אל תעקור נטוע, לא תצית זרוע

אני בוכה …

שדה שרוף ליד ריבוץ בארי [ צילום ניצן כהן ]

אני בוכה על שדות הקמה,
על שיבולי הזהב,
שעולות בלהבות,
באש השנאה , הקנאה…

שדות הפלא , שגידלום בשממה,
טיפחום בשמחה , באהבה …
עבדו להם, עבודת קודש,
,בזיעת אפיים תוציא לחם׳ .

אל תעקור נטוע ! לא תצית זרוע !
מי יקום נקמת העץ העולה בלהבות ?
מי יספוד לשדה זהב של חיטה ,
שנשרף כליל, שהפך שחור שחור …

אני בוכה , דמעותיי מלוחות ,
אני בוכה , דמעותיי צלולות …
זולגות וזולגות , ולא כבו הלהבות …

לאה אקסר לונץ

על מחברת השיר ראה

קרב הגבורה ביבנאל שכמעט נשכח

 

פורסם בקטגוריה טרור. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא אל תעקור נטוע, לא תצית זרוע

  1. מאת Ruti Eisikowitch‏:

    יהודים התרגלו לבכות, וממשיכים בזה, אולי הצבא המוסרי והחזק בעולם יאסוף את הדמעות

השאר תגובה