מדוע הבריז אלקין לנתניהו וחיפש תקווה ב"יש תקווה"

ממקור המקורב לאלקין נודע לי על הגורם להחלטתו ההיסטורית. מאז מונה השר המוערך לתפקיד שר המים ישב במשרדו בחוסר מעש.
כי מה יכול לעשות שר המים? מפעלי ההתפלה פועלים כסדרם בלעדיו. המוביל הארצי כבר לא מוביל מים מהצפון לדרום אלא מהדרום לצפון. גם אין סיכוי לבצורת בעתיד הנראה לעין.
החליט לנצל את הזמן הפנוי ולשפר את העברית שלו. פתח מילונים וספרי לימוד ויום אחד הכריז כמו ארכימדס "אאוריקה". דהיינו מצאתי. הוא מצא את הביטוי "הבריז".


מסתבר שיש פרושים שונים למלה "הבריז". מילון הסלנג הראשון של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה עדיין לא הכיר את המושג. במהדורה השנייה של המילון מצא פרוש שקרב אותו למטרה. "הבריז אותו" זה השפיל אותו. זה מה שהרגיש אלקין כלפי נתניהו. במילון רב מלים של שוויקה מצא שהבריז פרושו "לא קיים התחייבות". וזה מה שהרגיש אלקין כלפי נתניהו שהבטיח לו תיק קצת פחות נזיל מתיק המים.
אבל הפרוש שהכריע את הכף היה של מילון הסלנג המקיף. של רוביק רוזנטל. לא בגלל פרוש המלה["התחמק מהתחייבות"} אלא בגלל מקורה. רוביק רוזנטל מצא כי מקור הביטוי הוא בערבית מרוקאית ברז לו = ברח לו מתחת לידים.
אם יפעת שאשא ביטון יכולה להיות מספר 2 ב"יש תקווה" בזכות המקור המרוקאי שלו, אמר לעצמו שר המים, כי אם יבריז לנתניהו ויברח לו מתחת לידיים גם לו יש תקווה להיות פעם משהו.

פורסם בקטגוריה אישים פוליטיים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה