיה מוגדרת כאיוולת על המדיניות הננקטת לעמוד בשלושה תנאים:

* "חובה היא שתוצאותיה השליליות ייראו בעליל בזמנה ולא בראייה שלאחר מעשה…

* שנית חייבת להיות דרך פעולה חלופית, שאותה אפשר היה לנקוט…

*תנאי שלישי הוא שהמדיניות הנדונה היא מדיניות של קבוצה (ולא של שליט יחיד) ושהיא נשארה בתוקף יותר ממשך חייו של דור פוליטי אחד."

אם נבחן את מצעד האיוולת הישראלי בתהליך אוסלו (כהמשך למצעד האיוולת של בגין בקמפ דייויד) נמצא כי הוא הולם להפליא את ההגדרות של ההיסטוריונית האמריקנית.

אפשר היה לחזות

הסכם אוסלו היה מעשה איוולת שניתן היה לחזות מראש את תוצאותיו. רבים חזו והתריעו. הוא יוזם ובוצע על ידי קבוצת אנשים ולא על ידי אדם יחיד. המשיכו במסע האיוולת העיוור הזה כמה דורות פוליטיים: רבין-פרס, נתניהו, ברק, שרון.

יותר מזה: לא רק מתנגדים פוליטיים מבית התריעו מפני סכנות ההסכם וצפו את תוצאותיו. הפלססטינים עצמם הניפו על הסוס הטרויאני שלהם את דגל ההונאה. אפשר לומר שאפילו לא טרחו להסתיר את מזימותיהם בתוך סוס העץ.

פייסל חוסייני, שהיה תקופה ארוכה חביב השמאל הישראלי, גילה את מחשבותיו בראיון שפורסם לאחר מותו בשבועון המצרי "אל ערבי" בביירות. בראיון אומר חוסייני: "כעת הגיעה השעה, רדו מבטן הסוס והתחילו לעבוד… למען המטרה שלשמה נכנסתם לבטן הסוס".

אטימות מוחין

את ההסבר לעיוורון הזה נותנת ברברה טוכמן במילים הבאות: "לאטימות מוחין – המקור למקרים רבים של הטעיה עצמית – משקל רב עד מאוד בשלטון. תכונה זו מורכבת מהערכת מצבים במונחים של דעות שנקבעו מראש ובו בזמן התעלמות מכל סימנים המנוגדים לכך או דחייתם. זוהי פעולה לפי משאלות הלב מבלי להניח לעובדות להטותנו מדרכנו".

ראה גם

כל מה שרצית לדעת על יוסי ביילין

הסכם אוסלו ותסמונת האשה המוכה